שינויים

החל משנת 1868 ובמהלך המאה ה-19 העיר קובנטרי הייתה היצרנית הגדולה בעולם של אופניים. בעיר היו 450 יצרני אופניים ותעשיית האופניים פרחה בה במשך כמאה שנים. יצרנים מוכרים כמו  

החל משנת 1868 ובמהלך המאה ה-19 העיר קובנטרי הייתה היצרנית הגדולה בעולם של אופניים. בעיר היו 450 יצרני אופניים ותעשיית האופניים פרחה בה במשך כמאה שנים. יצרנים מוכרים כמו  

Dunlop, Hobart, Singer, Premier, Rover ו Triumph הקימו את מפעליהם בעיר זו והיא הפכה להיות מותג של איכות בייצור. {{הערה|Damien Kimberley, [http://www.thehistorypress.co.uk/publication/Coventrys-Bicycle-Heritage/9780752454498/ Coventry's Bicycle Heritage], 2015}}

Dunlop, Hobart, Singer, Premier, Rover ו-Triumph הקימו את מפעליהם בעיר זו והיא הפכה להיות מותג של איכות בייצור. {{הערה|Damien Kimberley, [http://www.thehistorypress.co.uk/publication/Coventrys-Bicycle-Heritage/9780752454498/ Coventry's Bicycle Heritage], 2015}}

עד אמצע המאה ה-19 היו כלי הרכב בעלי גלגלים קשיחים, לרוב היו אלה גלגלי עץ בעלי חישוקי מתכת. הסקוטי רוברט ויליאם תומפסון, היה הראשון שניסה להקיף את הגלגל בעור ובין החישוק לגלגל קבע צינור גומי מנופח שיבלום ברכות את זעזועי הדרך. רעיונו של תומפסון נזנח בשל טכניקת עיבוד הגומי שלא הייתה מפותחת דיה. ב-1888 נרשם פטנט ראשון בעולם על צמיג פנאומטי (צמיג מלא באוויר) על ידי הסקוטי ג'ון בויד דאנלופ, שהתקין צמיג שכזה, לתלת האופן של בנו הקטן. חברת הגומי Dunlop Rubber הפכה לחברה רב-לאומית של בתחום הגומי והצמיגים. החברה נוסדה ב 1889 על ידי Harvey du Cros שעירב את דנלופ בנושא והייתה הראשונה לשווק צמיג פנאומטי.  

עד אמצע המאה ה-19 היו כלי הרכב בעלי גלגלים קשיחים, לרוב היו אלה גלגלי עץ בעלי חישוקי מתכת. הסקוטי רוברט ויליאם תומפסון, היה הראשון שניסה להקיף את הגלגל בעור ובין החישוק לגלגל קבע צינור גומי מנופח שיבלום ברכות את זעזועי הדרך. רעיונו של תומפסון נזנח בשל טכניקת עיבוד הגומי שלא הייתה מפותחת דיה. ב-1888 נרשם פטנט ראשון בעולם על צמיג פנאומטי (צמיג מלא באוויר) על ידי הסקוטי ג'ון בויד דאנלופ, שהתקין צמיג שכזה, לתלת האופן של בנו הקטן. חברת הגומי Dunlop Rubber הפכה לחברה רב-לאומית של בתחום הגומי והצמיגים. החברה נוסדה ב 1889 על ידי Harvey du Cros שעירב את דנלופ בנושא והייתה הראשונה לשווק צמיג פנאומטי.  

[[File:Rush hour cyclists in the City of London, August 2013.jpg|thumb|300px|רוכבי אופניים במהלך שעות העומס במרכז לונדון, 2013]]

[[File:Rush hour cyclists in the City of London, August 2013.jpg|thumb|300px|רוכבי אופניים במהלך שעות העומס במרכז לונדון, 2013]]

עד סוף שנות ה-60 חלה ירידה באחוז רוכבי האופניים בלונדון, דבר שהחל לעלות לאיטו בשנות ה-1970. דבר זה נמשך עד לתחילת המאה ה-21. כמות הנסיעות היומיות שבוצעו באופניים באיזור לונדון רבתי, שבו גרים 7 מיליון תושבים, עלה מ-290 אלף בשנת 2000 ל-580 אלף בשנת 2012. [http://content.tfl.gov.uk/travel-in-london-report-6.pdf]  

