שינויים

'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' (באנגלית: '''The (Honest) Truth about Dishonesty''') הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2012. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "דביר" בשנת 2013.  

'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' (באנגלית: '''The (Honest) Truth about Dishonesty''') הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2012. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "דביר" בשנת 2013.  

התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים [[רמייה|מרמים]] כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורמים המשפיעים ביותר על הנטייה לרמות אינם גורמים [[רציונליזם|רציונליים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש, אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור כלשהו, שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, ויאפשר להם לשמור על [[דימוי עצמי|תדמית]] ישרה בעיני עצמם. המחקרים שנזכרים בספר באים מתחום הכלכלה ההתנהגותית בגישה של [[כלכלה ניסויית]] - ביצוע ניסויים עם סכומים קטנים (בדרך כלל בתנאי מעבדה) על התנהגות של נחקרים והסקת מסקנות כתוצאה מהניסוי.  

התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים [[רמייה|מרמים]] כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורמים המשפיעים ביותר על הנטייה לרמות אינם גורמים [[רציונליזם|רציונליים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש, אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור כלשהו, שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, ויאפשר להם לשמור על [[דימוי עצמי|תדמית]] ישרה בעיני עצמם. המחקרים שנזכרים בספר באים מתחום הכלכלה ההתנהגותית בגישה של [[כלכלה ניסויית]] - ביצוע ניסויים עם סכומים קטנים (בדרך כלל בתנאי מעבדה) על התנהגות של נחקרים והסקת מסקנות כתוצאה מהניסוי.  

ניתן להרחיב את התזה של הספר לסוגיות רבות הנוגעות ל[[חקר הכלכלה]] ל[[כלכלה פוליטית]] ולנושאים נוספים כולל סוגיות של מהו מוצר לגיטימי, בעיות של ניהול [[מוצר ציבורי]], [[האדם הכלכלי]], [[שחיתות]], [[חרם צרכנים]], סוגיות ב[[כלכלה פוליטית]] וכן בסוגיות בריאות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] כמו [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ועוד.   

ניתן להרחיב את התזה של הספר לסוגיות רבות הנוגעות ל[[חקר הכלכלה]] ל[[כלכלה פוליטית]] ולנושאים נוספים כולל סוגיות של מהו מוצר לגיטימי, בעיות של ניהול [[מוצר ציבורי]], [[האדם הכלכלי]], [[שחיתות]], [[חרם צרכנים]], סוגיות ב[[כלכלה פוליטית]] וכן בסוגיות בריאות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] כמו [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ועוד.   

==המודל הרציונלי לפשיעה ורמייה==

==המודל הרציונלי לפשיעה ורמייה==

בתאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]] של התנהגות [[רציונלית]], הנטייה לרמות או לבצע מעשה פשע אחר תושפע משיקול רציונלי. התאוריה הזו נוסחה על ידי הכלכלן [[גרי בקר]] שזכה גם ב[[פרס נובל לכלכלה]]. אריאלי מכנה גישה זו '''גישת הדפ"ר''' - המו'''ד'''ל הפשוט של ''''פ'''שע '''ר'''ציונלי.  

בתאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]] של התנהגות [[רציונלית]], הנטייה לרמות או לבצע מעשה פשע אחר תושפע משיקול רציונלי. התאוריה הזו נוסחה על ידי הכלכלן [[גרי בקר]] שזכה גם ב[[פרס נובל לכלכלה]]. אריאלי מכנה גישה זו '''גישת הדפ"ר''' - המו'''ד'''ל הפשוט של '''פ'''שע '''ר'''ציונלי.  

לפי [[רציונליזם|הגישה הרציונלית]] לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להיתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשנייה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

לפי [[רציונליזם|הגישה הרציונלית]] לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להיתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשנייה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמליים" או ישרים). הדרך למעשיי רמיה (ואולי גם למעשי פשיעה נוספים) היא על ידי "עיגול פינות" שעומדת במתח בין שני כוחות מנוגדים:

לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמליים" או ישרים). הדרך למעשיי רמיה (ואולי גם למעשי פשיעה נוספים) היא על ידי "עיגול פינות" שעומדת במתח בין שני כוחות מנוגדים:

* '''מוטיבציית אגו''' - מצד אחד אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו כעל אנשים הגונים ומכובדים, להסתכל על עצמנו במראה ולהרגיש טוב.  

* '''מוטיבציית אגו''' - מצד אחד אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו כעל אנשים הגונים ומכובדים, להסתכל על עצמנו במראה ולהרגיש טוב.  

* '''מוטיבציה כלכלית''' - מצד שני אנחנו רוצים להרוויח ממעשי רמאות ולקבל כמה שיותר כסף.  

* '''מוטיבציה כלכלית''' - מצד שני אנחנו רוצים להרוויח ממעשי רמאות ולקבל כמה שיותר כסף.  

