שורה 1: |
שורה 1: |
− | מקובלת ההנחה בכלכלה שאדם בעל [[פונקציית תועלת]] ממוצרים ומפנאי. אין הדבר נכון. למען האמת אדם שואב הנאה מפנאי , פעילות חברתית ומצריכת מזון. את ההנאה שמקובל לייחס למוצרים עצמם האדם שואב לא מהמוצר עצמו אלה מהשרות שהמוצר מסוגל לספק לו. מחשב אינו שווה הרבה אם לקחו לך את כבל החיבור בין המסך למחשב. רוצה לומר מחשב שווה משהו רק בגלל השרותים שהוא מסוגל לתת למי שמשתמש בו.
| + | '''תועלת משרותים ולא ממוצרים''' היא טענה כי בני אדם מפיקים תועלת לא מצריכה של מוצרים, אלא מהספקה של זרם של שרותים שהמוצרים שהם קנו מסוגלים לספק להם. אין קשר ישיר בין כמות המוצרים שצורכים לבין תועלת ולמעשה צריכת המוצרים הינה עלות שבני האדם מוכנים לשלם כדי לקבל את השרותים עצמם. |
| | | |
− | מחירו של כבל המסך הינו שקלים בודדים. אבל אם אין לך דרך להשיג כבל כזה, המחשב יהיה טוב בעיקר כספק שרותים כמשקולת (לדוגמא לשלם ייבוש צמחים). כלומר ייתכן ותהיה מוכן לשלם עליו כמעט את מחירו של כל המחשב (כל עוד יהיה נמוך ממחיר מחשב חלופי) - כי אינך מעוניין במחשב עצמו אלא במחשב עובד - ומשמעות המילה "עובד" היא למעשה שהמחשב יתן לך את השרות בו אתה מעוניין. מחשב ללא מעבד תמלילים אינו שווה הרבה למי שרוצה להגיש עבודה, השרות הוא עיבוד תמלילים. אדם אחר יקנה מחשב כדי לשחק - וכלל אינו מעוניין בשרות של עיבוד תמלילים. כך גם שאר המוצרים שמקיפים אותנו - העט נותן שרותי כתיבה וציור, המיקסר - שרות עירבול וחיתוך, הספר- בידור או לימוד, הבגד - לבוש או ציון מעמד או צורך להתבלט. | + | במובן זה, ניתן לבצע הכללה ולהגיד שמוצרי השוק הינם סוג מסויים של ספקי שרותים. עוד סוגים של ספקי שרותים הינם הטבע, החברה האנושית כולה ומוסדות שונים שלה - במיוחד המדינה, קהילות, חברים, משפחה, אבל גם מוסדות אחרים כמו השוק, השפה, מוסר, מוסדות תרבות אחרים ועוד. ואפילו אולי הגוף והנפש עצמם. |
| + | |
| + | טענה זו מובילה לא פעם למסקנה שהגידול בכמות של מוצרים בשוק אינו מעיד בהכרח על עושר גדל או על הספקה גדלה של תועלת, אלא על הרס (מכוון ובלתי מכוון) של מוסדות אחרים, המלווה בהחלפת חלקית של התפקודים שניתנו על ידי המוסדות והמבנים החברתיים או הטבעיים באמצעות מכירה של מוצרים המספקים שרותים דומים. |
| + | |
| + | ==מה מביא ללאדם תועלת?== |
| + | ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מקובלת ההנחה שאדם בעל [[פונקציית תועלת]] ממוצרים ומפנאי (הכוונה בפנאי היא - זמן שאין עובדים בו). יש בדבר זה כמה הנחות. האחת היא שהמוצרים עצמם הינם בעלי ערך כלשהו. השניה היא שהזמן בו מבלים בעבודה גורם כשלעצמו לסבל ואין משמעות לאיכות הפעילות והחוויות בזמן בו נמצעים בעבודה. השלישית היא שפנאי כלשעצמו הוא דבר רצוי, ואין משמעות לאיכות הפעילות והחוויות אותן מבצעים בזמן הפנאי. |
| + | |
| + | בדרך כלל מקובל להשוות בין צריכת מוצרים לבין צריכת אוכל. באופן זה מדגימים מושגים כמו [[תועלת שולית פוחתת]]: מהגלידה הראשונה נהנים הרבה, ואילו מהגלידה ה-5 נהנים פחות. בחינה יותר עמוקה של קביעות אלו עלולה לערער על טענות אלה. |
| + | |
| + | למען האמת אדם שואב הנאה מפנאי , פעילות חברתית ומצריכת מזון. את ההנאה שמקובל לייחס למוצרים עצמם האדם שואב לא מהמוצר עצמו אלה מהשרות שהמוצר מסוגל לספק לו. מחשב אינו שווה הרבה אם לקחו לך את כבל החיבור בין המסך למחשב. רוצה לומר מחשב שווה משהו רק בגלל השרותים שהוא מסוגל לתת למי שמשתמש בו. |
| + | |
| + | ==דוגמאות== |
| + | מחירו של כבל המסך הינו שקלים בודדים. אבל אם אין לך דרך להשיג כבל כזה, המחשב יהיה טוב בעיקר כספק שרותים כמשקולת (לדוגמא לשלם ייבוש צמחים). מחירו של מרכיב מכני כשלהו במכונית יכול להיות מאות שקלים בודדות, אבל המחיר שלו עבור בעל המכונית שתלוי במרכיב זה הינו גבוה בהרבה. העלות החלופית של הרכיב הינה העלות של קניית מכונית אחרת (חדשה או משומשת על פי המקרה). הסיבה היא שבני אדם אינם מעוניינים ברכב אלא בנסיעות ובשרותים שהוא מספק. ואינם מעויינים במחשב סתם אלא אלא במחשב עובד - ומשמעות המילה "עובד" היא שהמחשב מספק את השרות בו האדם מעוניין. מחשב ללא מעבד תמלילים אינו שווה הרבה למי שרוצה להגיש עבודה, השרות הוא עיבוד תמלילים. אדם אחר יקנה מחשב כדי לשחק - וכלל אינו מעוניין בשרות של עיבוד תמלילים. כך גם שאר המוצרים שמקיפים אותנו - העט נותן שרותי כתיבה וציור, המיקסר - שרות עירבול וחיתוך, הספר- בידור או לימוד, הבגד - לבוש או ציון מעמד או צורך להתבלט וכו'. |
| | | |
| המכונית מספקת שרותי תחבורה עצמית בעיר, שרות תחבורה לטיול מרוחק, הובלת מוצרים ואנשים אחרים, אופניים יכולים לתת שרותי תחבורה עצמית בעיר או למרחק קצר, אבל בכל שאר השרותים יכולתם מוגבלת בהרבה (ילדים קטנים, סלים קטנים ואם אתם בכושר טוב גם סוג של טיול). אופניים מסוגלים לתת שרות שמכונית לא יכולה כמו "נסיעה שקטה" או אקרובטית או את החוויה של רוח בפנים, כך שיש כאן תת חלוקה של שרות שנראה מלכתחילה הומוגני - "תחבורה". גם אוכל הוא למעשה מוצר שההנאה מנו היא בעצם נגזרת מקבלת תזונה, ומהספקת הנאה מאוכל טעים (אנינות). | | המכונית מספקת שרותי תחבורה עצמית בעיר, שרות תחבורה לטיול מרוחק, הובלת מוצרים ואנשים אחרים, אופניים יכולים לתת שרותי תחבורה עצמית בעיר או למרחק קצר, אבל בכל שאר השרותים יכולתם מוגבלת בהרבה (ילדים קטנים, סלים קטנים ואם אתם בכושר טוב גם סוג של טיול). אופניים מסוגלים לתת שרות שמכונית לא יכולה כמו "נסיעה שקטה" או אקרובטית או את החוויה של רוח בפנים, כך שיש כאן תת חלוקה של שרות שנראה מלכתחילה הומוגני - "תחבורה". גם אוכל הוא למעשה מוצר שההנאה מנו היא בעצם נגזרת מקבלת תזונה, ומהספקת הנאה מאוכל טעים (אנינות). |
שורה 11: |
שורה 23: |
