שינויים

==דוגמאות להצטברות ביולוגית==

==דוגמאות להצטברות ביולוגית==

קיימות דוגמאות שונות להצטברות ביולוגית שהובילה להרעלת עובדים בתעשיות שונות. הביטוי באנגלית "משוגע כמו כובען" ("as mad as a hatter") והדמות של הכובען המטורף מהספר אליס בארץ הפלאות של לואיס קרול, מבוססים על שימוש בכספית בייצור הכובעים במאות ה-18 וה-19. הכספית יכולה להפוך למתיל-כספית שמתמוססת בשומן ונוטה להצטבר במוח, דבר שגורם להרעלת כספית. בעיה דומה הייתה קיימת בקרב צורפים (מחלת הצורפים)שעבדו עם כספית לשם תרכובות להפקת זהב ומתכות יקרות אחרות. במאה ה-20 היו "נערות הרודיום" שליקקו רודיום ממכחולים לצביעת שעונים במתכת הזרחנית.  

קיימות דוגמאות שונות להצטברות ביולוגית שהובילה להרעלת עובדים בתעשיות שונות. הביטוי באנגלית "משוגע כמו כובען" ("as mad as a hatter") והדמות של הכובען המטורף מהספר אליס בארץ הפלאות שכתב לואיס קרול, מבוססים על שימוש בכספית בייצור הכובעים במאות ה-18 וה-19. הכספית יכולה להפוך למתיל-כספית שמתמוססת בשומן ונוטה להצטבר במוח, דבר שגורם להרעלת כספית. בעיה דומה הייתה קיימת בקרב צורפים (מחלת הצורפים)שעבדו עם כספית לשם תרכובות להפקת זהב ומתכות יקרות אחרות. במאה ה-20 היו "נערות הרודיום" שליקקו רודיום ממכחולים לצביעת שעונים במתכת הזרחנית.  

רעלים אחרים שהם מסיסים בשומן כוללים תרכובות Tetraethyllead, שהיא ה[[עופרת]] שהיו נוהגים להוסיף כתוסף לבנזין וחומר ההדברה DDT. חומרים אלה מצטברים ברקמות שומניות בגוף וכאשר הגוף מפרק את השומן כדי לצרוך את האנרגיה הצבורה בו, הרעלים משתחררים וגורמים הרעלה חמורה.  

רעלים אחרים שהם מסיסים בשומן כוללים תרכובות Tetraethyllead, שהיא ה[[עופרת]] שהיו נוהגים להוסיף כתוסף לבנזין וחומר ההדברה DDT. חומרים אלה מצטברים ברקמות שומניות בגוף וכאשר הגוף מפרק את השומן כדי לצרוך את האנרגיה הצבורה בו, הרעלים משתחררים וגורמים הרעלה חמורה.  

יש מיני בעלי חיים המנצלים את ההצטברות הביולוגית כסוג של הגנה. על ידי צריכה של צמחים רעילים או בעלי חיים רעילים. בעל החיים יכול לצבור את הרעל וכך להרתיע טורפים אחרים. דוגמה אחת היא העש "תולעת הטבק" (Tobacco hornworm) שמרכז ניקוטין עד לרמות רעילות גבול שלו תוך כדי אכילת עלי טבק.  

יש מיני בעלי חיים המנצלים את ההצטברות הביולוגית כסוג של הגנה. על ידי צריכה של צמחים רעילים או בעלי חיים רעילים. בעל החיים יכול לצבור את הרעל וכך להרתיע טורפים אחרים. דוגמה אחת היא העש "תולעת הטבק" (Tobacco hornworm) שמרכז ניקוטין עד לרמות רעילות גבול שלו תוך כדי אכילת עלי טבק.  

