שינויים

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה ב[[יער|אדמות יער]].  קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות  איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה ב[[יער|אדמות יער]].  קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות  איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>

בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות של [[אובדן קרקע]] (כמו [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] , ואלו מצטרפות לבעיות נוספות כמו  [[משבר המים העולמי]]. יחדיו גורמים אלה גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  

בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות של [[אובדן קרקע]] (כמו [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] , ואלו מצטרפות לבעיות נוספות כמו  [[משבר המים העולמי]]. יחדיו גורמים אלה גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]].  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>   

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>   

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה מ[[שחיקת קרקע(soil erosion, soil degradation, land degradation)|שחיקת קרקע]], דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.  

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה מ[[שחיקת קרקע]], דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.  

==גורמים לבליית קרקע==

==גורמים לבליית קרקע==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{מים}}

{{מים}}