שינויים

==חקר החלל וקיימות==

==חקר החלל וקיימות==

אחד הנימוקים בעד חקר מסע החלל הוא נימוק של [[קיימות]] - כלומר יום אחד עלול להתרחש בכדור הארץ [[אסון סביבתי]] שעלול להכחיד את האנושות - לדוגמה פגיעה של אסטרואיד (בדומה לזה שהכחיד את הדינוזאורים), מחלה של התבואה ("ככלות העשב") בעיות אקלים ([[התחממות עולמית]]) או בעיות אחרות (ראו [[גבולות פלנטריים]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]). מול כל הבעיות האלה האנושות תהיה בטוחה יותר אם תתיישב גם בפלנטות אחרות. כמו כן היו מספר אסטרונטאים שבעקבות המסע אל מחוץ לכדור הארץ הפכו ל[[סביבתנות|תומכי הגנה על הסביבה]] שכן המסע לחלל מדגיש כמה הרבה יש בכדור הארץ, וכן עד כמה תלויות האומות השונות זו בזו במסגרת ה[[ביוספרה]] המשותפת לכולם.  

אחד הנימוקים בעד חקר מסע החלל הוא נימוק של [[קיימות]] - כלומר יום אחד עלול להתרחש בכדור הארץ [[אסון סביבתי]] שעלול [[הכחדת האנושות|להכחיד את האנושות]] - לדוגמה פגיעה של אסטרואיד (בדומה לזה שהכחיד את הדינוזאורים), מחלה של התבואה ("ככלות העשב") בעיות אקלים ([[התחממות עולמית]]) או בעיות אחרות (ראו [[גבולות פלנטריים]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]). מול כל הבעיות האלה האנושות תהיה בטוחה יותר אם תתיישב גם בפלנטות אחרות. נימוק כזה הובא לא פעם בספרי מדע בדיוני (לדוגמה לארי ניבן, אייזק אסימוב, רוברט היינלין) וכן על ידי מדענים כמו [[סטיבן הוקינג]]. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978814,00.html פרופ' הוקינג: חייבים להתחיל לעזוב את כדור הארץ], ynet, 21.06.17}}כמו כן היו מספר אסטרונטאים שבעקבות המסע אל מחוץ לכדור הארץ הפכו ל[[סביבתנות|תומכי הגנה על הסביבה]] ובעלי ראיית עולם [[אוניברסליזם|אוניברסלית]] שכן המסע לחלל מדגיש כמה הרבה יש בכדור הארץ, וכן עד כמה תלויות האומות השונות זו בזו במסגרת ה[[ביוספרה]] המשותפת לכולם.  

בעוד שניתן לקבל טיעון של מסע לחלל כדרך להתמודד עם בעיות קיימות, יש זרמים בקיימות המצביעים על כך שמסעות לחלל עלולים ליצור אופטימיזם מפורז ולעודד [[אופטימיזם טכנולוגי]], מתוך ציפייה לפתור [[השפעות סביבתיות|בעיות אקולוגית]] חמורות כמו [[זיהום]] או פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] על ידי מסע לחלל. דוגמה לדבר זה היא האמונה שמגבלת משאבים אינה חשובה, שכן אם יהיו חסרים [[משאבים מתכלים]] כגון מתכות יקרות, ניתן יהיה לנסוע לאסטרואידים או לירח ו[[כרייה|לכרות אותם שם]], דוגמה אחרת היא המחשבה ש[[גידול אוכלוסין]] אינו מהותי שכן אם יהיו יותר מידי אנשים בכדור הארץ הדבר יעודד הגירה לישובים בפלנטות אחרות.  

