שינויים

[[קובץ:160658main2 OZONE large 350.png|ממוזער|250px|"החור באוזון" מעל אנטארקטיקה בשנת 2006, בשנה זו הגיעה הידלדלות האוזון לשיא. ]]

[[קובץ:160658main2 OZONE large 350.png|ממוזער|250px|"החור באוזון" מעל אנטארקטיקה בשנת 2006, בשנה זו הגיעה הידלדלות האוזון לשיא. ]]

פרטי היווצרות החור בשכבת האוזון בקטבים שונה במעט מהרס שכבת האוזון באיזורים אחרים, אבל התהליך המרכזי בשני התהליכים היא הרס קטליטי של אוזון על ידי אטומים הלוגנים. המקור המרכזי לאטומי הלוגן אלה בסטרטוספריה היא פרוק של גזים שיוצרו על ידי [[בני אדם|בני האדם]] מסוג הלוקרבונים (halo-carbons)  בתעשיית הקירור (CFC, פריאון, הלונים). תרכובות אלה מוסעות אל הטרופוספירה לאחר שנפלטו בגובה פני הקרקע. שני סוגי פירוק האוזון גדלו כאשר הפליטה של halo-carbons גדלה.  

פרטי היווצרות החור בשכבת האוזון בקטבים שונה במעט מהרס שכבת האוזון באיזורים אחרים, אבל התהליך המרכזי בשני התהליכים היא הרס קטליטי של אוזון על ידי אטומים הלוגנים. המקור המרכזי לאטומי הלוגן אלה בסטרטוספריה היא פרוק של גזים שיוצרו על ידי [[בני אדם|בני האדם]] מסוג הלוקרבונים (halo-carbons)  בתעשיית הקירור (CFC, פריאון, הלונים). תרכובות אלה מוסעות אל הטרופוספירה לאחר שנפלטו בגובה פני הקרקע. שני סוגי פירוק האוזון גדלו כאשר הפליטה של halo-carbons גדלה. שימוש בחומרים אלה החל בעיקר בשליש הראשון של המאה ה-20. בשנות ה-80 החלו מדענים לזהות כי קיימת בעיה של חור באוזון ולשייך את הבעיה לפליטת גזי הלוקרבונים.  

CFC וחומרים דומים אחרים מכונים כיום חומרים-מדלדלי-אוזון ozone-depleting substances (ODS). שכבת האוזון מונעת כניסה של רוב הקרינה המזיקה מסוג UVB של קרינה על-סגולית (280–315 nm) מלחדור את [[האטמוספירה של כדור הארץ]]. מסיבה זו המגמות הנצפות והצפויות של הדלדלות יצירה דאגה כלל עולמית, והוביל להקמת [[פרוטוקול מונטריאול]] שנחתם בשנת 1987 ואסר באופן הדרגתי את הייצור של CFC, הלונים וכימיקלים מדללי אוזון אחרים. עקב [[תגובת יתר]] ו[[השהיות]] שונות הנובעות ממידע חסר, ויכוחים מדעיים ופוליטיים וכן עקב תהליכים טבעיים, צפויים לעבור כ-140 שנה בין תחילת הבעיה לבין פתרונה המלא, וכ-100 שנים בין תחילת זיהוי הבעיה לבין פתרונה המלא.

CFC וחומרים דומים אחרים מכונים כיום חומרים-מדלדלי-אוזון (ozone-depleting substances -ODS). שכבת האוזון מונעת כניסה של רוב הקרינה המזיקה מסוג UVB של קרינה על-סגולית (280–315 nm) מלחדור את [[האטמוספירה של כדור הארץ]]. קיים חשש מפני ששורה של של תוצאות הרסניות לביולוגיות ו[[אקולוגיה|אקולוגיות]] שעלולות להתרחש כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינת UV, כמו עליה בשיעור התחלואה ב[[סרטן העור]] ובקטארקט, נזק ל[[חקלאות|יבולים]], וירידה באוכלוסיית הפלנקטון באוקיינוסים. שכבת אוזון תקינה נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[סיכוני אסון עולמיים|ל סכן את קיום האנושות]].  

