שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,948 בתים ,  20:02, 1 במרץ 2018
שורה 106: שורה 106:  
הכנסות המדינה ממיסוי על מוצרי טבק עמדו על 6.4 מיליארד ש"ח מתוכם 6.1 מיליארד ש"ח במיסוי סיגריות, ורוב שאר הסכום ממיסוי [[טבק לגלגול סיגריות]]. {{הערה|שם =health2015}}  
 
הכנסות המדינה ממיסוי על מוצרי טבק עמדו על 6.4 מיליארד ש"ח מתוכם 6.1 מיליארד ש"ח במיסוי סיגריות, ורוב שאר הסכום ממיסוי [[טבק לגלגול סיגריות]]. {{הערה|שם =health2015}}  
   −
התפלגות העישון באוכלוסיה, עלות הסיגריות והמיסוי עליהן, וההשפעות הבריאותיות שלהן הן כולם גורמים של הגברת [[אי שוויון בישראל]] ול[[עוני]] שכן נערים עניים מעשנים יותר לעומת נערים עשירים, העישון נפוץ יותר בקרב עניים והעלות הכלכלית המוטלת על משקי בית עניים היא גבוהה מאד ומחסלת חלק גדול מהכנסות הבית. בד בבד ניתן להתייחס לעישון כאל [[מלכודת עוני]] שכן עישון של הורים, עישון בסביבה הקרובה (חברים של הורים), עישון של צעירים המוכרים לנער הם כולם גורמים המגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב ולכן הדבר תורם גם ל[[אי שוויון בריאותי בישראל]]. המיסוי על עישון נחשב מצד אחד כצעד להקטנה של [[השפעות חיצוניות]] - כדי לעודד את הציבור להיגמל מעישון וכדי לממן חלק מנזקי העישון לציבור. מצד שני היות והמיסוי מקשה יותר על הציבור העני המיסוי הזה נחשב [[מיסוי רגרסיבי]].  
+
התפלגות העישון באוכלוסיה, עלות הסיגריות והמיסוי עליהן, וההשפעות הבריאותיות שלהן הן כולם גורמים של הגברת [[אי שוויון בישראל]] ול[[עוני]] שכן נערים עניים מעשנים יותר לעומת נערים עשירים, העישון נפוץ יותר בקרב עניים והעלות הכלכלית המוטלת על משקי בית עניים גורמת נזק כפול. היבט אחד הוא שעניים מוציאים יותר על עישון לעומת עשירים - החמשיון הנמוך של משקי הבית מוציא בממוצע 177 ש"ח לעומת 77 ש"ח שמוציאים  החמשיון העשיר יותר - פרוש הדבר הוצאה גדולה פי 3. ביחס למשקל ההוצאות על עישון מסך ההוצאות של משקי הבית הוצאה משקי הבית העניים גבוה פי 6 לעומת העשירים. {{הערה| ויקטור פתאל, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04049.pdf תיאור וניתוח מיסוי סיגריות וטבק לגלגול, בחינת פערי המיסוי, דפוסי צריכה והכנסות המדינה], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 12 בספטמבר 2017, עמ' 6}} יש לשים לב כי מדובר על הוצאה ממוצעת על עישון בחמשיון  - שכוללת גם משקי בית שבהם לא מעשנים  - אין משתמע מכך שמשק בית עני שיש בו מעשן מוציא 177 ש"ח על עישון - באופן ממוצע ההוצאות על עישון עומדות על כ 0.9% מתצרוכת ההוצאות של משקי הבית בישראל. היות וכ-20% מהאכולסויה הבוגרת מעשנת פרוש הדבר כי ההוצאות למשק בית ממוצע הן כ-5% מסך ההוצאות - עם אחוז גבוה יותר בקרב משפחות עניות. הנזק הכלכלי הכולל של העישון הוא גבוה יותר היות והוא כולל נזקים בריאותיים למעשן ולסביבתו - היות והעניים מעשנים יותר הם גם חשופים יותר לבעיות של עישון כמו תחלואה נכות או מוות עקב עישון של אחד ההורים.
 +
 +
בד בבד ניתן להתייחס לעישון כאל [[מלכודת עוני]] שכן עישון של הורים, עישון בסביבה הקרובה (חברים של הורים, עישון בשכונה), עישון של צעירים המוכרים לנער הם כולם גורמים המגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב ולכן הדבר תורם גם ל[[אי שוויון בריאותי בישראל]]. המיסוי על עישון נחשב מצד אחד כצעד להקטנה של [[השפעות חיצוניות]] - כדי לעודד את הציבור להיגמל מעישון וכדי לממן חלק מנזקי העישון לציבור. מצד שני היות והמיסוי מקשה יותר על הציבור העני המיסוי הזה נחשב [[מיסוי רגרסיבי]].  
    