בעוד שניתן לקבל טיעון של מסע לחלל כדרך להתמודד עם בעיות קיימות, יש זרמים בקיימות המצביעים על כך שמסעות לחלל עלולים ליצור ולעודד [[אופטימיזם טכנולוגי]] או אופטימיזם מופרז, מתוך ציפייה לפתור [[השפעות סביבתיות|בעיות אקולוגית]] חמורות כמו [[זיהום]] או פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] על ידי מסע לחלל. דוגמה לדבר זה היא האמונה שמגבלת משאבים אינה חשובה, שכן אם יהיו חסרים [[משאבים מתכלים]] כגון מתכות יקרות, ניתן יהיה לנסוע לאסטרואידים או לירח ו[[כרייה|לכרות אותם שם]], דוגמה אחרת היא המחשבה ש[[גידול אוכלוסין]] אינו מהותי שכן אם יהיו יותר מידי אנשים בכדור הארץ, הדבר יעודד הגירה לישובים בפלנטות אחרות.  

הבעיה במחשבה הראשונה היא שסוג אחד חשוב של [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] החשובים בכדור הארץ הם [[דלק מחצבי]] - [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]] שנוצרו עקב תהליכים ביולוגיים ולכן אינם נמצאים בכמות גדולה מחוץ לכדור הארץ. אפשר לחשוב על כרייה יסודות כמו [[אורניום]] או [[תוריום]] לשם [[אנרגיה גרעינית]] אבל לכך יש מגבלות אחרות כגון בעיות בטיחות גרעינית ובעיות הנדסיות. מגבלה אחרת היא על מגבלות על שינוי של [[מחזורים אקולוגיים]] - לדוגמה [[שיא תפוקת הזרחן]] הוא מגבלת משאב מתכלה מצד אחד, אבל בצד השני יש בעיה של כמות הזרחן שניתן להכניס לתוך המערכת האקולוגית בגלל שינויים של [[מחזור הזרחן]] (ראו [[גבולות פלנטריים]]).  

הבעיה במחשבה הראשונה היא שסוג אחד חשוב של [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] החשובים בכדור הארץ הם [[דלק מחצבי]] - [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]] שנוצרו עקב תהליכים ביולוגיים ולכן אינם נמצאים בכמות גדולה מחוץ לכדור הארץ. אפשר לחשוב על כרייה יסודות כמו [[אורניום]] או [[תוריום]] לשם [[אנרגיה גרעינית]] אבל לכך יש מגבלות אחרות כגון בעיות בטיחות גרעינית ובעיות הנדסיות. מגבלה אחרת היא על מגבלות הנוגעות לשינוי ב[[מחזורים אקולוגיים]] - לדוגמה [[שיא תפוקת הזרחן]] הוא מגבלת משאב מתכלה מצד אחד, אבל בצד השני יש בעיה של כמות הזרחן שניתן להכניס לתוך המערכת האקולוגית בגלל שינויים של [[מחזור הזרחן]] (ראו [[גבולות פלנטריים]]).  

בטווח של מאות השנים הבאות לא נראה שניתן יהיה להוציא בני אדם בקלות מכדור הארץ, וגם אם כן (לדוגמה על ידי [[מעלית חלל]]) יש בעיה של התיישבות בכוכבים אחרים. הסביבה מחוץ לכדור הארץ היא עויינת מאד ביעדים סבירים (ירח, אסטרואידים, מאדים) וכוללת התמודדות עם מחסור בחמצן, קור וחום קיצוניים, איומים מצד אסטרואידים ועוד. בנוסף כדי לקיים התיישבות שתחזיק מעמד במשך שנים יש צורך ב[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שתוכל לספק [[מזון]], וכן [[מים]] ומחזורים שלמים של כל היסודות הדרושים לבני האדם ולצמחים - [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] וכו'. נכון לשנת 2014, נעשה רק נסיון אחד רציני בתחום - [[ביוספרה 2]] והוא נכשל בגלל קריסה אקולוגית.  

