שורה 85: |
שורה 85: |
| * [[בתי סוטריה]] - סוטריה (גאולה ביוונית) הוא מודל שפותח בארה"ב בתחילת שנות ה–70 על ידי פרופ' לורן מושר, שכיהן כראש המחלקה לסכיזופרניה במכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH). מושר הקים את סוטריה כמודל אלטרנטיבי לגישה הקונבנציונלית של שימוש בתרופות פסיכיאטריות ואשפוז בכפייה. {{הערה|שם=vitaker1}} | | * [[בתי סוטריה]] - סוטריה (גאולה ביוונית) הוא מודל שפותח בארה"ב בתחילת שנות ה–70 על ידי פרופ' לורן מושר, שכיהן כראש המחלקה לסכיזופרניה במכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH). מושר הקים את סוטריה כמודל אלטרנטיבי לגישה הקונבנציונלית של שימוש בתרופות פסיכיאטריות ואשפוז בכפייה. {{הערה|שם=vitaker1}} |
| | | |
− | בנוסף וויטאקר טוען כי [[ניכור חברתי]] גדול שיש בארה"ב גורם להגדלת הבעיות הפסיכולוגיות שם. " אפשר לטעון שיש כאן תאגידי תרופות שנשענים על הניכור הזה, אבל זה בטח לא פותר את הבעיה. תרופות אנטי־דיכאוניות לא יפתרו בעיה של [[בדידות]]".{{הערה|שם=vitaker1}} | + | בנוסף וויטאקר טוען כי [[ניכור חברתי]] גדול שיש בארה"ב גורם להגדלת הבעיות הפסיכולוגיות שם. "אפשר לטעון שיש כאן תאגידי תרופות שנשענים על הניכור הזה, אבל זה בטח לא פותר את הבעיה. תרופות אנטי־דיכאוניות לא יפתרו בעיה של [[בדידות]]".{{הערה|שם=vitaker1}} |
| ===הפחתת מתח נפשי עודף=== | | ===הפחתת מתח נפשי עודף=== |
| {{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}} | | {{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}} |
− | עודף של [[מתח נפשי]] הוא גורם חשוב בהתפתחות של דיכאון ומחלות נפש אחרות. בנוסף לכך מתח נפשי הוא גורם לתחלואה במחלות שונות. בנוסף לנזק הנגרם ממתח נפשי באופן ישיר, הוא גורם לנזק עצום על ידי ניסיונות התמודדות לא בריאים של אנשים עם מתח נפשי - אכילת יתר, צריכה עודפת של [[סוכר]], שתיית [[אלכוהול]], [[עישון]] וסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]] נגרמים עקב נסיון להתמודד עם עודף לחץ. | + | עודף של [[מתח נפשי]] הוא גורם חשוב בהתפתחות של דיכאון ומחלות נפש אחרות. בנוסף לכך מתח נפשי הוא גורם לתחלואה במחלות שונות. בנוסף לנזק הנגרם ממתח נפשי באופן ישיר, הוא גורם לנזק עצום על ידי ניסיונות התמודדות לא בריאים של אנשים עם מתח נפשי - אכילת יתר, צריכה עודפת של [[סוכר]], שתיית [[אלכוהול]], [[עישון]] וסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]] נגרמים עקב ניסיון להתמודד עם עודף לחץ. |
| | | |
| לפי סקר של ארגון ADDA שנערך באינטרנט, כ-14% מתוך המשיבים (תושבי ארצות הברית) השתמשו בפעילות גופנית כדי להתמודד עם מתח. 18% דיווחו שהם מדברים עם חברים או קרובי משפחה. 17% השתמשו בשינה. 14% הורידו את המתח באמצעות [[צפייה בטלוויזיה]], 14% נוהגים לאכול כדי לפרוק מתח ו-13% מקשיבים למוזיקה. מבין כל הדרכים האלה מומחי בריאות ממליצים על פעילות גופנית (פעילות אירובית ואימוני גוף-נפש) כדרך המומלצת ביותר.<ref name="adda1"/> | | לפי סקר של ארגון ADDA שנערך באינטרנט, כ-14% מתוך המשיבים (תושבי ארצות הברית) השתמשו בפעילות גופנית כדי להתמודד עם מתח. 18% דיווחו שהם מדברים עם חברים או קרובי משפחה. 17% השתמשו בשינה. 14% הורידו את המתח באמצעות [[צפייה בטלוויזיה]], 14% נוהגים לאכול כדי לפרוק מתח ו-13% מקשיבים למוזיקה. מבין כל הדרכים האלה מומחי בריאות ממליצים על פעילות גופנית (פעילות אירובית ואימוני גוף-נפש) כדרך המומלצת ביותר.<ref name="adda1"/> |
שורה 140: |
שורה 140: |
| בכל שנה [[חברות הסיגריות]] מוציאות מיליארדי דולרים כדי לנסות ל[[פרסום ושיווק מוצרי טבק|פרסם ולשווק סיגריות, נרגילות]] ומוצרי טבק לצרכנים חדשים, להפיץ [[דיסאינפורמציה]] הכוללת אווירה אוהדת לעישון, [[הכחשת נזקי העישון]], הסתרת מידע על [[התמכרות לעישון|התמכרות לעישון טבק]] ועל [[מניפולציות בטבק|מניפולציות שבוצעו על טבק]] כדי להגדיל את החשיפה לניקוטין, ובלבול הציבור לגבי התמכרות או צורות צריכה שונות של טבק. הגיל הממוצע שבו ילדים ובני נוער מתחילים לעשן עומד על גיל 12 וחצי. נתון זה יורד עם השנים. בגיל זה הורים יכולים עוד להשפיע על ההחלטות של ילדים, אך לא תמיד ההורים הם בעלי ההשפעה הגדולה עליהם, אלא דווקא מעגל החברים.{{הערה|שם=avramson|אהוד אברהמסון, [http://www.mako.co.il/home-family-kids/healthcare/Article-95ad765aa84fe31006.htm איך מונעים מבני נוער לעשן?], mako 30.5.2013}} | | בכל שנה [[חברות הסיגריות]] מוציאות מיליארדי דולרים כדי לנסות ל[[פרסום ושיווק מוצרי טבק|פרסם ולשווק סיגריות, נרגילות]] ומוצרי טבק לצרכנים חדשים, להפיץ [[דיסאינפורמציה]] הכוללת אווירה אוהדת לעישון, [[הכחשת נזקי העישון]], הסתרת מידע על [[התמכרות לעישון|התמכרות לעישון טבק]] ועל [[מניפולציות בטבק|מניפולציות שבוצעו על טבק]] כדי להגדיל את החשיפה לניקוטין, ובלבול הציבור לגבי התמכרות או צורות צריכה שונות של טבק. הגיל הממוצע שבו ילדים ובני נוער מתחילים לעשן עומד על גיל 12 וחצי. נתון זה יורד עם השנים. בגיל זה הורים יכולים עוד להשפיע על ההחלטות של ילדים, אך לא תמיד ההורים הם בעלי ההשפעה הגדולה עליהם, אלא דווקא מעגל החברים.{{הערה|שם=avramson|אהוד אברהמסון, [http://www.mako.co.il/home-family-kids/healthcare/Article-95ad765aa84fe31006.htm איך מונעים מבני נוער לעשן?], mako 30.5.2013}} |
| | | |
− | מניעת עישון עובדת במגוון דרכים כמו הפחתת מתח נפשי בקרב נוער (לדוגמה על ידי פעילות ספורט, רצוי לא ספורט תחרותי); הגבלת [[פרסום ושיווק של מוצרי טבק]] - לדוגמה מניעת פרסום של מוצרי טבק בחנויות לממכר מזון, מניעת פרסום ושיווק של טבק באינטרט, אכיפה נגד מכירת טבק לקטינים; הסברה על נזקי העישון לקטינים בצורה שמואמת להם; "חיסון גישה"; שימוש ב[[חפיסה אחידה]], ביצוע מחקרים על מוקדי התחלת צריכת טבק בקרב ילדים ונוער; תוכנית מניעה והתערבות בקהילה ועוד. מניעת עישון בצבא (לדוגמה על ידי איסור עישון בתוך בסיסים, אי מכירת טבק בבסיסים ועוד). | + | מניעת עישון עובדת במגוון דרכים כמו הפחתת מתח נפשי בקרב נוער (לדוגמה על ידי פעילות ספורט, רצוי לא ספורט תחרותי); הגבלת [[פרסום ושיווק של מוצרי טבק]] - לדוגמה מניעת פרסום של מוצרי טבק בחנויות לממכר מזון, מניעת פרסום ושיווק של טבק באינטרנט, אכיפה נגד מכירת טבק לקטינים; הסברה על נזקי העישון לקטינים בצורה שמותאמת להם; "חיסון גישה"; שימוש ב[[חפיסה אחידה]], ביצוע מחקרים על מוקדי התחלת צריכת טבק בקרב ילדים ונוער; תוכנית מניעה והתערבות בקהילה ועוד. מניעת עישון בצבא (לדוגמה על ידי איסור עישון בתוך בסיסים, אי מכירת טבק בבסיסים ועוד). |
| | | |
| בנוסף לתכנית למניעת עישון קיימות תכניות ל[[גמילה מעישון]]. גמילה מעישון יכולה להפחית בהדרגה את רוב [[עישון ובריאות|הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון]]. | | בנוסף לתכנית למניעת עישון קיימות תכניות ל[[גמילה מעישון]]. גמילה מעישון יכולה להפחית בהדרגה את רוב [[עישון ובריאות|הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון]]. |