47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 13:
שורה 13: − + − המלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית הן: עיסוק פעילות גופנית בעצימות מתונה למשך 150 דקות מצטברות בשבוע לפחות, או פעילות גופנית בעצימות גבוהה למשך 75 דקות מצטברות בשבוע לפחות או שילוב בין פעילות בעצימות מתונה ופעילות בעצימות גבוהה.<ref name="health_gov_2012"/>+ + + + + + + שורה 25:
שורה 31: − +
←התפלגות ביצוע פעילות גופנית והבדלים דמוגרפיים
אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החיסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>
אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החיסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>
==התפלגות ביצוע פעילות גופנית והבדלים דמוגרפיים==
==פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער==
מעקב אחר דפוסי פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער בכיתות ו עד י"ב, נערך באופן שוטף במסגרת תכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני הנוער (HBSC) המתבצע על-ידי בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר- אילן. תוצאות הסקר משנת 2014 מצביעות כי רק 11% מבין בני הנוער בישראל עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לגיל זה של ביצוע פעילות גופנית מאומצת או מתונה במשך לפחות שעה ביום. המצב בישראל גרוע יותר לעומת מדינות אחרות בעולם - 20% מהתלמידים בגילאים אלה לא ביצעו כל פעילות גופנית בשבוע האחרון. בכיתות ח' וי' ישראל מדורגת במקום הראשון של אי קיום פעילות גופנית בשבוע האחרון, בכיתות ו', ח' ו י' ישראל מדורגת במקום הלפני האחרון בביצוע פעילות גופנית לפחות שעה ביום. {{הערה|שם=walking|[https://www.health.gov.il/Subjects/KHealth/sport/Pages/walking.aspx יום ההליכה הבילאומי], משרד הבריאות}]
לפי הסקר, תלמידים מהמגזר הערבי ומהמגזר הדתי עוסקים פחות בפעילות גופנית ביחס לתלמידים מהמגזר היהודי-חילוני. תלמידים ממצב סוציו-אקונומי גבוה מבצעים פעילות גופנית תכופה יותר מאשר תלמידים ממצב סוציו-אקונומי נמוך. הסקר גם מצא כי אי ביצוע פעילות גופנית קשורה בקשר סטטיסטי לשיעור גדול יותר של כשלון ב-3 מקצועות ומעלה. אי קיום של פעילות קשור סטטיסטית לסיכון של פי 3.4 לתסמין גופני יומי ולסיכון פי 2.5 לתסמין נפשי. {{הערה|שם=walking}}
סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>
סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>
==פעילות גופנית בקרב בוגרים==
המלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית עבור מבוגרים הן: עיסוק פעילות גופנית בעצימות מתונה למשך 150 דקות מצטברות בשבוע לפחות, או פעילות גופנית בעצימות גבוהה למשך 75 דקות מצטברות בשבוע לפחות או שילוב בין פעילות בעצימות מתונה ופעילות בעצימות גבוהה.<ref name="health_gov_2012"/>
בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר היה סקר טלפוני לקווים נייחים, בקרב 1,579 יהודים ו-1,385 ערבים, נשים וגברים.<ref name="health_gov_2012"/>
בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר היה סקר טלפוני לקווים נייחים, בקרב 1,579 יהודים ו-1,385 ערבים, נשים וגברים.<ref name="health_gov_2012"/>
הספורט, לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]]. וכן כמות גדולה יותר מקרב הגברים (36% ) לעומת 28% מהנשים מבצעת מספיק פעילות גופנית. שיעור העמידה בפעילות גופנית מספקת היא הנמוכה ביותר בקרב נשים ערביות -18%.<ref name="health_gov_2012"/> מחקר של משרד הבריאות משנת לשנת 2003, מצא כי 31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע<ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref> עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים.
הספורט, לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]]. וכן כמות גדולה יותר מקרב הגברים (36% ) לעומת 28% מהנשים מבצעת מספיק פעילות גופנית. שיעור העמידה בפעילות גופנית מספקת היא הנמוכה ביותר בקרב נשים ערביות -18%.<ref name="health_gov_2012"/> מחקר של משרד הבריאות משנת לשנת 2003, מצא כי 31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע<ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref> עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים.
יש הבדלים גדולים בביצוע פעילות גופנית מספקת (מעל המלצות ארגון הבריאות העולמי ) בין יהודים לבין ערבים. בשנת 2012 35% מהיהודים דיווח שהם עומדים ביעד זה של 150 דקות פעילות בשבוע לעומת 22% מבין הערבים. <ref name="health_gov_2012"/> בשנת 2003 הדיווח העצמי על פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע עמד על 33% בקרב הגברים היהודים ו-16% מקרב הגברים הערבים. מבין הנשים, 27% מבין הנשים יהודיות ורק 12% מבין הנשים הערביות דיווחו על קיום פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע. מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. נכון ל-2003 בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%).<ref name="gov2005"/>
יש הבדלים גדולים בביצוע פעילות גופנית מספקת (מעל המלצות ארגון הבריאות העולמי) בין יהודים לבין ערבים. בשנת 2012 35% מהיהודים דיווח שהם עומדים ביעד זה של 150 דקות פעילות בשבוע לעומת 22% מבין הערבים. <ref name="health_gov_2012"/> בשנת 2003 הדיווח העצמי על פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע עמד על 33% בקרב הגברים היהודים ו-16% מקרב הגברים הערבים. מבין הנשים, 27% מבין הנשים יהודיות ורק 12% מבין הנשים הערביות דיווחו על קיום פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע. מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. נכון ל-2003 בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%).<ref name="gov2005"/>
באופן כללי שיעור הפעילות הגופנית עולה עם הגיל. הוא עומד על 30% בגיל 21-34, 31% בגיל 35-49, 35% בגיל 50-64 ו-36% בגיל 65 ומעלה). לעומת זאת בקרב נשים ערביות שיעור הפעילות הגופנית יורד עם הגיל.<ref name="health_gov_2012"/>
באופן כללי שיעור הפעילות הגופנית עולה עם הגיל. הוא עומד על 30% בגיל 21-34, 31% בגיל 35-49, 35% בגיל 50-64 ו-36% בגיל 65 ומעלה). לעומת זאת בקרב נשים ערביות שיעור הפעילות הגופנית יורד עם הגיל.<ref name="health_gov_2012"/>