עד סוף שנות ה-60 חלה ירידה באחוז רוכבי האופניים בלונדון, דבר שהחל לעלות לאיטו בשנות ה-70 של המאה ה-20. דבר זה נמשך עד לתחילת המאה ה-21. כמות הנסיעות היומיות שבוצעו באופניים באיזור לונדון רבתי, שבו גרים 7 מיליון תושבים, עלה מ-290 אלף בשנת 2000 ל-580 אלף בשנת 2012. [http://content.tfl.gov.uk/travel-in-london-report-6.pdf]  

תנאי הרכיבה שהיו בלונדון בשנים האחרונות, נתפסו כבלתי בטוחים על ידי רוכבים. מקבץ של מקרי מוות של רוכבים בנובמבר 2013 הוביל לביקורת רחבה על [[תשתיות אופניים|תשתיות האופניים]] בעיר וקריאה לשיפורם על ידי עיתונאים, פוליטיקאים וארגוני רוכבים.  

תנאי הרכיבה שהיו בלונדון בשנים האחרונות, נתפסו כבלתי בטוחים על ידי רוכבים. מקבץ של מקרי מוות של רוכבים בנובמבר 2013 הוביל לביקורת רחבה על [[תשתיות אופניים|תשתיות האופניים]] בעיר וקריאה לשיפורם על ידי עיתונאים, פוליטיקאים וארגוני רוכבים.  

לונדון החלה בהקמת  שבילי אופניים ו "[[שבילי אופניים|אוטוסטרדות אופניים]]", [[מס גודש]] על מכוניות, [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]],  הגבלות על [[חנייה|חניית מכוניות]], ושיפורים ב[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] שהובילו לשינויים בעיר. בנוסף לכך גם תהליכים כמו מיתון כלכלי ועליה במודעות סביבתית ובריאותית, וקמפיין של עיתון הטיימס הובילו לעלייה בשימוש באופניים.  

לונדון החלה בהקמת  שבילי אופניים ו "[[שבילי אופניים|אוטוסטרדות אופניים]]", [[מס גודש]] על מכוניות, [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]],  הגבלות על [[חנייה|חניית מכוניות]], ושיפורים ב[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] שהובילו לשינויים בעיר. בנוסף לכך גם תהליכים כמו מיתון כלכלי ועליה במודעות סביבתית ובריאותית, וקמפיין של עיתון הטיימס הובילו לעלייה בשימוש באופניים.  

בשנת 2008 הכריזה TFL - גוף ממשלתי-עירוני שממונה על התחבורה בלונדון, על הקמה של תריסר "אוטוסטרדות אופניים" במטרופולין לונדון. מדובר בשבילי אופניים דו-כיוונים רחבים במיוחד, שבכל אחד מהם יש מקום לשני רוכבים לאותו כיוון (מאפשר עקיפה) דבר שמאפשר רכיבה מהירה. השבילים כוללים גם [[צומת ידידותי לאופניים|צמתים בטוחים לאופניים]]. {{הערה|ראו לדוגמה את הצומת של CS3 עם רחוב  Minories [http://content.tfl.gov.uk/ewcs-trinity-square.pdf]}} השבילים הם בעלי שם CS1 עד 12 והיו מסודרים כחישור שמרכז המטרופולין נמצא במרכזו. מתוך תריסר שבילים רק 6 הוקמו - CS1, CS2, CS3, CS5, CS7 ו-CS8. כמו כן CS2 שודרג בצורה משמעותית לעומת התכנון המקורי שלו ו-CS5 ו CS8 קוצרו. השבילים CS6 ו-12 שנעים מצפון לדרום בוטלו ו-CS6 תוכנן מחדש. שני שבילים ידועים הם -East-West Cycle Superhighway, שהוא CS3, נע לעורך כ-8 ק"מ לאורך נהר התמזה, מ-Tower Hill ועד  Lancaster Gate, [http://content.tfl.gov.uk/east-west-cs-overview-map-18-12-17.pdf] [https://www.google.co.il/maps/dir/CS3,+London,+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94%E2%80%AD/51.5086915,-0.1985325/@51.5109092,-0.1074597,13z/data=!4m9!4m8!1m5!1m1!1s0x487602d475012831:0x1890c30c621372aa!2m2!1d-0.0504626!2d51.5111006!1m0!3e1] נתיב אחר הוא North-South Cycle Superhighway שהוא CS6, הוא אוטוסרדת אופניים במרכז העיר לאורך 5 ק"מ. [https://tfl.gov.uk/travel-information/improvements-and-projects/cycle-superhighway-north-south] השלמה מלאה של שני שבילים אלה צפויה בקיץ 2018. בלונדון יש מערכת [[השכרת אופניים]] בשם Santander שמכסה את כל העיר, בעלות של כ-2 ליש"ט לרכיבה. [https://tfl.gov.uk/modes/cycling/santander-cycles]