שני הכוחות המנוגדים האלה נמצאים במתח זה עם זה בהקשרים רבים. אנשים מסוגלים לרמות תודות לגמישות מחשבתית. כל עוד אנחנו מרמים טיפה, או מספרים לעצמנו שאנחנו רק "מעגלים פינות", אנחנו מסוגלים לרמות ועדיין לחשוב על עצמנו שאנחנו אנשים מוסריים וטובים. הנקודה היא שהקו הזה של רמאות "קטנה" הוא קו שיכול לזוז עקב גורמים שונים.  

שני הכוחות המנוגדים האלה נמצאים במתח זה עם זה בהקשרים רבים. אנשים מסוגלים לרמות תודות לגמישות מחשבתית. כל עוד אנחנו מרמים טיפה, או מספרים לעצמנו שאנחנו רק "מעגלים פינות", אנחנו מסוגלים לרמות ועדיין לחשוב על עצמנו שאנחנו אנשים מוסריים וטובים. הנקודה היא שהקו הזה של רמאות "קטנה" הוא קו שיכול לזוז עקב גורמים שונים.  

ממצא אחד שעלה משורה של ניסויים, הן במעבדה והן בתנאי שדה הוא שאנשים מרמים יותר ככל שבפעולת הגניבה או הרמייה מרוחק יותר הקשר בין ביצוע הפעולה שלהם לבין לקיחה של כסף אמיתי.  

ממצא אחד שעלה משורה של ניסויים, הן במעבדה והן בתנאי שדה הוא שאנשים מרמים יותר ככל שבפעולת הגניבה או הרמייה מרוחק יותר הקשר בין ביצוע הפעולה שלהם לבין לקיחה של כסף אמיתי.  

אם אנשים לוקחים מוצרים שווי-כסף (כמו עפרון מהעבודה) הם בעלי נטייה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף מזומן. כדוגמה אריאלי שם במקררים ציבוריים במעונות סטודנטים פחיות קולה וצלחות שבהן יש דולרים. בעוד הפחיות נעלמו לאחר זמן קצר איש לא נגע בכסף. הקושי לתרץ לקיחת כסף גדול יותר ופוגע הרבה יותר בדימוי העצמי שלנו. באופן דומה, כאשר אריאלי ועמיתיו ביצעו ניסוי של רמייה בכיתה באמצעות "מבחן מטריצות". אבל לחלק מהנבחנים הם לא הבטיחו תשלום בכסף אלא תשלום באסימונים, שמספר שניות לאחר מכן הומרו בכסף. דבר קטן כזה, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.  

אם אנשים לוקחים מוצרים שווי-כסף (כמו עפרון מהעבודה) הם בעלי נטייה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף מזומן. כדוגמה אריאלי שם במקררים ציבוריים במעונות סטודנטים פחיות קולה וצלחות שבהן יש דולרים. בעוד הפחיות נעלמו לאחר זמן קצר איש לא נגע בכסף. הקושי לתרץ לקיחת כסף גדול יותר ופוגע הרבה יותר בדימוי העצמי שלנו. באופן דומה, כאשר אריאלי ועמיתיו ביצעו ניסוי של רמייה בכיתה באמצעות "מבחן מטריצות". אבל לחלק מהנבחנים הם לא הבטיחו תשלום בכסף אלא תשלום באסימונים, שמספר שניות לאחר מכן הומרו בכסף. דבר קטן כזה, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.  

אריאלי משליך היבטים אלה אל [[שוק הון]]. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מ[[כסף]] - הם מרמים וכתוצאה מכך מרוויחים שווה-כסף בצורה של [[מניות]], או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך ל[[נורמה]].[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu] אריאלי טוען שגם במקרים של כסף אלקטרוני וכרטיסי אשראי, שבהם הגניבה היא יותר מרוחקת מגניבה של כסף ממשי, מעשי רמיה וגניבה עלולים להתבצע בצורה יותר קלה מבחינה מוסרית.  

אריאלי משליך היבטים אלה אל [[שוק הון]]. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מ[[כסף]] - הם מרמים וכתוצאה מכך מרוויחים שווה-כסף בצורה של [[מניות]], או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך ל[[נורמה]].[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu] אריאלי טוען שגם במקרים של כסף אלקטרוני וכרטיסי אשראי, שבהם הגניבה היא יותר מרוחקת מגניבה של כסף ממשי, מעשי רמיה וגניבה עלולים להתבצע בצורה יותר קלה מבחינה מוסרית.  

שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" (אמיתי או מדומה) או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. הדבר לא נובע מאמונה בעונש אמיתי. לדוגמה אתאיסטים הורידו את היקף הרמייה עקב שבועה על עשרת הדיברות. סטודנטים הורידו את היקף הרמייה עקב שבועה על קוד התנהגות של האוניברסיטה שכלל אינו קיים. לעומת זאת היקף הרמייה שלהם לא היה שונה מסטודנטים אחרים באוניברסיטה אחרת שבה יש קוד התנהגות נרחב, שמלומד בצורה עמוקה ונרחבת וכולל איומים חמורים כמו סילוק מהאוניברסיטה.  

שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" (אמיתי או מדומה) או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. הדבר לא נובע מאמונה בעונש אמיתי. לדוגמה אתאיסטים הורידו את היקף הרמייה עקב שבועה על עשרת הדיברות. סטודנטים הורידו את היקף הרמייה עקב שבועה על קוד התנהגות של האוניברסיטה שכלל אינו קיים. לעומת זאת היקף הרמייה שלהם לא היה שונה מסטודנטים אחרים באוניברסיטה אחרת שבה יש קוד התנהגות נרחב, שמלומד בצורה עמוקה ונרחבת וכולל איומים חמורים כמו סילוק מהאוניברסיטה.  

היקף הרמייה במילוי פרטים בטופס לחברות ביטוח מושפע מדברים פעוטים כמו מיקום החתימה. כאשר החתימה על נכונות הפרטים היא בראש הטופס, הדבר מהווה תזכורת מוסרית ואנשים מרמים פחות. כאשר החתימה היא בסוף הטופס החשיבות שלה נמוכה בהרבה שכן היא אינה תזכורת מוסרית שכן כבר מילאנו את הטופס, כולל גם פרטים לא נכונים ואין לנו תמריץ גדול מספיק לחזור ולתקן את הטופס. הדבר הזה נתגלה הן בניסויים והן בטפסים אמיתיים של חברות ביטוח מול מבוטחים.

היקף הרמייה במילוי פרטים בטופס לחברות ביטוח מושפע מדברים פעוטים כמו מיקום החתימה. כאשר החתימה על נכונות הפרטים היא בראש הטופס, הדבר מהווה תזכורת מוסרית ואנשים מרמים פחות. כאשר החתימה היא בסוף הטופס החשיבות שלה נמוכה בהרבה שכן היא אינה תזכורת מוסרית שכן כבר מילאנו את הטופס, כולל גם פרטים לא נכונים ואין לנו תמריץ גדול מספיק לחזור ולתקן את הטופס. הדבר הזה נתגלה הן בניסויים והן בטפסים אמיתיים של חברות ביטוח מול מבוטחים.

==ניגודי אינטרסים שגורמים לעיוורון מוסרי==

==ניגודי אינטרסים שגורמים לעיוורון מוסרי==

* עייפות גורמת לנו להחליש את ההגנות המוסריות שלנו, בין אם מדובר בדיאטה ובין אם מדובר בהגנות מוסרית. אם אנחנו מנסים שוב ושוב את ה"שריר המוסרי" שלנו, הוא מתעייף לבסוף ואנחנו מתפתים לבצע דבר שלא היינו עושים בתנאי אחרים.  

* עייפות גורמת לנו להחליש את ההגנות המוסריות שלנו, בין אם מדובר בדיאטה ובין אם מדובר בהגנות מוסרית. אם אנחנו מנסים שוב ושוב את ה"שריר המוסרי" שלנו, הוא מתעייף לבסוף ואנחנו מתפתים לבצע דבר שלא היינו עושים בתנאי אחרים.  

* לבישת מותגים מזוייפים, גורמת לסחף תודעתי - אנחנו יודעים שבעצם אנחנו משדרים כלפי חוץ מסר מזוייף וזה משפיע לרעה על הדעה שלנו לגבי עצמנו, ולגבי השאלה מה הם הנורמות המוסריות וכך נוטים לרמות יותר.  

* לבישת מותגים מזוייפים, גורמת לסחף תודעתי - אנחנו יודעים שבעצם אנחנו משדרים כלפי חוץ מסר מזוייף וזה משפיע לרעה על הדעה שלנו לגבי עצמנו, ולגבי השאלה מה הם הנורמות המוסריות וכך נוטים לרמות יותר.  

* יצירתיות תורמת לכך שאנו מסוגלים לספר לעצמנו סיפורים מורכבים יותר וטובים יותר לגבי המוסריות שלנו, ובכך להצדיק בצורה קלה יותר עבירות קלות ומעשי מרמה.

* יצירתיות תורמת לכך שאנו מסוגלים לספר לעצמנו סיפורים מורכבים יותר וטובים יותר לגבי המוסריות שלנו, ובכך להצדיק בצורה קלה יותר עבירות קלות ומעשי מרמה.

=="הדבקה" ברמאות על ידי אחרים==

=="הדבקה" ברמאות על ידי אחרים==

* [[מיתוס]]

* [[מיתוס]]

* [[כלכלה ניסויית]]

* [[כלכלה ניסויית]]

*[[כלכלה התנהגותית]]

* [[כלכלה התנהגותית]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==