שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 300: שורה 300:  
על פי מחקר משווה למדינות אירופה, ישראל ניצבה בשנת 2008 במקום ה-8 מתוך 30 במבחן של 50 הרוגים למיליון בני אדם. עם זאת, ברוב מדינות אירופה רמת המינוע עומדת על כ-600 רכבים לתושבים, ובישראל רמת המינוע נמוכה יותר - עם רמת מינוע של 300 בזמן המחקר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=511 ישראל במקום השמיני מבין 30 מדינות אירופה במספר ההרוגים למיליון תושבים בתאונות דרכים] אור ירוק, 2008</ref>
 
על פי מחקר משווה למדינות אירופה, ישראל ניצבה בשנת 2008 במקום ה-8 מתוך 30 במבחן של 50 הרוגים למיליון בני אדם. עם זאת, ברוב מדינות אירופה רמת המינוע עומדת על כ-600 רכבים לתושבים, ובישראל רמת המינוע נמוכה יותר - עם רמת מינוע של 300 בזמן המחקר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=511 ישראל במקום השמיני מבין 30 מדינות אירופה במספר ההרוגים למיליון תושבים בתאונות דרכים] אור ירוק, 2008</ref>
   −
ארגון הOECD פרסם מדידה של יעילות מניעת תאונות ביחס לכמות כלי הרכב שיש להם רשיון (מכונית, אופנועים, משאיות וכו'). במדד זה ישראל נמצאת במקום ה-11 מבין המדינות המפותחות. {{הערה|[http://israel-trade.net/oecd/numbers/%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d/#comment-17 שיעור ההרוגים בתאונות דרכים], נתוני ה OECD במשרד הכלכלה והתעשייה, 4 בנובמבר 2015}}  עם זאת המדד לא מודד את כמות ההרוגים ביחס לאוכלוסיה אלא עד כמה יעילה המדינה להפחית את התאונות בהנתן כמות נתונה של בעלות על מכוניות פרטיות. אם יותר אנשים מוותרים על מכוניות בגלל שימוש ברכבת או באופניים וכמות ההרוגים בתאונות יורדת (בגלל שטכנולוגיות אלה בטוחות יותר) המדד של תאונות ביחס למכוניות עלול להשאר דומה בעוד כמות ההרוגים בפועל ירדה.
+
ארגון ה-OECD פרסם מדידה של יעילות מניעת תאונות ביחס לכמות כלי הרכב שיש להם רשיון (מכונית, אופנועים, משאיות וכו'). במדד זה ישראל נמצאת במקום ה-11 מבין המדינות המפותחות. {{הערה|[http://israel-trade.net/oecd/numbers/%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d/#comment-17 שיעור ההרוגים בתאונות דרכים], נתוני ה-OECD במשרד הכלכלה והתעשייה, 4 בנובמבר 2015}}  עם זאת המדד לא מודד את כמות ההרוגים ביחס לאוכלוסיה אלא עד כמה יעילה המדינה להפחית את התאונות בהינתן כמות נתונה של בעלות על מכוניות פרטיות. אם יותר אנשים מוותרים על מכוניות בגלל שימוש ברכבת או באופניים וכמות ההרוגים בתאונות יורדת (בגלל שטכנולוגיות אלה בטוחות יותר) המדד של תאונות ביחס למכוניות עלול להישאר דומה בעוד כמות ההרוגים בפועל ירדה.
    
==עלות כלכלית של תאונות הדרכים בישראל==
 
==עלות כלכלית של תאונות הדרכים בישראל==
 
קיימות הערכות שונות לעלויות הכלכליות של תאונות הדרכים בישראל. חלק מהסיבה להבדלים בין הערכות של גופים שונים הוא מחסור בנתונים אמינים לגבי כמות הפצועים וחומרת הפציעה. הערכות המשטרה לגבי כמות הפצועים וחומרת מצבם נמוכה בהרבה יחסית לדיווחים שמתקבלים מבתי החולים. סיבות נוספות הן שקלול של היבטים שונים לגבי נזקי הפגיעה (לדוגמה הסתכלות על עלויות רפואיות לאחר התאונה לעומת עלויות של שיקום וטיפול לאורך תקופה ארוכה יותר). הערכות מעודכנות יותר של אור ירוק ושל משרד התחבורה שמתחשבים בנתוני הפגעות מבתי החולים מעריכים את העלות הכוללת של תאונות דרכים בישראל ב-15-16 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני שנת 2012).   
 
