שינויים

בשנת 2016 יצא לאור הספר '''[[להציל את המדיה]]''' (Saving the media) מאת פרופסור ג'וליה קז'ה. הספר עוסק בבעיה של העיתונות והתקשורת במאה ה-21 שמתקשות לשרוד מבחינה כלכלית ואת ההשלכות של דבר זה על הדמוקרטיה. קז'ה טוענת כי עיתונות וחדשות חשובות הן סוג של מוצר ציבורי וכי יש לשנות את מודל המימון המרכזי שנהוג בעיתונות - במקום חברות למטרות רווח, על גופי התקשורת להיות ארגונים ללא-מטרת-רווח (בדומה לאוניברסיטאות) ולקבל מימון במגוון צורות על ידי תרומות מהציבור, מנויים ותמיכה ממשלתית.

בשנת 2016 יצא לאור הספר '''[[להציל את המדיה]]''' (Saving the media) מאת פרופסור ג'וליה קז'ה. הספר עוסק בבעיה של העיתונות והתקשורת במאה ה-21 שמתקשות לשרוד מבחינה כלכלית ואת ההשלכות של דבר זה על הדמוקרטיה. קז'ה טוענת כי עיתונות וחדשות חשובות הן סוג של מוצר ציבורי וכי יש לשנות את מודל המימון המרכזי שנהוג בעיתונות - במקום חברות למטרות רווח, על גופי התקשורת להיות ארגונים ללא-מטרת-רווח (בדומה לאוניברסיטאות) ולקבל מימון במגוון צורות על ידי תרומות מהציבור, מנויים ותמיכה ממשלתית.

פרדוקס הבולשיט בעולם המידע הוא פרדוקס לפיו דווקא בעידן של המון מידע זמין, מתפתחת בתחומים רבים בערות. נושא זה נידון במאמר "[על בולישט]]" וכן בספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]]. הבולשיט או הבערות מרצון היא בחירה בעמדה של אי רצון לדעת, אי רצון לברר את האמת ונטייה לעצלות ולשטחיות.  

פרדוקס הבולשיט בעולם המידע הוא פרדוקס לפיו דווקא בעידן של המון מידע זמין, מתפתחת בתחומים רבים בערות. נושא זה נידון במאמר "[על בולשיט]]" וכן בספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]]. הבולשיט או הבערות מרצון היא בחירה בעמדה של אי רצון לדעת, אי רצון לברר את האמת ונטייה לעצלות ולשטחיות.  

הפעיל החברתי [[קאלה לאסן]] הצביע על הדמיון בין "זיהום הנפש" או "זיהום התרבות" על ידי שקרים, [[ספין תקשורתי|ספינים]], [[פרסום סמוי]], [[דיסאינפורמציה]] ועוד לבין [[זיהום]] ממשי כמו [[זיהום מים]] - לטענת לאסן בשני המקרים המטרה של הגוף המזהם אינה ייצור הזיהום עצמו - היצרן מעוניין לייצר מכונות ולמכור אותם תמורת רווח - הזיהום של הנחל הוא רק תוצר לוואי של תהליך זה, לא נובע מכוונה רעה בפני עצמה, באופן דומה זיהום התקשורת או התרבות נובע מאינטרסים (מסחריים, פוליטיים, תרבותיים) והוא רק תוצר לוואי שלהם לאו דווקא מטרה בפני עצמה. דבר זה ממחיש את הבעיה שכן גם נחל נקי או [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת היא גם סוג של מוצר ציבורי.  

הפעיל החברתי [[קאלה לאסן]] הצביע על הדמיון בין "זיהום הנפש" או "זיהום התרבות" על ידי שקרים, [[ספין תקשורתי|ספינים]], [[פרסום סמוי]], [[דיסאינפורמציה]] ועוד לבין [[זיהום]] ממשי כמו [[זיהום מים]] - לטענת לאסן בשני המקרים המטרה של הגוף המזהם אינה ייצור הזיהום עצמו - היצרן מעוניין לייצר מכונות ולמכור אותם תמורת רווח - הזיהום של הנחל הוא רק תוצר לוואי של תהליך זה, לא נובע מכוונה רעה בפני עצמה, באופן דומה זיהום התקשורת או התרבות נובע מאינטרסים (מסחריים, פוליטיים, תרבותיים) והוא רק תוצר לוואי שלהם לאו דווקא מטרה בפני עצמה. דבר זה ממחיש את הבעיה שכן גם נחל נקי או [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת היא גם סוג של מוצר ציבורי.