שינויים

ייתכן כי בתחילה עישון סיגריות היה דומה יותר לעישון סיגרים ומקטרות - כלומר ללא שאיפת העשן לריאות -  לדוגמה בשנות ה-30 קמפיין של לאקי סטרייק שאל את המעשן "האם אתה לוקח לריאות?". חברות הטבק החלו בתקופה זו להפוך את הטבק לעדין יותר וחומצי יותר כדי להקל על משתמשים לשאוף את הטבק עמוק יותר לריאות. היבט זה הוא חלק ממה שקרוי  [[מניפולציה בניקוטין]]  חברות הסיגריות הוסיפו במהלך השנים חומרים שונים לטבק ושינו את הטבק עצמו במטרה להפוך את [[התמכרות לטבק|להפוך את הסיגריות לממכרות יותר]] וכדי להקטין תופעות לוואי וסימני הזהרה של הגוף כמו שיעול.  

ייתכן כי בתחילה עישון סיגריות היה דומה יותר לעישון סיגרים ומקטרות - כלומר ללא שאיפת העשן לריאות -  לדוגמה בשנות ה-30 קמפיין של לאקי סטרייק שאל את המעשן "האם אתה לוקח לריאות?". חברות הטבק החלו בתקופה זו להפוך את הטבק לעדין יותר וחומצי יותר כדי להקל על משתמשים לשאוף את הטבק עמוק יותר לריאות. היבט זה הוא חלק ממה שקרוי  [[מניפולציה בניקוטין]]  חברות הסיגריות הוסיפו במהלך השנים חומרים שונים לטבק ושינו את הטבק עצמו במטרה להפוך את [[התמכרות לטבק|להפוך את הסיגריות לממכרות יותר]] וכדי להקטין תופעות לוואי וסימני הזהרה של הגוף כמו שיעול.  

מתחילת המאה ה-20 ועד לשנות ה-60 כמות המכירות של הסיגריות בארצות הברית וכמות המעשנים עלתה באופן תלול. בתחילת המאה ה-20 צריכת הסיגריות לנפש בארצות הברית היתה 54 סיגריות לשנה (פחות מחצי אחוז מהאוכלוסיה עישנה מעל 100 סיגריות בשנה). הצריכה עלתה לשיא של 4,259 סיגריות בשנה בשנת 1965. באותה תקופה 50% מהגברים ו33% מהנשים זיהו עצמם כמעשנים (דבר שהוגדר אז כצריכה של מעל 100 סיגריות בשנה). עד שנת 2000 הצריכה ירדה ל-2,092 סיגריות לאדם לשנה, כאשר 30% מהגברים ו-22% מהנשים עישנו מעל 100 סיגריות בשנה. עד 2006 שיעור המעשנים לפי הגדרה זו ירד באוכלוסיה ל-21%.

מתחילת המאה ה-20 ועד לשנות ה-60 כמות המכירות של הסיגריות בארצות הברית וכמות המעשנים עלתה באופן תלול. בתחילת המאה ה-20 צריכת הסיגריות לנפש בארצות הברית הייתה 54 סיגריות לשנה (פחות מחצי אחוז מהאוכלוסייה עישנה מעל 100 סיגריות בשנה). הצריכה עלתה לשיא של 4,259 סיגריות בשנה בשנת 1965. באותה תקופה 50% מהגברים ו33% מהנשים זיהו עצמם כמעשנים (דבר שהוגדר אז כצריכה של מעל 100 סיגריות בשנה). עד שנת 2000 הצריכה ירדה ל-2,092 סיגריות לאדם לשנה, כאשר 30% מהגברים ו-22% מהנשים עישנו מעל 100 סיגריות בשנה. עד 2006 שיעור המעשנים לפי הגדרה זו ירד באוכלוסיה ל-21%.

===ראיות מצטברות לסכנות העישון===

===ראיות מצטברות לסכנות העישון===

בינואר 1964 קבע הרופא הכללי בארצות הברית, Luther Terry, כי עישון קשור לסרטן ריאה. {{הערה|שם=Mendes2014}} מאז החלו בארצות הברית ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13.01.1964}}.

בינואר 1964 קבע הרופא הכללי בארצות הברית, Luther Terry, כי עישון קשור לסרטן ריאה. {{הערה|שם=Mendes2014}} מאז החלו בארצות הברית ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13.01.1964}}.

בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27/01/1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות]  מעריב, 27.01.1964}} הראיות על הקשר בין עישון וסרטן המשיכו להתפרסם. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F07%2F09&id=Ar00610&sk=E0956C46 יש קשר ברור בין סרטן ועישון קובעים מלומדים שבדיים], חרות, 09/07/1965}} גופים שונים למלחמה בסרטן החלו בפעילות להגדלת תשומת הלב הציבורית לקשר בין סרטן לבין עישון. לדוגמה בשנת 1965 פעלה [[האגודה למלחמה בסרטן]] בישראל כך שחותמות בדואר יאזכרו את הנושא. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון ], חרות, 10.11.1965}}

בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27.01.1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות]  מעריב, 27.01.1964}} הראיות על הקשר בין עישון וסרטן המשיכו להתפרסם. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F07%2F09&id=Ar00610&sk=E0956C46 יש קשר ברור בין סרטן ועישון קובעים מלומדים שבדיים], חרות, 09/07/1965}} גופים שונים למלחמה בסרטן החלו בפעילות להגדלת תשומת הלב הציבורית לקשר בין סרטן לבין עישון. לדוגמה בשנת 1965 פעלה [[האגודה למלחמה בסרטן]] בישראל כך שחותמות בדואר יאזכרו את הנושא. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון ], חרות, 10.11.1965}}

למרות המידע הברור נראה שהמאמץ של חברות הסיגריות השתלם לתקופה מסויימת. צריכת הסיגריות בארצות הברית בשנת 1952 ירדה מ-3,800 סיגריות לשנה לגבר, ל-3,500 סיגריות לשנה, בשנת 1954, אבל לאחר מכן החלה שוב עליה בצריכת הסיגריות ובשנת 1959 חצתה צריכת הסיגריות לגבר ממוצע רף של 4,000 סיגריות לשנה. בשנת 1963 הגיעה הצריכה לשיא של 4,300 סיגריות לשנה. מאז שנה זו הפסיקה המגמה של עלייה בצריכת הסיגריות אך הירידה לא הייתה עקבית או משמעותית. ירידה עקבית בצריכת הסיגריות החלה רק בשנת 1973 כלומר כמעט 20 שנה לאחר התחלת הפרסומים המדעיים רחבי ההיקף וכ-10 שנים לאחר ההזהרות המפורשות של גופי בריאות רשמיים. צריכת הסיגריות נשארה מעל רמה של 4,000 סיגריות עד לשנת 1978. נכון לשנת 2005 צריכת הסיגריות לגבר ממוצע עמדה על 1,700 סיגריות לשנה, יותר מפי 30 לעומת רמת צריכת הסיגריות בשנת 1900. {{הערה|שם=Mendes2014}}

למרות המידע הברור נראה שהמאמץ של חברות הסיגריות השתלם לתקופה מסויימת. צריכת הסיגריות בארצות הברית בשנת 1952 ירדה מ-3,800 סיגריות לשנה לגבר, ל-3,500 סיגריות לשנה, בשנת 1954, אבל לאחר מכן החלה שוב עליה בצריכת הסיגריות ובשנת 1959 חצתה צריכת הסיגריות לגבר ממוצע רף של 4,000 סיגריות לשנה. בשנת 1963 הגיעה הצריכה לשיא של 4,300 סיגריות לשנה. מאז שנה זו הפסיקה המגמה של עלייה בצריכת הסיגריות אך הירידה לא הייתה עקבית או משמעותית. ירידה עקבית בצריכת הסיגריות החלה רק בשנת 1973 כלומר כמעט 20 שנה לאחר התחלת הפרסומים המדעיים רחבי ההיקף וכ-10 שנים לאחר ההזהרות המפורשות של גופי בריאות רשמיים. צריכת הסיגריות נשארה מעל רמה של 4,000 סיגריות עד לשנת 1978. נכון לשנת 2005 צריכת הסיגריות לגבר ממוצע עמדה על 1,700 סיגריות לשנה, יותר מפי 30 לעומת רמת צריכת הסיגריות בשנת 1900. {{הערה|שם=Mendes2014}}

