שינויים

דבר זה אינו ייחודי רק לאדם. עדות אחת לחשיבות הכללית של התמודדות מול מחלות מדבקות בקרב יצורים רב-תאיים היא הפיתוח של מערכת החיסונית וההגנות של הגוף מול חיידקים וטפילים - תאי דם לבנים, לימוד של המערכת החיסונית, מנגנון העלאת החום בזמן מחלה, רוק, שערות באף, שעווה באוזניים ועוד מנגנונים המסייעים לגוף להתגונן מפני איומים חיצוניים. עדות נוספת לחשיבות הכוללת של דבר זה היא רבייה מינית. רבייה מינית כרוכה במחיר עצום ביחס למין - חצי מהאוכלוסייה אינו יכול להתרבות בכוחות עצמו, יש צורך במציאת בן זוג, בחיזור ולעיתים קרובות לתחזק את הקשר. הפופולריות של פתרון זה בקרב יצורים רב-תאיים מעידה כי יש לפתרון זה גם יתרון גובה של מגוון. חלק גדול מהיתרון של מגוון הוא היכולת להתמודד עם איומים ביולוגיים מצד יצורים חד-תאיים.  

דבר זה אינו ייחודי רק לאדם. עדות אחת לחשיבות הכללית של התמודדות מול מחלות מדבקות בקרב יצורים רב-תאיים היא הפיתוח של מערכת החיסונית וההגנות של הגוף מול חיידקים וטפילים - תאי דם לבנים, לימוד של המערכת החיסונית, מנגנון העלאת החום בזמן מחלה, רוק, שערות באף, שעווה באוזניים ועוד מנגנונים המסייעים לגוף להתגונן מפני איומים חיצוניים. עדות נוספת לחשיבות הכוללת של דבר זה היא רבייה מינית. רבייה מינית כרוכה במחיר עצום ביחס למין - חצי מהאוכלוסייה אינו יכול להתרבות בכוחות עצמו, יש צורך במציאת בן זוג, בחיזור ולעיתים קרובות לתחזק את הקשר. הפופולריות של פתרון זה בקרב יצורים רב-תאיים מעידה כי יש לפתרון זה גם יתרון גובה של מגוון. חלק גדול מהיתרון של מגוון הוא היכולת להתמודד עם איומים ביולוגיים מצד יצורים חד-תאיים.  

גורם המחלות כגורם מגביל עבור האדם הפך משמעותי יותר לאחר [[המהפכה החקלאית]] שחייבה לרוב יישובים קבועים. כאשר ישובים אלה גדלו ובעקבות המסחר וגידול בעלי החיים התרבו גם מחלות ומגפות. מחלות הרגו אחוז קבוע פחות או יותר של האוכלוסייה, ואילו מגפות ביצעו "נדידה" ארוכת טווח בשנים ובהקיף גאוגרפי, פגעו בעיר או בחבל מסויים, קטלו חלק מיושביו עד שמספיק אנשים פיתחו עמידות או נקטו באמצעי זהירות, ולאחר מכן המגפה עברה למקומות אחרים עד שחזרה למקום לאחר שנים.  

גורם המחלות כגורם מגביל עבור האדם הפך משמעותי יותר לאחר [[המהפכה החקלאית]] שחייבה לרוב יישובים קבועים. כאשר ישובים אלה גדלו ובעקבות המסחר וגידול בעלי החיים התרבו גם מחלות ומגפות. מחלות הרגו אחוז קבוע פחות או יותר של האוכלוסייה, ואילו מגפות ביצעו "נדידה" ארוכת טווח בשנים ובהיקף גאוגרפי, פגעו בעיר או בחבל מסויים, קטלו חלק מיושביו עד שמספיק אנשים פיתחו עמידות או נקטו באמצעי זהירות, ולאחר מכן המגפה עברה למקומות אחרים עד שחזרה למקום לאחר שנים.  

במשך רוב ההיסטוריה אנושית - עד לסוף המאה ה-19 כשני שליש עד חצי מהילדים לא שרדו את גיל הילדות, כך שזו אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר. מחלות היו לעיתים לא רק מול האנשים אלא גם מול המזון לדוגמה רעב תפוחי האדמה באירלנד בשנות ה-40 של המאה ה-19.  

במשך רוב ההיסטוריה אנושית - עד לסוף המאה ה-19 כשני שליש עד חצי מהילדים לא שרדו את גיל הילדות, כך שזו אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר. מחלות היו לעיתים לא רק מול האנשים אלא גם מול המזון לדוגמה רעב תפוחי האדמה באירלנד בשנות ה-40 של המאה ה-19.