שורה 14: |
שורה 14: |
| התנועה לפדרליזם עולמי נחלשה מאד בשנות ה-50 של המאה ה-20 בעקבות מספר [[תהליך|תהליכים]]. האחד הוא [[המלחמה הקרה]] שיצרה דינמיקה מסוכסכת וחשדנית של קיטוב בינגושי ויצרה מכשול עצום בפני איחוד פוליטי עולמי. סיבה נוספת היא שארגון האומות המאוחדות יצר מראית עין של מסגרת פוליטית דמוקרטית, שלכאורה הפכה את רעיון הפדרציה למיותר. עם זאת גורמים רבים מסכימים כי מדובר בארגון חלש בהרבה מ[[פדרציה עולמית]] וכוחו במניעת מלחמות או התגברות של סכסוכים ובעיות מוגבלת מאד. סיבה נוספת אפשרית היא אי הלוחמה הישירה בין המעצמות הגדולות (ברית המועצות, סין, יפן, ארצות הברית, אירופה, הודו) כך שבינתיים נמנעו השנות של מחזות ממלחמות העולם ואיום בכיבוש כולל בידי דיקטטורה או השמדה כוללת על ידי נשק להשמדה המונית. במקום הדרישה הפוליטית הברורה קמו מספר גדול של ארגונים ויוזמות לקידום [[גלובליזציה]] כגון [[ארגון הסחר העולמי]], אמנות בינלאומיות ו[[הסכמי סחר חופשי]] שהובילו להידוק היחסים הבינלאומיים והחלשה מסויימת של כוחן של מדינות לאום על ידי כבילתן להסכמים בינלאומיים או רב-צדדיים וכן השפעת התקשורת העולמית ודעת הקהל בעולם על התנהלות ממשלות מקומיות. | | התנועה לפדרליזם עולמי נחלשה מאד בשנות ה-50 של המאה ה-20 בעקבות מספר [[תהליך|תהליכים]]. האחד הוא [[המלחמה הקרה]] שיצרה דינמיקה מסוכסכת וחשדנית של קיטוב בינגושי ויצרה מכשול עצום בפני איחוד פוליטי עולמי. סיבה נוספת היא שארגון האומות המאוחדות יצר מראית עין של מסגרת פוליטית דמוקרטית, שלכאורה הפכה את רעיון הפדרציה למיותר. עם זאת גורמים רבים מסכימים כי מדובר בארגון חלש בהרבה מ[[פדרציה עולמית]] וכוחו במניעת מלחמות או התגברות של סכסוכים ובעיות מוגבלת מאד. סיבה נוספת אפשרית היא אי הלוחמה הישירה בין המעצמות הגדולות (ברית המועצות, סין, יפן, ארצות הברית, אירופה, הודו) כך שבינתיים נמנעו השנות של מחזות ממלחמות העולם ואיום בכיבוש כולל בידי דיקטטורה או השמדה כוללת על ידי נשק להשמדה המונית. במקום הדרישה הפוליטית הברורה קמו מספר גדול של ארגונים ויוזמות לקידום [[גלובליזציה]] כגון [[ארגון הסחר העולמי]], אמנות בינלאומיות ו[[הסכמי סחר חופשי]] שהובילו להידוק היחסים הבינלאומיים והחלשה מסויימת של כוחן של מדינות לאום על ידי כבילתן להסכמים בינלאומיים או רב-צדדיים וכן השפעת התקשורת העולמית ודעת הקהל בעולם על התנהלות ממשלות מקומיות. |
| | | |
− | עם סוף המלחמה הקרה הוסר המכשול העיקרי לאיחוד, אבל בשלב הזה התנועה הייתה קטנה ומרוסקת מדי מכדי להתעורר לגודל משמעותי בזמן. ה[[נאו-ליברליזם]] שהפך לכוח הגמוני במערב קיבע את הרעיון ש'ממשלה היא הבעיה, השוק הוא הפיתרון' ויש הרואים בכך מכשול חדש לרעיון הפדרליזם עולמי. הצמיחה המקבילה של ארגונים לא ממשלתיים חיזקה את הדעה שמוסדות המדינה הם מיותרים, וכי פעולה וולנטרית היא התגלמות הצדק. | + | עם סוף המלחמה הקרה הוסר המכשול העיקרי לאיחוד, אבל בשלב הזה התנועה הייתה קטנה ומרוסקת מדי מכדי להתעורר לגודל משמעותי בזמן. ה[[נאו-ליברליזם]] שהפך לכוח הגמוני במערב קיבע את הרעיון ש'ממשלה היא הבעיה, השוק הוא הפיתרון' ויש הרואים בכך מכשול חדש לרעיון הפדרליזם עולמי. הצמיחה המקבילה של ארגונים לא ממשלתיים חיזקה את הדעה שמוסדות המדינה הם מיותרים, וכי פעולה וולונטרית היא התגלמות הצדק. |
