שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:     
==משטרי שער חליפין==
 
==משטרי שער חליפין==
שער חליפין\ יחס המרה-  הינו הכמות של סוג מטבע אחד שצריך לשלם תמורת מטבע אחר.  
+
שער חליפין/יחס המרה-  הינו הכמות של סוג מטבע אחד שצריך לשלם תמורת מטבע אחר.  
    
שני משטרים בקצוות – שער נייד ושער קבוע.  
 
שני משטרים בקצוות – שער נייד ושער קבוע.  
שורה 30: שורה 30:  
(טוב ליצואנים, רע ליבואנים, ורע לכוח הקניה של כל מי שמחזיק בפזו). זה מה שקרא לארגנטינה ב-2002.  
 
(טוב ליצואנים, רע ליבואנים, ורע לכוח הקניה של כל מי שמחזיק בפזו). זה מה שקרא לארגנטינה ב-2002.  
   −
שער נייד: כוחות השוק קובעים את השער. הבנק המרכזי לא קובע (לפחות לא באופן ישיר). שער זה משאיר את BOP=0 באופן רציף. (מונחים שונים באנגלית לייסוף  Appreciation ופיחות Depeciation)
+
שער נייד: כוחות השוק קובעים את השער. הבנק המרכזי לא קובע (לפחות לא באופן ישיר). שער זה משאיר את BOP=0 באופן רציף. (מונחים שונים באנגלית לייסוף  Appreciation ופיחות Depeciation).
רוב המדינות העשירות הן בעלות שער נייד, אם כי לא לחלוטין – "רצועת אלכסון" הבנק מבצע ייסוף או פיחות על פי תפיסה אם המטבע נמוך או גבוה מידי. אפשר גם באמצעים אחרים – מס על ייבוא – הקטנת גרעון במאזן תשלומים (על ידי הקטנת יבוא).  
+
רוב המדינות העשירות הן בעלות שער נייד, אם כי לא לחלוטין – "רצועת אלכסון" רשמית או לא רשמית - הבנק מבצע ייסוף או פיחות על פי תפיסה אם ערך המטבע נמוך או גבוה מידי על ידי רכישה או קנייה של המטבע המקומי. אפשר גם באמצעים אחרים – מס על ייבוא – הקטנת גרעון במאזן תשלומים (על ידי הקטנת יבוא).  
    
ניידות הון ומנופי מדיניות לאומית  
 
ניידות הון ומנופי מדיניות לאומית  
שורה 86: שורה 86:  
אף אחת מהתאוריות לא מסבירה טוב את המשבר במקסיקו 1994, או אסיה 1997 או במידה פחותה ברזיל 1997.  
 
אף אחת מהתאוריות לא מסבירה טוב את המשבר במקסיקו 1994, או אסיה 1997 או במידה פחותה ברזיל 1997.  
   −
ראיות לפניקה שמגשימה עצמה (קצת דומה להפך מבועה ספקולטיבית): משקיעים חוששים שממשלה לא תוכל להחזיר חובות - > מוצאים כספים - > מתחיל פעולת שרשרת. הפעולה הראשונית לא היתה הגיונית אבל כעת כל משקיע עושה דבר הגיוני כאשר הוא מוכר. כתוצאה מכך [[ריבית]] עולה כי הממשלה צריכה להזמין משקיעים בסיכון גבוה -> התמוטטות עסקים -> אין מס לשלם חובות חיצוניים – נבואה שחורה שמגשימה עצמה.  
+
ראיות לפניקה שמגשימה עצמה (קצת דומה להפך מבועה ספקולטיבית): משקיעים חוששים שממשלה לא תוכל להחזיר חובות - > מוצאים כספים - > מתחיל פעולת שרשרת. הפעולה הראשונית לא הייתה הגיונית אבל כעת כל משקיע עושה דבר הגיוני כאשר הוא מוכר. כתוצאה מכך [[ריבית]] עולה כי הממשלה צריכה להזמין משקיעים בסיכון גבוה -> התמוטטות עסקים -> אין מס לשלם חובות חיצוניים – נבואה שחורה שמגשימה עצמה.  
    
מצב של שיווי משקל מרובה. – להמשיך השקיע או לעזוב זו פעולה בעלת ידע חלקי.  
 
מצב של שיווי משקל מרובה. – להמשיך השקיע או לעזוב זו פעולה בעלת ידע חלקי.  
שורה 94: שורה 94:  
יציבות כלכלית היא [[מוצר ציבורי]] ומטרה חשובה למדיניות כלכלית. אם [[צמיחה כלכלית|הגדלת הכלכלה]] היא המטרה היחידה, אזי יציבות כלכלית אינה חשובה כל כך בגלל שהמגמה ארוכת הטווח היא של צמיחה. אבל מטרה זו לא יכולה להיות מטרה יחידה עבור מדינות עניות, עבור האנשים במדינות אלה ירידה בהכנסה פרושה שאין קיום, ואי אפשר [[רעב|לרעוב]] השנה ולגדול בשנה הבאה. ([[דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[טברסקי]]) – גם ללא זה אנשים מגיבים שונה להפסד ולרווח. זה יישום בסיסי של התאוריה של תועלת שולית פוחתת.  
 
יציבות כלכלית היא [[מוצר ציבורי]] ומטרה חשובה למדיניות כלכלית. אם [[צמיחה כלכלית|הגדלת הכלכלה]] היא המטרה היחידה, אזי יציבות כלכלית אינה חשובה כל כך בגלל שהמגמה ארוכת הטווח היא של צמיחה. אבל מטרה זו לא יכולה להיות מטרה יחידה עבור מדינות עניות, עבור האנשים במדינות אלה ירידה בהכנסה פרושה שאין קיום, ואי אפשר [[רעב|לרעוב]] השנה ולגדול בשנה הבאה. ([[דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[טברסקי]]) – גם ללא זה אנשים מגיבים שונה להפסד ולרווח. זה יישום בסיסי של התאוריה של תועלת שולית פוחתת.  
   −
[[סיכון מוסרי]] – מתרחש גם בין [[מוסד חברתי|מוסדות]] ולא רק בין מדינות. בנק אחד מפיל בנק שני ([[השפל הגדול]]) – כך שאם בנק הוא "[[גדול מדי מכדי ליפול]]" הוא יודע שהממשלה תחלץ אותו – סיכון מוסרי. ולכן צריך פיקוח. אבל סקטורים מפוקחים מביאים פחות רווח ופחות משקיעים, אם הביטחון העודף היה משתלם אז הבנקים היו מבצעים פיקוח משל עצמם – וזה לא המצב. ולכן מדינות עלולות להגרר למרוץ לתחתית בנושא של רגולציה כספית.  
+
[[סיכון מוסרי]] – מתרחש גם בין [[מוסד חברתי|מוסדות]] ולא רק בין מדינות. בנק אחד מפיל בנק שני ([[השפל הגדול]]) – כך שאם בנק הוא "[[גדול מדי מכדי ליפול]]" הוא יודע שהממשלה תחלץ אותו – סיכון מוסרי. ולכן צריך פיקוח. אבל סקטורים מפוקחים מביאים פחות רווח ופחות משקיעים, אם הביטחון העודף היה משתלם אז הבנקים היו מבצעים פיקוח משל עצמם – וזה לא המצב. ולכן מדינות עלולות להיגרר למרוץ לתחתית בנושא של רגולציה כספית.  
    
עוד [[כשל שוק]] – [[אי סימטריה במידע]] בין מלווים ללווים. מחריף כאשר [[הון]] עובר בין גבולות בינלאומיים. המלווים גובים ריבית לפי הסיכון, אבל הלווה יודע טוב יותר מה הסיכון. זה יכול לגרום ל"אדברס סלקשין"- מי שמוכן לקחת הלוואה הוא מי שלא ראוי לה – במצב קיצוני מגיעים למצב בו אין שוק.   
 
עוד [[כשל שוק]] – [[אי סימטריה במידע]] בין מלווים ללווים. מחריף כאשר [[הון]] עובר בין גבולות בינלאומיים. המלווים גובים ריבית לפי הסיכון, אבל הלווה יודע טוב יותר מה הסיכון. זה יכול לגרום ל"אדברס סלקשין"- מי שמוכן לקחת הלוואה הוא מי שלא ראוי לה – במצב קיצוני מגיעים למצב בו אין שוק.   
   −
תגובות [[קרן המטבע הבינלאומית]] – להשית מדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה על המדינות – אבל צעד זה רק החריף המיתון. קרן המטבע גם רוצה עוד דה רגולציה של תנועות הון בינלאומיות. זה למרות התחזית למתקפות ספקולציות על מדיניות עניות שיפתחו את חשבון ההון שלהם. זה מתעלם מאפשרות של פניקה עצמית. וסותר את המנדט המקורי של קרן המטבע להגן על היציבות הכלכלית של כלכלות הלאום.  
+
תגובות [[קרן המטבע הבינלאומית]] – להשית מדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה על המדינות – אבל צעד זה רק החריף המיתון. קרן המטבע גם רוצה עוד דה-רגולציה של תנועות הון בינלאומיות. זה למרות התחזית למתקפות ספקולציות על מדיניות עניות שיפתחו את חשבון ההון שלהם. זה מתעלם מאפשרות של פניקה עצמית. וסותר את המנדט המקורי של קרן המטבע להגן על היציבות הכלכלית של כלכלות הלאום.  
   −
מדוע קרן המטבע מקדמת מדיניות זו? רוב הכלכלנים שם הם נאו-קלאסיים, ומריצים מודלים עם  באנשים בעלי [[מידע מלא]], עם [[ציפיות רציונליות]] וכו'. מאמינים בשווי משקל יציב. אם אין [[שווקים יעילים]] יש להמציא אותם בשביל לקבל תוצאה הרמונית. קרן המטבע מהמרת בכספי אחרים על כך ואילו ג'ורג' סורוס מהמר בכיוון ההפוך מכספו שלו, בנוסף לרווחים שלו ולהפסדים של קרן המטבע, סורוס אומר:
+
מדוע קרן המטבע מקדמת מדיניות זו? רוב הכלכלנים שם הם נאו-קלאסיים, ומריצים מודלים עם  באנשים בעלי [[מידע מלא]], עם [[ציפיות רציונליות]] וכו'. מאמינים בשווי משקל יציב. אם אין [[שווקים יעילים]] יש להמציא אותם בשביל לקבל תוצאה הרמונית. קרן המטבע מהמרת בכספי אחרים על כך ואילו[[ ג'ורג' סורוס]] מהמר בכיוון ההפוך מכספו שלו, בנוסף לרווחים שלו ולהפסדים של קרן המטבע, סורוס אומר:
    
{{ציטוט|תוכן=הרחבה נוספת של מנגנון השוק להכלת התחומים היא בעלת פוטנציאל להרס החברה}}.  
 
{{ציטוט|תוכן=הרחבה נוספת של מנגנון השוק להכלת התחומים היא בעלת פוטנציאל להרס החברה}}.  

תפריט ניווט