בשנת 2008 הכריזה TFL - גוף ממשלתי-עירוני שממונה על התחבורה בלונדון, על הקמה של תריסר "אוטוסטרדות אופניים" במטרופולין לונדון. מדובר בשבילי אופניים דו-כיווניים רחבים במיוחד, שבכל אחד מהם יש מקום לשני רוכבים לאותו כיוון (מאפשר עקיפה) דבר שמאפשר רכיבה מהירה. השבילים כוללים גם [[צומת ידידותי לאופניים|צמתים בטוחים לאופניים]]. {{הערה|ראו לדוגמה את הצומת של CS3 עם רחוב  Minories [http://content.tfl.gov.uk/ewcs-trinity-square.pdf]}} השבילים הם בעלי שם CS1 עד 12 והיו מסודרים כחישור שמרכז המטרופולין נמצא במרכזו. מתוך תריסר שבילים רק 6 הוקמו - CS1, CS2, CS3, CS5, CS7 ו-CS8. כמו כן CS2 שודרג בצורה משמעותית לעומת התכנון המקורי שלו ו-CS5 ו CS8 קוצרו. השבילים CS6 ו-12 שנעים מצפון לדרום בוטלו ו-CS6 תוכנן מחדש. שני שבילים ידועים הם -East-West Cycle Superhighway, שהוא CS3, נע לעורך כ-8 ק"מ לאורך נהר התמזה, מ-Tower Hill ועד  Lancaster Gate, [http://content.tfl.gov.uk/east-west-cs-overview-map-18-12-17.pdf] [https://www.google.co.il/maps/dir/CS3,+London,+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94%E2%80%AD/51.5086915,-0.1985325/@51.5109092,-0.1074597,13z/data=!4m9!4m8!1m5!1m1!1s0x487602d475012831:0x1890c30c621372aa!2m2!1d-0.0504626!2d51.5111006!1m0!3e1] נתיב אחר הוא North-South Cycle Superhighway שהוא CS6, הוא אוטוסרדת אופניים במרכז העיר לאורך 5 ק"מ. [https://tfl.gov.uk/travel-information/improvements-and-projects/cycle-superhighway-north-south] השלמה מלאה של שני שבילים אלה צפויה בקיץ 2018. בלונדון יש מערכת [[השכרת אופניים]] בשם Santander שמכסה את כל העיר, בעלות של כ-2 ליש"ט לרכיבה. [https://tfl.gov.uk/modes/cycling/santander-cycles]

במשך העשור של 2005-2015, תחבורת האופניים בלונדון גדלה כמעט פי 3 [https://www.youtube.com/watch?v=gqHSMkMKFRo] ביוני 2013 דווח משרד התחבורה הבריטי כי 24% מהנוסעים במרכז לונדון בזמן השיא הם רוכבי אופניים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000859903].עיריית לונדון מתכוונת להשקיע 913 מיליון ליש"ט במהלך 10 שנים כדי לקדם את תחבורת האופניים.  [https://www.youtube.com/watch?v=gqHSMkMKFRo]  

במשך העשור של 2005-2015, תחבורת האופניים בלונדון גדלה כמעט פי 3 [https://www.youtube.com/watch?v=gqHSMkMKFRo] ביוני 2013 דווח משרד התחבורה הבריטי כי 24% מהנוסעים במרכז לונדון בזמן השיא הם רוכבי אופניים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000859903].עיריית לונדון מתכוונת להשקיע 913 מיליון ליש"ט במהלך 10 שנים כדי לקדם את תחבורת האופניים.  [https://www.youtube.com/watch?v=gqHSMkMKFRo]  

בניוקאסל, 7% מהתושבים רוכבים בדרך כלל לעבודה. 31% מהם נמצאים במרחק של 125 או פחות משביל אופניים. 40% מהתושבים חושבים ש[[בטיחות אופניים|בטיחות האופניים]] בעיר היא טובה ו53% מהתושבים רוצים להתחיל לרכוב או לרכוב בצורה תכופה יותר. 65% מהתושבים חושבים שהעיר תהיה מקום טוב יותר אם יותר אנשים ירכבו על אופניים, 69% חושבים שצריך להשקיע יותר כסף באופניים, 56% מהתושבים חושבים ששבילי אופניים מופרדים מהתנועה יעזרו להם מאד לרכוב יותר. 74% מהתושבים חושבים שצריך לבנות עוד שבילי אופניים נפרדים, אפילו אם זה אומר פחות מקום למשתמשי דרך אחרים. [https://www.sustrans.org.uk/bikelifenewcastle]

בניוקאסל, 7% מהתושבים רוכבים בדרך כלל לעבודה. 31% מהם נמצאים במרחק של 125 או פחות משביל אופניים. 40% מהתושבים חושבים ש[[בטיחות אופניים|בטיחות האופניים]] בעיר היא טובה ו53% מהתושבים רוצים להתחיל לרכוב או לרכוב בצורה תכופה יותר. 65% מהתושבים חושבים שהעיר תהיה מקום טוב יותר אם יותר אנשים ירכבו על אופניים, 69% חושבים שצריך להשקיע יותר כסף באופניים, 56% מהתושבים חושבים ששבילי אופניים מופרדים מהתנועה יעזרו להם מאד לרכוב יותר. 74% מהתושבים חושבים שצריך לבנות עוד שבילי אופניים נפרדים, אפילו אם זה אומר פחות מקום למשתמשי דרך אחרים. [https://www.sustrans.org.uk/bikelifenewcastle]

אחת הדוגמאות לכשלון של תכנון תשתיות לאופניים נמצא בעיירה Stevenage. עיירה זו שמונה כ-80 אלף תושבים נמצאת 40 ק"מ צפונית ללונדון והוקמה בשנת 1946 בתכנון של "[[עיר חדשה]]".[https://en.wikipedia.org/wiki/Stevenage] בעיר הוקמה רשת של שבילי אופניים, נפרדים לגמרי מתשתיות המכוניות על ידי שורה של מנהרות שעוברות מתחת לכבישים.{{הערה|1= לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/@51.9177341,-0.2112646,3a,39.3y,271.33h,87.42t/data=!3m7!1e1!3m5!1s4sDw35m8aEmBS-cRpvKz3A!2e0!6s%2F%2Fgeo3.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3D4sDw35m8aEmBS-cRpvKz3A%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D318.9176%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656 מנהרה מתחת למעגל תנועה]}} למרות כוונות המתכנן לכך שתושבים רבים ירכבו, ולמרות שהעיר היא קומפקטית למדי, אחוז הרוכבים בעיר היה נמוך מאד והוא הלך וירד עם השנים, בד בבד עם עליה בשימוש במכוניות. {{הערה|Carlton Reid, [https://www.theguardian.com/cities/2017/sep/19/britains-1960s-cycling-revolution-flopped-stevenage Build it and they will come? Why Britain's 1960s cycling revolution flopped], The Guardian, 19 Sep 2017 }}. סיבות אפשרויות לכך הן צפיפות עירוניות נמוכה מידי (בתים צמודי קרקע בצפיפות של 3 אנשים לדונם), נוחות רבה מידי לנסיעה במכונית עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור|פרבור משתרע]] עם כבישים רחבים. סיבות אחרות עשויות להיות מיעוט מקומות תעסוקה במרחק רכיבה, דעה קדומה נגד אופניים בשנות ה-50 וה-60, רתיעה נגד רכיבה במעברים שיורדים מתחת לקרקע,  או תחזוקה גרועה של השבילים. הישוב הוא דוגמה עד היום לכך ששבילי אופניים הם תנאי הכרחי ל[[תחבורת אופניים]] מוצלחת אבל לא תנאי מספיק. וכן טענות כמו "אם היו לנו רחובות רחבים יותר היה מקום לאופניים" אינן מדוייקות - במקום עם רחובות רחבים מאד יש מעט שבילי אופניים. [https://www.youtube.com/watch?v=_DNNIB_PdaA]

אחת הדוגמאות לכישלון של תכנון תשתיות לאופניים נמצא בעיירה Stevenage. עיירה זו שמונה כ-80 אלף תושבים נמצאת 40 ק"מ צפונית ללונדון והוקמה בשנת 1946 בתכנון של "[[עיר חדשה]]".[https://en.wikipedia.org/wiki/Stevenage] בעיר הוקמה רשת של שבילי אופניים, נפרדים לגמרי מתשתיות המכוניות על ידי שורה של מנהרות שעוברות מתחת לכבישים.{{הערה|1= לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/@51.9177341,-0.2112646,3a,39.3y,271.33h,87.42t/data=!3m7!1e1!3m5!1s4sDw35m8aEmBS-cRpvKz3A!2e0!6s%2F%2Fgeo3.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3D4sDw35m8aEmBS-cRpvKz3A%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D318.9176%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656 מנהרה מתחת למעגל תנועה]}} למרות כוונות המתכנן לכך שתושבים רבים ירכבו, ולמרות שהעיר היא קומפקטית למדי, אחוז הרוכבים בעיר היה נמוך מאד והוא הלך וירד עם השנים, בד בבד עם עליה בשימוש במכוניות. {{הערה|Carlton Reid, [https://www.theguardian.com/cities/2017/sep/19/britains-1960s-cycling-revolution-flopped-stevenage Build it and they will come? Why Britain's 1960s cycling revolution flopped], The Guardian, 19 Sep 2017 }}. סיבות אפשרויות לכך הן צפיפות עירוניות נמוכה מידי (בתים צמודי קרקע בצפיפות של 3 אנשים לדונם), נוחות רבה מידי לנסיעה במכונית עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור|פרבור משתרע]] עם כבישים רחבים. סיבות אחרות עשויות להיות מיעוט מקומות תעסוקה במרחק רכיבה, דעה קדומה נגד אופניים בשנות ה-50 וה-60, רתיעה נגד רכיבה במעברים שיורדים מתחת לקרקע,  או תחזוקה גרועה של השבילים. הישוב הוא דוגמה עד היום לכך ששבילי אופניים הם תנאי הכרחי ל[[תחבורת אופניים]] מוצלחת אבל לא תנאי מספיק. וכן טענות כמו "אם היו לנו רחובות רחבים יותר היה מקום לאופניים" אינן מדוייקות - במקום עם רחובות רחבים מאד יש מעט שבילי אופניים. [https://www.youtube.com/watch?v=_DNNIB_PdaA]

==רשת שבילי אופניים ארצית==

==רשת שבילי אופניים ארצית==

לפי הערכות, [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]] בבריטניה גורמים שם נזק של 4.3 מיליארד ליש"ט בשנה, ולפי מחקרים מאוניברסיטאות לידס וקיימברידג', הכלכלה הבריטית יכולה לחסוך הוצאות בריאות בסך 6 מיליארד ליש"ט לשנה אם הממשלה תשקיע בשבילי אופניים 10 ליש"ט לאדם לשנה - כלומר כ-630 מיליון ליש"ט לשנה (בבריטניה גרים 63 מיליון תושבים). <ref>Kaya Burgess, [http://www.thetimes.co.uk/tto/public/cyclesafety/article4331991.ece Historic move to safeguard cyclists], January 23 2015, the times</ref> ההוצאה הלאומית של בריטניה על בריאות עמדה בשנת 2012 על 144 מיליארד פאונד כך שמדובר בחסכון של כ-4% מהוצאה זו. (בישראל ההוצאה הלאומית על בריאות עמדה בשנת 2013 על 79.3 מיליארד ש"ח, כך שחסכון דומה יעמוד על 3.3 מיליארד ש"ח בשנה), סה"כ התמ"ג של בריטניה עמד על 2,848 מיליארד ליש"ט לשנת 2014, לעומת תמ"ג של 305 מיליארד דולר שיש לישראל, כך שהוצאת 630 מיליארד ליש"ט שקולה בישראל להוצאה של 101 מיליון דולר, או 404 מיליון ש"ח בשנה.

לפי הערכות, [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]] בבריטניה גורמים שם נזק של 4.3 מיליארד ליש"ט בשנה, ולפי מחקרים מאוניברסיטאות לידס וקיימברידג', הכלכלה הבריטית יכולה לחסוך הוצאות בריאות בסך 6 מיליארד ליש"ט לשנה אם הממשלה תשקיע בשבילי אופניים 10 ליש"ט לאדם לשנה - כלומר כ-630 מיליון ליש"ט לשנה (בבריטניה גרים 63 מיליון תושבים). <ref>Kaya Burgess, [http://www.thetimes.co.uk/tto/public/cyclesafety/article4331991.ece Historic move to safeguard cyclists], January 23 2015, the times</ref> ההוצאה הלאומית של בריטניה על בריאות עמדה בשנת 2012 על 144 מיליארד פאונד כך שמדובר בחסכון של כ-4% מהוצאה זו. (בישראל ההוצאה הלאומית על בריאות עמדה בשנת 2013 על 79.3 מיליארד ש"ח, כך שחסכון דומה יעמוד על 3.3 מיליארד ש"ח בשנה), סה"כ התמ"ג של בריטניה עמד על 2,848 מיליארד ליש"ט לשנת 2014, לעומת תמ"ג של 305 מיליארד דולר שיש לישראל, כך שהוצאת 630 מיליארד ליש"ט שקולה בישראל להוצאה של 101 מיליון דולר, או 404 מיליון ש"ח בשנה.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cycling_in_the_United_Kingdom רכיבה על אופניים בבריטניה] בויקיפדיה האנגלית.  

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cycling_in_the_United_Kingdom רכיבה על אופניים בבריטניה] בויקיפדיה האנגלית.  

* [https://www.youtube.com/watch?v=t4m6zoSFbdQ Where Are London's Cycle Superhighways?], Londonist Ltd,  Apr 27, 2016

* [https://www.youtube.com/watch?v=t4m6zoSFbdQ Where Are London's Cycle Superhighways?], Londonist Ltd,  Apr 27, 2016

* [https://www.manchestereveningnews.co.uk/news/greater-manchester-news/watch-how-new-oxford-road-8135602 סרטון המדגים שינויים של רחוב אוקספורד במנצ'סטר כך שיכלול שבילי אופניים], נובמבר 2014

* [https://www.manchestereveningnews.co.uk/news/greater-manchester-news/watch-how-new-oxford-road-8135602 סרטון המדגים שינויים של רחוב אוקספורד במנצ'סטר כך שיכלול שבילי אופניים], נובמבר 2014

* [https://www.youtube.com/watch?v=gohSeOYheXg Why Isn't Cycling Normal in London?] סרטון הומוריסטי על התפתחות הכבישים בלונדון וביקורת על "סופר אוטוסטרדות" שבעיר.  15 במרץ 2018

* [https://www.youtube.com/watch?v=gohSeOYheXg Why Isn't Cycling Normal in London?] סרטון הומוריסטי על התפתחות הכבישים בלונדון וביקורת על "סופר אוטוסטרדות" שבעיר, 15 במרץ 2018

* Jay Foreman,[https://www.youtube.com/watch?v=_DNNIB_PdaA Why drivers should want cycle lanes] סרטון הומוריסטי על מצב השבילים בלונדון ותשובות להתנגדויות שונות של נהגים לתשתיות אופניים. 19 באפריל, 2018

* Jay Foreman,[https://www.youtube.com/watch?v=_DNNIB_PdaA Why drivers should want cycle lanes] סרטון הומוריסטי על מצב השבילים בלונדון ותשובות להתנגדויות שונות של נהגים לתשתיות אופניים, 19 באפריל, 2018

{{אופניים}}

{{אופניים}}

[[קטגוריה:אופניים]]

[[קטגוריה:אופניים]]