שינויים

==ביטחון תזונתי בישראל==

==ביטחון תזונתי בישראל==

===ביטחון תזונתי היום===

===ביטחון תזונתי היום===

נכון לשנת 2012, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטייה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

נכון לשנת 2018, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטייה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה [[יצחק הרצוג]] וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006, 31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה [[יצחק הרצוג]] וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006, 31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

בשנת 2017 פורסם כי ישראל דורגה במקום ה־19 בדירוג הבינלאומי של מדד "הביטחון התזונתי" של האו"ם, שבו דורגו יותר מ-180 מדינות בעולם. לישראל צורפה "הערת אזהרה", שלפיה מדינת ישראל תלויה ביבוא מזון, תבואה ומקורות אנרגיה מחו"ל הדרושים לייצור מזון לגידולי חקלאות רבים. [http://www.israelhayom.co.il/article/506993]

בשנת 2017 פורסם כי ישראל דורגה במקום ה־19 בדירוג הבינלאומי של מדד "הביטחון התזונתי" של האו"ם, שבו דורגו יותר מ-180 מדינות בעולם. לישראל צורפה "הערת אזהרה", שלפיה מדינת ישראל תלויה ביבוא מזון, תבואה ומקורות אנרגיה מחו"ל הדרושים לייצור מזון לגידולי חקלאות רבים. [http://www.israelhayom.co.il/article/506993]

===מגמות לעתיד===

===מגמות לעתיד===

ישראל מצויה במצב רע מבחינת מגמות עתידיות של ביטחון תזונתי. רוב הערך הקלורי של המזון בישראל מגיע [[סחר בינלאומי|מיובא]] ממדינות אחרות, כך שישראל תלויה במדינות אלה וביציבות של יבוא המזון ו[[שוק המזון העולמי]].  

ישראל מצויה במצב רע מבחינת מגמות עתידיות של ביטחון תזונתי. רוב הערך הקלורי של המזון בישראל מגיע [[סחר בינלאומי|מיובא]] ממדינות אחרות, כך שישראל תלויה במדינות אלה וביציבות של יבוא המזון ו[[שוק המזון העולמי]].