| המושגים הכלכליים [[מוצרים תחליפיים]] ו[[מוצרים משלימים]], מציינים למעשה תפקוד משותף או מתחרה בהתאמה, של מוצרים בשרותים שהם מסוגלים להעניק. מוצרים משלימים הם מוצרים שיחד מעניקים לנו שרות מסויים: נייר ועט מעניקים יחד שרותי כתיבה וציור; מחשב, תוכנה ורמקולים - משחק מחשב שהו סוג של שרות בידור. מוצרים מתחרים, הינם כאלו משום שהם מתחרים למעשה על היכולת לספק שרותים דומים או את אותו שרות ללא תלות האחד בשני. | | המושגים הכלכליים [[מוצרים תחליפיים]] ו[[מוצרים משלימים]], מציינים למעשה תפקוד משותף או מתחרה בהתאמה, של מוצרים בשרותים שהם מסוגלים להעניק. מוצרים משלימים הם מוצרים שיחד מעניקים לנו שרות מסויים: נייר ועט מעניקים יחד שרותי כתיבה וציור; מחשב, תוכנה ורמקולים - משחק מחשב שהו סוג של שרות בידור. מוצרים מתחרים, הינם כאלו משום שהם מתחרים למעשה על היכולת לספק שרותים דומים או את אותו שרות ללא תלות האחד בשני. |
| | | |
− | === מדידת התפוקה הכלכלית ===
| + | == מדידת התפוקה הכלכלית == |
| בכלכלה אחת ישנם איכרים שמגדלים לחם, וצורף שלוקח גושי כסף ומשנה אותם כך שיהפכו לתכשיטים. נשאלת השאלה מה התפוקה הכלכלית של המערכת הזו? אם האיכרים מגדלים 2 טון לחם לאדם ליום, האם הם מייצרים יותר תפוקה כלכלית? לאו דווקא, כי השרות "תזונה" נשאר בעינו. ניתן אולי לאגור את התנובה החקלאית, ולספק שרות נוסף - בטחון חקלאי למזון בשעת דחק אולם לאחר זאת ולאחר הספקת שרותים נוספים מלחם - לדוגמא הפקת דבק מקמח - אם עדיין התפוקה הכלכלית היא 2 טון לחם לאדם אז יש ספק רב אם זו באמת התפוקה הכלכלית או שאולי רק צריך למדוד את כמות התזונה (והשרותים האחרים) שניתנים במערכת. | | בכלכלה אחת ישנם איכרים שמגדלים לחם, וצורף שלוקח גושי כסף ומשנה אותם כך שיהפכו לתכשיטים. נשאלת השאלה מה התפוקה הכלכלית של המערכת הזו? אם האיכרים מגדלים 2 טון לחם לאדם ליום, האם הם מייצרים יותר תפוקה כלכלית? לאו דווקא, כי השרות "תזונה" נשאר בעינו. ניתן אולי לאגור את התנובה החקלאית, ולספק שרות נוסף - בטחון חקלאי למזון בשעת דחק אולם לאחר זאת ולאחר הספקת שרותים נוספים מלחם - לדוגמא הפקת דבק מקמח - אם עדיין התפוקה הכלכלית היא 2 טון לחם לאדם אז יש ספק רב אם זו באמת התפוקה הכלכלית או שאולי רק צריך למדוד את כמות התזונה (והשרותים האחרים) שניתנים במערכת. |
| | | |
שורה 19: |
שורה 31: |
| | | |
| אם מודדים רק את המוצרים בצורה אבסולוטית אז מה עם הדוגמא של צ'יף סיאטל והנוצה - הרי הוא לא מייצר באמת מוצר בעל ערך אבסולוטי. והיכולת שלו לספק את השרות תלויה באמונות (תרבות או ידע) של האיכרים. | | אם מודדים רק את המוצרים בצורה אבסולוטית אז מה עם הדוגמא של צ'יף סיאטל והנוצה - הרי הוא לא מייצר באמת מוצר בעל ערך אבסולוטי. והיכולת שלו לספק את השרות תלויה באמונות (תרבות או ידע) של האיכרים. |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | *[[נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)]] |
| | | |
| | | |
| + | [[קטגוריה: תועלת ואושר]] |
| [[קטגוריה: תורת הצרכן]] | | [[קטגוריה: תורת הצרכן]] |
| [[קטגוריה: מאמרים חצי אפויים]] | | [[קטגוריה: מאמרים חצי אפויים]] |