שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:Salzstreuer.jpg|ממוזער|שמאל|180px|מלח בישול בתוך מלחייה]] | | [[קובץ:Salzstreuer.jpg|ממוזער|שמאל|180px|מלח בישול בתוך מלחייה]] |
| | | |
− | '''מלח בישול''' הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים. משמש לתיבול ולהכנת מזון. בחברה המודרנית חשיפה מתמדת למזון מעובד גורמת לצריכה מוגזמת של מלח שגובה מחיר בריאותי יקשר. צריכה מופרזת של מזונות מעובדים המכילים מלח כמו סלטים מוכנים, בשר מעובד, דגני בוקר, ועוד, היא אחת הסיבות המרכזיות ללחץ דם גבוה שעולה עם הגיל. לחץ דם גבוה נחשב גורם סיכון בריאותי מרכזי בעולם וגורם למוות של אלפי ישראלים בכל שנה. | + | '''מלח בישול''' הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים. משמש לתיבול ולהכנת מזון. בחברה המודרנית חשיפה מתמדת למזון מעובד גורמת לצריכה מוגזמת של מלח שגובה מחיר בריאותי יקשר. צריכה מופרזת של מזונות מעובדים המכילים מלח כמו סלטים מוכנים, בשר מעובד, דגני בוקר, ועוד, היא אחת הסיבות המרכזיות ל[[לחץ דם גבוה]] שעולה עם הגיל. לחץ דם גבוה נחשב גורם סיכון בריאותי מרכזי בעולם וגורם למוות של אלפי ישראלים בכל שנה. |
| | | |
| לפי משרד הבריאות בישראל, הכמות היומית המומלצת של מלח בישול לאדם בוגר היא 1,500 מ"ג - כמות דומה לכפית אחת של מלח ביום. הצריכה הממוצעת בישראל בפועל היא כ-4,000 מ"ג מלח ביום - כמעט פי 3 מהכמות המומלצת. | | לפי משרד הבריאות בישראל, הכמות היומית המומלצת של מלח בישול לאדם בוגר היא 1,500 מ"ג - כמות דומה לכפית אחת של מלח ביום. הצריכה הממוצעת בישראל בפועל היא כ-4,000 מ"ג מלח ביום - כמעט פי 3 מהכמות המומלצת. |
שורה 7: |
שורה 7: |
| מיני מזונות המכילים כמות גדולה של מלח כוללים מזון מעובד, מזון מהיר, בשר מעובד, דגני בוקר, סלטים מוכנים, רטבים, וחטיפים מלוחים. יצרנים מוסיפים מלח למזונות כדי להגדיל את חיי המדף של המזונות. בעלי מסעדות ורשתות מזון מהיר מוסיפים מלח גם כחומר שימור זול וגם כדי להגדיל את תחושת הצמא. תחושה זו מעודדת שתיית משקאות- משקאות ממותקים ומוגזים ומגדילה את הרווחיות של המסעדה שכן הרווח על משקאות הוא גדול יותר (הם אינם מתקלקלים, לא צריך להכין אותם במיוחד). בכך נוצר נזק בריאותי נוסף שכן משקאות ממותקים מכילים לעיתים קרובות כמות גבוהה של סוכר וסוכר מהווה סיכון בריאותי מרכזי נוסף. מסיבה דומה (הגברת צמא) גם פאבים ומקומות המגישים מזונות אלכוהוליים מגישים מזון מלוח. מלח מגרה את תחושת התיאבון ולכן יש לו השפעה מעודדת על צריכת עוד מזון. כמו כן צרכנים שהתרגלו למלח יתלוננו כי המזון עם כמות בריאה של מלח מרגיש להם תפל. | | מיני מזונות המכילים כמות גדולה של מלח כוללים מזון מעובד, מזון מהיר, בשר מעובד, דגני בוקר, סלטים מוכנים, רטבים, וחטיפים מלוחים. יצרנים מוסיפים מלח למזונות כדי להגדיל את חיי המדף של המזונות. בעלי מסעדות ורשתות מזון מהיר מוסיפים מלח גם כחומר שימור זול וגם כדי להגדיל את תחושת הצמא. תחושה זו מעודדת שתיית משקאות- משקאות ממותקים ומוגזים ומגדילה את הרווחיות של המסעדה שכן הרווח על משקאות הוא גדול יותר (הם אינם מתקלקלים, לא צריך להכין אותם במיוחד). בכך נוצר נזק בריאותי נוסף שכן משקאות ממותקים מכילים לעיתים קרובות כמות גבוהה של סוכר וסוכר מהווה סיכון בריאותי מרכזי נוסף. מסיבה דומה (הגברת צמא) גם פאבים ומקומות המגישים מזונות אלכוהוליים מגישים מזון מלוח. מלח מגרה את תחושת התיאבון ולכן יש לו השפעה מעודדת על צריכת עוד מזון. כמו כן צרכנים שהתרגלו למלח יתלוננו כי המזון עם כמות בריאה של מלח מרגיש להם תפל. |
| | | |
− | יש קשר דו כיווני בין צריכה של מלח, לבין צריכת מזון בכמות גדולה מידי, צריכת בשר מעובד, משקאות ממותקים ואלכוהול. מחד מלח מגביר את התיאבון מאידך משקאות ממותקים מאפשרים לאכול כמות גדולה יותר של מזון מהיר בלי להרגיש בטעם המלוח של המזון. מכאן שיש קשר בין צריכה גבוה של מלח לבין משקאות ממותקים או מזון מעובד ומהיר שלהם יש השפעות בריאותיות נוספות ומזיקות כגון סרטן, מחלות לב וסוכרת. | + | יש קשר דו כיווני בין צריכה של מלח, לבין צריכת מזון בכמות גדולה מידי, צריכת בשר מעובד, משקאות ממותקים ואלכוהול. מחד מלח מגביר את התיאבון מאידך משקאות ממותקים מאפשרים לאכול כמות גדולה יותר של מזון מהיר בלי להרגיש בטעם המלוח של המזון. מכאן שיש קשר בין צריכה גבוהה של מלח לבין משקאות ממותקים או מזון מעובד ומהיר שלהם יש השפעות בריאותיות נוספות ומזיקות כגון סרטן, מחלות לב וסוכרת. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |