שינויים

[[קובץ:Europe land use map.png|ממוזער|400px|מפת [[שימושי קרקע]] באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים.]]

[[קובץ:Europe land use map.png|ממוזער|400px|מפת [[שימושי קרקע]] באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים.]]

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר ל[[שימושי קרקע|שימוש אנושי בקרקע]]. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח, לשטח זה יש להוסיף את סך השטח היבולים שנועדו להאכלת חיות, שמגיע ל כ-33% מהשטח ה[[חקלאות|חקלאי]] המעובד. סך הכל, כ-70% משטחי ה[[חקלאות]] בעולם (שטחי מרעה ושטחי גידולים), שהם כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לשימושים של תעשיית המזון מהחי. <ref name="fao2006"> [http://www.fao.org/docrep/010/a0701e/a0701e00.htm LIVESTOCK'S LONG SHADOW - environmental issues and options], FOOD AND AGRICULTURE ORGANIZATION OF THE UNITED NATIONS, Rome, 2006 </ref>

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר ל[[שימושי קרקע|שימוש אנושי בקרקע]]. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח, לשטח זה יש להוסיף את סך השטח היבולים שנועדו להאכלת חיות, שמגיע ל כ-33% מהשטח ה[[חקלאות|חקלאי]] המעובד. סך הכל, כ-70% משטחי ה[[חקלאות]] בעולם (שטחי מרעה ושטחי גידולים), שהם כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לשימושים של תעשיית המזון מהחי. <ref name="fao2006"> [http://www.fao.org/docrep/010/a0701e/a0701e00.htm LIVESTOCK'S LONG SHADOW - environmental issues and options], FOOD AND AGRICULTURE ORGANIZATION OF THE UNITED NATIONS, Rome, 2006 </ref>

התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי ב[[ברוא יערות]], במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות בשיטת [[חקלאות כרות והבער]]. 70% מהשטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[בליית קרקע]] בהיקף כלשהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.<ref name="fao2006"/>

התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי ב[[ברוא יערות]], במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות בשיטת [[חקלאות כרות והבער]]. 70% מהשטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[בליית קרקע]] בהיקף כלשהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.<ref name="fao2006"/>

==התפתחות חיידקים עמידים==

==התפתחות חיידקים עמידים==

{{הפניה לערך מורחב|עמידות לאנטיביוטיקה}}

{{הפניה לערך מורחב|עמידות לאנטיביוטיקה}}

על פי הערכת גורמי בריאות, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך בסדר גודל גדול לבעלי חיים בתעשיות החי, היא אחד הגורמים העיקריים (יחד עם השקייה במי קולחין) המאפשרים התפשטות חיידקים מעוררי מחלות ובעלי עמידות לאטניביוטיקה בקרב האוכלוסייה הבריאה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832113,00.html]

על פי הערכת גורמי בריאות, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך בסדר גודל גדול לבעלי חיים בתעשיות החי, היא אחד הגורמים העיקריים (יחד עם השקייה במי קולחין) המאפשרים התפשטות חיידקים מעוררי מחלות ובעלי עמידות לאנטיביוטיקה בקרב האוכלוסייה הבריאה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832113,00.html]

==מחסור במים==

==מחסור במים==

בעלי חיים במשק החי דוחקים גם את מזונם של טורפים ומאיימים בכך על קיום הטורפים עצמם. באיזורים מפותחים, משק חי הפך ל[[מערכת אקולוגית|סביבה אקולוגית]] יציבה ללא איומים, בעלת [[מגוון ביולוגי]] נמוך.

בעלי חיים במשק החי דוחקים גם את מזונם של טורפים ומאיימים בכך על קיום הטורפים עצמם. באיזורים מפותחים, משק חי הפך ל[[מערכת אקולוגית|סביבה אקולוגית]] יציבה ללא איומים, בעלת [[מגוון ביולוגי]] נמוך.

306 מתוך 825 איזורי מחייה שהוגדרו על ידי ה-WWF, מאויימים על ידי משק החי.

306 מתוך 825 איזורי מחייה שהוגדרו על ידי ארגון ה-WWF, מאויימים על ידי משק החי.

==תרומה להוצאות אנרגיה ולמזון מהיר==

==תרומה להוצאות אנרגיה ולמזון מהיר==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]], [[שימור מזון ללא מקרר חשמלי]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]], [[שימור מזון ללא מקרר חשמלי]]}}

נושא שלא מופיע בדו"ח (?) הוא הקשר בין תזונה מהחי לבין הוצאות אנרגיה על הכנה, קירור בישול והובלת מזון. בשרים נאכלים בדרך כלל לאחר שבושלו או טוגנו, דבר המצריך הוצאות אנרגיה, זאת יחסית לתזונה צמחונית שחלק ממרכיביה אינו מחייב בישול או דורש בישול קצר יותר (ויש אף הנמנעים מבישול בכלל).  

נושא שלא מופיע בדו"ח הוא הקשר בין תזונה מהחי לבין הוצאות אנרגיה על הכנה, קירור בישול והובלת מזון. בשרים נאכלים בדרך כלל לאחר שבושלו או טוגנו, דבר המצריך הוצאות אנרגיה, זאת יחסית לתזונה צמחונית שחלק ממרכיביה אינו מחייב בישול או דורש בישול קצר יותר (ויש אף הנמנעים מבישול בכלל).  

חלק גדול מהבשרים נשמר במשך זמן ממושך במקפיאים, חלק מהבשר מוטס במטוסים כדי לשמור על טריותו. גם רוב מוצרי החלב מחייבים קירור. שני הדברים האלה מגדילים את ההוצאות האנרגטיות הכלליות בצורה ניכרת, שכן מקררים הן מערכות עתירות אנרגיה וכך גם מטוסים. הגדלת השימוש באנרגיה מגדילה בעיות כמו התחממות עולמית כילוי משאבי אנרגיה וזיהום אוויר. מזונות צמחיים עלולים גם הם לדרוש קירור, במיוחד מזונות שמוגשים שלא בעונתם, או במרחק רב או מזון מעובד. ראו גם [[מזון מקומי]].  

חלק גדול מהבשרים נשמר במשך זמן ממושך במקפיאים, חלק מהבשר מוטס במטוסים כדי לשמור על טריותו. גם רוב מוצרי החלב מחייבים קירור. שני הדברים האלה מגדילים את ההוצאות האנרגטיות הכלליות בצורה ניכרת, שכן מקררים הן מערכות עתירות אנרגיה וכך גם מטוסים. הגדלת השימוש באנרגיה מגדילה בעיות כמו התחממות עולמית כילוי משאבי אנרגיה וזיהום אוויר. מזונות צמחיים עלולים גם הם לדרוש קירור, במיוחד מזונות שמוגשים שלא בעונתם, או במרחק רב או מזון מעובד. ראו גם [[מזון מקומי]].  

==הערכות של השפעה אישית==

==הערכות של השפעה אישית==

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל אקולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל אקולוגית}}

בשנת 2000 הוערך כי גודל [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.  

בשנת 2000 הוערך כי גודל [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992-1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.  

מתוך 5.5 דונם אלה, הדונמים הבאים מקושרים לצריכה של סוגי מזונות הבאים:

מתוך 5.5 דונם אלה, הדונמים הבאים מקושרים לצריכה של סוגי מזונות הבאים:

* 0.4 דונם עקב צריכת מזון מהצומח: 0.29 דונם לגרעינים, 0.07 דונם לירקות, ו-0.04 דונם לפירות.

* 0.4 דונם עקב צריכת מזון מהצומח: 0.29 דונם לגרעינים, 0.07 דונם לירקות, ו-0.04 דונם לפירות.

מתוך כך יוצא שבשר בקר מהווה 79% מתרומת המזון לטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע. ניתן להוריד תרומה זו לכדי 7% מגודלה הנוכחי על ידי מעבר לתזונה [[טבעונות|טבעונית]] (5% לגרעינים, 1% פירות ו 1% ירקות), או ל-12% על ידי מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] (תוספת של 4% ממוצרי חלב, ו-1% מביצים). דבר זה יוריד כ-5 דונם מטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע, ודבר זה מהווה הורדה משמעותית. <ref>[http://egj.lib.uidaho.edu/egj09/palmer1.html]</ref>. כפי שאפשר לראות גם המנעות מבשר בקר מורידה חלק משמעותי מטביעת הרגל שמקורה ממזון, אם כי יש לזכור שטביעת רגל אקולוגית לא מכסה את כל סוגי ה[[זיהום]] ו[[משאבים מתכלים|ניצול המשאבים]] הקשורים בפעילות אנושית.  

מתוך כך יוצא שבשר בקר מהווה 79% מתרומת המזון לטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע. ניתן להוריד תרומה זו לכדי 7% מגודלה הנוכחי על ידי מעבר לתזונה [[טבעונות|טבעונית]] (5% לגרעינים, 1% פירות ו-1% ירקות), או ל-12% על ידי מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] (תוספת של 4% ממוצרי חלב, ו-1% מביצים). דבר זה יוריד כ-5 דונם מטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע, ודבר זה מהווה הורדה משמעותית. <ref>[http://egj.lib.uidaho.edu/egj09/palmer1.html]</ref>. כפי שאפשר לראות גם הימנעות מבשר בקר מורידה חלק משמעותי מטביעת הרגל שמקורה ממזון, אם כי יש לזכור שטביעת רגל אקולוגית לא מכסה את כל סוגי ה[[זיהום]] ו[[משאבים מתכלים|ניצול המשאבים]] הקשורים בפעילות אנושית.  

