שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''גידול אוכלוסין''' (Population growth) או "גידול דמוגרפי" הוא השינוי (או הגידול) בגודלה של [[אוכלוסייה]] לאורך זמן. ניתן לבטא אותו כשינוי במספר הפרטים של כל אוכלוסייה ביחידת זמן מסויימת. בביולוגיה, גידול אוכלוסין יכול להתייחס לכל ייצור חי שהוא, אבל מאמר זה עוסק ביישום המושג ל[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]].  

'''גידול אוכלוסין''' (באנגלית: '''Population growth''') או "גידול דמוגרפי" הוא השינוי (או הגידול) בגודלה של [[אוכלוסייה]] לאורך זמן. ניתן לבטא אותו כשינוי במספר הפרטים של כל אוכלוסייה ביחידת זמן מסויימת. בביולוגיה, גידול אוכלוסין יכול להתייחס לכל ייצור חי שהוא, אבל מאמר זה עוסק ביישום המושג ל[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]].  

ב[[דמוגרפיה]], המדע החוקר את האוכלוסייה, גידול אוכלוסין משמש לתיאור קצב גידול האוכלוסייה, ולרוב משתמשים בו לתיאור גידול אוכלוסייה אנושית של מדינה מסויימת או כלל אוכלוסיית העולם. מודלים פשוטים של גידול אוכלוסין כוללים את [[מודל הגידול המלתוסיאני]] ואת [[המודל הלוגיסטי]].  

ב[[דמוגרפיה]], המדע החוקר את האוכלוסייה, גידול אוכלוסין משמש לתיאור קצב גידול האוכלוסייה, ולרוב משתמשים בו לתיאור גידול אוכלוסייה אנושית של מדינה מסויימת או כלל אוכלוסיית העולם. מודלים פשוטים של גידול אוכלוסין כוללים את [[מודל הגידול המלתוסיאני]] ואת [[המודל הלוגיסטי]].  

===מעמד האשה===

===מעמד האשה===

מעמד האשה והיכולת שלה לתכנן את גודל המשפחה נחשבת לאחת הסיבות המרכזיות ביותר בשאלה מה יהיה גידול האוכלוסין. בחברות מסורתיות ובחברות עניות, לעיתים קרובות מעמד האשה נמוך, ויש לנשים קושי להשיג גישה ל[[אמצעי מניעה]]. בחלק מהחברות היה או יש טאבו נגד שימוש באמצעי מניעה. כך לדוגמה בארצות הברית גם במהלך תחילת המאה ה-20 הפצת אמצעי מניעה היתה דבר בלתי חוקי, ונשים שנתפסו בכך הושמו בכלא. דבר זה גרר מאבק של התנועה הפמיניסטית והוביל לפיתוח [[הגלולה נגד הריון]], שהיא אמצעי מניעה שבאמצעותו האישה עצמה יכולה לשלוט בשאלה אם להיכנס להריון או לא.  

מעמד האשה והיכולת שלה לתכנן את גודל המשפחה נחשבת לאחת הסיבות המרכזיות ביותר בשאלה מה יהיה גידול האוכלוסין. בחברות מסורתיות ובחברות עניות, לעיתים קרובות מעמד האשה נמוך, ויש לנשים קושי להשיג גישה ל[[אמצעי מניעה]]. בחלק מהחברות היה או יש טאבו נגד שימוש באמצעי מניעה. כך לדוגמה בארצות הברית גם במהלך תחילת המאה ה-20 הפצת אמצעי מניעה הייתה דבר בלתי חוקי, ונשים שנתפסו בכך הושמו בכלא. דבר זה גרר מאבק של התנועה הפמיניסטית והוביל לפיתוח [[הגלולה נגד הריון]], שהיא אמצעי מניעה שבאמצעותו האישה עצמה יכולה לשלוט בשאלה אם להיכנס להריון או לא.  

