שורה 44: |
שורה 44: |
| ===גורמים מגבילים של משאבים מזון ואנרגיה=== | | ===גורמים מגבילים של משאבים מזון ואנרגיה=== |
| ;גורם מגביל של מים: | | ;גורם מגביל של מים: |
− | כמו רוב בעלי החיים ביבשה בני אדם חייבים לשתות [[מים מתוקים]]. יש צריכה מינמלית של כמה ליטרים ביום שאדם חייב לשתות כדי לשרוד. כמות המים הזו יכולה לעלות עקב פעילות גופנית מאומצת יותר או עקב אקלים חם רב יותר הגורם להזעה, או עקב מחלה הגורמת לשלשול או חום. הצריכה היומית הישירה של אדם מודרני היא גדולה הרבה יותר מאשר מים לשתייה - מים לבישול, לכביסה, לניקוי כלים והבית, מים להדחת שירותים ומים לשימושי תעשייה שונים. הצריכה הישירה של מים היא נמוכה לעומת [[טביעת רגל מימית]] - שכוללת את סך כמות המים שאדם צורך, גם בעקבות ניצול המים לשם השקיית יבולים שהאדם אוכל או מים מתוקים שמזדהמים עקב פעילות של האדם. רוב המים שאדם צורך בצורה זו הם מים לגידול מזון. לכן בחברות עתיקות שבהן רוב הערך הקלורי היה מגיע מקרבת מקום, המגבלה של מים היתה קודם כל מגבלה של כמות המזון. עם זאת מזון ניתן לשמור למשך זמן רב ואילו מים לא תמיד ניתן לאגור באופן דומה בגלל מגבלות של אידוי ואגירה. בספר [[התמוטטות]] טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי [[בני המאיה]] שנטשו חלק מעריהם במאות ה-8 ו-9 לספירה עשו זאת בגלל משבר שהתפתח עקב מחסור במים והשפעת מחסור זה על החקלאות. גם באיזור [[הסהר הפורה]] התרחשה דעיכה תרבותית וכלכלית שדיימונד מייחס לירידה בכמות הגשמים באיזור. תהליך דומה התרחש באיזור הסהרה שעבר מדבור. מצוקה של מים מתוקים מאיימת מדי פעם גם על מדינות מודרניות - דוגמאות הן ירדן, ישראל, וקייפטאון בדרום אפריקה. ובאופן כללי יותר [[משבר המים העולמי]]. יש פתרונות שונים כמו חסכון במים, הקטנת אובדן מים, והתפלת מים אבל לכל הפתרונות האלה יש גם חסרונות ובעיות. לדוגמה התפלת מים דורשת השקעת [[אקסגריה]] ובדרך כלל היא תלויה ב[[דלק מחצבי]]. | + | כמו רוב בעלי החיים ביבשה בני אדם חייבים לשתות [[מים מתוקים]]. יש צריכה מינמלית של כמה ליטרים ביום שאדם חייב לשתות כדי לשרוד. כמות המים הזו יכולה לעלות עקב פעילות גופנית מאומצת יותר או עקב אקלים חם רב יותר הגורם להזעה, או עקב מחלה הגורמת לשלשול או חום. הצריכה היומית הישירה של אדם מודרני היא גדולה הרבה יותר מאשר מים לשתייה - מים לבישול, לכביסה, לניקוי כלים והבית, מים להדחת שירותים ומים לשימושי תעשייה שונים. הצריכה הישירה של מים היא נמוכה לעומת [[טביעת רגל מימית]] - שכוללת את סך כמות המים שאדם צורך, גם בעקבות ניצול המים לשם השקיית יבולים שהאדם אוכל או מים מתוקים שמזדהמים עקב פעילות של האדם. רוב המים שאדם צורך בצורה זו הם מים לגידול מזון. לכן בחברות עתיקות שבהן רוב הערך הקלורי היה מגיע מקרבת מקום, המגבלה של מים היתה קודם כל מגבלה של כמות המזון. עם זאת מזון ניתן לשמור למשך זמן רב ואילו מים לא תמיד ניתן לאגור באופן דומה בגלל מגבלות של אידוי ואגירה. בספר [[התמוטטות]] טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי [[בני המאיה]] שנטשו חלק מעריהם במאות ה-8 ו-9 לספירה עשו זאת בגלל משבר שהתפתח עקב מחסור במים והשפעת מחסור זה על החקלאות. גם באיזור [[הסהר הפורה]] התרחשה דעיכה תרבותית וכלכלית שדיימונד מייחס לירידה בכמות הגשמים באיזור. תהליך דומה התרחש באיזור הסהרה שעבר מדבור. מצוקה של מים מתוקים מאיימת מדי פעם גם על מדינות מודרניות - דוגמאות הן ירדן, ישראל, וקייפטאון בדרום אפריקה. ובאופן כללי יותר [[משבר המים העולמי]]. יש פתרונות שונים כמו חסכון במים, הקטנת אובדן מים, והתפלת מים אבל לכל הפתרונות האלה יש גם חסרונות ובעיות. לדוגמה התפלת מים דורשת השקעת [[אנרגיה]] ובדרך כלל היא תלויה ב[[דלק מחצבי]]. השגת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת שטח ומשאבים נוספים לשם תחזוקה. |
| | | |
| ;גורם מגביל של מזון: | | ;גורם מגביל של מזון: |
שורה 61: |
שורה 61: |
| | | |
| ;גורם מגביל של אקלים: | | ;גורם מגביל של אקלים: |
− | אקלים תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בפני עצמם ולאחר מכן בגלל הקושי לקיים חקלאות בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותאני אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם: | + | [[אקלים]] תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בגלל תנאי האקלים עצמם, ולאחר [[המהפכה החקלאית]], בגלל הקושי לקיים [[חקלאות]] בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותנאי אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם: |
− | * אקלים קר מאד ו/או קר ויבש - כמו אנטרקטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, קשה מאד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ונפט. | + | * אקלים קר מאד ו/או קר ויבש - כמו אנטרקטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, ואיום תמידי בקפיאה בקור, קשה מאד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ו[[נפט]]. |
− | * אקלים חם מאד ויבש - כמו מדבר סהרה, מדבר קלהרי, מדבריות בסין, מדבריות באוסטרליה, מדבריות ביבשת אמריקה. עד היום אזורים אלה אינם מיושבים ברוב הגדול. מזון שמגודל שם בדרך כלל מבוסס על ראייה צאן. ומקומות יישוב גדולים מבוססים בדרך כלל על כרייה של נפט או מינרלים. | + | * אקלים חם מאד ויבש - כמו מדבר סהרה, מדבר קלהרי, מדבריות בסין, מדבריות באוסטרליה, מדבריות ביבשת אמריקה. עד היום אזורים אלה אינם מיושבים ברובם. מזון שמגודל שם בדרך כלל מבוסס על ראייה צאן. בישובים גדולים חייבים לייבא מזון מבחוץ. מקומות יישוב גדולים מבוססים בדרך כלל על כרייה של [[נפט]] או מינרלים. |
− | * הרים גבוהים - כמו טיבט, הרי האנדים, האלפים. מקשים על גידולי חקלאות, על אגירת מים ועל הגדלת מקומות יישוב ותחבורה. | + | * הרים גבוהים - כמו טיבט, הרי האנדים, האלפים. מקשים על גידולי חקלאות, על אגירת מים ועל הגדלת מקומות היישוב והתחבורה. |
− | * ג'ונגלים לחים מאד - כמו יערות הגשם של ברזיל או של דרום מזרח אסיה - מקשים על חקלאות ומסחר ודורשים בירוא יערות. | + | * ג'ונגלים לחים מאד - כמו יערות הגשם של ברזיל או של דרום מזרח אסיה - מקשים על חקלאות ומסחר. התושבים גרים כ[[ציידים לקטים]] או מקיימים [[חקלאות כרות והבער]] שאינה מניבה יבולים גדולים. קשיי העבירות מייצרים קשיים לקיים [[מסחר]] משמעותי ולכן קשיים לבצע [[התמחות כלכלית]]. [[ברוא יערות]] במקומות כאלה בדרך כלל מוביל ל[[מדבור]] שכן הקרקע הפוריה מוחזקת על ידי העצים ועוברת [[סחף קרקע]] מהיר בלעדיהם. |
− | * יערות מחטניים קרים - כמו היערות של סיביר או קנדה - מקשים על קיום של חקלאות. | + | * [[יערות הצפון|יערות מחטניים קרים]] - כמו היערות של סיביר או קנדה - מקשים על קיום של חקלאות. |
| | | |