[[עישון ועוני|עישון מגביר את העוני]] בישראל ובמדינות אחרות. לפי הערכה משנת 2012 של משרד הבריאות, אם נדגום משק בית מהעשירון התחתון, שהכנסתו הממוצעת הגיעה באותו זמן לכ-2,705 ש"ח בחודש. בהנחה שבמשק הבית יש רק אדם אחד שמעשן, וצריכת הסיגריות שלו היא רק חפיסה ביום במחיר ממוצע של כ-20 ש"ח לחפיסה, הרי ההוצאה החודשית של משק בית זה על סיגריות מגיעה לסך של כ-600 ש"ח - שהם חמישית מסך ההכנסה החודשית למשק הבית. פרוש הדבר כי ההתמכרות לסיגריות גובה מחיר כלכלי יקר מאד מהעניים. כן יש סבירות גבוהה שדבר זה פוגע בהיבטים כמו בטחון תזונתי בחינוך ובחסכונות של משק בית זה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות, ההוצאה הביתית הממוצעת של מעשן היא 700 שקלים בחודש, מעל 8,000 ש"ח בשנה. ההוצאה המשפחתית על מוצרי טבק ועישון עלולה להגיע במשפחות מעוטות יכולת לרבע מכלל ההוצאה הביתית. דבר זה עלול להוביל לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדיל את הפערים בבריאות ובחברה. {{הערה|[http://news.walla.co.il/item/2859158 כמה כסף באמת מוציאים המעשנים על סיגריות בחודש?], וואלה, 1 במאי 2015}}
 
[[עישון ועוני|עישון מגביר את העוני]] בישראל ובמדינות אחרות. לפי הערכה משנת 2012 של משרד הבריאות, אם נדגום משק בית מהעשירון התחתון, שהכנסתו הממוצעת הגיעה באותו זמן לכ-2,705 ש"ח בחודש. בהנחה שבמשק הבית יש רק אדם אחד שמעשן, וצריכת הסיגריות שלו היא רק חפיסה ביום במחיר ממוצע של כ-20 ש"ח לחפיסה, הרי ההוצאה החודשית של משק בית זה על סיגריות מגיעה לסך של כ-600 ש"ח - שהם חמישית מסך ההכנסה החודשית למשק הבית. פרוש הדבר כי ההתמכרות לסיגריות גובה מחיר כלכלי יקר מאד מהעניים. כן יש סבירות גבוהה שדבר זה פוגע בהיבטים כמו בטחון תזונתי בחינוך ובחסכונות של משק בית זה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות, ההוצאה הביתית הממוצעת של מעשן היא 700 שקלים בחודש, מעל 8,000 ש"ח בשנה. ההוצאה המשפחתית על מוצרי טבק ועישון עלולה להגיע במשפחות מעוטות יכולת לרבע מכלל ההוצאה הביתית. דבר זה עלול להוביל לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדיל את הפערים בבריאות ובחברה. {{הערה|[http://news.walla.co.il/item/2859158 כמה כסף באמת מוציאים המעשנים על סיגריות בחודש?], וואלה, 1 במאי 2015}}
    
נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בישראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי (818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה),  עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות
 
נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בישראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי (818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה),  עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות
כעלויות פנימיות.  {{הערה|שם =health2015}} עם זאת דבר זה מניח כי כל המעשנים עושים זאת מרצונם החופשי בהתעלם מכך שמדובר [[התמכרות לעישון|במוצר ממכר]].
+
כעלויות פנימיות.  {{הערה|שם =health2015}} עם זאת דבר זה מניח כי כל המעשנים עושים זאת מרצונם החופשי - דבר המתעלם מכך שעישון הוא [[התמכרות לעישון|מוצר ממכר]] וכי חלק גדול מהמעשנים - אולי 90%, התחילו את ההתמכרות לעישון לפני הגיעם לגיל 18.
    
למרות הנזקים העצומים למשק המדינה סבל ואובדן חיים, ולמרות המיסוי הגבוה של מוצרי הטבק, המדינה כמעט ואינה משקיעה כסף (מיליוני שקלים בודדים) על מניעה וגמילה מעישון.
 
למרות הנזקים העצומים למשק המדינה סבל ואובדן חיים, ולמרות המיסוי הגבוה של מוצרי הטבק, המדינה כמעט ואינה משקיעה כסף (מיליוני שקלים בודדים) על מניעה וגמילה מעישון.

תפריט ניווט