47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: + + + + + + +
←היסטוריה
לפי הערכה ב[[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], מתוך הכמות של PCB שיוצרה עד כה, כ-30% השתחרר לטבע. עם זאת החומרים אינם נמסים בקלות ולוקח זמן עד שהם נשטפים לתוך מי תהום, נהרות ואוקיינוסים. הערכה היא כי עד כה נכנסו למערכת הימית רק אחוז אחד מהכמות שיוצרה, כך שכמות נכבדה מהחומרים עוד צפויה להכנס למערכת הביוספרית.
לפי הערכה ב[[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], מתוך הכמות של PCB שיוצרה עד כה, כ-30% השתחרר לטבע. עם זאת החומרים אינם נמסים בקלות ולוקח זמן עד שהם נשטפים לתוך מי תהום, נהרות ואוקיינוסים. הערכה היא כי עד כה נכנסו למערכת הימית רק אחוז אחד מהכמות שיוצרה, כך שכמות נכבדה מהחומרים עוד צפויה להכנס למערכת הביוספרית.
==השפעות בריאותיות==
הרעילות של חומרי PCB משתנה באופן משמעותי לחומרים שונים. קבוצה של חומרים הידועה כ נון-אורתו PCB, (כלומר PCB 77, 126, 169 וכו'), הידועים גם בשם coplanaer PCBs, הם בעלי תכונות דומות לדיוקסים, ובאופן כללי הינם בין הנגזרות הרעילות ביותר. היות וPCB נמצאים כמעט תמיד בתערובות מורכבות, פותח המושג של גורמים שווי ערך לרעילות, toxic equivalency factors (TEFs), כדי לאשפר הערכת סיכונים ובקרה רגולטורית.
ההשפעה הבריאותית הנפוצה ביותר בקרב אנשים שנחשפו לכמות גדולה של PCB הם בעיות עור כמו פריחה, אבל אלו ידועים כתסמינים של הרעלה מתמשכת כבר בשנות 1920. מחקרים בעובדים שנחשפו לחומרים הראו שינויים בדם ובשתן שיכולים להצביע על נזק לכבד. טיפול פוטנציאלי עבור מי שנחשף ל PCB (בדומה למי שנחשף לדיוקסין כלורידי) הוא החומר המלאכותי Olestra שיכול להאיץ את ההפטרות מהPCB. לא סביר שחשיפה של האוכלוסיה הכללית ל-PCB תגרור השפעות על העור או על הכבד. רוב המחקרים על השפעות בריאותיות של PCB באוכלוסיה הכללית בחנו ילדים של אמהות שנחשפו לחומרים אלו.
חיות שאכלו מזון שהכיל כמויות גדולות של PCB במשך זמן קצר פיתחו נזק קל בכבד וחלקם מת. חיות שאכלו כמויות קטנות יותר של PCB במזון במשך מספר שבועות או חודשים פיתחו בעיות בריאותיות שונות, כולל אנמיה, פצעוני אקנה בעור, ופגיעות בכבד, בקיבה ובבלוטת התריס, (כולל סרטן הכבד). עוד השפעות של PCB בבעלי חיים כללו שינויים במערכת החיסונית, שינויי התנהגות, ופגיעה במערכת הרביה. לא ידוע על כך שPCB גורמים לפגיעות באוברים אצל בני אדם, למרות שהחומרים שפעולתם דומה יותר לדיוקסין ידועים כבעלי השפעות טרטוגנית (גרימת מומים באוברים במהלך ההריון) שונות בקרב בעלי חיים.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==