שינויים

'''זיהום אוויר ביתי''' הוא [[זיהום אוויר]] בתוך הבית או מבנים אחרים כמו משרדים, מסעדות וכו'. רוב הבעיה של זיהום אוויר ביתי היא ב [[מדינות עניות]] - בישול וחימום בתנורי עץ, פחם וביו-מאסה, גורם לזיהום חמור של [[חלקיקים נשימים]]. זיהום אוויר ביתי במדינות מתועשות כולל [[עישון פסיבי]], חשיפה ל[[ראדון]] ולגזים אחרים כמו [[פחמן חד חמצני]] וכן חשיפה ל[[מזהמים אורגניים נדיפים]] המשתחררים מטקסטיל ומצבעים שונים. המאבק בזיהום אוויר ביתי מכוון למטרה של שיפור [[איכות האוויר בבית|איכות האוויר הביתית]].  

'''זיהום אוויר ביתי''' הוא [[זיהום אוויר]] בתוך הבית או מבנים אחרים כמו משרדים, מסעדות וכו'. רוב הבעיה של זיהום אוויר ביתי היא בקרב תושבים עניים של [[מדינות עניות]] - בישול וחימום בתנורי עץ, פחם וביו-מאסה, גורם לזיהום חמור של [[חלקיקים נשימים]]. זיהום אוויר ביתי במדינות מתועשות כולל [[עישון פסיבי]], חשיפה ל[[ראדון]] ולגזים אחרים כמו [[פחמן חד חמצני]] וכן חשיפה ל[[מזהמים אורגניים נדיפים]] המשתחררים מטקסטיל ומצבעים שונים. המאבק בזיהום אוויר ביתי מכוון למטרה של שיפור [[איכות האוויר בבית|איכות האוויר הביתית]].  

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] 4.3 מיליוני אנשים מתו כתוצאה מזיהום אוויר ביתי עקב שמקורו בתנורי עץ, פחם וביו-מאסה, בעיקר במדינות עניות.  מקרי המוות העיקריים המיוחסים לזיהום אוויר (ביתי וחיצוני) נגרמים משבץ, ומחלת לב כלילית, וגורמים נוספים כוללים מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[סרטן ריאות]] וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> <ref name="WHO2008">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> בנוסף לכך זיהום אוויר גורם ל[[נטל תחלואה]] במחלות רבות כולל מחלות לב, מחלות נשימה, [[סרטן]] הפרעות נוירולוגיות והתפתחות ילדים.

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] 4.3 מיליוני אנשים מתו כתוצאה מזיהום אוויר ביתי עקב שמקורו בתנורי עץ, פחם וביו-מאסה, בעיקר במדינות עניות.  מקרי המוות העיקריים המיוחסים לזיהום אוויר (ביתי וחיצוני) נגרמים משבץ, ומחלת לב כלילית, וגורמים נוספים כוללים מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[סרטן ריאות]] וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> <ref name="WHO2008">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> בנוסף לכך זיהום אוויר גורם ל[[נטל תחלואה]] במחלות רבות כולל מחלות לב, מחלות נשימה, [[סרטן]] הפרעות נוירולוגיות והתפתחות ילדים. בנוסף לנזק מזיהום אוויר בישול וחימום באש תורמים תרומה נכבדה ל[[בירוא יערות]] ולעיתים גם ל[[מדבור]]. פתרונות לזיהום אוויר כזה יכולים להיות מעבר לתנורים מודרניים המתשמשים ב[[גז בישול]] או דלקים דומים. הקושי בפתרונות אלה הוא בעוני של התושבים המקשה עליהם להחזיק תנור מודרני וכן הצורך בחלוקה של גז בישול - דבר הדורש תשתיות דרכים והפצה של בלוני גז. חסרון נוסף הוא שלא מדובר ב[[קיימות|פתרון בר קיימא]] היות וגז בישול מופק כיום מ[[דלק מחבצי]]. פתרונות מגישות של [[טכנולוגיה נאותה]] -כוללים [[תנור שמש|תנורי שמש]], שימוש בחשמל על ידי [[לוח פוטו-וולטאי]] וכן [[תנורקטה]] - תנורים המבוססים על שריפה יעילה יותר של דלק עצים. פתרונות אחרים כוללים חסכון של הצורך לבשל - לדוגמה על ידי [[הנבטה]]. פתרון נוסף הוא [[חסכון אנרגטי]] בחימום ובקירור על ידי [[בנייה ירוקה]] לדוגמה [[בנייה בחבילות קש]].  

נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה [[עישון ובריאות|מתחלואה שנגרמה מעישון]], ומתוכם כ-818 מתו עקב [[עישון כפוי]]. לחישוב [[השפעות חיצוניות|ההשפעות החיצוניות]] של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוהה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}

נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה [[עישון ובריאות|מתחלואה שנגרמה מעישון]], ומתוכם כ-818 מתו עקב [[עישון כפוי]]. לחישוב [[השפעות חיצוניות|ההשפעות החיצוניות]] של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוהה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}