| | | |
| בשנות התשעים המאוחרות התנועה רשמה הצלחה מסויימת כשריכזה קואליציה בינלאומית של ארגוני חברה אזרחית שדחפו בהצלחה להקמת [[בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג]]. חוקת בית הדין הזה, שנחתמה ב-1998 ונכנסה לתוקף ב-2002, הצליחה ליצור סדק מסוים במוסד 'ריבונות המדינה' שמהווה את אחד הבסיסים המרכזיים של מה שמכונה 'הדין הבינלאומי'. היו פעילים שקיוו כי צעד זה יוביל לצעדים נוספים אך תקווה זו בינתיים לא התגשמה. | | בשנות התשעים המאוחרות התנועה רשמה הצלחה מסויימת כשריכזה קואליציה בינלאומית של ארגוני חברה אזרחית שדחפו בהצלחה להקמת [[בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג]]. חוקת בית הדין הזה, שנחתמה ב-1998 ונכנסה לתוקף ב-2002, הצליחה ליצור סדק מסוים במוסד 'ריבונות המדינה' שמהווה את אחד הבסיסים המרכזיים של מה שמכונה 'הדין הבינלאומי'. היו פעילים שקיוו כי צעד זה יוביל לצעדים נוספים אך תקווה זו בינתיים לא התגשמה. |
| | | |
| בשנת 1946 הוציאו מספר מדעני אטום בולטים, כמו גם מפקד חיל האוויר האמריקאי לשעבר את החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] שקראה לאחד כוחות כדי למנוע את המלחמה העולמית הבאה. | | בשנת 1946 הוציאו מספר מדעני אטום בולטים, כמו גם מפקד חיל האוויר האמריקאי לשעבר את החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] שקראה לאחד כוחות כדי למנוע את המלחמה העולמית הבאה. |
− | בשנת 2000 פרסמה יולי תמיר פרק בשם 'מי מפחד ממדינה עולמית', דני רודריק כתב בשנת 2010 מאמר קצר בשם 'פרדוקס הגלובליזציה'. בשנת 2018 פרסמו אנדראס בומל יחד עם חבר הפרלמנט האירופאי ג'ו ליינן ספר בשם 'פרלמנט עולמי'. הרעיון שלהם הוא רעיון ל'שלב ביניים' - הקמת אסיפה פרלמנטרית באו"ם UNPA. הקמפיין הוא שנציגים נבחרים ברחבי העולם, כגון חברי פרלמנט יוכלו להשתתף באסיפה של האו"ם - ובכך ליצור מסגרת דמוקרטית יותר מאסיפת האום שבה חברית רק מדינות. דבר זה יתן בפעם הראשונה ייצוג לאזרחים נבחרים ולא רק למדינות בנושאים של מדיניות עולמית. נכון לשנת 2018 1540 חברי פרלמנט (מכהנים וכאלה שכינהו בעבר) תומכים בקמפיין, מ-123 מדינות שונות. [https://en.unpacampaign.org/] | + | בשנת 2000 פרסמה יולי תמיר פרק בשם 'מי מפחד ממדינה עולמית', דני רודריק כתב בשנת 2010 מאמר קצר בשם 'פרדוקס הגלובליזציה'. בשנת 2018 פרסמו אנדראס בומל יחד עם חבר הפרלמנט האירופאי ג'ו ליינן ספר בשם 'פרלמנט עולמי'. הרעיון שלהם הוא רעיון ל'שלב ביניים' - הקמת אסיפה פרלמנטרית באו"ם UNPA. הקמפיין הוא שנציגים נבחרים ברחבי העולם, כגון חברי פרלמנט יוכלו להשתתף באסיפה של האו"ם - ובכך ליצור מסגרת דמוקרטית יותר מאסיפת האו"ם שבה חברית רק מדינות. דבר זה יתן בפעם הראשונה ייצוג לאזרחים נבחרים ולא רק למדינות בנושאים של מדיניות עולמית. נכון לשנת 2018 1540 חברי פרלמנט (מכהנים וכאלה שכינהו בעבר) תומכים בקמפיין, מ-123 מדינות שונות. [https://en.unpacampaign.org/] |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |