שורה 53: |
שורה 53: |
| כמות ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל תלויה בגודל האוכלוסייה, בכמות המכוניות הפרטיות, בכמות הנסועה, בכמות פקקי התנועה ומהירות הנסיעה בעיר, בטכנולוגיה ואכיפה של אמצעי בטיחות ברכב, בתכנון כבישים ותכנון עירוני וכן בהתנהלות התושבים בדרכים. עד שנות ה-60 כמות ההרוגים השנתית הייתה כ-200 אנשים בשנה, כמות ההרוגים השנתית טיפסה במהירות במהלך ה-14 השנים שלאחר מכן, והגיע לשיא של מעל 700 הרוגים בשנה בשנת 1974, ככל הנראה עקב גידול בכמות המכוניות והנסיעות, בלי שהיו מקובלים אז אמצעי בטיחות כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר ועוד וכן מודעות להגבלת מהירות הנסיעה בעיר. עד 1982 כמות ההרוגים ירדה לכ-400 אנשים בשנה, ומשנה זו נרשמה עליה לכ-500 הרוגים בשנה עד שנות 2003.[http://www.cbs.gov.il/publications13/acci12_1528/pdf/gr01_h.pdf] בשנת 2008 הגיעה כמות ההרוגים בתאונת דרכים בישראל ל-644 אנשים בשנה. בשנים שלאחר מכן היתה ירידה דרמטית בכמות ההרוגים , עד לשנת 2012, שבה נרשם שיא נמוך בכמות ההרוגים - 290 בני אדם בשנה. מאז שנה זו יש עליה בכמות ההרוגים.בשנת 2015 נהרגו 356 בני אדם, גידול של כ-11%- לעומת שנת 2014 ושל כ-15%- לעומת שנת 2013. {{הערה|שם=מבקר2016}} | | כמות ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל תלויה בגודל האוכלוסייה, בכמות המכוניות הפרטיות, בכמות הנסועה, בכמות פקקי התנועה ומהירות הנסיעה בעיר, בטכנולוגיה ואכיפה של אמצעי בטיחות ברכב, בתכנון כבישים ותכנון עירוני וכן בהתנהלות התושבים בדרכים. עד שנות ה-60 כמות ההרוגים השנתית הייתה כ-200 אנשים בשנה, כמות ההרוגים השנתית טיפסה במהירות במהלך ה-14 השנים שלאחר מכן, והגיע לשיא של מעל 700 הרוגים בשנה בשנת 1974, ככל הנראה עקב גידול בכמות המכוניות והנסיעות, בלי שהיו מקובלים אז אמצעי בטיחות כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר ועוד וכן מודעות להגבלת מהירות הנסיעה בעיר. עד 1982 כמות ההרוגים ירדה לכ-400 אנשים בשנה, ומשנה זו נרשמה עליה לכ-500 הרוגים בשנה עד שנות 2003.[http://www.cbs.gov.il/publications13/acci12_1528/pdf/gr01_h.pdf] בשנת 2008 הגיעה כמות ההרוגים בתאונת דרכים בישראל ל-644 אנשים בשנה. בשנים שלאחר מכן היתה ירידה דרמטית בכמות ההרוגים , עד לשנת 2012, שבה נרשם שיא נמוך בכמות ההרוגים - 290 בני אדם בשנה. מאז שנה זו יש עליה בכמות ההרוגים.בשנת 2015 נהרגו 356 בני אדם, גידול של כ-11%- לעומת שנת 2014 ושל כ-15%- לעומת שנת 2013. {{הערה|שם=מבקר2016}} |
| | | |
− | רוב הירידה בכמות ההרוגים בשנים האחרונות נבע מ-3 מקורות - ירידה בכמות ההורגים שהם נהגים או נוסעי מכוניות ורכב 4 גלגלי אחר שנהרגו בעיר - בעיקר בכבישים (ירידה של כ-100 אנשים בשנה לעומת 2008), ירידה בכמות הולכי הרגל שנהרגו בעיר - בעיקר בכבישים (ירידה של כ-100 אנשים בשנה) וירידה בכמות ההורגים שהם נהגים או נוסעים ברכב עם 4 גלגלים שנפגעו בתאונות מחוץ לעיר - ירידה זו שהיתה דרמטית בשנים 2008-2012 לוותה בעליה מחודשת בשנים לאחר מכן , כך שבשנים 2008-16 היתה סה"כ ירידה של כ 40 הרוגים בשנה. ראו פרוט בנושא בפרקים המוקדשים לנפגעים לפי סוג כלי הרכב. | + | רוב הירידה בכמות ההרוגים בשנים האחרונות נבע מ-3 מקורות - ירידה בכמות ההורגים שהם נהגים או נוסעי מכוניות ורכב 4 גלגלי אחר שנהרגו בעיר - בעיקר בכבישים (ירידה של כ-100 אנשים בשנה לעומת 2008), ירידה בכמות הולכי הרגל שנהרגו בעיר - בעיקר בכבישים (ירידה של כ-100 אנשים בשנה) וירידה בכמות ההורגים שהם נהגים או נוסעים ברכב עם 4 גלגלים שנפגעו בתאונות מחוץ לעיר - ירידה זו שהייתה דרמטית בשנים 2008-2012 לוותה בעליה מחודשת בשנים לאחר מכן, כך שבשנים 2008-2016 הייתה סה"כ ירידה של כ-40 הרוגים בשנה. ראו פרוט בנושא בפרקים המוקדשים לנפגעים לפי סוג כלי הרכב. |
| | | |
| ====פציעות בתאונות דרכים==== | | ====פציעות בתאונות דרכים==== |
− | בממוצע לשנים 2008-2010 התרחשו בישראל כ-77 אלף תאונות עם נפגעים בכל שנה. מתוך כמות זו 47 אלף התנגשויות בין כלי רכב ממונעים (מתוכן 30 אלף תאונות חזית-אחור), 18 אלף תאונות עצמיות של רכב ממונע, 9,600 פגיעות בהולכי רגל, 1,300 פגיעות של כלי רכב ממונעים ברוכבי אופניים וכ-500 תאונות עצמיות של אופניים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4], משרד התחבורה 2012</ref> הערכות כמות התאונות וחומרתן מדווחות בחסר על ידי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עקב דיווח חסר של המשטרה על נפגעי תאונות דרכים. בעיה זו חמורה במיוחד בהקשר של תאונות קלות אבל קיימת גם לגבי תאונות קשות. מתוך 77 אלף התאונות עם נפגעים שיש בשנה רק 16 אלף (כלומר 20%) נרשמות כתאונות דרכים שנחקרות על ידי המשטרה (תיקי כ"ד).תאונות אלה כוללות לרוב תאונות עם פצועים קשים והרוגים. כ 60 אלת תאונות או כ80% מסך התאונות הן תאונות שבהן רמת הפציעה היא נמוכה יותר (או שרמת העבירה שביצע הנהג פחות חמורה) <ref name="prat2012"/> | + | בממוצע לשנים 2008-2010 התרחשו בישראל כ-77 אלף תאונות עם נפגעים בכל שנה. מתוך כמות זו 47 אלף התנגשויות בין כלי רכב ממונעים (מתוכן 30 אלף תאונות חזית-אחור), 18 אלף תאונות עצמיות של רכב ממונע, 9,600 פגיעות בהולכי רגל, 1,300 פגיעות של כלי רכב ממונעים ברוכבי אופניים וכ-500 תאונות עצמיות של אופניים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4], משרד התחבורה 2012</ref> הערכות כמות התאונות וחומרתן מדווחות בחסר על ידי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עקב דיווח חסר של המשטרה על נפגעי תאונות דרכים. בעיה זו חמורה במיוחד בהקשר של תאונות קלות אבל קיימת גם לגבי תאונות קשות. מתוך 77 אלף התאונות עם נפגעים שיש בשנה רק 16 אלף (כלומר 20%) נרשמות כתאונות דרכים שנחקרות על ידי המשטרה (תיקי כ"ד).תאונות אלה כוללות לרוב תאונות עם פצועים קשים והרוגים. כ-60 אלת תאונות או כ-80% מסך התאונות הן תאונות שבהן רמת הפציעה היא נמוכה יותר (או שרמת העבירה שביצע הנהג פחות חמורה) <ref name="prat2012"/> |
| | | |
| מתוך מספר הפצועים הכולל שמאושפז בבתי חולים, כמעט רבע הם פצועים מתאונות דרכים (24%). מתוך הפצועים המאושפזים במצב קשה שליש הם נפגעי תאונות דרכים ומתוך הפצועים במצב אנוש חצי הם נפגעי תאונות דרכים. {{הערה|מכון גרטנר, 2015}} | | מתוך מספר הפצועים הכולל שמאושפז בבתי חולים, כמעט רבע הם פצועים מתאונות דרכים (24%). מתוך הפצועים המאושפזים במצב קשה שליש הם נפגעי תאונות דרכים ומתוך הפצועים במצב אנוש חצי הם נפגעי תאונות דרכים. {{הערה|מכון גרטנר, 2015}} |
שורה 88: |
שורה 88: |
| במשך השנים יש מגמה כללית של ירידה בכמות התאונות, ובכמות הנפגעים הכוללת בתאונות הדרכים, ובכמות הפצועים הקשים. בין השנים 2001–2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות במדינת ישראל ב-32%. <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> החל משנת 2012 חלה ירידה בכמות תאונות הדרכים לכ-60 אלף תאונות בשנה. בשנת 2016 היו 60,851 תאונות שהובילו לכמות נפגעים של 144,831, רובם הגדול פצועים בדרגות קל ובינוני. כל תאונה גורמת בממוצע ל-2.3 עד 2.6 נפגעים. משנת 2008 יש ירידה בכמות התאונות, בכמות הנפגעים הכוללת ובכמות הנפגעים לתאונה - בשנת 2008 היו 79 אלף תאונות, שגרמו ל-23 אלף נפגעים , ובממוצע 2.9 נפגעים לתאונה. {{הערה|שם=anyway}} | | במשך השנים יש מגמה כללית של ירידה בכמות התאונות, ובכמות הנפגעים הכוללת בתאונות הדרכים, ובכמות הפצועים הקשים. בין השנים 2001–2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות במדינת ישראל ב-32%. <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> החל משנת 2012 חלה ירידה בכמות תאונות הדרכים לכ-60 אלף תאונות בשנה. בשנת 2016 היו 60,851 תאונות שהובילו לכמות נפגעים של 144,831, רובם הגדול פצועים בדרגות קל ובינוני. כל תאונה גורמת בממוצע ל-2.3 עד 2.6 נפגעים. משנת 2008 יש ירידה בכמות התאונות, בכמות הנפגעים הכוללת ובכמות הנפגעים לתאונה - בשנת 2008 היו 79 אלף תאונות, שגרמו ל-23 אלף נפגעים , ובממוצע 2.9 נפגעים לתאונה. {{הערה|שם=anyway}} |
| | | |
− | בתקופה של 2001-2005 היו כ-5,000 איש נפגעים באופן קשה ואנוש מתאונות דרכים בשנה. מתוכם, כ-40% נהגים או נוסעים ברכב, כ-15% אופנוענים, 11% אופניים, ו-23% הולכי רגל (נכון לשנת 2005). קיימת ירידה בכמות הפצועים הקשים המשיכה וירדה מרמה של 3000 בשנת 2008 לרמה של 1900 בשנת 2016. <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> הירידה בכמות הפצועים התרחשה גם בתחום הפצועים הקשים מרמה של 3300 בשנת 2008 לרמה של 1900 בשנת 2016. | + | בתקופה של 2001-2005 היו כ-5,000 איש נפגעים באופן קשה ואנוש מתאונות דרכים בשנה. מתוכם, כ-40% נהגים או נוסעים ברכב, כ-15% אופנוענים, 11% אופניים, ו-23% הולכי רגל (נכון לשנת 2005). קיימת ירידה בכמות הפצועים הקשים המשיכה וירדה מרמה של 3,000 בשנת 2008 לרמה של 1,900 בשנת 2016. <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> הירידה בכמות הפצועים התרחשה גם בתחום הפצועים הקשים מרמה של 3,300 בשנת 2008 לרמה של 1,900 בשנת 2016. |
| | | |
− | למרות המגמה הכללית של ירידה בכמות ההרוגים, כמות הפצועים הכוללות והפצועים הקשים, יש מגמה אחרת משנת -2011-12 - התייצבות במספר התאונות (כ 60 אלף בשנה), עליה בכמות הפצועים הקשים (משיא נמוך של 1400 בשנת 2011 ל1900 פצועים בשנה ב-2016) ובכמות ההרוגים (משיא נמוך של 290 בשנת 2012 ל-374 הרוגים בשנת 2016). {{הערה|שם=anyway}} | + | למרות המגמה הכללית של ירידה בכמות ההרוגים, כמות הפצועים הכוללות והפצועים הקשים, יש מגמה אחרת משנת -2011-2012 - התייצבות במספר התאונות (כ-60 אלף בשנה), עליה בכמות הפצועים הקשים (משיא נמוך של 1400, בשנת 2011 ל-1,900 פצועים בשנה ב-2016) ובכמות ההרוגים (משיא נמוך של 290 בשנת 2012 ל-374 הרוגים בשנת 2016). {{הערה|שם=anyway}} |
| | | |
| רוב הנפגעים (פצועים והרוגים) נפגעים בסביבה עירונית - 63% מכלל הנפגעים, נתון שהולך ועולה עם השנים. כ-18% מהפגיעות מתרחשות בכבישים בין עירוניים, כ-10% בצמתים, 3% במחלפים ועוד 3% בדרכי עפר. כשמחלקים את הנתון לפי סוגי התחבורה מגלים כי כ-82% מ[[הולכי הרגל]] וה[[אופניים]] נפגעים בערים, בעוד שאופנועים נפגעים בערים בשיעור של 65% ונוסעי מכוניות בשיעור של 40%, בדרכים בין עירוניות מתרחשות כ-40% מתאונות הרכבים.<ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> | | רוב הנפגעים (פצועים והרוגים) נפגעים בסביבה עירונית - 63% מכלל הנפגעים, נתון שהולך ועולה עם השנים. כ-18% מהפגיעות מתרחשות בכבישים בין עירוניים, כ-10% בצמתים, 3% במחלפים ועוד 3% בדרכי עפר. כשמחלקים את הנתון לפי סוגי התחבורה מגלים כי כ-82% מ[[הולכי הרגל]] וה[[אופניים]] נפגעים בערים, בעוד שאופנועים נפגעים בערים בשיעור של 65% ונוסעי מכוניות בשיעור של 40%, בדרכים בין עירוניות מתרחשות כ-40% מתאונות הרכבים.<ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> |