| הפחתה נוספת של שעות העבודה היא הצעה נוספת לשם הורדת האבטלה. כלכלנים שתמכו בהצעה זו כוללים את ג'ון אר קומונס (John R. Commons), קיינס ו-Luigi Pasinetti. עם זאת כאשר שעות העבודה יורדות לאיזור של כ-40 שעות בשבוע עובדים הם פחות נלהבים להורדה נוספת של השעות, הן כדי למנוע ירידה בהכנסה והן בגלל שרבים חושבים כי מעורבת בעבודה היא דבר חשוב בפני עצמו. באופן כללי, כלכלנים מהמאה ה-20 טענו נגד הורדה נוספת של שעות העבודה כפתרון לאבטלה, בטענה כי מייצג טעות בשם Lump of labour fallacy. בשנת 2014 אחד המייסדים של גוגל, לארי פייג', הציע שבוע עבודה של ארבע ימי, כך שאם הטכנולוגיה תמשיך לייתר עבודות אנשים עדיין יוכלו למצוא תעסוקה. מבחינת המעסיקים העסקת 20 עובדים שיעבדו 20 שעות בשבוע במקום 10 עובדים שיעבדו 40 שעות בשבוע, פרושה יותר עלויות של הכשרה, אדמינסטרציה ותשלומי מיסים ופנסיות. משימות שמחולקות על פני מספר אנשים במקום לאדם בודד עלולות ליצור בעיות של תאום וחוסר המשכיות. מבחינת העובדים ואו החברה שבוע עבודה קצר יותר יכול להוות יתרונות נוספים כמו זמן לפיתוח יוזמות כלכליות, זמן להתנדבות, זמן להשקעה במשפחה, בהכנת מזון בריא יותר, ב[[תחבורה פעילה]] ועוד. | | הפחתה נוספת של שעות העבודה היא הצעה נוספת לשם הורדת האבטלה. כלכלנים שתמכו בהצעה זו כוללים את ג'ון אר קומונס (John R. Commons), קיינס ו-Luigi Pasinetti. עם זאת כאשר שעות העבודה יורדות לאיזור של כ-40 שעות בשבוע עובדים הם פחות נלהבים להורדה נוספת של השעות, הן כדי למנוע ירידה בהכנסה והן בגלל שרבים חושבים כי מעורבת בעבודה היא דבר חשוב בפני עצמו. באופן כללי, כלכלנים מהמאה ה-20 טענו נגד הורדה נוספת של שעות העבודה כפתרון לאבטלה, בטענה כי מייצג טעות בשם Lump of labour fallacy. בשנת 2014 אחד המייסדים של גוגל, לארי פייג', הציע שבוע עבודה של ארבע ימי, כך שאם הטכנולוגיה תמשיך לייתר עבודות אנשים עדיין יוכלו למצוא תעסוקה. מבחינת המעסיקים העסקת 20 עובדים שיעבדו 20 שעות בשבוע במקום 10 עובדים שיעבדו 40 שעות בשבוע, פרושה יותר עלויות של הכשרה, אדמינסטרציה ותשלומי מיסים ופנסיות. משימות שמחולקות על פני מספר אנשים במקום לאדם בודד עלולות ליצור בעיות של תאום וחוסר המשכיות. מבחינת העובדים ואו החברה שבוע עבודה קצר יותר יכול להוות יתרונות נוספים כמו זמן לפיתוח יוזמות כלכליות, זמן להתנדבות, זמן להשקעה במשפחה, בהכנת מזון בריא יותר, ב[[תחבורה פעילה]] ועוד. |
| + | [[פרוייקט וונוס ]]ו[[תנועת צייסגייסט]] כמו גם מספר אנשים וארגונים אחרים הציעו שינויים מבניים לטובת צורה של כלכלה לאחר-מחסור. אובדן העבודות נתפס כברכה ולא כאיום - שבה אנשים משוחררים מעבודות מונוטוניות ומשעממות. במודל של פרוייקט וונוס העבודות מתחלקות לכמה קטגוריות – חלקן מבוצעות או על ידי אמצעים אוטומטיים כמו מחשבים ורובוטים, חלקן מבוטלות כליל משום שאינן מביאות באמת תועלת לחברה (לדוגמה שיווק ופרסום במיוחד של מוצרים מזיקים, כמו [[עישון|טבק]]), חלקן מתחלק על פני אנשים רבים בתהליך בר קיימא ופתוח יותר של שיתופי פעולה (כמו ויקיפדיה) או מבוצעות בהתנדבות או לפי העדפה חברתית – במקום להתבסס על כפייה או על רווח כספי. אנשי התנועה טוענים גם כי זמן פנוי שיתפנה יוביל לרנסנס של יצירתיות, שיפור קהילות, שיפור ההון החברתי והפחתה של מתח נפשי עודף. |