===התמחות כלכלית ויציאת נשים לעבודה===

===התמחות כלכלית ויציאת נשים לעבודה===

==השפעות סביבתיות חברתיות וכלכליות==

==השפעות סביבתיות חברתיות וכלכליות==

לפי המודל הפשוט ביותר של גידול אוכלוסין והשפעתו על [[אי שוויון כלכלי]] ועל [[מזון]] ו[[עוני]] שפותח על ידי [[תומס מלתוס]] במאה ה-18, גידול אוכלוסייה אמור להוביל להגדלת העוני, ולבסוף ל[[פיצוץ אוכלוסין]]- [[רעב המוני]] עקב אוכלוסייה גדולה מידי שאין לה מספיק מזון. בעקבות פיצוץ האוכלוסין יש במודל זה הצטמקות האוכלוסייה דבר המכונה - [[אסון מלתוסיאני]]. לפי מלתוס דבר זה מתרחש בגלל שהאוכלוסייה, בעיקר האוכלוסייה העניה גדלה ב[[גידול מעריכי|קצב מעריכי]] ואילו כמות המשאבים, ובמיוחד המזון, גדלה רק בקצב לינארי. ובאופן כללי יותר כלכלה מלתוסיאנית חוזה כי הגידול באוכלוסייה יביא לאסון סביבתי בטווח הארוך ולעוני ולאי שוויון בטווח הקצר.  

לפי המודל הפשוט ביותר של גידול אוכלוסין והשפעתו על [[אי שוויון כלכלי]] ועל [[מזון]] ו[[עוני]] שפותח על ידי [[תומס מלתוס]] במאה ה-18, גידול אוכלוסייה אמור להוביל להגדלת העוני, ולבסוף ל[[פיצוץ אוכלוסין]]- [[רעב המוני]] עקב אוכלוסייה גדולה מידי שאין לה מספיק מזון. בעקבות פיצוץ האוכלוסין יש במודל זה הצטמקות האוכלוסייה דבר המכונה - [[אסון מלתוסיאני]]. לפי מלתוס דבר זה מתרחש בגלל שהאוכלוסייה, בעיקר האוכלוסייה הענייה גדלה ב[[גידול מעריכי|קצב מעריכי]] ואילו כמות המשאבים, ובמיוחד המזון, גדלה רק בקצב לינארי. ובאופן כללי יותר כלכלה מלתוסיאנית חוזה כי הגידול באוכלוסייה יביא לאסון סביבתי בטווח הארוך ולעוני ולאי שוויון בטווח הקצר.  

מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של [[שיפורי טכנולוגיה]] שבוצעו ב[[חקלאות]], דוגמת [[המהפכה הירוקה]] והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו ל[[שינוי דמוגרפי]] ולהקטנת פריון הילודה. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסייה לא היה מעריכי. לפחות ברוב המדינות גידול האוכלוסייה לא דמה ל[[גידול מעריכי|פונקציה מעריכית]] (אחוז גידול קבוע) אלא לפונקציה סגמואידית דמויית S - שבה אחוז הגידול יורד לאורך השנים.   

מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של [[שיפורי טכנולוגיה]] שבוצעו ב[[חקלאות]], דוגמת [[המהפכה הירוקה]] והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו ל[[שינוי דמוגרפי]] ולהקטנת פריון הילודה. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסייה לא היה מעריכי. לפחות ברוב המדינות גידול האוכלוסייה לא דמה ל[[גידול מעריכי|פונקציה מעריכית]] (אחוז גידול קבוע) אלא לפונקציה סגמואידית דמויית S - שבה אחוז הגידול יורד לאורך השנים.   

הגידול בצריכת [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] לדוגמה, ניתן לפירוק למספר גורמים - גידול בצריכה לנפש (שקשורה ל[[צמיחה כלכלית]] ול[[התייעלות טכנולוגית]]) ולגידול באוכלוסייה. באוכלוסייה בעלת צריכה נתונה לנפש, צריכת המשאב יכולה לגדול עקב גידול אוכלוסין.  

הגידול בצריכת [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] לדוגמה, ניתן לפירוק למספר גורמים - גידול בצריכה לנפש (שקשורה ל[[צמיחה כלכלית]] ול[[התייעלות טכנולוגית]]) ולגידול באוכלוסייה. באוכלוסייה בעלת צריכה נתונה לנפש, צריכת המשאב יכולה לגדול עקב גידול אוכלוסין.  

במדינות כמו [[סין]], בשנים 2000-2007, בלט חלקה של הצמיחה הכלכלית בהגדלת צריכת האנרגיה -  בתקופה זו גידול האוכלוסייה הואט מאד, אבל צריכת האנרגיה גדלה במהירות. לעומת זאת במדינות מערביות רבות, שבהן צריכת האנרגיה גבוה יותר, הגידול בצריכת האנרגיה נובע בעיקר בגלל גידול אוכלוסין.  

במדינות כמו [[סין]], בשנים 2000-2007, בלט חלקה של הצמיחה הכלכלית בהגדלת צריכת האנרגיה -  בתקופה זו גידול האוכלוסייה הואט מאד, אבל צריכת האנרגיה גדלה במהירות. לעומת זאת במדינות מערביות רבות, שבהן צריכת האנרגיה גבוהה יותר, הגידול בצריכת האנרגיה נובע בעיקר בגלל גידול אוכלוסין.  

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|300px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה. הצריכה נשארה זהה מאז 1975. רוב גידול בצריכת האנרגיה הכוללת נבע מגידול אוכלוסיית המדינה]]

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|300px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה. הצריכה נשארה זהה מאז 1975. רוב גידול בצריכת האנרגיה הכוללת נבע מגידול אוכלוסיית המדינה]]

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוהה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

אם בני האדם יוכלו לשמור על מגמות העבר של שיפור הפריון החקלאי (יעילות ההמרה), המחקר צופה שהניכוס האנושי של הייצור הראוני יעלה עד שנת 2050 ל-27%-29%, אבל הספקה גדולה של [[דלק ביולוגי]] עלולה להגדיל את הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני ל-44%.<ref name="Krausmann2013"/>  

אם בני האדם יוכלו לשמור על מגמות העבר של שיפור הפריון החקלאי (יעילות ההמרה), המחקר צופה שהניכוס האנושי של הייצור הראוני יעלה עד שנת 2050 ל-27%-29%, אבל הספקה גדולה של [[דלק ביולוגי]] עלולה להגדיל את הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני ל-44%.<ref name="Krausmann2013"/>  

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פרוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פרוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות כמות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות כמות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

===ביטחון תזונתי===

===ביטחון תזונתי===

הגידול באוכלוסיית העולם נחשב לבעיית [[קיימות]] מרכזית, אשר מחריפה את רוב הבעיות הסביבתיות המוכרות לנו, החל מ[[התחממות עולמית]], עבור ב[[דייג יתר]], [[זיהום]], [[הכחדת מינים]], [[כריתת יערות]], [[משבר המים העולמי|ניצול מים מתוקים]], [[סחף קרקע]] ו[[השפעות סביבתיות]] אחרות. יחד עם שינויים בטכנולוגיה וב[[צריכה לנפש]], גידול אוכלוסין מהווה את השינוי באחד מ-3 הגורמים במשוואת [[I=PAT]] שבה ניתן להשתמש כדי להעריך את התרומות של הנושאים השונים להחרפת הפרעות סביבתיות שונות.  

הגידול באוכלוסיית העולם נחשב לבעיית [[קיימות]] מרכזית, אשר מחריפה את רוב הבעיות הסביבתיות המוכרות לנו, החל מ[[התחממות עולמית]], עבור ב[[דייג יתר]], [[זיהום]], [[הכחדת מינים]], [[כריתת יערות]], [[משבר המים העולמי|ניצול מים מתוקים]], [[סחף קרקע]] ו[[השפעות סביבתיות]] אחרות. יחד עם שינויים בטכנולוגיה וב[[צריכה לנפש]], גידול אוכלוסין מהווה את השינוי באחד מ-3 הגורמים במשוואת [[I=PAT]] שבה ניתן להשתמש כדי להעריך את התרומות של הנושאים השונים להחרפת הפרעות סביבתיות שונות.  

הכלכלן [[ג'וליאן סיימון]] טען כי האנושות תוכל להאכיל את אוכלוסיית העולם במשך 7 מיליארד השנים הבאות. טענה דומה מובאת בצורה תדירה על ידי זרם [[אופטימיזם טכנולוגי]] וכלכלנים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] וזרמים נוספים המאמינים ב[[צמיחה כלכלית]] אינסופית. בתגובה לכך מציין הביולוג וההיסטוריון [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך [[גידול מעריכי]], שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.<ref>[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]], עמ' 451</ref>

הכלכלן [[ג'וליאן סיימון]] טען כי האנושות תוכל להאכיל את אוכלוסיית העולם במשך 7 מיליארד השנים הבאות. טענה דומה מובאת בצורה תדירה על ידי זרם [[אופטימיזם טכנולוגי]] וכלכלנים מהזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] וזרמים נוספים המאמינים ב[[צמיחה כלכלית]] אינסופית. בתגובה לכך מציין הביולוג וההיסטוריון [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך [[גידול מעריכי]], שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.<ref>[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]], עמ' 451</ref>

קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום בתוך 10,530 שנה. אפשרות של המשך גידול מעריכי, ביחד עם הערכות קוסמולוגיות, מובילה ל[[פרדוקס פרמי]].

קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום בתוך 10,530 שנה. אפשרות של המשך גידול מעריכי, ביחד עם הערכות קוסמולוגיות, מובילה ל[[פרדוקס פרמי]].

==גידול אוכלוסייה בישראל==

==גידול אוכלוסייה בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-7 מיליון אנשים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר מבין המדינות המערביות. לישראל יש גם [[צפיפות פיזיולוגית]], כמות האנשים יחסית לשטח בר עיבוד חקלאי, גבוה.  

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-7 מיליון אנשים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר מבין המדינות המערביות. לישראל יש גם [[צפיפות פיזיולוגית]], כמות האנשים יחסית לשטח בר עיבוד חקלאי, גבוהה.  

כמו במדינות רבות אחרות, פריון הילודה בישראל הולך ויורד עם השנים. עם זאת, פריון זה הוא גבוה למדי. נכון לשנת 2009 ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון הילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה (יש פערים גדולים בתוך האוכלוסייה ביחס לנתון זה). המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]  

כמו במדינות רבות אחרות, פריון הילודה בישראל הולך ויורד עם השנים. עם זאת, פריון זה הוא גבוה למדי. נכון לשנת 2009 ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון הילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה (יש פערים גדולים בתוך האוכלוסייה ביחס לנתון זה). המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]  

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%]  על מחקר של ארגון החקלאות העולמי והשפעת גידול האוכלוסין על מחירי המזון, עמירם כהן, דה מרקר, 12.12.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%]  על מחקר של ארגון החקלאות העולמי והשפעת גידול האוכלוסין על מחירי המזון, עמירם כהן, דה מרקר, 12.12.2011

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3650404,00.html האפיפיור פרנציסקוס: "הקתולים לא צריכים להתרבות כמו ארנבים"] כלכליסט 20.01.15

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3650404,00.html האפיפיור פרנציסקוס: "הקתולים לא צריכים להתרבות כמו ארנבים"] כלכליסט 20.01.2015

* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] הרצאת טד, פרופסור האנס רוסלינג 2010.  

* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] הרצאת טד, פרופסור האנס רוסלינג 2010.