47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 104:
שורה 104: − + − כמו כן הפריון ב[[מדינות עניות]] כמו [[הודו]] עבר מזמן את הפריון בחלק מהמדינות העשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה. דבר זה מצביע על כך כך שלפחות בחלק מהמקומות בעולם - במדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה - תנאי גידול לא נוחים לחיטה מהווים חסם גדול יותר יחסית לחסמים אחרים כמון גישה ל[[הון תעשייתי]] או [[שינוי טכנולוגי|שכלולים בטכנולוגיה]]. הודו ענייה בהרבה מאוסטרליה, אבל היא הצליחה להשיג את הפריון באוסטרליה כבר בסוף שנות ה-60. מאז 1979 הפריון באוסטרליה ובהודו המשיך לגדול, אבל חרף היתרון של האוסטרלים בגישה למשאבים, [[הון תעשייתי]], [[הון אנושי]], מחקר חקלאי, והיבטים כמו [[דשן כימי]], טרקטורים, חומרי הדברה, הנדסה גנטית ועוד, הם לא הצליחו להגיע לפריון של ההודים מאז שנה זו. מגמה דומה מתרחשת כיום בין הודו לבין ארצות הברית.{{הערה|1=ראו פרוט בגרף הבא [[:קובץ:Wheat yield.PNG]]}}+ + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←תרומה פוחתת של טכנולוגיה בגידול הפריון החקלאי
פריון החיטה במדינות המובילות בכמות גידול החיטה מראה גידול מתמשך. אבל באופן ממוצע הפריון העולמי עלה בקצב גבוה עד שנות ה-90 של המאה ה-20 - כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה - קצב הגידול הממוצע בפריון הואט לכ-1.4% בשנה.{{הערה|1=מקור הנתונים - [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor ארגון המזון העולמי], FAO. }} ניתן לראות בכך דוגמה ל[[תפוקה שולית פוחתת של טכנולוגיה]].
פריון החיטה במדינות המובילות בכמות גידול החיטה מראה גידול מתמשך. אבל באופן ממוצע הפריון העולמי עלה בקצב גבוה עד שנות ה-90 של המאה ה-20 - כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה - קצב הגידול הממוצע בפריון הואט לכ-1.4% בשנה.{{הערה|1=מקור הנתונים - [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor ארגון המזון העולמי], FAO. }} ניתן לראות בכך דוגמה ל[[תפוקה שולית פוחתת של טכנולוגיה]].
הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים והון תעשייתי שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם).
הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, במדינות כמו [[גרמניה]] ו[[צרפת]] שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים והון תעשייתי שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם).
לדוגמה להלן נתוני הפריון החקלאי של גידולי חיטה בגרמניה, בנתונים של ק"ג להקטר, בממוצע נע של 5 שנים:{{הערה|מקור הנתונים- [http://www.fao.org/faostat/en/#data/QC ארגון החקלאות והמזון העולמי], שאילתה לגבי גרמניה, יבול, חיטה, כל השנים 1961-2016}}
{| class="wikitable"
! שנים !! פריון ממוצע !! גידול בפריון לעומת התקופה הקודמת
|-
| 1961-1965 || 3272 || -
|-
| 1966-1970 || 3817 || 16.6%
|-
| 1971-1975 || 4351 || 14.0%
|-
| 1976-1980 || 4539 || 4.3%
|-
| 1981-1985 || 5419 || 19.4%
|-
| 1986-1990 || 6010 || 10.9%
|-
| 1991-1995 || 6599 || 9.8%
|-
| 1996-2000 || 7322 || 11.0%
|-
| 2001-2005 || 7385 || 0.9%
|-
| 2006-2010 || 7454 || 0.9%
|-
| 2010-2016 || 7784 || 4.4%
|}
בשנים 1961 עד 1985, ניתן לראות תקופות של 5 שנים עם עליה ממוצעת של 13%. בשנים 1986 עד 2000 רואים עליה ממוצעת בפריון של 10% ואילו בתקופה של 2000 עד 2016 הפריון עלה בכל חמש
משנת 2000 קצב הגידול בפריון בכל 5 שנים הוא בממוצע 2%. במונחים של גידול פריון ממוצע בשנה, עד שנת 1985 יש גידול שנתי ממוצע של 4.3%, עד לשנת 2000 הפריון גדל בממוצע ב 1.6% בשנה, ואילו משנת 2000 ועד 2016 הפריון גדל בקצב שנתי ממוצע של 0.3% - פחות מאשר עשירית מהגידול השנתי הממוצע בפריון במהלך 25 השנים הראשונות.
היבט נוסף הוא שהפריון ב[[מדינות עניות]] כמו [[הודו]] עבר מזמן את הפריון בחלק מהמדינות העשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה. דבר זה מצביע על כך כך שלפחות בחלק מהמקומות בעולם - במדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה - תנאי גידול לא נוחים לחיטה מהווים חסם גדול יותר יחסית לחסמים אחרים כמון גישה ל[[הון תעשייתי]] או [[שינוי טכנולוגי|שכלולים בטכנולוגיה]]. הודו ענייה בהרבה מאוסטרליה, אבל היא הצליחה להשיג את הפריון באוסטרליה כבר בסוף שנות ה-60. מאז 1979 הפריון באוסטרליה ובהודו המשיך לגדול, אבל חרף היתרון של האוסטרלים בגישה למשאבים, [[הון תעשייתי]], [[הון אנושי]], מחקר חקלאי, והיבטים כמו [[דשן כימי]], טרקטורים, חומרי הדברה, הנדסה גנטית ועוד, הם לא הצליחו להגיע לפריון של ההודים מאז שנה זו. מגמה דומה מתרחשת כיום בין הודו לבין ארצות הברית.{{הערה|1=ראו פרוט בגרף הבא [[:קובץ:Wheat yield.PNG]]}}
לפי הרעיון של תרומה שולית פוחתת לטכנולוגיה, ניתן לצפות כי הגידול בפריון במדינות עשירות יראה כמו דבשת של גמל - עליה מהירה בתחילה ולאחר מכן עליה מתונה יותר. לעומת זאת במדינות עניות כמו הודו יראה כ[[גידול סיגמואידי]] ויהיה קשה יותר לראות ירידה כזו. בתחילה יהיה גידול מסויים בפריון, בגלל שהטכנולוגיה בהודו מושפעת מהשיפורים הטכנולוגיים בפריון בשאר העולם, אבל גידול זה יחסם על ידי מחסור ב[[הון תעשייתי]] ו/או [[הון אנושי]] - לדוגמה על ידי מחסור בדשן איכותי או מחסור בקווי השקייה חסכוניים. עם הזמן מגבלה זו תרד בחשיבותה בעקבות [[צמיחה כלכלית]] של הודו ואז ניתן לצפות לגידול מהיר יותר של הפריון. בהמשך יואט היבט זה והפריון יחזור לגדול בקצב איטי יותר כאשר הוא מושפע רק מהשינויים הטכנולוגיים. דבר זה מקשה על בחינת ההשערה במדינות עניות יותר שעוברות צמיחה כלכלית.
לפי הרעיון של תרומה שולית פוחתת לטכנולוגיה, ניתן לצפות כי הגידול בפריון במדינות עשירות יראה כמו דבשת של גמל - עליה מהירה בתחילה ולאחר מכן עליה מתונה יותר. לעומת זאת במדינות עניות כמו הודו יראה כ[[גידול סיגמואידי]] ויהיה קשה יותר לראות ירידה כזו. בתחילה יהיה גידול מסויים בפריון, בגלל שהטכנולוגיה בהודו מושפעת מהשיפורים הטכנולוגיים בפריון בשאר העולם, אבל גידול זה יחסם על ידי מחסור ב[[הון תעשייתי]] ו/או [[הון אנושי]] - לדוגמה על ידי מחסור בדשן איכותי או מחסור בקווי השקייה חסכוניים. עם הזמן מגבלה זו תרד בחשיבותה בעקבות [[צמיחה כלכלית]] של הודו ואז ניתן לצפות לגידול מהיר יותר של הפריון. בהמשך יואט היבט זה והפריון יחזור לגדול בקצב איטי יותר כאשר הוא מושפע רק מהשינויים הטכנולוגיים. דבר זה מקשה על בחינת ההשערה במדינות עניות יותר שעוברות צמיחה כלכלית.