− | רוב הישובים האנושיים ממוקמים באיזורים מישוריים, ליד נהרות או חופים, בקרבת קרקע חקלאית טובה לעיבוד ועם מזג אוויר ממוזג. [[שינויי אקלים]] (כמו ייבוש איזור הסהר הפורה באלפני השנים האחרונות) יכולים להוביל לנטישה של מקומות יישוב ולהחלשות של ציביליזציות במקום. | + | רוב הישובים האנושיים ממוקמים באיזורים מישוריים, ליד נהרות או חופים, בקרבת קרקע חקלאית טובה לעיבוד ועם מזג אוויר ממוזג. [[שינויי אקלים]] (כמו ייבוש איזור הסהר הפורה באלפי השנים האחרונות או מדבור הסהרה) יכולים להוביל לנטישה של מקומות יישוב ולהחלשות של ציביליזציות במקום. |
| | | |
| ;גורם מגביל של אנרגיה: | | ;גורם מגביל של אנרגיה: |
− | ניתן להסתכל על חלק מצריכת המזון (השגת מספיק אנרגיה כימית) כסוג של השגת אנרגיה. במהלך 300 אלף השנים האחרונות האדם משתמש בניצול אנרגיה מלבד מזון - עצים כדי להדליק אש. משום כך איזורים בלי עצים (מדבריות, טונדרה) הם מקומות עם התיישבות אנושית נמוכה יותר. במהלך ההיסטוריה האנושית [[צריכת האנרגיה]] האנושית גדלה והאדם השתמש בה ליותר ויותר שימושים כמו [[כרייה]] של חומרי גלם, [[בנייה]], ייצור [[מוצרים]], [[תחבורה]], [[חקלאות]], [[אנרגיה וצבאות|צבאות]] ועוד. מגמה זו התחזקה מאז [[המהפכה התעשייתית]]. האנרגיה משמשת כיום את האדם בשלושה אפיקים חשובים - חקלאות והשגת מזון, קיום של [[טכנולוגיה]], תובלה ומוצרים שונים וקיום של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] תקשורת והספקת שירותים (כגון תחבורה). שימוש ב[[טכנולוגיה]] ומוסדות הם כיום דברים בעל חשיבות אבולוציונית גדולה לאדם - הן בהתמודדות שלו מול מינים אחרים והן בהתמודדות מול בני אדם או חברות-אדם אחרות. משום כך ניתן לראות בהספקה של אנרגיה שלא למטרות מזון (כמו לשם תפעול צבאות, ייצור מוצרים, תפעול מחרשות, הפעלת מעליות וחלק מייצור החשמל) כסוג של גורם מגביל. | + | ניתן להסתכל על חלק מצריכת המזון (השגת מספיק אנרגיה כימית) כסוג של השגת אנרגיה. במהלך 300 אלף השנים האחרונות האדם משתמש בניצול אנרגיה מלבד מזון - עצים כדי להדליק אש. משום כך איזורים בלי עצים (מדבריות, טונדרה) הם מקומות עם התיישבות אנושית נמוכה יותר. במהלך ההיסטוריה האנושית [[צריכת האנרגיה]] האנושית גדלה מאד, והאדם השתמש בה ליותר ויותר שימושים כמו [[כרייה]] של חומרי גלם, [[בנייה]], ייצור [[מוצרים]], [[תחבורה]], [[חקלאות]], [[אנרגיה וצבאות|צבאות]] ועוד. מגמה זו התחזקה מאז [[המהפכה התעשייתית]]. האנרגיה משמשת כיום את האדם בשלושה אפיקים חשובים - מים, חקלאות והשגת מזון, קיום של [[טכנולוגיה]], תובלה ומוצרים שונים וקיום של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] תקשורת והספקת שירותים (כגון תחבורה). שימוש ב[[טכנולוגיה]] ומוסדות הם כיום דברים בעל חשיבות אבולוציונית גדולה לאדם - הן בהתמודדות שלו מול מינים אחרים והן בהתמודדות מול בני אדם או חברות-אדם אחרות. משום כך ניתן לראות בהספקה של אנרגיה שלא למטרות מזון (כמו לשם תפעול צבאות, ייצור מוצרים, תפעול מחרשות, הפעלת מעליות וחלק מייצור החשמל) כסוג של גורם מגביל. |
| | | |
| [[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשייתית]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]]. | | [[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשייתית]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]]. |