מקור אחר מעריך כי תזונה צמחית היא בעלת טביעת רגל אקולוגית של 7.8 דונם לטונה מזון צמחי, לעומת 21 דונם לטונה של מזון בשרי. ראו גם הסברים נוספים [http://www.ualberta.ca/ERSC/Handbook/section4/food.htm כאן] ו[http://www.rprogress.org/newprojects/ecolFoot/faq/index.html#food כאן]

מקור אחר מעריך כי תזונה צמחית היא בעלת טביעת רגל אקולוגית של 7.8 דונם לטונה מזון צמחי, לעומת 21 דונם לטונה של מזון בשרי. ראו גם הסברים נוספים [http://www.ualberta.ca/ERSC/Handbook/section4/food.htm כאן] ו[http://www.rprogress.org/newprojects/ecolFoot/faq/index.html#food כאן]

* [http://www.anonymous.org.il/eco.htm על הנזקים האקולוגיים של תעשיות המזון מהחי] באתר [[אנונימוס]]

* [http://www.anonymous.org.il/eco.htm על הנזקים האקולוגיים של תעשיות המזון מהחי] באתר [[אנונימוס]]

* [http://www.tv.social.org.il/animals/meat_and_environment.htm בשר וסביבה] באתר [[הטלוויזיה החברתית באינטרנט]]

* [http://www.tv.social.org.il/animals/meat_and_environment.htm בשר וסביבה] באתר [[הטלוויזיה החברתית באינטרנט]]

* {{ynet||יום הסביבה: משקי החי אחראים למשבר האקולוגי|3408709|05.06.07}}

* {{ynet||יום הסביבה: משקי החי אחראים למשבר האקולוגי|3408709|05.06.2007}}

* {{TheMarker||האמת המטרידה על אל גור|skira20070904_900587|04.9.2007}}, על השמטת הנושא מהסרט [[אמת מטרידה (סרט)|אמת מטרידה]]

* {{TheMarker||האמת המטרידה על אל גור|skira20070904_900587|04.9.2007}}, על השמטת הנושא מהסרט [[אמת מטרידה (סרט)|אמת מטרידה]]

* {{הארץ|מארק ביטמן (ניו יורק טיימס)|אימרו שלום לסטייק העסיסי|962530|10/03/08}}

* {{הארץ|מארק ביטמן (ניו יורק טיימס)|אימרו שלום לסטייק העסיסי|962530|10.03.2008}}

* {{ynet||בריטניה הכריזה מלחמה על ביזבוז המזון|3564857|15.7.08}}

* {{ynet||בריטניה הכריזה מלחמה על ביזבוז המזון|3564857|15.7.2008}}

* {{ynet||רוצים לשמור על הסביבה – אכלו פחות|3573644|27.07.08}}

* {{ynet||רוצים לשמור על הסביבה – אכלו פחות|3573644|27.07.2008}}

* {{הארץ|עפרי אילני|האו"ם: צמצום צריכת בשר תשפר מצב האקלים|1019093|8.9.08}}

* {{הארץ|עפרי אילני|האו"ם: צמצום צריכת בשר תשפר מצב האקלים|1019093|8.9.2008}}

* {{הארץ||רוצים למנוע התחממות כדור הארץ? אל תאכלו בשר|1018816|7.9.08}}

* {{הארץ||רוצים למנוע התחממות כדור הארץ? אל תאכלו בשר|1018816|7.9.2008}}

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3672544,00.html המבורגרים הם כמו "האמר" של ענף המזון], ynet 20.2.09.

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3672544,00.html המבורגרים הם כמו "האמר" של ענף המזון], ynet 20.2.2009.

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/890/298.html בלגיה: מקצצים באכילת בשר] בעיר גנט מקיימים יום שבועי ללא בשר. מעריב, 13/5/2009

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/890/298.html בלגיה: מקצצים באכילת בשר] בעיר גנט מקיימים יום שבועי ללא בשר. מעריב, 13.5.2009

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/895/308.html בחמישי לא בא לי: מעודדים צמחונות בעיר גנט] מעריב, 25/5/2009

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/895/308.html בחמישי לא בא לי: מעודדים צמחונות בעיר גנט] מעריב, 25.5.2009

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.636893 איך נהפכנו לעם שזולל 106 אלף טונה בשר ב-100 שקל לק"ג?] על תעשיית הבשר בישראל, חגי עמית, 07.05.2011 The Marker

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.636893 איך נהפכנו לעם שזולל 106 אלף טונה בשר ב-100 שקל לק"ג?] על תעשיית הבשר בישראל, חגי עמית, 07.05.2011 The Marker

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1678186 סערת "הרפש הוורוד" בארצות הברית הביאה לקריסת יצרנית הבשר]דה מארקר, 03.04.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1678186 סערת "הרפש הוורוד" בארצות הברית הביאה לקריסת יצרנית הבשר]דה מארקר, 03.04.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], נטע אחיטוב, הארץ,  13.07.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], נטע אחיטוב, הארץ,  13.07.2012

* [http://www.vetserv.moag.gov.il/Vet/About/Vadot/VadatHiguiLsheriot/ ועדת היגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי] השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ישראל

* [http://www.vetserv.moag.gov.il/Vet/About/Vadot/VadatHiguiLsheriot/ ועדת היגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי] השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ישראל

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}