קיים חשד לשורה של של תוצאות ביולוגיות ו[[אקולוגיה|אקולוגיות]] שעלולות להתרחש כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינת UV כמו עליה בשיעור התחלואה ב[[סרטן העור]] ובקטארקט, נזק ל[[חקלאות|יבולים]] וירידה באוכלוסיית הפלנקטון באוקיינוסים. שכבת אוזון תקינה נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.

מסיבה זו המגמות הנצפות והצפויות של הדלדלות יצירה דאגה כלל עולמית, והוביל להקמת [[פרוטוקול מונטריאול]] שנחתם בשנת 1987 ואסר באופן הדרגתי את הייצור של CFC, הלונים וכימיקלים מדללי אוזון אחרים. עקב [[תגובת יתר]] ו[[השהיות]] שונות הנובעות ממידע חסר, ויכוחים מדעיים ופוליטיים וכן עקב תהליכים טבעיים, צפויים לעבור כ-140 שנה בין תחילת הבעיה לבין פתרונה המלא, וכ-100 שנים בין תחילת זיהוי הבעיה לבין פתרונה המלא, בשנת 2040. בשנת 2018 התברר כי למרות קיומו של הסכם בינלאומי קיימות פליטות חדשות של גז שמדלל את האוזון, וולפי הערכה מקור הפליטות הוא ככל הנראה בתעשייה באחת ממדינות מזרח אסיה. חוקרי אקלים חוששים מדחייה נוספת בסגירת החור. [https://www.haaretz.co.il/news/science/1.6096422]

מדי שנה ב-16 בספטמבר - מצויין בעולם [[יום שימור שכבת האוזון]], שמוכר על ידי האו"ם מאז 1995. [http://www.un.org/en/ga/search/view_doc.asp?symbol=A/RES/49/114]

מדי שנה ב-16 בספטמבר - מצויין בעולם [[יום שימור שכבת האוזון]], שמוכר על ידי האו"ם מאז 1995. [http://www.un.org/en/ga/search/view_doc.asp?symbol=A/RES/49/114]

אטום כלור בודד ימשיך להרוס אוזון במשך כשנתיים עד שישקע חזרה לטרופוספירה. [[ברום]] הרסני לאוזון עוד יותר מכלור אלא שהכלור נפוץ יותר. ההלוגנים האחרים: [[פלואור]] ו[[יוד]] הרסניים פחות: פלואור יגיב עם מים או גז [[מתאן]] ותתקבל החומצה היציבה HF, ואילו תרכובות יוד ישארו בטרופוספירה ולא יגיעו לשכבת האוזון.

אטום כלור בודד ימשיך להרוס אוזון במשך כשנתיים עד שישקע חזרה לטרופוספירה. [[ברום]] הרסני לאוזון עוד יותר מכלור אלא שהכלור נפוץ יותר. ההלוגנים האחרים: [[פלואור]] ו[[יוד]] הרסניים פחות: פלואור יגיב עם מים או גז [[מתאן]] ותתקבל החומצה היציבה HF, ואילו תרכובות יוד ישארו בטרופוספירה ולא יגיעו לשכבת האוזון.

{{זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}

==הקטנת הידלדלות האוזון ומגמות לעתיד==

==הקטנת הידלדלות האוזון ומגמות לעתיד==

הידלדלות שכבת האוזון והתגובה אליה מצד מוסדות המדע, התקשורת הפוליטיקה ומצד התעשייה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים ביחס ל[[השפעות סביבתיות]]. קיימים לעיתים פערי זמנים גדולים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך הזמן הנדרש עד לשיקום.  

הידלדלות שכבת האוזון והתגובה אליה מצד מוסדות המדע, התקשורת הפוליטיקה ומצד התעשייה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים ביחס ל[[השפעות סביבתיות]]. קיימים לעיתים פערי זמנים גדולים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך הזמן הנדרש עד לשיקום.  

* '''השהיית זיהוי''' - עובר זמן בין התרחשות של בעיה מסויימת לבין זיהוי של בעיה זו. לדוגמה בין התחלת פליטה של CFC עד אשר מדענים התחילו להבין שהוא עלול [[דלדול שכבת האוזון|להזיק לשכבת האוזון]]. שימוש בפריאון - אחד ה-CFC הנפוצים בתעשיית הקירור, החל באופן מאסיבי בשנות ה-1930 לדוגמה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Freon] תאוריות לגבי הרס של שכבת האוזון התקיימו משנת 1973 אבל הן התמקדו בפליטת חומרים אחרים לדוגמה חומרים ביולוגיים ופליטות ממעבורת החלל. זיהוי של "חור בשכבת האוזון" וגודלו מעל יבשת אנטרקטיקה התרחש רק בשנת 1985. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית זיהוי''' - עובר זמן בין התרחשות של בעיה מסויימת לבין זיהוי של בעיה זו. עברו כ-40 שנה התחלת פליטה של CFC (שנות ה-30) עד אשר מדענים התחילו להבין שהוא עלול להזיק לשכבת האוזון. (שנות ה-80)

* '''השהיית עיבוד''' - עובר זמן בין זיהוי בעיה פוטנציאלית לבין ניסוח תאוריה, ביצוע ניסויים וויכוחים מדעיים בקשר לנכונות הבעיה. לדוגמה ויכוחים בין מדענים האם CFC מזיק לאוזון או לא או האם יש התחממות עולמית ומה הסיבות לה. עוד זמן עיבוד הוא זמן פוליטי שבו מידע מהמדענים מגיע אל הציבור ו/או אל הפוליטיקאים ומתורגם להחלטות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וכו' בניסיון לפתור את הבעיה. שלב זה עלול להתעכב מאד עקב אינטרסים פוליטיים, כלכליים וכו' שמנסים להגיד שאין בכלל בעיה לפתור, וזמן נוסף מוצא על דיון מהו הפתרון הטוב ביותר. בתחום הגנה על שכבות האוזון, דו"ח של האקדמיה למדעים בארצות הברית משנת 1976 גרר התחלת החרמה של חומרי CFC בידי מספר מדינות מערביות, אבל לאחר מכן חילוקי דעות פוליטיים עיכבו קיום של פעולה בינלאומית במשך מספר שנים. קונצנזוס מדעי לגבי הסיבות לדילדול באוזון התרחש רק מספר שנים לאחר החתימה על פרוטוקול מונטריאול.  [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית עיבוד''' - עובר זמן בין זיהוי בעיה פוטנציאלית לבין ניסוח תאוריה, ביצוע ניסויים וויכוחים מדעיים בקשר לנכונות הבעיה. לדוגמה ויכוחים בין מדענים האם CFC מזיק לאוזון או לא או האם יש התחממות עולמית ומה הסיבות לה. עוד זמן עיבוד הוא זמן פוליטי שבו מידע מהמדענים מגיע אל הציבור ו/או אל הפוליטיקאים ומתורגם להחלטות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וכו' בניסיון לפתור את הבעיה. שלב זה עלול להתעכב מאד עקב אינטרסים פוליטיים, כלכליים וכו' שמנסים להגיד שאין בכלל בעיה לפתור, וזמן נוסף מוצא על דיון מהו הפתרון הטוב ביותר. בתחום הגנה על שכבות האוזון, לקח יותר מ-10 שנים לגבש קונצזוס מדעי (בין אמצע שנות ה-70 לסוף שנות ה-1980).  

* '''השעיית פעולה'''- עובר זמן נוסף מהרגע שמחליטים לבצע משהו עד שהוא באמת מבוצע. לדוגמה עבר זמן בין חתימה על [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון, נחתם ב-16 בספטמבר 1987. הפרוטוקול נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1989. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion] אבל במדינות מתפתחות המשיכו לייצר ולהשתמש בחומרים. לדוגמה ישראל אישררה את האמנה רק ב-1992, והוא בא לידי ביטוי בתקנות בישראל רק בשנת 2004.  

* '''השעיית פעולה'''- עובר זמן נוסף מהרגע שמחליטים לבצע משהו עד שהוא באמת מבוצע. לדוגמה עבר זמן בין חתימה על [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון, נחתם ב-16 בספטמבר 1987. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion] אבל נדרשו עוד 20 שנה עד שמדינות מתפתחות כמו ישראל הפסיקו להשתמש בחומר.  