בנוסף לקידום הסיגריות עם הפילטר, כמענה לבעיות הבריאות, חברות הטבק השקיעו כסף רב בפיתוח סיגריות שיניבו שיעורים נמוכים יותר של עטרן (הזפת בסיגריות שהוא [[גורם מסרטן|החלק המסרטן]]) וניקוטין ([[התמכרות לטבק|החומר הממכר בסיגריות]]) בבדיקות במכונות עישון שבודקות את כמות החומרים באמצעו הרשות הפדרלית למסחר. (FTC-Federal Trade Commission). דבר זה גרם להכנסה של "סיגריות קלות" במהלך שנות ה-70.{{הערה|שם=nci2007|Cathy Backinger, Ph.D. (Tobacco Control Research Branch, National Cancer Institute) [https://www.cancer.gov/about-nci/legislative/hearings/2007-testing-light-low-tar-tobacco-products.pdf Research Findings Concerning So- Called Low-Tar or “Light” Cigarettes], Testimony Before the Committee on Science, Commerce, and Transportation United States Senate, November 13, 2007}}

בנוסף לקידום הסיגריות עם הפילטר, כמענה לבעיות הבריאות, חברות הטבק השקיעו כסף רב בפיתוח סיגריות שיניבו שיעורים נמוכים יותר של עטרן (הזפת בסיגריות שהוא [[גורם מסרטן|החלק המסרטן]]) וניקוטין ([[התמכרות לטבק|החומר הממכר בסיגריות]]) בבדיקות במכונות עישון שבודקות את כמות החומרים באמצעו הרשות הפדרלית למסחר. (FTC-Federal Trade Commission). דבר זה גרם להכנסה של "סיגריות קלות" במהלך שנות ה-70.{{הערה|שם=nci2007|Cathy Backinger, Ph.D. (Tobacco Control Research Branch, National Cancer Institute) [https://www.cancer.gov/about-nci/legislative/hearings/2007-testing-light-low-tar-tobacco-products.pdf Research Findings Concerning So- Called Low-Tar or “Light” Cigarettes], Testimony Before the Committee on Science, Commerce, and Transportation United States Senate, November 13, 2007}}

סיגריות אלה לוו ב[[שיווק של מוצרי טבק|קמפיין פרסומי רחב היקף]] שנועד לעודד את המכירות שלהן. הסיגריות החדשות היו בעלות עיצוב חדש שהכיל פילטרים שיש בהם חורים קטנים בקדמת הפילטר. הפילטרים האלה נועדו כביכול להסיט את זרימת העשן עם אוויר נקי. ההיבט החשוב ביותר לחברות הטבק היה שסיגריות "קלות" אלה הניבו תוצאות נמוכות יותר של רמות עטרן וניקוטין במבדקים של מכונות העישון האוטומטיות של הממשל.  

סיגריות אלה לוו ב[[שיווק של מוצרי טבק|קמפיין פרסומי רחב היקף]] שנועד לעודד את המכירות שלהן. הסיגריות החדשות היו בעלות עיצוב חדש שהכיל פילטרים שיש בהם חורים קטנים בקדמת הפילטר. הפילטרים האלה נועדו כביכול להסיט את זרימת העשן עם אוויר נקי. ההיבט החשוב ביותר לחברות הטבק היה שסיגריות "קלות" אלה הניבו תוצאות נמוכות יותר של רמות [[עטרן]] ו[[ניקוטין]] במבדקים של מכונות העישון האוטומטיות של הממשל.  

עד 1997 כמחצית [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|מהוצאות הפרסום של חברות הטבק]] היו על פרסומות ל"סיגריות קלות".{{הערה|שם=nci2007}} חברות הטבק השתמשו בפרסום אינטנסיבי והובילו את הצרכנים להאמין כי סיגריות אלה הן בטוחות יותר לעומת סיגריות ישנות יותר ולכן מוצרים אלה הם [[צרכן רציונלי|הבחירה הרציונלית]] של מעשנים שמודאגים מבריאותם. טענות אלה לא תמיד היו הצהרות ברורות אלא מסרים שהועברו בצורה משתמעת אך בצורה נרחבת. כתוצאה מכך הפופולריות של סיגריות קלות עלתה בצורה ניכרת. נתח השוק של סיגריות "קלות" עלה מ-2% בשנת 1967 ל-83% בשנת 2005.{{הערה|שם=nci2007}} מכתב של [[פיליפ מוריס]] משנת 1999 על ישראל מגלה כי רבע משוק הסיגריות באותה תקופה היה של סיגריות "קלות".

עד 1997 כמחצית [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|מהוצאות הפרסום של חברות הטבק]] היו על פרסומות ל"סיגריות קלות".{{הערה|שם=nci2007}} חברות הטבק השתמשו בפרסום אינטנסיבי והובילו את הצרכנים להאמין כי סיגריות אלה הן בטוחות יותר לעומת סיגריות ישנות יותר ולכן מוצרים אלה הם [[צרכן רציונלי|הבחירה הרציונלית]] של מעשנים שמודאגים מבריאותם. טענות אלה לא תמיד היו הצהרות ברורות אלא מסרים שהועברו בצורה משתמעת אך בצורה נרחבת. כתוצאה מכך הפופולריות של סיגריות קלות עלתה בצורה ניכרת. נתח השוק של סיגריות "קלות" עלה מ-2% בשנת 1967 ל-83% בשנת 2005.{{הערה|שם=nci2007}} מכתב של [[פיליפ מוריס]] משנת 1999 על ישראל מגלה כי רבע משוק הסיגריות באותה תקופה היה של סיגריות "קלות".

מבצע ברקשייר (Operation Berkshire) הוא כינוי לתוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". הם הסכימו להקים ארגון בשם "הוועדה הבינלאומית על נושאי עישון", ICOSI ששינה את שמו בשנת 1981 ל-INFOTAB. הארגון פעל בשיתוף פעולה של החברות למנוע רגולציה על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]

מבצע ברקשייר (Operation Berkshire) הוא כינוי לתוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". הם הסכימו להקים ארגון בשם "הוועדה הבינלאומית על נושאי עישון", ICOSI ששינה את שמו בשנת 1981 ל-INFOTAB. הארגון פעל בשיתוף פעולה של החברות למנוע רגולציה על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]

הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהם. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לזהות ולגייס בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) ארגון פרונט שפורק בשנת 1998.

הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהם. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לזהות ולגייס בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "[[מכון הטבק]]" (Tobacco Institute) ארגון פרונט שפורק בשנת 1998.

שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצא בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת פיליפ מוריס הבינלאומית, Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב.

שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצא בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת פיליפ מוריס הבינלאומית, Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ-"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב.

===התמודדות התעשייה עם מאבקים נגד עישון פאסיבי===

===התמודדות התעשייה עם מאבקים נגד עישון פאסיבי===

[[עישון פסיבי]] והשפעותיו הבריאותיות, היווה מכה נוספת לחברות הטבק משום שקשה יותר להציג את העישון כדבר שמשפיע רק על הצרכן - והפגיעה באנשים אחרים עודד התערבות של [[רגולציה|רגולטור]]. במיוחד שהנזק לבריאות לווה גם בסכנת שריפה.  

[[עישון פסיבי]] והשפעותיו הבריאותיות, היווה מכה נוספת לחברות הטבק משום שקשה יותר להציג את העישון כדבר שמשפיע רק על הצרכן - והפגיעה באנשים אחרים עודד התערבות של [[רגולציה|רגולטור]]. במיוחד שהנזק לבריאות לווה גם בסכנת שריפה.  

בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי וניסתה למצוא דרכים להקטין את זרימת העשן לצדדים. בשנות ה-90 הצליחה התעשייה להקטין בצורה מסויימת את פליטת העשן. {{הערה|שם=TobaccoExplained}} לפי ארגון הבריאות העולמי, נזקי העישון הכפוי עבור אנשים שחשופים עליו בצורה מתמשכת, כוללים סיכון מוגבר (20-30% יותר) לחלות ב[[סרטן ריאות]], ולחלות במחלות לב. בקרב מבוגרים עישון מיד-שנייה מקושר גם עם הגברת הסיכון לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם. הורים מעשנים קשורים סטטיסטית להגברת הסיכון למוות בעריסה, מקרי אשפוז של ילדים. עישון מיד שנייה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. {{הערה|שם=TobaccoExplained}}

בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי וניסתה למצוא דרכים להקטין את זרימת העשן לצדדים. בשנות ה-90 הצליחה התעשייה להקטין בצורה מסויימת את פליטת העשן. {{הערה|שם=TobaccoExplained}} לפי ארגון הבריאות העולמי, נזקי העישון הכפוי עבור אנשים שחשופים עליו בצורה מתמשכת, כוללים סיכון מוגבר (20%-30% יותר) לחלות ב[[סרטן ריאות]], ולחלות במחלות לב. בקרב מבוגרים עישון מיד-שנייה מקושר גם עם הגברת הסיכון לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם. הורים מעשנים קשורים סטטיסטית להגברת הסיכון למוות בעריסה, מקרי אשפוז של ילדים. עישון מיד שנייה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. {{הערה|שם=TobaccoExplained}}

בסןף שנות השבעים החל מאבק ציבורי בארצות הברית על מניעת עישון כפוי במרחבים ציבוריים. לדוגמה איסור עישון במטוסים, באולמות קולנוע, במסעדות, בבתי עסק וכו'. חברות הטבק ניסו להלחם בהיבט זהל על ידי טנעה כי עישון הוא "סגנון חיים" וכי מי שמתנגד לעישון במרחב הציבורי הוא "אנטי מעשנים" - מיעוט קטן וקולני, לא סובלני ולא רציונלי שמנסה לזרוע מדון. {{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}}

בסןף שנות ה-70 החל מאבק ציבורי בארצות הברית על מניעת עישון כפוי במרחבים ציבוריים. לדוגמה איסור עישון במטוסים, באולמות קולנוע, במסעדות, בבתי עסק וכו'. חברות הטבק ניסו להלחם בהיבט זהל על ידי טנעה כי עישון הוא "סגנון חיים" וכי מי שמתנגד לעישון במרחב הציבורי הוא "אנטי מעשנים" - מיעוט קטן וקולני, לא סובלני ולא רציונלי שמנסה לזרוע מדון. {{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}}

מחקר על כיסוי הנושא בעיתונות בשנות ה-80 עד אמצע שנות ה-90 מצא כי העיתונים הציגו את נזקי העישון הפסיבי כדבר שנתון במחלוקת. מסקנת המחקר היא כי למרות שבשנים אלה המחקרים על ההשפעות המזיקות של עישון פסיבי הלך והצטברו, הכיסוי של העיתונות הפופולרית על המחקרים יצרה את הרושם לפיו העמדה המדעית בנושא נתונה בוויכוח. מעט מחקרים צוטטו כדי לתמוך בטענת תעשיית הטבק כי עישון פאסיבי אינו מזיק לבריאות, אבל היה ציטוט נרחב של נציגי תעשיית הטבק שהביעו ביקורת על שיטות המחקר של המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי. {{הערה|Kennedy, Gail E., and Lisa A. Bero. "[http://www.jstor.org/stable/20207660 Print Media Coverage of Research on Passive Smoking]". Tobacco Control 8, no. 3 (1999): 254-60. }}

מחקר על כיסוי הנושא בעיתונות בשנות ה-80 עד אמצע שנות ה-90 מצא כי העיתונים הציגו את נזקי העישון הפסיבי כדבר שנתון במחלוקת. מסקנת המחקר היא כי למרות שבשנים אלה המחקרים על ההשפעות המזיקות של עישון פסיבי הלך והצטברו, הכיסוי של העיתונות הפופולרית על המחקרים יצרה את הרושם לפיו העמדה המדעית בנושא נתונה בוויכוח. מעט מחקרים צוטטו כדי לתמוך בטענת תעשיית הטבק כי עישון פאסיבי אינו מזיק לבריאות, אבל היה ציטוט נרחב של נציגי תעשיית הטבק שהביעו ביקורת על שיטות המחקר של המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי. {{הערה|Kennedy, Gail E., and Lisa A. Bero. "[http://www.jstor.org/stable/20207660 Print Media Coverage of Research on Passive Smoking]". Tobacco Control 8, no. 3 (1999): 254-60. }}