קיימות הערכות שונות לעלויות הכלכליות של תאונות הדרכים בישראל. חלק מהסיבה להבדלים בין הערכות של גופים שונים הוא מחסור בנתונים אמינים לגבי כמות הפצועים וחומרת הפציעה. הערכות המשטרה לגבי כמות הפצועים וחומרת מצבם נמוכה בהרבה יחסית לדיווחים שמתקבלים מבתי החולים. סיבות נוספות הן שקלול של היבטים שונים לגבי נזקי הפגיעה (לדוגמה הסתכלות על עלויות רפואיות לאחר התאונה לעומת עלויות של שיקום וטיפול לאורך תקופה ארוכה יותר). הערכות מעודכנות יותר של אור ירוק ושל משרד התחבורה שמתחשבים בנתוני הפגעות מבתי החולים מעריכים את העלות הכוללת של תאונות דרכים בישראל ב-15-16 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני שנת 2012).   
   −
לפי מחקר שפורסם בשנת 2004 על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות בשנים-2002-2000 בישראל הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד ש"ח במחירי 2004, שהם כ-2.5% מ[[התוצר המקומי הגולמי]]. נכון לשנת 2014 לישראל יש תוצר מקומי גולמי שנתי של 291 מיליארד דולר, או 1,064 מיליארד ש"ח, כך שעלות זו כשהיא מעודכנת ל-2014 (אם כי בהנחה שלא הייתה ירידה בכמות התאונות) היא כ-25 מיליארד ש"ח. העלות לכל תושב במדינה מסתכמת ב-1,880 שקלים בשנה. לשם השוואה, דו"ח שהזמין משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית שם ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש, יש לשים לב כי בארה"ב יש אחוזי הפגעות גבוהים יותר בתאונות דרכים ביחס לישראל [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]
+
לפי מחקר שפורסם בשנת 2004 על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות בשנים-2002-2000 בישראל הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד ש"ח במחירי 2004, שהם כ-2.5% מ[[התוצר המקומי הגולמי]]. נכון לשנת 2014 לישראל יש תוצר מקומי גולמי שנתי של 291 מיליארד דולר, או 1,064 מיליארד ש"ח, כך שעלות זו כשהיא מעודכנת ל-2014 (אם כי בהנחה שלא הייתה ירידה בכמות התאונות) היא כ-25 מיליארד ש"ח. העלות לכל תושב במדינה מסתכמת ב-1,880 שקלים בשנה. לשם השוואה, דו"ח שהזמין משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית שם ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש, יש לשים לב כי בארה"ב יש אחוזי היפגעות גבוהים יותר בתאונות דרכים ביחס לישראל [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]
    
[[הוועדה למיסוי ירוק]] העריכה בשנת 2008 את הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל בכ-0.67% מהתמ"ג, או כ-7 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני תמ"ג מתאימים לשנת 2014).  
 
[[הוועדה למיסוי ירוק]] העריכה בשנת 2008 את הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל בכ-0.67% מהתמ"ג, או כ-7 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני תמ"ג מתאימים לשנת 2014).  
   −
הרשות לבטיחות בדרכים, פרסמה בשנת 2009 דו"ח שמעריך את התאונות בשנים 2005-2008 בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה, הערכה זו מתחשבת רק בתאונות עם נפגעים (ולכן מתעלמת מתאונות ללא נפגעים שהובילו לנזק לרכוש) ומתחשבת רק בנפגעים שדווחו למשטרה, שמספרם נמוך בהרבה לעומת כמות הנפגעים המאושפזים בבתי חולים)<ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3321505,00.htmlתאונה למדינה: עלות תאונות הדרכים נאמדות ב-39.6 מיליארד שקלים] תומר הדר, כלכליסט 07.07.09 </ref>
+
הרשות לבטיחות בדרכים, פרסמה בשנת 2009 דו"ח שמעריך את התאונות בשנים 2005-2008 בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה, הערכה זו מתחשבת רק בתאונות עם נפגעים (ולכן מתעלמת מתאונות ללא נפגעים שהובילו לנזק לרכוש) ומתחשבת רק בנפגעים שדווחו למשטרה, שמספרם נמוך בהרבה לעומת כמות הנפגעים המאושפזים בבתי חולים)<ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3321505,00.htmlתאונה למדינה: עלות תאונות הדרכים נאמדות ב-39.6 מיליארד שקלים] תומר הדר, כלכליסט 07.07.2009 </ref>
    
מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="oryarok_2011">איריס צור [http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf עלות תאונות הדרכים למשק בישראל] אור ירוק, 2011</ref> לפי המחקר בניגוד למגמה הכוללת של ירידה בכמות ההרוגים והפצועים בתאונות, העלויות הכספיות של התאונות עולה עם השנים. העלויות הכלכליות של תאונות דרכים כוללות עלויות שנגרמות בגלל מוות ופציעות של אזרחים. הוצאות אלה כוללות עלות של הטיפולים רפואיים, פגיעה ברווחה של פצועים, פגיעה ברווחה של משפחות הפצועים וההרוגים. לפי המחקר של "אור ירוק" הוצאות אלה הסתכמו בשנת 2011 בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה, הנגרמים בגלל פגיעות גופניות.<ref name="oryarok_2011"/> למשק נגרמות הוצאות נוספות בגין אובדן ימי עבודה של עובדים שנפצעו. [[הביטוח הלאומי]] משלם לעובדים שנפצעו עד 3 חודשים. עלויות שאינן נלקחות בחשבון הן עלויות שנגרמות למעסיק שצריך לחפש עובדים חדשים. בתאונות עבודה לשם המחשה, המדינה משלמת לעובדים פיצוי על ימי עבודה ופיצוי על טיפולים בסך כ-800 מיליון ש"ח בשנה, אבל עלות התאונות הנ"ל למעסיקים היא כ-12 מיליארד ש"ח (עקב חיפוש עובדים אחרים ועקב תיקונים של ציוד שניזוק). נתון נוסף שאינו נלקח בחשבון הוא אובדן ימי עבודה של קרובי משפחה שמטפלים בפצועים. הרוגים בתאונות דרכים לא גורמים לאובדן ימי עבודה, אלא לכך שמעסיקים צריכים לחפש ולהכשיר עובדים מחליפים. כמו כן נגרם נזק כלכלי רב למשפחה בצורה של אובדן פרנסה והפחתת הסיוע בבית. בנוסף להוצאות עקב פגיעות בנפש, יש הוצאות נוספות - 3 מיליארד ש"ח הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד ש"ח הוצאות ממשלתיות בניסיון למנוע תאונות (משטרה, בתי משפט ועוד). עוד 1.5 מיליארד ש"ח הן הוצאות עקב [[פקקי תנועה]] הנגרמים מתאונות.<ref name="oryarok_2011"/>
 
מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="oryarok_2011">איריס צור [http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf עלות תאונות הדרכים למשק בישראל] אור ירוק, 2011</ref> לפי המחקר בניגוד למגמה הכוללת של ירידה בכמות ההרוגים והפצועים בתאונות, העלויות הכספיות של התאונות עולה עם השנים. העלויות הכלכליות של תאונות דרכים כוללות עלויות שנגרמות בגלל מוות ופציעות של אזרחים. הוצאות אלה כוללות עלות של הטיפולים רפואיים, פגיעה ברווחה של פצועים, פגיעה ברווחה של משפחות הפצועים וההרוגים. לפי המחקר של "אור ירוק" הוצאות אלה הסתכמו בשנת 2011 בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה, הנגרמים בגלל פגיעות גופניות.<ref name="oryarok_2011"/> למשק נגרמות הוצאות נוספות בגין אובדן ימי עבודה של עובדים שנפצעו. [[הביטוח הלאומי]] משלם לעובדים שנפצעו עד 3 חודשים. עלויות שאינן נלקחות בחשבון הן עלויות שנגרמות למעסיק שצריך לחפש עובדים חדשים. בתאונות עבודה לשם המחשה, המדינה משלמת לעובדים פיצוי על ימי עבודה ופיצוי על טיפולים בסך כ-800 מיליון ש"ח בשנה, אבל עלות התאונות הנ"ל למעסיקים היא כ-12 מיליארד ש"ח (עקב חיפוש עובדים אחרים ועקב תיקונים של ציוד שניזוק). נתון נוסף שאינו נלקח בחשבון הוא אובדן ימי עבודה של קרובי משפחה שמטפלים בפצועים. הרוגים בתאונות דרכים לא גורמים לאובדן ימי עבודה, אלא לכך שמעסיקים צריכים לחפש ולהכשיר עובדים מחליפים. כמו כן נגרם נזק כלכלי רב למשפחה בצורה של אובדן פרנסה והפחתת הסיוע בבית. בנוסף להוצאות עקב פגיעות בנפש, יש הוצאות נוספות - 3 מיליארד ש"ח הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד ש"ח הוצאות ממשלתיות בניסיון למנוע תאונות (משטרה, בתי משפט ועוד). עוד 1.5 מיליארד ש"ח הן הוצאות עקב [[פקקי תנועה]] הנגרמים מתאונות.<ref name="oryarok_2011"/>
שורה 315: שורה 315:  
הערכת [[נוהל פר"ת]] משנת 2012 מעריכה את העלות השנתית של תאונות הדרכים ב- 15 מיליון ש"ח. את ההוצאות אפשר למיין לפי נזקי גוף: הוצאות רפואיות, ירידה בתפוקת עובדים, פגיעה ברווחה (של הנפגעים ושל משפחתם), נזקי רכוש והוצאות נלוות - עיכובי דרך (פקקים), נזקי רכוש, עלויות למוסדות המדינה ולמוסדות נוספים של מניעת תאונות ושל טיפול בתאונות. כמות התאונות בדוח היא לפי הערכת מרכזי הטראומה והרשות לבטיחות בדרכים ולא רק על סמך נתוני המשטרה -על פי הערכה זו, העלות השנתית של התאונות עם נפגעים הידועות מנתוני המשטרה בשנים 2008-2010 הייתה כ-10.7 מיליארד ₪ בשנה (במחירי 2012), אך זו אינה העלות הכוללת. אם מוסיפים לכך עלויות של פצועים שאינם כלולים בתיקי המשטרה העלות מגיעה לסדר גודל של כ-12 מיליארד ש"ח, ובהכללת הנזק לרכוש ושאר העלויות של תאונות ללא נפגעים, אומדן הנזק מתאונות דרכים בישראל מגיע ל-15 מיליארד ₪ בשנה.<ref name="prat2012"/> היות וה[[תמ"ג]] של 2012 עמד על 1.3 טריליון ש"ח[http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st14_02x.pdf], יוצא שעלות תאונות הדרכים היתה 1.1% מסך התוצר של המשק.  
 
הערכת [[נוהל פר"ת]] משנת 2012 מעריכה את העלות השנתית של תאונות הדרכים ב- 15 מיליון ש"ח. את ההוצאות אפשר למיין לפי נזקי גוף: הוצאות רפואיות, ירידה בתפוקת עובדים, פגיעה ברווחה (של הנפגעים ושל משפחתם), נזקי רכוש והוצאות נלוות - עיכובי דרך (פקקים), נזקי רכוש, עלויות למוסדות המדינה ולמוסדות נוספים של מניעת תאונות ושל טיפול בתאונות. כמות התאונות בדוח היא לפי הערכת מרכזי הטראומה והרשות לבטיחות בדרכים ולא רק על סמך נתוני המשטרה -על פי הערכה זו, העלות השנתית של התאונות עם נפגעים הידועות מנתוני המשטרה בשנים 2008-2010 הייתה כ-10.7 מיליארד ₪ בשנה (במחירי 2012), אך זו אינה העלות הכוללת. אם מוסיפים לכך עלויות של פצועים שאינם כלולים בתיקי המשטרה העלות מגיעה לסדר גודל של כ-12 מיליארד ש"ח, ובהכללת הנזק לרכוש ושאר העלויות של תאונות ללא נפגעים, אומדן הנזק מתאונות דרכים בישראל מגיע ל-15 מיליארד ₪ בשנה.<ref name="prat2012"/> היות וה[[תמ"ג]] של 2012 עמד על 1.3 טריליון ש"ח[http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st14_02x.pdf], יוצא שעלות תאונות הדרכים היתה 1.1% מסך התוצר של המשק.  
   −
הסעיפים המרכזיים (לגבי 10.7 מיליארד שמיוחסים תאונות שנחקרו על ידי המשטרה) הם התנגשויות של מכוניות וכלי רכב מנועיים אחרים -ללא אופנועים (שעלו 5 מיליארד ש"ח), פגיעה בהולכי רגל (2.4 מיליארד ש"ח) ותאונות עצמיות (1.7 מיליארד ש"ח). עלות ממוצעת של תאונה עירונית עלתה 113 אלף ש"ח, ועלות ממוצעת של תאונה בין עירונית היתה 244 אלף ש"ח. תאונה חזיתית בין עירוניות או פגיעה בין עירונית בהולך רגל או רוכב אופניים עלתה בממוצע מעל מיליון ש"ח. עלות הרוג בתאונת דרכים 6 מיליון ש"ח (מכלל העלות כ-2.8 מיליון מבטאות אובדן תפוקה והוצאות, וכ-3.3 מליון הן עלויות “צער כאב וסבל"), פצועים קשים מאוד עולים 4 מיליון ש"ח (2 מיליון ש"ח סבל), פצועים קשים עולים 1.5 מיליון ש"ח, פצועים בינוני 1 מיליון ש"ח ופצועים קל עולים בממוצע 0.12 מיליון ש"ח (בהנחה כי אין כלל עלות של צער וכאב).<ref name="prat2012"/>  
+
הסעיפים המרכזיים (לגבי 10.7 מיליארד שמיוחסים תאונות שנחקרו על ידי המשטרה) הם התנגשויות של מכוניות וכלי רכב מנועיים אחרים -ללא אופנועים (שעלו 5 מיליארד ש"ח), פגיעה בהולכי רגל (2.4 מיליארד ש"ח) ותאונות עצמיות (1.7 מיליארד ש"ח). עלות ממוצעת של תאונה עירונית עלתה 113 אלף ש"ח, ועלות ממוצעת של תאונה בין עירונית היתה 244 אלף ש"ח. תאונה חזיתית בין עירוניות או פגיעה בין עירונית בהולך רגל או רוכב אופניים עלתה בממוצע מעל מיליון ש"ח. עלות הרוג בתאונת דרכים 6 מיליון ש"ח (מכלל העלות כ-2.8 מיליון ש"ח מבטאות אובדן תפוקה והוצאות, וכ-3.3 מליון ש"ח הן עלויות "צער כאב וסבל"), פצועים קשים מאוד עולים 4 מיליון ש"ח (2 מיליון ש"ח סבל), פצועים קשים עולים 1.5 מיליון ש"ח, פצועים בינוני 1 מיליון ש"ח ופצועים קל עולים בממוצע 0.12 מיליון ש"ח (בהנחה כי אין כלל עלות של צער וכאב).<ref name="prat2012"/>  
    
חלק גדול מהנזק הכלכלי והחברתי הנגרם לנפגעי תאונות הוא [[נכות]]. בעוד שאין נתונים ברורים לגבי תאונות דרכים, בתאונות עבודה, הממשלה משלמת 4 מיליארד ש"ח לנפגעי תאונות עבודה בשנה, מתוך סכום זה 2.7 מיליארד ש"ח בשנה משולמים כקצבאות נכות, ושאר הסכום לטיפולים רפואיים, תשלום לעובדים על אובדן ימי עבודה ותשלום לבני משפחה שקרוביהם נפטרו בתאונה. [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf] נזקים שנגרמים בגלל הנכות כוללים קשיים להשתלב בשוק העבודה, תחלואה נוספת הנגרמת כתוצאה מ[[אורח חיים יושבני|תת-פעילות גופנית]], קשיים פסיכולוגיים ומשפחתיים. השפעות כלכליות של תאונות לא בהכרח כוללות במלואן את ההשפעות שיש לתאונות דרכים על החברה בדמות מוות, סבל של המשפחות, כאב, אובדן, שכול ועוד. לדוגמה השלכות נפשיות וכלכליות בעקבות התאונות מתרגמות לפעמים לבעיות נפשיות שעלולות לגרום נזקים נוספים כמו נזק לתא המשפחתי, [[מתח נפשי]], [[דיכאון]] ופשיעה.
 
חלק גדול מהנזק הכלכלי והחברתי הנגרם לנפגעי תאונות הוא [[נכות]]. בעוד שאין נתונים ברורים לגבי תאונות דרכים, בתאונות עבודה, הממשלה משלמת 4 מיליארד ש"ח לנפגעי תאונות עבודה בשנה, מתוך סכום זה 2.7 מיליארד ש"ח בשנה משולמים כקצבאות נכות, ושאר הסכום לטיפולים רפואיים, תשלום לעובדים על אובדן ימי עבודה ותשלום לבני משפחה שקרוביהם נפטרו בתאונה. [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf] נזקים שנגרמים בגלל הנכות כוללים קשיים להשתלב בשוק העבודה, תחלואה נוספת הנגרמת כתוצאה מ[[אורח חיים יושבני|תת-פעילות גופנית]], קשיים פסיכולוגיים ומשפחתיים. השפעות כלכליות של תאונות לא בהכרח כוללות במלואן את ההשפעות שיש לתאונות דרכים על החברה בדמות מוות, סבל של המשפחות, כאב, אובדן, שכול ועוד. לדוגמה השלכות נפשיות וכלכליות בעקבות התאונות מתרגמות לפעמים לבעיות נפשיות שעלולות לגרום נזקים נוספים כמו נזק לתא המשפחתי, [[מתח נפשי]], [[דיכאון]] ופשיעה.

תפריט ניווט