47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 20:
שורה 20: + + + + + + + + − +
←חופש העיתונות בישראל
==חופש העיתונות בישראל==
==חופש העיתונות בישראל==
חופש העיתונות ב[[ישראל]] אינו מעוגן בחקיקה ראשית או משנית, אלא בפסיקות [[בית המשפט העליון]], למן ההכרעה ב"בג"ץ קול העם" שניתנה בשנת 1953.
עד לאחרונה, הייתה לממשל בישראל, בניגוד לרבות מהדמוקרטיות האחרות, סמכות לסגור עיתונים. סמכות הסגירה הייתה על פי פקודת העיתונות משנת 1933 אשר חייבה לקבל רישיון ממשלתי לפני הוצאה לאור של עיתון, ואפשרה לסגור עיתונים כמעט ללא התראה. - פקודת העיתונות בוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי [[האגודה לזכויות האזרח]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.acri.org.il/he/32938|כותרת=האגודה לזכויות האזרח בישראל {{!}} ביטול פקודת העיתונות|אתר=www.acri.org.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-08-22}}}} והחלטת הכנסת מיום 29.5.2017{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press29.05.17d.aspx|הכותב=|כותרת=אושר סופית: ביטול פקודת העיתונות|אתר=כנסת ישראל|תאריך=29.5.2017}}}}.
בנוסף, "תקנות ההגנה (שעת חירום)" משנת 1945 כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות לצנזורה הצבאית, כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין אמצעי התקשורת לצנזורה, התקבל בשנת 1949 "הסכם הצנזורה" עם "ועדת העורכים" ועודכן שנית בשנת 1951 בין נציגי התקשורת לנציגי צה"ל. על פי ההסדר זה העיתון ביצע מעין [[צנזורה עצמית]] בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה הצנזורה הצבאית התחייבה שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה לה החוק, אם הדבר לא היה נחוץ. הסכם זה החזיק מעמד עד "בג"ץ שניצר נגד הצנזור הצבאי הראשי" בשנת 1988, בה חידד בג"ץ את מטרתה של ועדת הצנזורה למנוע פרסום של ידיעות רק כאשר יש "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון המדינה.
דוגמה מרכזית לפגיעה בחופש העיתונות בישראל היתה ההחלטה לסגור את העיתון "חדשות" על רקע פרשת קו-300. שני מחבלים שנתפסו על ידי כוחות הבטחון הוצאו להורג זמן קצר לאחר מכן, ללא משפט. לציבור ניתנו דיווחים סותרים על גורלם של החוטפים. בהודעת צה"ל מיד לאחר האירוע נאמר ששני חוטפים נהרגו ושניים נתפסו בחיים, בעוד בהודעות שניתנו מאוחר יותר נאמר שכל החוטפים נהרגו במהלך ההשתלטות. כעבור שלושה ימים ציטט העיתון "חדשות" ידיעה מה-"ניו יורק טיימס", תוך עקיפת הצנזורה הצבאית, לפיה שניים מהחוטפים נלכדו חיים. כשבועיים לאחר התקרית, ב-25 באפריל, פורסם לראשונה צילומה של ענת סרגוסטי, המציג את אחד החטופים כשהוא מוכה בידי איציק מרדכי. הייתה זו למעשה ההוכחה הראשונה שפורסמה לכך שהמחבל היה בחיים לאחר ההשתלטות. התצלום הוצג על גבי שערו של השבועון "העולם הזה". כעבור ארבעה ימים, ב-29 באפריל 1984, פורסם ב-"חדשות" תצלומו של [[אלכס ליבק]], ובו נראה יותר ברור, אחד מהחוטפים מוחזק חי ובהכרה מלאה לאחר שהורד מהאוטובוס{{הערה|{{הארץ|אלכס ליבק|אלכס ליבק מצלם את אחד מצילומי העיתונות החשובים בתולדות ישראל: התצלום הנודע של קו 300|1.1262924|27 במאי 2009}}}}{{הערה|יעל שרר, [http://www.onlife.co.il/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/128822/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A7%D7%95-300 הגיבורות שהושמטו מפרשת קו 300], onlife, 21 במרץ 2017}}. עם הקמת ועדת זורע, פורסם בעיתון "חדשות" דבר הקמת הוועדה. בתגובה לפרסום הוציאה הצנזורה, בצעד יוצא דופן, צו סגירה לעיתון למשך מספר שלושה ימים{{הערה|[http://glz.co.il/1409-43511-HE/Galatz.aspx "ראש הממשלה אמר- אתה חייב לסגור אותם"], גלי צה"ל}}העיתון נסגר לשלושה ימים ב-[[29 באפריל]] [[1984]].{{הערה|{{מעריב|אבינועם בר-יוסף וברוך מאירי|שופט דחה ב-24 שעות סגירת העתון "חדשות"|1984/04/29|00301}}}}. אנשי "חדשות" הועמדו לדין על עברות על חוקי הצנזורה ועברו מסכת ארוכה של משפטים ועתירות עד שזוכו סופית מכל אשמה בידי בית המשפט העליון כעשר שנים לאחר תחילת הפרשה.{{הערה|רע"פ 1127/93 מדינת ישראל נגד יוסי קליין ואחרים, פ"ד מח (3) 485}}
הדירוג של ישראל במדד חופש העיתונות העולמי של ארגון Freedom House עמד בעבר על דירוג של "חופש עיתונות מלא" אבל בשנת 2016 הדירוג של ישראל ירד ל"חופשית למחצה". {{הערה|שם=paz}}
הדירוג של ישראל במדד חופש העיתונות העולמי של ארגון Freedom House עמד בעבר על דירוג של "חופש עיתונות מלא" אבל בשנת 2016 הדירוג של ישראל ירד ל"חופשית למחצה". {{הערה|שם=paz}}
הסיבה להידרדרות של ישראל היא האיום הכלכלי הגובר מצד עיתון "[[ישראל היום]]" על שאר העיתונים, והשפעות של [[תוכן שיווקי]] על חופש העיתונות. תוכן שיווקי רב קיים באתר ynet, שמשלב תוכן שיווקי נרחב של חברות פרטיות ומשרדי ממשלה. {{הערה|נטי טוקר, [https://www.themarker.com/advertising/1.2928127 בגלל "ישראל היום" ו-ynet: חופש העיתונות בישראל הידרדר לשפל; ברמה של גאנה ונמיביה], דה מרקר, 27.04.2016}}
הסיבה להידרדרות של ישראל היא האיום הכלכלי הגובר מצד עיתון "[[ישראל היום]]" על שאר העיתונים, והשפעות של [[תוכן שיווקי]] על חופש העיתונות. תוכן שיווקי רב קיים באתר ynet, שמשלב תוכן שיווקי נרחב של חברות פרטיות ומשרדי ממשלה. {{הערה|נטי טוקר, [https://www.themarker.com/advertising/1.2928127 בגלל "ישראל היום" ו-ynet: חופש העיתונות בישראל הידרדר לשפל; ברמה של גאנה ונמיביה], דה מרקר, 27.04.2016}}
בדירוג של ארגון "עיתונאים ללא גבולות" ישראל נמצאת במידת "חופש עיתונות חלקי" - עם 30 נקודות במקום ה-87 בעולם (מתוך 180 מדינות שחלקן הגדול אינן דמוקרטיות) - מצבה דומה לזה של לבנון ושל כווית. היא במצב גרוע יותר מרוב המדינות המערביות, וגרועה יותר יחסית לחלק ממדינות אפריקה. [https://rsf.org/en/ranking/2018] בשנת 2017 ישראל הייתה מדורגת במקום ה-91 עם 31 נקודות [https://rsf.org/en/ranking/2017] ובשנת 2016 במקום ה-101 עם 32 נקודות. [https://rsf.org/en/ranking/2016] מעמדה של ישראל גרוע במדד זה בין היתר עקב הכיבוש של הפלסטינים ביהודה ושומרון והסכסוך עם עזה - בשנת 2013 ישראל התדרדרה למקום ה-112 עקב ל הפצצה של צה"ל את משרדי תקשורת בעזה והריגת שני עיתונאים פלסטינים. [https://tv.social.org.il/editorial/2014/05/11/28445] - לשם השוואה, בשנת 2018 נמצאה במקום ה-112 הרפובליקה המרכז-אפריקאית (עם 35 נקודות).
בדירוג של ארגון "עיתונאים ללא גבולות" ישראל נמצאת במידת "חופש עיתונות חלקי" - עם 30 נקודות במקום ה-87 בעולם (מתוך 180 מדינות שחלקן הגדול אינן דמוקרטיות) - מצבה דומה לזה של לבנון ושל כווית. היא במצב גרוע יותר מרוב המדינות המערביות, וגרועה יותר יחסית לחלק ממדינות אפריקה. [https://rsf.org/en/ranking/2018] בשנת 2017 ישראל הייתה מדורגת במקום ה-91 עם 31 נקודות [https://rsf.org/en/ranking/2017] ובשנת 2016 במקום ה-101 עם 32 נקודות. [https://rsf.org/en/ranking/2016] מעמדה של ישראל גרוע במדד זה בין היתר עקב הכיבוש של הפלסטינים ביהודה ושומרון והסכסוך עם עזה - בשנת 2013 ישראל התדרדרה למקום ה-112 עקב ל הפצצה של צה"ל את משרדי תקשורת בעזה והריגת שני עיתונאים פלסטינים. [https://tv.social.org.il/editorial/2014/05/11/28445] - לשם השוואה, בשנת 2018 נמצאה במקום ה-112 הרפובליקה המרכז-אפריקאית (עם 35 נקודות).
==ראו גם==
==ראו גם==