47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חומרי גלם הוא המונח המשמש לתאור חומרים שהמין האנושי משתמש בהם כדי ליצור מוצרים. ניתן להבחין בין חומרי גלם ראשוניים כמו עופרות, עץ או או נפט גולמי, לבין חומרי גלם מעובדים כמו פלדה, נייר, או נפט מזוקק שהינם למעשה כבר מוצרים המשמשים כחומרי גלם בתליכי הפקה של מוצרים אחרים.
רוב אנשים לא מודעים לכמויות העצומות של חומרי גלם שהוצאו מהטבע לשם בניית המוצרים סביבם. דבר זה נובע מהסיבה שאנו מסתכלים בתוצר הסופי כמו שולחן עץ או מקרר מאלומניום ולא בכמות העצומה של חומרי גלם בהם השתמשו.
נכון לשנת 2001, ברחבי העולם, המין האנושי השתמש ב26 מיליארד טונות של חומרים בכל שנה, כולל :
* כריית 20 מיליארד טונות של אדמה,חצץ וחול עבדו בניית בניינים ודרכים.
* כריית 1 מיאלרד טונות של עופרת ברזל המעובדים לשם ייצור פלדה.
* כריית 700 מיליון טונות של עופרת זהב שם מיצוי זהב.
* כריתה של 1.7 מיליארד טונות של עץ לדלק, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור נייר.
* כריית 26 מיליון טונות של אשלג , ו-139 טונות של פוספט (זרחה) לקבלת זרחן ואשלגן לשם לדישון קרקע לגידולי חלקאות. (4)
נכון לשנת 2001, 6.1 מילארד התושבים שחיו בעולם השתמשו בממוצע ב137 ק"ג של פלדה בשנה במכוניות, בתים, ומוצרים . כלומר צרכו כמעט פי 2 ממשקל גופם בפלדה על שנה (זה כמובן גדול יותר עבור האדם המערבי). פרוש של דבר עיבוד של 340 ק"ג של עופרת ברזל לאדם בשנה. (5)
החוקר ג'ון יונג חישב שכדי לייצר זוג טבעות זהב, העופרה המעובדת יוצרת חור בקרקע ברוחב 2 מטר, עומק של 2 מטר, ואורך של 3.3 מטר. דבר זה לא כולל את הציאניד בו משתמשים כדי להפריד את הזהב מהעופרה (6).
הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי פר אדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו 352 ק"ג בארה"ב. (7).
העיבוד של כמויות עצומות של עופרות לייצור מתכות מזהם באופן מקומי את האוויר והמים. החפירות באזור הכירה גורמות להרס על פני שטח גדול מסביב, בנוסף, הוצאת האדמה הדחוסה פרושה מצבורים עצומים של עפר שכן הנפח לאחר העיבוד גדול מהנפח לפני העיבוד. בנוסף לכך יש שימוש באנרגיה רבה לשם כרייה ועיבוד. בארה"ב, תעשיית הפלדה לבדה משתמשת בכמות חשמל זהה לזו של 90 מיליון משקי בית (8).
בניית כלכלה בת קיימא תלויה בעיצוב מחדש של כלכלת החומרים בגלל שבאופן שבו היא בנויה כיום היא מתנגשת עם הסביבה. וויליאם מקודנו ומיכאל ברגואנרט מדברים על כך ב"מאמר "[[המהפכה התעשייתית הבאה]]" - כלכלה רגנרטיבית ולא לינארית, או מעריסה לעריסה. במקום הזרימה הלינראי העכשווית. אוכלוסיה יציבה תצטרך להשתמש במחזור סגור של חומרים. (9)
מקור - לסטר בראון, אקו כלכלה, פרק 6, עמוד 123-122.
==הערות שוליים==
4. U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey (USGS), Mineral
Commodity Summaries 2001 (Washington, DC: 2001); stone, sand and gravel,
and clays from John E. Young, Mining the Earth, Worldwatch Paper 109
(Washington, DC: Worldwatch Institute, July 1992); fossil fuels in oil equivalent,
from BP, BP Statistical Review of World Energy 2001 (London: Group
Media & Publications, June 2001); wood figures from Emily Matthews et
al., Pilot Analysis of Global Ecosystems: Forest Ecosystems (Washington,
DC: World Resources Institute, 2000), pp. 27, 39.
5. Steel and iron ore production from USGS, op. cit. note 4; United Nations,
World Population Prospects: The 2000 Revision (New York: February 2001).
6. John E. Young, “For the Love of Gold,” World Watch, May/June 1993, pp.
19–26.
7. International Iron and Steel Institute (IISI), “The Major Steel Producing Countries,”
<www.worldsteel.org>, viewed 21 May 2001; United Nations, op.
cit. note 5.
8. Hal Kane, “Steel Production Falls,” in Lester R. Brown et al., Vital Signs
1993 (New York: W.W. Norton & Company, 1993), p. 76.
9. William McDonough and Michael Braungart, “The NEXT Industrial Revolution,”
The Atlantic Monthly, October 1998, p. 88.
[[קטגוריה:סביבה]]
רוב אנשים לא מודעים לכמויות העצומות של חומרי גלם שהוצאו מהטבע לשם בניית המוצרים סביבם. דבר זה נובע מהסיבה שאנו מסתכלים בתוצר הסופי כמו שולחן עץ או מקרר מאלומניום ולא בכמות העצומה של חומרי גלם בהם השתמשו.
נכון לשנת 2001, ברחבי העולם, המין האנושי השתמש ב26 מיליארד טונות של חומרים בכל שנה, כולל :
* כריית 20 מיליארד טונות של אדמה,חצץ וחול עבדו בניית בניינים ודרכים.
* כריית 1 מיאלרד טונות של עופרת ברזל המעובדים לשם ייצור פלדה.
* כריית 700 מיליון טונות של עופרת זהב שם מיצוי זהב.
* כריתה של 1.7 מיליארד טונות של עץ לדלק, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור נייר.
* כריית 26 מיליון טונות של אשלג , ו-139 טונות של פוספט (זרחה) לקבלת זרחן ואשלגן לשם לדישון קרקע לגידולי חלקאות. (4)
נכון לשנת 2001, 6.1 מילארד התושבים שחיו בעולם השתמשו בממוצע ב137 ק"ג של פלדה בשנה במכוניות, בתים, ומוצרים . כלומר צרכו כמעט פי 2 ממשקל גופם בפלדה על שנה (זה כמובן גדול יותר עבור האדם המערבי). פרוש של דבר עיבוד של 340 ק"ג של עופרת ברזל לאדם בשנה. (5)
החוקר ג'ון יונג חישב שכדי לייצר זוג טבעות זהב, העופרה המעובדת יוצרת חור בקרקע ברוחב 2 מטר, עומק של 2 מטר, ואורך של 3.3 מטר. דבר זה לא כולל את הציאניד בו משתמשים כדי להפריד את הזהב מהעופרה (6).
הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי פר אדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו 352 ק"ג בארה"ב. (7).
העיבוד של כמויות עצומות של עופרות לייצור מתכות מזהם באופן מקומי את האוויר והמים. החפירות באזור הכירה גורמות להרס על פני שטח גדול מסביב, בנוסף, הוצאת האדמה הדחוסה פרושה מצבורים עצומים של עפר שכן הנפח לאחר העיבוד גדול מהנפח לפני העיבוד. בנוסף לכך יש שימוש באנרגיה רבה לשם כרייה ועיבוד. בארה"ב, תעשיית הפלדה לבדה משתמשת בכמות חשמל זהה לזו של 90 מיליון משקי בית (8).
בניית כלכלה בת קיימא תלויה בעיצוב מחדש של כלכלת החומרים בגלל שבאופן שבו היא בנויה כיום היא מתנגשת עם הסביבה. וויליאם מקודנו ומיכאל ברגואנרט מדברים על כך ב"מאמר "[[המהפכה התעשייתית הבאה]]" - כלכלה רגנרטיבית ולא לינארית, או מעריסה לעריסה. במקום הזרימה הלינראי העכשווית. אוכלוסיה יציבה תצטרך להשתמש במחזור סגור של חומרים. (9)
מקור - לסטר בראון, אקו כלכלה, פרק 6, עמוד 123-122.
==הערות שוליים==
4. U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey (USGS), Mineral
Commodity Summaries 2001 (Washington, DC: 2001); stone, sand and gravel,
and clays from John E. Young, Mining the Earth, Worldwatch Paper 109
(Washington, DC: Worldwatch Institute, July 1992); fossil fuels in oil equivalent,
from BP, BP Statistical Review of World Energy 2001 (London: Group
Media & Publications, June 2001); wood figures from Emily Matthews et
al., Pilot Analysis of Global Ecosystems: Forest Ecosystems (Washington,
DC: World Resources Institute, 2000), pp. 27, 39.
5. Steel and iron ore production from USGS, op. cit. note 4; United Nations,
World Population Prospects: The 2000 Revision (New York: February 2001).
6. John E. Young, “For the Love of Gold,” World Watch, May/June 1993, pp.
19–26.
7. International Iron and Steel Institute (IISI), “The Major Steel Producing Countries,”
<www.worldsteel.org>, viewed 21 May 2001; United Nations, op.
cit. note 5.
8. Hal Kane, “Steel Production Falls,” in Lester R. Brown et al., Vital Signs
1993 (New York: W.W. Norton & Company, 1993), p. 76.
9. William McDonough and Michael Braungart, “The NEXT Industrial Revolution,”
The Atlantic Monthly, October 1998, p. 88.
[[קטגוריה:סביבה]]