שורה 3: |
שורה 3: |
| | | |
| המטרות בהן אנו חושקים הינן כמעט אין סופיות, על ידי מתן סדר קדימויות ובחינת האפשריות השונות אנו מדרגים את סדר החשיבות של רצונותינו. | | המטרות בהן אנו חושקים הינן כמעט אין סופיות, על ידי מתן סדר קדימויות ובחינת האפשריות השונות אנו מדרגים את סדר החשיבות של רצונותינו. |
− | אם כלכלה מתרכזת ב- " העתקתו של משאב ממקום א' אל מספר יעדים מתחרים ביניהם על השימוש במשאב" | + | אם כלכלה מתרכזת ב-"העתקתו של משאב ממקום א' אל מספר יעדים מתחרים ביניהם על השימוש במשאב". |
| הרי שעל כלכלה אקולוגית להתרכז בקביעת מדיניות עולמית העוסקת בהבחנה בין טוב לרע ובהצבת קריטריונים בהתאם לכך. עמדת המוצא היא ההבנה שאנו תלויים לחלוטין על סביבה הטבעית. | | הרי שעל כלכלה אקולוגית להתרכז בקביעת מדיניות עולמית העוסקת בהבחנה בין טוב לרע ובהצבת קריטריונים בהתאם לכך. עמדת המוצא היא ההבנה שאנו תלויים לחלוטין על סביבה הטבעית. |
| | | |
שורה 11: |
שורה 11: |
| | | |
| :1. הכלכלה האנושית תלויה לחלוטין באספקת הטבע, איכות ניצול המשאבים נמדדת במידת היעילות בה אנו רותמים את חומרי הגלם ומקורות האנרגיה לצרכינו (החוק השני של [[תרמודינמיקה]]). | | :1. הכלכלה האנושית תלויה לחלוטין באספקת הטבע, איכות ניצול המשאבים נמדדת במידת היעילות בה אנו רותמים את חומרי הגלם ומקורות האנרגיה לצרכינו (החוק השני של [[תרמודינמיקה]]). |
− | :2. ידע טכנולוגי הנצבר עוזר לנו להשתמש בחוקי האנטרופיה ביעילות רבה יותר, אך בשום פנים ואופן אנו עוזר לנו לשנות את כיוון הזרימה האנרגטית (מגבוה לנמוך). | + | :2. ידע טכנולוגי הנצבר עוזר לנו להשתמש בחוקי האנטרופיה ביעילות רבה יותר, אך בשום פנים ואופן אנו עוזר לנו לשנות את כיוון הזרימה האנרגטית (מגבוהה לנמוכה). |
| :3. אנרגיה יכולה להיות ממוחזרת על ידי השקעת אנרגיה נוספת ולעולם לא תהיה רווחית ללא קשר לעלות (האמצעים למחזור הם מכונות שאף הם זקוקות לאנרגיה, תחזוקה וכו'). | | :3. אנרגיה יכולה להיות ממוחזרת על ידי השקעת אנרגיה נוספת ולעולם לא תהיה רווחית ללא קשר לעלות (האמצעים למחזור הם מכונות שאף הם זקוקות לאנרגיה, תחזוקה וכו'). |
| :4. השאיפה לאנטרופיה נמוכה : יחסי אנרגיה-חומר יעילים מגבירה את היכולת להקטין כמות החומר שהולך לאיבוד במהלך התהליך ניצול המשאב, אולם אנו יכולים לקבל רק כמות נתונה של אנרגיה מגוש פחם, איננו יכולים לשרוף את אותו גוש פחם פעמיים ויתרת האפר והחום הבלתי מנוצל יגיעו בסופו של תהליך אל בורות שופכין של הטבע. | | :4. השאיפה לאנטרופיה נמוכה : יחסי אנרגיה-חומר יעילים מגבירה את היכולת להקטין כמות החומר שהולך לאיבוד במהלך התהליך ניצול המשאב, אולם אנו יכולים לקבל רק כמות נתונה של אנרגיה מגוש פחם, איננו יכולים לשרוף את אותו גוש פחם פעמיים ויתרת האפר והחום הבלתי מנוצל יגיעו בסופו של תהליך אל בורות שופכין של הטבע. |
− | :5. זה הוא איננו עניין בלעדי של אנרגיה-חומר אלא גם תופעות הלוואי הכרוכות בכך כגון זיהום. תהליך יעיל יותר של ניצול החומר ישרת מטרה כפולה – הפחתת הזיהום וכן רמת ניצולת אנרגטית גבוה יותר. | + | :5. זה הוא איננו עניין בלעדי של אנרגיה-חומר אלא גם תופעות הלוואי הכרוכות בכך כגון זיהום. תהליך יעיל יותר של ניצול החומר ישרת מטרה כפולה – הפחתת הזיהום וכן רמת ניצולת אנרגטית גבוהה יותר. |
| :6. התדלדלות המשאבים הפיזיים של כדור הארץ וההבנה שידע הוא משאב בעל חשיבות לא פחותה, צריך להובילנו במהלך שאיפתנו להשגת מטרותינו. | | :6. התדלדלות המשאבים הפיזיים של כדור הארץ וההבנה שידע הוא משאב בעל חשיבות לא פחותה, צריך להובילנו במהלך שאיפתנו להשגת מטרותינו. |
| :7. ידע הנצבר לאורך השנים ומשמשנו להתמודדות בחיי היום יום, אם ברמה האישית או בהסתכלות אל דורות העתיד.ידע יכול למצוא את דרכו בשני דרכים אם להילמד באופן אקטיבי וגם להילמד בכל דור ודור. הוא גם יכול להיזנח ולהישכח, לעיתים חלק מן הידע הולך לאיבוד במהלך נתיב הפצתו. | | :7. ידע הנצבר לאורך השנים ומשמשנו להתמודדות בחיי היום יום, אם ברמה האישית או בהסתכלות אל דורות העתיד.ידע יכול למצוא את דרכו בשני דרכים אם להילמד באופן אקטיבי וגם להילמד בכל דור ודור. הוא גם יכול להיזנח ולהישכח, לעיתים חלק מן הידע הולך לאיבוד במהלך נתיב הפצתו. |
שורה 59: |
שורה 59: |
| ברגע שהצבנו את גבולות הגזרה, השוק מתפקד ככלי היעיל ביותר לניוד המשאבים. | | ברגע שהצבנו את גבולות הגזרה, השוק מתפקד ככלי היעיל ביותר לניוד המשאבים. |
| | | |
− | מקורה של תפיסת איזון תת מערכות מקורה בכלכלה הקלאסית (Johan Stuart Mill 1857 ) | + | מקורה של תפיסת איזון תת מערכות מקורה בכלכלה הקלאסית (Johan Stuart Mill 1857) |
| הרעיון בבסיס התפיסה הוא שגם ההון וגם האוכלוסייה אינם גדלים. | | הרעיון בבסיס התפיסה הוא שגם ההון וגם האוכלוסייה אינם גדלים. |
| שעורי הילודה יהיו זהים לשיעור התמותה ורמת היצור תהיה זהה לשערי ירידת הערך. | | שעורי הילודה יהיו זהים לשיעור התמותה ורמת היצור תהיה זהה לשערי ירידת הערך. |