* '''השהיית תגובה''' - מולקולות  CFC גוררת פירוק של מספר רב של מולקולות אוזון במשך מספר שנים. כך שגם ביום שלאחר שהפסיקו את ייצור CFC  ופליטתו, מולקולות CFC קיימות עדיין באטמוספירה ממשיכות לפרק את האוזון. במקביל יש תהליך נוסף של בניית שכבת האוזון על ידי תהליכים טבעיים. כאשר קצב הפירוק קטן מספיק - בקצב נמוך מקצב ייצור האוזון - תתחיל בניית שכבת האוזון מחדש. עד לשיקום מלא של השכבה (והפסקת כניסה של קרינת UV מזיקה) יקחו עוד מספר שנים.  מאז האימוץ והחיזוק של פרוטוקול מונטריאול, יש ירידה בפליטה של CFC וחומרים דומים ויש ירידה בריכוזי האטמוספריים של החומרים המזיקים ביותר לאוזון. שיא הריכוז חומרי הגורמים לדלדול, הנמדד ב שווה ערך לכלור (Effective Equivalent Chlorine-  EECl) התרחש בשנת 1994, ומאז ועד 2008 היתה ירידה של 10% בריכוז האטמוספרי שלהם. על פי הערכות עד שנת 2015 החור באוזון מעל איזור אנטרקטיקה יקטן בכמיליון קמ"ר. החלמה מלאה של שכבת האוזון באנטרקטיקה צפויה לא לפני 2050. על פי מחקרים, רמות האוזון ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068.

* '''השהיית תגובה''' - השייה בין הרגע של הפסקת גרימת הנזק לבין השיקום שלו - בין שנת 2004 לבין שנת 2050 לכל הפחות.  

במקרה של דלדול שכבת האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה (השהייה במינוח של [[דונאלה מדווז]] ואחרים - ראו בהמשך) לקח כ-40-50 שנה, השהיות נוספות - (מומנטום) - מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עליה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנה.  

במקרה של דלדול שכבת האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה, לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה (השהייה במינוח של [[דונאלה מדווז]] בספר [[גבולות לצמיחה]]) לקח כ-40-50 שנה, השהיות נוספות - (מומנטום) - מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עליה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנה.  

היבט זה של השהייה בתגובה הוא בעל השלכות על דיונים חברתיים, פוליטיים וכלכליים אודות [[השפעות סביבתיות]] אחרות כמו [[התחממות עולמית]], שמירה על [[מגוון מינים]] ועוד. בעיות שקשה לזהות או לחזות את התקדמותן (או נסיגתן), יש להן אופי [[תהליך ארוך טווח]] וכן של [[תהליך בלתי הפיך]] או [[מעברי פאזה]] הן בעיות מסוכנות בהקשר זה, שכן קשה להסכים לגבי פעולה לגביהן (בגלל שהשינוי לא בהכרח נראה בעין) ומצד שני יש נקודת אל- חזור בזמן שממנה גם אם נוקטים בכל האמצעים הדרושים זה מאוחר מידי.

היבט זה של השהייה בתגובה הוא בעל השלכות על דיונים חברתיים, פוליטיים ו[[חקר הכלכלה|כלכליים]] אודות [[השפעות סביבתיות]] אחרות כמו [[התחממות עולמית]], שמירה על [[מגוון מינים]] ועוד. בעיות שקשה לזהות או לחזות את התקדמותן (או נסיגתן), יש להן אופי [[תהליך ארוך טווח]] וכן של [[תהליך בלתי הפיך]] או [[מעברי פאזה]] הן בעיות מסוכנות בהקשר זה, שכן קשה להסכים לגבי פעולה לגביהן (בגלל שהשינוי לא בהכרח נראה בעין) ומצד שני יש נקודת אל- חזור בזמן שממנה גם אם נוקטים בכל האמצעים הדרושים זה מאוחר מידי.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[שינויי אקלים]]

* [[שינויי אקלים]]

* [[תגובת יתר]]

* [[תגובת יתר]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==