שינויים

'''אושר לאומי גולמי''' (Gross national happiness) או '''מדד האושר הגולמי''' או GNH (אל"ג) הוא מדד שמנסה למדוד את כמות איכות החיים ואת מידת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] והאושר האישי של אנשים בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] ו[[פסיכולוגיה חיובית|פסיכולוגית]] יותר יחסית למדדים לאומיים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]]. זהו אחד ה[[מדדים חלופיים לתמ"ג|המדדים החלופיים הראשונים לתמ"ג]].  

'''אושר לאומי גולמי''' (באנגלית: '''Gross national happiness''' ובקיצור: '''GNH''') או '''מדד האושר הגולמי''' (ר"ת: '''אל"ג''') הוא מדד שמנסה למדוד את כמות איכות החיים ואת מידת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] והאושר האישי של אנשים בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] ו[[פסיכולוגיה חיובית|פסיכולוגית]] יותר יחסית למדדים לאומיים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]]. זהו אחד ה[[מדדים חלופיים לתמ"ג|המדדים החלופיים הראשונים לתמ"ג]].  

המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך [[בהוטן]] דאז, ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck), שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של [[שינוי טכנולוגי|מודרניזציה]], זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתמש במונח זה כדי לסמל את מחוייבותו לבניית [[כלכלה]] שתשרת את התרבות הייחודית לבהוטן המבוססת על ערכים [[בודהיסטים]] - סוג של [[כלכלה בודהיסטית]].  

המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך [[בהוטן]] דאז, ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck), שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של [[שינוי טכנולוגי|מודרניזציה]], זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתמש במונח זה כדי לסמל את מחויבותו לבניית [[כלכלה]] שתשרת את התרבות הייחודית לבהוטן המבוססת על ערכים [[בודהיסטים]] - סוג של [[כלכלה בודהיסטית]].  

מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, הפך בהמשך למדד אמיתי. "המרכז לחקר בהוטן", תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוא את רמת [[הרווחה החברתית]] הכללית של האוכלוסייה. האפידמיולוג הקנדי מיכאל פנקוק (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בויקטוריה, בבריטיש קולומביה ב[[קנדה]]. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בפיתוח כלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג.  

מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, הפך בהמשך למדד אמיתי. "המרכז לחקר בהוטן", תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוד את רמת [[הרווחה החברתית]] הכללית של האוכלוסייה. האפידמיולוג הקנדי מיכאל פנקוק (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בוויקטוריה, בבריטיש קולומביה ב[[קנדה]]. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בפיתוח כלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג.  

במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being:  A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטו הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת [[שביעות רצון מהחיים]], שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.<ref name="le.ac.uk">http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being:  A Challenge to Positive Psychology?</ref> למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאד.  

במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being:  A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטו הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת [[שביעות רצון מהחיים]], שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.<ref name="le.ac.uk">http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being:  A Challenge to Positive Psychology?</ref> למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאד.