שינויים

מבין מעדי הטבע, האקולוגיה הייתה "הילד המאוחר". אנשים שהתעניינו בביולוגיה תארו את הסביבה הטבעית והעלו תאוריות בשאלה כיצד מערכות ביולוגיות התפתחו מבחינה היסטורית, אבל תיאורים אמפיריים אלה לא שולבו לכדי חשיבה מסודרת עד למחצית השנייה של המאה ה-19. לכן סיפורנו מתחיל בכלכלה.  

מבין מעדי הטבע, האקולוגיה הייתה "הילד המאוחר". אנשים שהתעניינו בביולוגיה תארו את הסביבה הטבעית והעלו תאוריות בשאלה כיצד מערכות ביולוגיות התפתחו מבחינה היסטורית, אבל תיאורים אמפיריים אלה לא שולבו לכדי חשיבה מסודרת עד למחצית השנייה של המאה ה-19. לכן סיפורנו מתחיל בכלכלה.  

ה[[פיזיוקרטיים]], קבוצה של פילוסופים חברתיים צרפתיים שכתבו באמצע המאה ה-18, היו הזרם הראשון בכלכלה. הם האמינו כי החוקים האוניברסליים של הפיזיקה (מכאן שמו של הזרם) הורחבו בדרך כשלהי שעדיין יש צורך לבארה, כדי ליצור את הסדר החברתי הטבעי. הסדר החברתי היה בנוי מאנשים עם זכויות ריבוניות הזכאים לתוצרת של פרי עמלם. על פי הפיסיוקרטים, הפעילות הכלכלית האמיתית (הריאלית), היתה מורכבת מעיבוד האדמה. קמעונאי מזון, אנשים העובדים בעיבוד מוצרים, וסיטונאים חיו פשוט מפירות של אחרים והחלק שלהם צריך להיות מינימלי. האמונה כי חוקי הטבע קובעים את הסדר החברתי לבש מאז הפיזיוקרטים צורות רבות, ועורר מחלוקות רבות. הפיזיוקרטים מעולם לא זיהו את הצורה בה חוקי הפיזיקה יושמו למערכות הכלכליות, אבל ההתעקשות שלהם לעסוק בבני האדם כיצורים סוברניים, כמו אטומים, לפי המסורת של פילוסופים חברתיים ליברליים כמו הובס ולוק שהניחו כי החברה היא בסך הכל הסכום של כלל אנשיה, נשארה מאז בתוך הזרם המרכזי של הכלכלה. בעוד שכלכלנים מאוחרים יותר מעולם לא גילו כיצד חוקי הפיזיקה שלטו בכלכלה, הם העתיקו את דפוסי החשיבה של המכניקה בתפיסה שלהם על אינטראקציות בשוק, דפוס היגיון בו החל אדם סמית.

ה[[פיזיוקרטיים]], קבוצה של פילוסופים חברתיים צרפתיים שכתבו באמצע המאה ה-18, היו הזרם הראשון בכלכלה. הם האמינו כי החוקים האוניברסליים של הפיזיקה (מכאן שמו של הזרם) הורחבו בדרך כלשהי שעדיין יש צורך לבארה, כדי ליצור את הסדר החברתי הטבעי. הסדר החברתי היה בנוי מאנשים עם זכויות ריבוניות הזכאים לתוצרת של פרי עמלם. על פי הפיסיוקרטים, הפעילות הכלכלית האמיתית (הריאלית), הייתה מורכבת מעיבוד האדמה. קמעונאי מזון, אנשים העובדים בעיבוד מוצרים, וסיטונאים חיו פשוט מפירות של אחרים והחלק שלהם צריך להיות מינימלי. האמונה כי חוקי הטבע קובעים את הסדר החברתי לבש מאז הפיזיוקרטים צורות רבות, ועורר מחלוקות רבות. הפיזיוקרטים מעולם לא זיהו את הצורה בה חוקי הפיזיקה יושמו למערכות הכלכליות, אבל ההתעקשות שלהם לעסוק בבני האדם כיצורים סוברניים, כמו אטומים, לפי המסורת של פילוסופים חברתיים ליברליים כמו הובס ולוק שהניחו כי החברה היא בסך הכל הסכום של כלל אנשיה, נשארה מאז בתוך הזרם המרכזי של הכלכלה. בעוד שכלכלנים מאוחרים יותר מעולם לא גילו כיצד חוקי הפיזיקה שלטו בכלכלה, הם העתיקו את דפוסי החשיבה של המכניקה בתפיסה שלהם על אינטראקציות בשוק, דפוס היגיון בו החל אדם סמית.

==אדם סמית והיד הנעלמה==

==אדם סמית והיד הנעלמה==

אדם סמית (1723-1790), המוכר בצורה רחבה כמייסד של הכלכלה המודרנית, היה פילוסוף של המוסר. בעוד שכלכלנים מאז סמית עטו על עצמם גלימה עבה של ברק מדעי, נושאים מוסריים קריטיים היו תמיד טבועים בתוך התאוריה הכלכלית. והנושא האתי המרכזי היה תמיד האם הרדיפה אחר תאוות בצע אישית יכולה להיות אינטרס של החברה ככלל. סמית טען כי אם שני אנשים מודעים בצורה מלאה לתוצאות החלטותיהם, והם בוחרים לבצע עסקת-חלפין, הרי זה בגלל שהעסקה משפרת את מצבם של שניהם. בפנייה לתפיסה היהודית-נוצרית של האל, סמית המציא את הדימוי של "היד הנעלמה" בטענה כי השווקים גורמים לבני האדם להתנהג למען טובת הכלל כאילו הם מוכוונים על ידי יישות נעלה יותר.  

אדם סמית (1723-1790), המוכר בצורה רחבה כמייסד של הכלכלה המודרנית, היה פילוסוף של המוסר. בעוד שכלכלנים מאז סמית עטו על עצמם גלימה עבה של ברק מדעי, נושאים מוסריים קריטיים היו תמיד טבועים בתוך התאוריה הכלכלית. והנושא האתי המרכזי היה תמיד האם הרדיפה אחר תאוות בצע אישית יכולה להיות אינטרס של החברה ככלל. סמית טען כי אם שני אנשים מודעים בצורה מלאה לתוצאות החלטותיהם, והם בוחרים לבצע עסקת-חלפין, הרי זה בגלל שהעסקה משפרת את מצבם של שניהם. בפנייה לתפיסה היהודית-נוצרית של האל, סמית המציא את הדימוי של "היד הנעלמה" בטענה כי השווקים גורמים לבני האדם להתנהג למען טובת הכלל כאילו הם מוכוונים על ידי יישות נעלה יותר.  

הכלכלנים המודרניים ממשיכים בדרך-כלל להניח כי החברה היא פשוט הסכום של כל הפרטים שלה, הרווחה החברתית היא הסכום של גחמות הפרטים, והשווקים מכוונים באופן אוטומטי את ההתנהגות האישית לכיוון של טובת הכלל. עד סוף המאה ה-19, המודל של השווקים עבר לתאור מתמטי פורמלי והתברר כי זו היתה אותה מתמטיקה שבה השתמש ניוטון לשם המערכות המכאניות. הראיה האטומית הזאת של הפרטים וההשקפה המכניסטית של המערכת החברתית מנוגדת בצורה חריפה עם ההשקפה האורגנית, או אקולוגיות יותר, לפיה יחסים קהילתיים מגדירים מי הם האנשים, משפיעים על רצונותיהם, מהווים יסודות לפעולות משותפות, והם בעלי המשכיות היסטורית משל עצמם. בעוד שאדם סמית היה פילוסוף מוסר, הכלכלה שלו הפכה את המוסר לחשוב פחות. לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, תחושת הזהות של בני האדם היתה דרך חיים בתוך קהילה ודרך תפיסת המוסר שלה. היום, זה פחות ופחות חשוב הן בקרב העשירים מבחינה חומרית, או בקרב אלו השואפים לעושר כזה. בין הגורמים שמהווים מכפיל כוח שמשפעים על ההידרדרות הסביבתית, התפקיד של מטריאליזם והיחס שלו אל התנהגות מוסרית, הוא דבר שדנים בו לעיתים נדירות, ונדרש לכך שיח מדעי ציבורי רחב ורציני יותר. אנו דנים בנקודות אלה בחלקים מאוחרים יותר.  

הכלכלנים המודרניים ממשיכים בדרך-כלל להניח כי החברה היא פשוט הסכום של כל הפרטים שלה, הרווחה החברתית היא הסכום של גחמות הפרטים, והשווקים מכוונים באופן אוטומטי את ההתנהגות האישית לכיוון של טובת הכלל. עד סוף המאה ה-19, המודל של השווקים עבר לתיאור מתמטי פורמלי והתברר כי זו היתה אותה מתמטיקה שבה השתמש ניוטון לשם המערכות המכאניות. הראיה האטומית הזאת של הפרטים וההשקפה המכניסטית של המערכת החברתית מנוגדת בצורה חריפה עם ההשקפה האורגנית, או אקולוגיות יותר, לפיה יחסים קהילתיים מגדירים מי הם האנשים, משפיעים על רצונותיהם, מהווים יסודות לפעולות משותפות, והם בעלי המשכיות היסטורית משל עצמם. בעוד שאדם סמית היה פילוסוף מוסר, הכלכלה שלו הפכה את המוסר לחשוב פחות. לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, תחושת הזהות של בני האדם הייתה דרך חיים בתוך קהילה ודרך תפיסת המוסר שלה. היום, זה פחות ופחות חשוב הן בקרב העשירים מבחינה חומרית, או בקרב אלו השואפים לעושר כזה. בין הגורמים שמהווים מכפיל כוח שמשפעים על ההידרדרות הסביבתית, התפקיד של מטריאליזם והיחס שלו אל התנהגות מוסרית, הוא דבר שדנים בו לעיתים נדירות, ונדרש לכך שיח מדעי ציבורי רחב ורציני יותר. אנו דנים בנקודות אלה בחלקים מאוחרים יותר.  

....

....

אחד המכשולים הגדולים ביותר לאיחוד בין כלכלה ובין אקולוגיה היתה ההנחה המוקדמת כי המערכות האקולוגיות והכלכליות הן מערכות נפרדות שאין צורך להבין אותן יחדיו. הכלכלנים חושבים שהמערכות הכלכליות נפרדות מהטבע, בעוד שהרוב הגדול של מדענים בתחום מדעי הטבע חושבים כי המערכות הטבעיות נפרדות מהאדם. למעשה, חוקרי מדעי החברה מלמדים בדרך כלל כי כל התופעות החברתיות נקבעות בצורה תרבותית. כאשר חוקרים ממדעי הטבע אכן חודשים על תופעות חברתיות הם פונים "באופן טבעי" להביט בחוקי טבע כדי להסביר את הדבר. וכך מסומן בדרך כלל "הקו בחול" בין שני דטרמינסטים תרבותיים או סביבתיים, כאשר הכלכלנים נמנים עם הדטרמיניסטים התרבותיים והאקולוגים נמנים עם הדטרמיניסטים הסביבתיים. כפי שציינו, קו זה מייצג אמונות היסטוריות מערביות אודות מערכות ואודות המדע, והפך להיות חלק מהבעיה שלנו, הסבר לחוסר הקיימות של החברות המודרניות.

אחד המכשולים הגדולים ביותר לאיחוד בין כלכלה ובין אקולוגיה הייתה ההנחה המוקדמת כי המערכות האקולוגיות והכלכליות הן מערכות נפרדות שאין צורך להבין אותן יחדיו. הכלכלנים חושבים שהמערכות הכלכליות נפרדות מהטבע, בעוד שהרוב הגדול של מדענים בתחום מדעי הטבע חושבים כי המערכות הטבעיות נפרדות מהאדם. למעשה, חוקרי מדעי החברה מלמדים בדרך כלל כי כל התופעות החברתיות נקבעות בצורה תרבותית. כאשר חוקרים ממדעי הטבע אכן חודשים על תופעות חברתיות הם פונים "באופן טבעי" להביט בחוקי טבע כדי להסביר את הדבר. וכך מסומן בדרך כלל "הקו בחול" בין שני דטרמיניסטים תרבותיים או סביבתיים, כאשר הכלכלנים נמנים עם הדטרמיניסטים התרבותיים והאקולוגים נמנים עם הדטרמיניסטים הסביבתיים. כפי שציינו, קו זה מייצג אמונות היסטוריות מערביות אודות מערכות ואודות המדע, והפך להיות חלק מהבעיה שלנו, הסבר לחוסר הקיימות של החברות המודרניות.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==