יש מקרים שבהם חומרים שאינם נחשבים רעל בדרך כלל עוברים הגברה ביולוגית במעלה שרשרת המזון וכך הופכים רעילים. דוגמה קלאסית היא ויטמין A שהופך להיות מרוכז בכבד של בעלי חיים טורפים כמו דוב הקוטב. ילידים באיזור הקרח ידעו כי אסור לאכול כבד של טורפים, אבל חוקרי-קוטב מערביים שאכלו את הכבד של דובי קוטב סבלו מ-Hypervitaminosis A והיתה דוגמה אחת לפחות של חוקר של הקוטב הדרומי שחלה במחלה זו עקב אכילת כבדים של כלבי האסקי. דוגמה לבעיה זו היתה במשלחת של Sir Douglas Mawson.  

יש מקרים שבהם חומרים שאינם נחשבים רעל בדרך כלל עוברים הגברה ביולוגית במעלה שרשרת המזון וכך הופכים רעילים. דוגמה קלאסית היא ויטמין A שהופך להיות מרוכז בכבד של בעלי חיים טורפים כמו דוב הקוטב. ילידים באיזור הקרח ידעו כי אסור לאכול כבד של טורפים, אבל חוקרי-קוטב מערביים שאכלו את הכבד של דובי קוטב סבלו מ-Hypervitaminosis A והייתה דוגמה אחת לפחות של חוקר של הקוטב הדרומי שחלה במחלה זו עקב אכילת כבדים של כלבי האסקי. דוגמה לבעיה זו היתה במשלחת של Sir Douglas Mawson.  

במדינות רבות נהוג כיום לבצע ניטור של הצטברות ביולוגית של מתכות כבדות בקרב דגי-חוף וציפורי ים.  

במדינות רבות נהוג כיום לבצע ניטור של הצטברות ביולוגית של מתכות כבדות בקרב דגי-חוף וציפורי ים.  

סקירת מחקרים שבוצעה בשנת 1994 על ידי Suedel ואחרים, לגבי מערכות ימיות מצאה כי הגברה ביולוגית היא מוגבלת יותר ממה שחשבו בעבר.  

סקירת מחקרים שבוצעה בשנת 1994 על ידי Suedel ואחרים, לגבי מערכות ימיות מצאה כי הגברה ביולוגית היא מוגבלת יותר ממה שחשבו בעבר.  

החוקרטים מצאו כי חומרים רבים כולל מתכות וחומרים אורגניים אינם מצטברים במעלה שרשרת המזון. עם זאת נמצאה הגברה ביולוגית של חומרי ההדברה toxaphene ו-DDT, תוצר הפירוק של DDT המוכנה DDE, קבוצת החומרים [[PCB]] והמתכות הכבדות מתיל-כספית, כספית וארסן. לגבי תרכובת אורגניות רבות נמצא כי יש מחסור במידע או שיעורי הצטברות ברמות שונות שלא הניבו תוצאה ברורה.<ref>Suedel, B.C., Boraczek, J.A., Peddicord, R.K., Clifford, P.A. and Dillon, T.M., 1994. ]http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8029491 Trophic transfer and biomagnification potential of contaminants in aquatic ecosystems[. Reviews of Environmental Contamination and Toxicology 136: 21–89.</ref> ההצלחה של שיקום מינים דורסים בראש שרשרת המזון (bald eagles, peregrine falcons) בצפון יבשת אמריקה, שבאה על רקע איסור שימוש ב-DDT בחקלאות היא עדות נוספת לחשיבות הנושא.  סקירת מחקרים של Gray משנת 2002 לגבי מערכות ימיות טענה כי לרוב המתכות אין בעיה של הצטברות ביולוגית וכי ברוב המקרים של חומרים אורגניים הבעיה נובת יותר מהצטברות ביולוגית ישירה (סינון הרעל מתוך הסביבה) ופחות מהגברה ביולוגית. קיימת בעיה מחקרית של ריכוזי שומן שונים בבעלי חיים שונים שמקשה על השוואה בין מינים שונים.  <ref>Gray, J.S., 2002. [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X0100323X Biomagnification in marine systems: the perspective of an ecologist]. Mar. Pollut. Bull. 45: 46–52</ref>

החוקרים מצאו כי חומרים רבים כולל מתכות וחומרים אורגניים אינם מצטברים במעלה שרשרת המזון. עם זאת נמצאה הגברה ביולוגית של חומרי ההדברה Toxaphene ו-DDT, תוצר הפירוק של DDT המוכנה DDE, קבוצת החומרים [[PCB]] והמתכות הכבדות מתיל-כספית, כספית וארסן. לגבי תרכובת אורגניות רבות נמצא כי יש מחסור במידע או שיעורי הצטברות ברמות שונות שלא הניבו תוצאה ברורה.<ref>Suedel, B.C., Boraczek, J.A., Peddicord, R.K., Clifford, P.A. and Dillon, T.M., 1994. ]http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8029491 Trophic transfer and biomagnification potential of contaminants in aquatic ecosystems[. Reviews of Environmental Contamination and Toxicology 136: 21–89.</ref> ההצלחה של שיקום מינים דורסים בראש שרשרת המזון (bald eagles, peregrine falcons) בצפון יבשת אמריקה, שבאה על רקע איסור שימוש ב-DDT בחקלאות היא עדות נוספת לחשיבות הנושא.  סקירת מחקרים של Gray משנת 2002 לגבי מערכות ימיות טענה כי לרוב המתכות אין בעיה של הצטברות ביולוגית וכי ברוב המקרים של חומרים אורגניים הבעיה נובת יותר מהצטברות ביולוגית ישירה (סינון הרעל מתוך הסביבה) ופחות מהגברה ביולוגית. קיימת בעיה מחקרית של ריכוזי שומן שונים בבעלי חיים שונים שמקשה על השוואה בין מינים שונים.  <ref>Gray, J.S., 2002. [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X0100323X Biomagnification in marine systems: the perspective of an ecologist]. Mar. Pollut. Bull. 45: 46–52</ref>

==דוגמה להצטברות ביולוגית בישראל==

==דוגמה להצטברות ביולוגית בישראל==

הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא מצטברת במעלה שרשרת המזון ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור<ref name="ocean2012"/>

הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא מצטברת במעלה שרשרת המזון ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור<ref name="ocean2012"/>

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (הדומה לתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימין ואגמים, 2012</ref>. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגנון של [[הגברה ביולוגית]]  

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (הדומה לתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימין ואגמים, 2012</ref>. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגנון של [[הגברה ביולוגית]]  

כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>

כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>

* [http://www.ehf.org.il/material/%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-pops מזהמים אורגניים עמידים] הקרן לבריאות וסביבה

* [http://www.ehf.org.il/material/%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-pops מזהמים אורגניים עמידים] הקרן לבריאות וסביבה

* [http://toxics.usgs.gov/definitions/biomagnification.html הגדרות להגברה ביולוגית] הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, U.S. Geological Survey

* [http://toxics.usgs.gov/definitions/biomagnification.html הגדרות להגברה ביולוגית] הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, U.S. Geological Survey

* [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Biomagnification הגברה ביולוגית] toxipedia

* [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Biomagnification הגברה ביולוגית] Toxipedia

* [http://www.hayadan.org.il/nanotechnology-in-the-food-chain-106081/ ננוטכנולוגיה בשרשרת המזון?] משה נחמני, הידען, 15 ביוני 2008

* [http://www.hayadan.org.il/nanotechnology-in-the-food-chain-106081/ ננוטכנולוגיה בשרשרת המזון?] משה נחמני, הידען, 15 ביוני 2008

* [http://razei-habriut.blogspot.co.il/2012/02/blog-post.html מסעו של הזיהום בשרשרת המזון] בבלוג רזי הבריאות, 2 בפברואר 2012

* [http://razei-habriut.blogspot.co.il/2012/02/blog-post.html מסעו של הזיהום בשרשרת המזון] בבלוג רזי הבריאות, 2 בפברואר 2012