שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 19 בתים ,  00:01, 7 במאי 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[קובץ:AntiMcDonaldsLeicesterSqLondon20041016 CopyrightKaihsuTai.jpg|ממוזער|350 px|פעילות מחלקות כרוזים נגד [[תאגיד]] [[מקדונלד'ס]] בשנת 2004, בזמן אחד הדיונים המשפטיים שהתפתחו בעקבות [[משפט מקלייבל]]. המשפט הוא אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לנסיון תביעת השתקה, וכן לכך שתביעה כזו עלולה להוביל דווקא לפרסום גדול יותר]]
 
[[קובץ:AntiMcDonaldsLeicesterSqLondon20041016 CopyrightKaihsuTai.jpg|ממוזער|350 px|פעילות מחלקות כרוזים נגד [[תאגיד]] [[מקדונלד'ס]] בשנת 2004, בזמן אחד הדיונים המשפטיים שהתפתחו בעקבות [[משפט מקלייבל]]. המשפט הוא אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לנסיון תביעת השתקה, וכן לכך שתביעה כזו עלולה להוביל דווקא לפרסום גדול יותר]]
   −
'''תביעת השתקה''' או '''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (מ[[אנגלית]]: '''SLAPP''',{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}} ראשי תיבות של "strategic lawsuit against public participation") היא איום או הגשת תביעה משפטית נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על חופש הביטוי שלו, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת דנוור, פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[סביבתנות|פעילי איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For
+
'''תביעת השתקה''' או '''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (באנגלית: '''Strategic lawsuit against public participation''' ובקיצור: '''SLAPP'''{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}}) היא איום או הגשת תביעה משפטית נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על חופש הביטוי שלו, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת דנוור, פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[סביבתנות|פעילי איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For
 
Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}
 
Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}
   שורה 12: שורה 12:  
{{ציטוט|תוכן=למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.|מקור=Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}
 
{{ציטוט|תוכן=למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.|מקור=Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}
   −
ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. נסיון חקיקה נגד תביעות סלאפ של חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]], [[ניצן הורוביץ]] ו[[אורי אורבך]] נחסם, ובמקומו מקודם הליך חקיקה להגברת האפקטיביות של תביעות אלה. [http://www.themarker.com/opinion/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/1.1516789]
+
ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. ניסיון חקיקה נגד תביעות סלאפ של חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]], [[ניצן הורוביץ]] ו[[אורי אורבך]] נחסם, ובמקומו מקודם הליך חקיקה להגברת האפקטיביות של תביעות אלה. [http://www.themarker.com/opinion/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/1.1516789]
    
את האפקטיביות של תביעות השתקה בישראל תארה העיתונאית [[אילנה דיין]]:
 
את האפקטיביות של תביעות השתקה בישראל תארה העיתונאית [[אילנה דיין]]:
שורה 21: שורה 21:  
*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס לונדון]] (ארגון שלא קשור ל[[גרינפיס]] העולמי) שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס. הנתבעים לא שילמו את הכסף ולא ננקטו נגדם אמצעים. מקרה זה מראה כיצד תביעת סלאפ יכולה להיות חרב פיפיות שכן הביקורת נגד מקדונלד'ס צברה תאוצה בגלל המשפט המתוקשר.  
 
*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס לונדון]] (ארגון שלא קשור ל[[גרינפיס]] העולמי) שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס. הנתבעים לא שילמו את הכסף ולא ננקטו נגדם אמצעים. מקרה זה מראה כיצד תביעת סלאפ יכולה להיות חרב פיפיות שכן הביקורת נגד מקדונלד'ס צברה תאוצה בגלל המשפט המתוקשר.  
 
'''תעשיית הטבק''':
 
'''תעשיית הטבק''':
* בשנת 1996 בשעת שיא הצפייה בטלוויזיה, הציג השדר הוותיק מייק וואלס לצופים את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של תכנית התחקירים המפורסמת "60 דקות" של רשת CBS. במקום להציג תחקיר על [[חברות הטבק]], הסביר ואלאס את החלטת ראשי CBS למנוע את שידור הכתבה. {{הערה|שם=עין_שביעית|רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/31720 "60 דקות" אין עשן בלי אש] על גניזת תחקיר של תכנית התחקירים המפורסמת של רשת הטלוויזיה האמריקאית CBS, באתר [[העין השביעית]], 01.01.1996}}הכתבה אמורה היתה לחשוף את העובדה שחברות הטבק נהגו להחדיר במכוון [[התמכרות לטבק|חומרים ממכרים לסיגריות]] ונמנעו מייצור סיגריות מסוכנות פחות. לאנשי "60 דקות" היה מידע פנימי רב על דרך עבודתן של חברות הטבק. בין השאר הסתמכו בתכנית על עדותו של עובד בכיר לשעבר בחברת הטבק בראון אנד ויליאמסון. ואולם, הנהלת הרשת חששה מפני תגובתם הנזעמת של יצרני הטבק, ואסרה את השידור. תחקיר על נושא דומה ששודר בעבר ברשת המתחרה, ABC, הוביל לתביעת דיבה בסך עשרה מיליארד דולר. ערב מכירת ABC לחברת דיסני הגיעה הרשת להסכם מחוץ לכותלי בית-המשפט עם החברה שתבעה אותה.{{הערה|שם=עין_שביעית}} תאור הפרשה מופיע בסרט העלילתי "[[המקור (סרט)|המקור]]".
+
* בשנת 1996 בשעת שיא הצפייה בטלוויזיה, הציג השדר הוותיק מייק וואלס לצופים את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של תכנית התחקירים המפורסמת "60 דקות" של רשת CBS. במקום להציג תחקיר על [[חברות הטבק]], הסביר ואלאס את החלטת ראשי CBS למנוע את שידור הכתבה. {{הערה|שם=עין_שביעית|רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/31720 "60 דקות" אין עשן בלי אש] על גניזת תחקיר של תכנית התחקירים המפורסמת של רשת הטלוויזיה האמריקאית CBS, באתר [[העין השביעית]], 01.01.1996}}הכתבה אמורה היתה לחשוף את העובדה שחברות הטבק נהגו להחדיר במכוון [[התמכרות לטבק|חומרים ממכרים לסיגריות]] ונמנעו מייצור סיגריות מסוכנות פחות. לאנשי "60 דקות" היה מידע פנימי רב על דרך עבודתן של חברות הטבק. בין השאר הסתמכו בתכנית על עדותו של עובד בכיר לשעבר בחברת הטבק בראון אנד ויליאמסון. ואולם, הנהלת הרשת חששה מפני תגובתם הנזעמת של יצרני הטבק, ואסרה את השידור. תחקיר על נושא דומה ששודר בעבר ברשת המתחרה, ABC, הוביל לתביעת דיבה בסך עשרה מיליארד דולר. ערב מכירת ABC לחברת דיסני הגיעה הרשת להסכם מחוץ לכותלי בית-המשפט עם החברה שתבעה אותה.{{הערה|שם=עין_שביעית}} תיאור הפרשה מופיע בסרט העלילתי "[[המקור (סרט)|המקור]]".
    
'''מקרים נוספים''':
 
'''מקרים נוספים''':
*בשנת 2003 תבעה השחקנית ברברה סטרייסנד צלם שצילם מהאוויר את בית מגוריה המפואר, במסגרת פרויקט "רישום אזורי החוף בקליפורניה". הפרוייקט הגיש תביעה נגדית בהתאם לחוקים נגד תביעות אסטרטגיות בקליפורניה. הניסיון להסתיר את הפרשה גרם לעניין ציבורי נרחב אף יותר בתמונה, תופעה שזכתה לכינוי [[אפקט סטרייסנד]].{{הערה|[http://www.californiacoastline.org/streisand/lawsuit.html באתר californiacoastline]}}
+
* בשנת 2003 תבעה השחקנית ברברה סטרייסנד צלם שצילם מהאוויר את בית מגוריה המפואר, במסגרת פרויקט "רישום אזורי החוף בקליפורניה". הפרוייקט הגיש תביעה נגדית בהתאם לחוקים נגד תביעות אסטרטגיות בקליפורניה. הניסיון להסתיר את הפרשה גרם לעניין ציבורי נרחב אף יותר בתמונה, תופעה שזכתה לכינוי [[אפקט סטרייסנד]].{{הערה|[http://www.californiacoastline.org/streisand/lawsuit.html באתר californiacoastline]}}
*בשנת 2010 נתבע בלוגר צרפתי פעמיים על-ידי חברת התקשורת "קומטיק" (Cometik), לאחר שחשף את שיטת המכירה המהירה של החברה. החברה הגישה ערעור לאחר ששתי תביעותיה לא התקבלו. בהחלטת הערעור זכתה החברה בהרשעה חמורה של הבלוגר, שנדרש לצנזר כל התייחסות לחברה בבלוג, לפרסם את ההחלטה המשפטית במשך 3 חודשים, לשלם 2000 € דמי נזיקין, 2000 € דמי ניהול המשפט, וכן תשלום כל יתר הוצאות המשפט.
+
* בשנת 2010 נתבע בלוגר צרפתי פעמיים על-ידי חברת התקשורת "קומטיק" (Cometik), לאחר שחשף את שיטת המכירה המהירה של החברה. החברה הגישה ערעור לאחר ששתי תביעותיה לא התקבלו. בהחלטת הערעור זכתה החברה בהרשעה חמורה של הבלוגר, שנדרש לצנזר כל התייחסות לחברה בבלוג, לפרסם את ההחלטה המשפטית במשך 3 חודשים, לשלם 2,000 אירו דמי נזיקין, 2,000 אירו דמי ניהול המשפט, וכן תשלום כל יתר הוצאות המשפט.
 
      
==תביעות השתקה בישראל==
 
==תביעות השתקה בישראל==
 
דוגמאות לתביעות שהוגדרו כתביעות אסטרטגיות או שהדיון הציבורי מתייחס אליהן ככאלה:
 
דוגמאות לתביעות שהוגדרו כתביעות אסטרטגיות או שהדיון הציבורי מתייחס אליהן ככאלה:
   −
 
+
===התביעה של ארקדי גאידמק נגד יוסי שריד ועיתון הארץ===
===התביעה של גאידמק נגד יוסי שריד ועיתון הארץ===
   
באוקטובר 2006 תבע [[ארקדי גאידמק]] תביעת דיבה נגד עיתון "[[הארץ]]" ו[[יוסי שריד]] בעקבות פרסום מאמר פרי עטו של האחרון בעיתון. שריד פתח את מאמרו במילים: "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?". בהמשך נכתב, בין השאר: "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקאות של נשק ויהלומים באנגולה". סכום התביעה עומד על 45 מיליון ש"ח. העיתון דרש לבטל את התביעה ולחייב את גאידמק בהוצאות משפט<ref>יואב קניג, [http://archive.scoop.co.il/article.html?id=5438 פרקליטי "הארץ" רומזים: ארקדי גאידמק הוא סוכן רוסי], באתר Scoop.co.il,{{כ}} 7 בינואר 2007</ref>. ב-2009 ביטל גאידמק את התביעה‏‏{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו"הארץ"|1000439754|1 באפריל 2009}}}}{{הערה|1=יוסי מלמן (מאמר בלוג), [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1188209 אני לא מיקי רוזנטל], באתר [[TheMarker]],{{כ}} 22 באוגוסט 2009}}.
 
באוקטובר 2006 תבע [[ארקדי גאידמק]] תביעת דיבה נגד עיתון "[[הארץ]]" ו[[יוסי שריד]] בעקבות פרסום מאמר פרי עטו של האחרון בעיתון. שריד פתח את מאמרו במילים: "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?". בהמשך נכתב, בין השאר: "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקאות של נשק ויהלומים באנגולה". סכום התביעה עומד על 45 מיליון ש"ח. העיתון דרש לבטל את התביעה ולחייב את גאידמק בהוצאות משפט<ref>יואב קניג, [http://archive.scoop.co.il/article.html?id=5438 פרקליטי "הארץ" רומזים: ארקדי גאידמק הוא סוכן רוסי], באתר Scoop.co.il,{{כ}} 7 בינואר 2007</ref>. ב-2009 ביטל גאידמק את התביעה‏‏{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו"הארץ"|1000439754|1 באפריל 2009}}}}{{הערה|1=יוסי מלמן (מאמר בלוג), [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1188209 אני לא מיקי רוזנטל], באתר [[TheMarker]],{{כ}} 22 באוגוסט 2009}}.
 
===תביעת הדיבה של האחים עופר נגד מיקי רוזנטל===
 
===תביעת הדיבה של האחים עופר נגד מיקי רוזנטל===
שורה 64: שורה 62:  
* [http://www.the7eye.org.il/14134 סלאפ"פ 2.0] מיכאל בירנהק, העין השביעית, 19.07.2011
 
* [http://www.the7eye.org.il/14134 סלאפ"פ 2.0] מיכאל בירנהק, העין השביעית, 19.07.2011
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.2213143 ראודור בנזימן בשיחה-  ערוץ עשר לא יחזיק מעמד], על איומי התביעה נגד ערוץ 10 מצד  שלדון אדלסון,  איילת שני, הארץ, 11.01.2014
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.2213143 ראודור בנזימן בשיחה-  ערוץ עשר לא יחזיק מעמד], על איומי התביעה נגד ערוץ 10 מצד  שלדון אדלסון,  איילת שני, הארץ, 11.01.2014
* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/208904 עוד נסיון השתקה הסתיים בקול ענות חלושה], 27.6.16, [[העין השביעית]]
+
* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/208904 עוד נסיון השתקה הסתיים בקול ענות חלושה], 27.6.2016, [[העין השביעית]]
 
* אורן פרסיקו, [http://www.the7eye.org.il/210980 "דיני התאגידים לא נועדו כדי למרק את שמם של עבריינים"], [[העין השביעית]], 2.8.2016
 
* אורן פרסיקו, [http://www.the7eye.org.il/210980 "דיני התאגידים לא נועדו כדי למרק את שמם של עבריינים"], [[העין השביעית]], 2.8.2016
 
* אורן פרסיקו, [http://www.the7eye.org.il/239109 כתב הגנה בתביעת יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה נגד שרון שפורר מ"המקום הכי חם בגיהנום": מדובר בתביעת השתקה, שנסובה בין היתר על דברים שכלל לא פורסמו], [[העין השביעית]], 6.3.2017
 
* אורן פרסיקו, [http://www.the7eye.org.il/239109 כתב הגנה בתביעת יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה נגד שרון שפורר מ"המקום הכי חם בגיהנום": מדובר בתביעת השתקה, שנסובה בין היתר על דברים שכלל לא פורסמו], [[העין השביעית]], 6.3.2017

תפריט ניווט