שינויים

קיים ויכוח בין הוגים שונים בשאלה עד כמה גורמים מגבילים הם דבר שמגביל את [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]]. מצד אחד יש ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטוענים כי [[האדם]] הוא מין ביולוגי ולכן חלים עליו מגבלות דומות ליצורים ביולוגים אחרים. גם אם ניתן להגדיל את הגורמים המגבילים את האדם בצורות שונות, כמו [[שינוי טכנולוגיה|שיפורי טכנולוגיה]] עדיין תמיד יש גורם מגביל אחד לכל הפחות שמציב מגבלות שונות על יכולת ההתרבות של האדם. מנגד יש הוגים, בעיקר בימין הכלכלי, שטוענים כי האדם הוא בלתי מוגבל וכי טכנולוגיה ו[[ידע]] יאפשרו לו לפרוץ כל מגבלה קיימת.  

קיים ויכוח בין הוגים שונים בשאלה עד כמה גורמים מגבילים הם דבר שמגביל את [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]]. מצד אחד יש ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטוענים כי [[האדם]] הוא מין ביולוגי ולכן חלים עליו מגבלות דומות ליצורים ביולוגים אחרים. גם אם ניתן להגדיל את הגורמים המגבילים את האדם בצורות שונות, כמו [[שינוי טכנולוגיה|שיפורי טכנולוגיה]] עדיין תמיד יש גורם מגביל אחד לכל הפחות שמציב מגבלות שונות על יכולת ההתרבות של האדם. מנגד יש הוגים, בעיקר בימין הכלכלי, שטוענים כי האדם הוא בלתי מוגבל וכי טכנולוגיה ו[[ידע]] יאפשרו לו לפרוץ כל מגבלה קיימת.  

בהיסטוריה האנושית יש מספר דוגמאות להרחבת המגבלות ושינוי המגבלות על גודל האוכלוסייה. עבור הפרט הבודד יש תהליכים שונים שמורידים או מקטינים את מספר הצאצאים שהוא מוליד. את הגורמים המגבילים של האדם ניתן לחלק ל-3 קטגוריות ראשיות - השגת משאבים חיונייים כמו מים, מזון ואנרגיה, שרידה והתגוננות מפני איומים (מתוך המין ומחוץ למין) והיכולת להוליד כמות גדולה של צאצאים ולדאוג לשרידה שלהם.  

בהיסטוריה האנושית יש מספר דוגמאות להרחבת המגבלות ושינוי המגבלות על גודל האוכלוסייה. עבור הפרט הבודד יש תהליכים שונים שמורידים או מקטינים את מספר הצאצאים שהוא מוליד. את הגורמים המגבילים של האדם ניתן לחלק ל-3 קטגוריות ראשיות - השגת משאבים חיוניים כמו מים, מזון ואנרגיה, שרידה והתגוננות מפני איומים (מתוך המין ומחוץ למין) והיכולת להוליד כמות גדולה של צאצאים ולדאוג לשרידה שלהם.  

===גורמים מגבילים של משאבים מזון ואנרגיה===

===גורמים מגבילים של משאבים מזון ואנרגיה===

;גורם מגביל של מים:

;גורם מגביל של מים:

כמו רוב בעלי החיים ביבשה בני אדם חייבים לשתות [[מים מתוקים]]. יש צריכה מינמלית של כמה ליטרים ביום שאדם חייב לשתות כדי לשרוד. כמות המים הזו יכולה לעלות עקב פעילות גופנית מאומצת יותר או עקב אקלים חם רב יותר הגורם להזעה, או עקב מחלה הגורמת לשלשול או חום. הצריכה היומית הישירה של אדם מודרני היא גדולה הרבה יותר מאשר מים לשתייה - מים לבישול, לכביסה, לניקוי כלים והבית, מים להדחת שירותים ומים לשימושי תעשייה שונים. הצריכה הישירה של מים היא נמוכה לעומת [[טביעת רגל מימית]] - שכוללת את סך כמות המים שאדם צורך, גם בעקבות ניצול המים לשם השקיית יבולים שהאדם אוכל או מים מתוקים שמזדהמים עקב פעילות של האדם. רוב המים שאדם צורך בצורה זו הם מים לגידול מזון. לכן בחברות עתיקות שבהן רוב הערך הקלורי היה מגיע מקרבת מקום, המגבלה של מים היתה קודם כל מגבלה של כמות המזון. עם זאת מזון ניתן לשמור למשך זמן רב ואילו מים לא תמיד ניתן לאגור באופן דומה בגלל מגבלות של אידוי ואגירה. בספר [[התמוטטות]] טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי [[בני המאיה]] שנטשו חלק מעריהם במאות ה-8 ו-9 לספירה עשו זאת בגלל משבר שהתפתח עקב מחסור במים והשפעת מחסור זה על החקלאות. גם באיזור [[הסהר הפורה]] התרחשה דעיכה תרבותית וכלכלית שדיימונד מייחס לירידה בכמות הגשמים באיזור. תהליך דומה התרחש באיזור הסהרה שעבר מדבור. מצוקה של מים מתוקים מאיימת מדי פעם גם על מדינות מודרניות - דוגמאות הן ירדן, ישראל, וקייפטאון בדרום אפריקה. ובאופן כללי יותר [[משבר המים העולמי]]. יש פתרונות שונים כמו חסכון במים, הקטנת אובדן מים, והתפלת מים  אבל לכל הפתרונות האלה יש גם חסרונות ובעיות. לדוגמה התפלת מים דורשת השקעת [[אנרגיה]] ובדרך כלל היא תלויה ב[[דלק מחצבי]]. השגת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת שטח ומשאבים נוספים לשם תחזוקה.  

כמו רוב בעלי החיים ביבשה בני אדם חייבים לשתות [[מים מתוקים]]. יש צריכה מינימלית של כמה ליטרים ביום שאדם חייב לשתות כדי לשרוד. כמות המים הזו יכולה לעלות עקב פעילות גופנית מאומצת יותר או עקב אקלים חם רב יותר הגורם להזעה, או עקב מחלה הגורמת לשלשול או חום. הצריכה היומית הישירה של אדם מודרני היא גדולה הרבה יותר מאשר מים לשתייה - מים לבישול, לכביסה, לניקוי כלים והבית, מים להדחת שירותים ומים לשימושי תעשייה שונים. הצריכה הישירה של מים היא נמוכה לעומת [[טביעת רגל מימית]] - שכוללת את סך כמות המים שאדם צורך, גם בעקבות ניצול המים לשם השקיית יבולים שהאדם אוכל או מים מתוקים שמזדהמים עקב פעילות של האדם. רוב המים שאדם צורך בצורה זו הם מים לגידול מזון. לכן בחברות עתיקות שבהן רוב הערך הקלורי היה מגיע מקרבת מקום, המגבלה של מים הייתה קודם כל מגבלה של כמות המזון. עם זאת מזון ניתן לשמור למשך זמן רב ואילו מים לא תמיד ניתן לאגור באופן דומה בגלל מגבלות של אידוי ואגירה. בספר [[התמוטטות]] טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי [[בני המאיה]] שנטשו חלק מעריהם במאות ה-8 ו-9 לספירה עשו זאת בגלל משבר שהתפתח עקב מחסור במים והשפעת מחסור זה על החקלאות. גם באיזור [[הסהר הפורה]] התרחשה דעיכה תרבותית וכלכלית שדיימונד מייחס לירידה בכמות הגשמים באיזור. תהליך דומה התרחש באיזור הסהרה שעבר מדבור. מצוקה של מים מתוקים מאיימת מדי פעם גם על מדינות מודרניות - דוגמאות הן ירדן, ישראל, וקייפטאון בדרום אפריקה. ובאופן כללי יותר [[משבר המים העולמי]]. יש פתרונות שונים כמו חסכון במים, הקטנת אובדן מים, והתפלת מים  אבל לכל הפתרונות האלה יש גם חסרונות ובעיות. לדוגמה התפלת מים דורשת השקעת [[אנרגיה]] ובדרך כלל היא תלויה ב[[דלק מחצבי]]. השגת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת שטח ומשאבים נוספים לשם תחזוקה.  

;גורם מגביל של מזון:

;גורם מגביל של מזון:

גורם המחלות כגורם מגביל עבור האדם הפך משמעותי יותר לאחר [[המהפכה החקלאית]] שחייבה לרוב יישובים קבועים. כאשר ישובים אלה גדלו, ובעקבות המסחר וגידול בעלי החיים התרבו גם מחלות ומגפות. מחלות הרגו אחוז קבוע פחות או יותר של האוכלוסייה, ואילו מגפות ביצעו [[תהליך ארוך טווח|"נדידה" ארוכת טווח]] בשנים ובהיקף גאוגרפי, פגעו בעיר או בחבל מסויים, קטלו חלק מיושביו עד שמספיק אנשים פיתחו עמידות או נקטו באמצעי זהירות, ולאחר מכן המגפה עברה למקומות אחרים עד שחזרה למקום לאחר שנים.  

גורם המחלות כגורם מגביל עבור האדם הפך משמעותי יותר לאחר [[המהפכה החקלאית]] שחייבה לרוב יישובים קבועים. כאשר ישובים אלה גדלו, ובעקבות המסחר וגידול בעלי החיים התרבו גם מחלות ומגפות. מחלות הרגו אחוז קבוע פחות או יותר של האוכלוסייה, ואילו מגפות ביצעו [[תהליך ארוך טווח|"נדידה" ארוכת טווח]] בשנים ובהיקף גאוגרפי, פגעו בעיר או בחבל מסויים, קטלו חלק מיושביו עד שמספיק אנשים פיתחו עמידות או נקטו באמצעי זהירות, ולאחר מכן המגפה עברה למקומות אחרים עד שחזרה למקום לאחר שנים.  

במשך רוב ההיסטוריה אנושית - עד לסוף המאה ה-19 , כשני שליש עד חצי מהילדים לא שרדו את גיל הילדות, כך שזהו אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר. מחלות היו לעיתים לא רק מול האנשים אלא גם [[מחלות חקלאיות]] לדוגמה [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] בשנות ה-40 של המאה ה-19.  

במשך רוב ההיסטוריה אנושית - עד לסוף המאה ה-19, כשני שליש עד חצי מהילדים לא שרדו את גיל הילדות, כך שזהו אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר. מחלות היו לעיתים לא רק מול האנשים אלא גם [[מחלות חקלאיות]] לדוגמה [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] בשנות ה-40 של המאה ה-19.  

מגפות השפיעו לעיתים גם על [[רעב המוני]] שכן היו מקומות שלא עובדו בשל מגפות שקטלו כפרים שלמים. בנוסף מגפות נבעו לא פעם [[מלחמה|ממלחמות]], הציתו אי סדר חברתי וזרעו ייאוש אובדן והרס - כך שהמגיפה עצמה הובילה לא פעם למלחמות - שבעקבותיהן עלולות לבוא עוד מחלות או עוד משברים של רעב.  

מגפות השפיעו לעיתים גם על [[רעב המוני]] שכן היו מקומות שלא עובדו בשל מגפות שקטלו כפרים שלמים. בנוסף מגפות נבעו לא פעם [[מלחמה|ממלחמות]], הציתו אי סדר חברתי וזרעו ייאוש אובדן והרס - כך שהמגיפה עצמה הובילה לא פעם למלחמות - שבעקבותיהן עלולות לבוא עוד מחלות או עוד משברים של רעב.