בטווח של מאות השנים הבאות, לא נראה שניתן יהיה להוציא בני אדם בקלות מכדור הארץ, וגם אם כן (לדוגמה על ידי [[מעלית חלל]]) יש בעיה של התיישבות בכוכבים אחרים. הסביבה מחוץ לכדור הארץ היא עויינת מאד ביעדים סבירים (ירח, אסטרואידים, מאדים) וכוללת התמודדות עם מחסור בחמצן, קור וחום קיצוניים, איומים מצד אסטרואידים, הגנה מפני קרינה קוסמית ועוד. בנוסף כדי לקיים התיישבות שתחזיק מעמד במשך שנים, יש צורך ב[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שתוכל לספק [[מזון]], וכן [[מים]] ומחזורים שלמים של כל היסודות הדרושים לבני האדם ולצמחים - [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] וכו'. נכון לשנת 2018, נעשה רק נסיון אחד רציני בתחום של חיקוי המערכת האקולוגית - [[ביוספרה 2]] והוא נכשל בגלל קריסה אקולוגית.  

תנאי מקדים לכך שניתן יהיה לייצב מערכות אקולוגיות בהתיישבויות כאלה הוא הבנה טובה יותר כיצד ניתן לקיים [[קיימות|קיימות ביולוגית]] ו[[קיימות חברתית]] ארוכת טווח כדו בתנאים קלים בהרבה שיש בכדור הארץ. לדוגמה קשה להניח שבתנאים קיצוניים של התיישבות חלל ניתן יהיה לקיים [[גידול אוכלוסין]] וגידול ב[[צריכת האנרגיה לנפש]] וגידול בצריכת משאבים שאופיינית כיום למערכת ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] המחייב [[צמיחה כלכלית]]. יתר על כן מודלים של [[גידול מעריכי]] מראים שגם אם בדרך כלשהי ניישב את מאדים לדוגמה בתוך תקופה קצרה, אבל ימשך גידול אוכלוסין מהיר בקצב מעריכי, אזי בתוך תקופה קצרה של מספר עשרות שנים יש צורך שוב בעוד כדורי ארץ או כוכבי לכת דומים שאינם נמצאים בטווח סביר של הגעה בטכנולוגיות מסע שיש בידנו.  

תנאי מקדים לכך שניתן יהיה לייצב מערכות אקולוגיות בהתיישבויות כאלה הוא הבנה טובה יותר כיצד ניתן לקיים [[קיימות|קיימות ביולוגית]] ו[[קיימות חברתית]] ארוכת טווח כדו בתנאים קלים בהרבה שיש בכדור הארץ. לדוגמה קשה להניח שבתנאים קיצוניים של התיישבות חלל ניתן יהיה לקיים [[גידול אוכלוסין]] וגידול ב[[צריכת האנרגיה לנפש]] וגידול בצריכת משאבים שאופיינית כיום למערכת ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] המחייב [[צמיחה כלכלית]]. יתר על כן מודלים של [[גידול מעריכי]] מראים שגם אם בדרך כלשהי, ניישב את מאדים לדוגמה בתוך תקופה קצרה, אבל ימשך גידול אוכלוסין מהיר בקצב מעריכי, אזי בתוך תקופה קצרה של מספר עשרות שנים, יש צורך שוב בעוד כדורי ארץ או כוכבי לכת דומים, שאינם נמצאים בטווח סביר של הגעה בטכנולוגיות מסע שיש בידנו.  

אנשים ב[[פרוייקט ונוס]] טוענים כי המסע לחלל מהווה מעין "[[רעיון הקידמה|בריחה קדימה]]" שאמור להיות [[מיתוס|מיתוס מאחד]] שנועד להיות הבטחה אופטימית לפתרון הבעיות שלנו, בעוד שיש בעיות חברתיות וכלכליות קשות שעלינו לפתור ללא קשר עם מסע לחלל או כתנאי מקדים למסע כזה.

אנשים ב[[פרוייקט ונוס]] טוענים כי המסע לחלל מהווה מעין "[[רעיון הקידמה|בריחה קדימה]]" שאמור להיות [[מיתוס|מיתוס מאחד]] שנועד להיות הבטחה אופטימית לפתרון הבעיות שלנו, בעוד שיש בעיות חברתיות וכלכליות קשות שעלינו לפתור ללא קשר עם מסע לחלל או כתנאי מקדים למסע כזה.