שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 34 בתים ,  21:22, 24 בפברואר 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אובדן קרקע''' (Land degradation, soil degradation) או  '''שחיקת קרקע''' או '''דלדול קרקע''' הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך של פגיעה]] ביצרניות ה[[קרקע]], איכותה וכמותה. {{הערה|שם=aviad2010|יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה,  מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010}} אובדן כזה נגרמת בעיקר על ידי [[השפעות סביבתיות]] של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת ב[[מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזורים אקולוגיים]].  
+
'''אובדן קרקע''' (באנגלית: '''Land degradation'''{{כ}} או '''Soil degradation''') או  '''שחיקת קרקע''' או '''דלדול קרקע''' הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך של פגיעה]] ביצרניות ה[[קרקע]], איכותה וכמותה. {{הערה|שם=aviad2010|יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה,  מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010}} אובדן כזה נגרמת בעיקר על ידי [[השפעות סביבתיות]] של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת ב[[מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזורים אקולוגיים]].  
 
[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק חום - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות. ]]
 
[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק חום - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות. ]]
   שורה 13: שורה 13:  
שלושת הגורמים האלה יוצרים [[תהליך|תהליכים]] קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות ([[חקלאות כרות והבער]], עוד סיבה היא [[שרפות בגלל שינויי אקלים]], מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.
 
שלושת הגורמים האלה יוצרים [[תהליך|תהליכים]] קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות ([[חקלאות כרות והבער]], עוד סיבה היא [[שרפות בגלל שינויי אקלים]], מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.
   −
אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]]. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], עקב מחסור בגשמים בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] ועקב [[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}.  
+
אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]]. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], עקב מחסור בגשמים בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועקב [[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}.  
   −
בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שהנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}}
+
בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}}
    
== סיבות לאובדן קרקעות ==
 
== סיבות לאובדן קרקעות ==
שורה 38: שורה 38:  
ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע(ראה פסקה קודמת) עובד בצורה טובה מאוד. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע, על היצורים שבתוכה, מהתחממות יתר מקרני השמש, מקור, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]]. לכן ביערות קצב היווצרות הקרקע יכול להיות גבוה יותר מקצב הרס הקרקע{{הערה|Joe A. Friend [http://www.camphorlaurel.com.au/soilformation.html Achieving soil sustainability]}}.
 
ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע(ראה פסקה קודמת) עובד בצורה טובה מאוד. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע, על היצורים שבתוכה, מהתחממות יתר מקרני השמש, מקור, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]]. לכן ביערות קצב היווצרות הקרקע יכול להיות גבוה יותר מקצב הרס הקרקע{{הערה|Joe A. Friend [http://www.camphorlaurel.com.au/soilformation.html Achieving soil sustainability]}}.
   −
[[ברוא יערות]] - עם עקב [[כריתה]] לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל [[שריפות יער]] או בגלל שריפה מכוונת לצרכי [[חקלואת כרות והבער]]  גומרת לכך שהקרקע באזורים החמים, נחשפת לקרינת השמש. קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה שעוד נותרת(עשבים, הנמצאים בדרך כלל בקומות התחתונות ב[[יער]] ולכן אינם רגילים לתנאי חום,יובש). באזורים הקרים הדבר חושף אותה למכות קור. בכל האזורים, הדבר מונע מהקרקע לקבל חומרי תזונה כי אין צמחים ובעלי חיים שירקיבו(כלומר שובר את מחזור התחדשות הקרקע), חושף אותה לסחף על ידי המים והרוח. שילוב הגומרים האלה מביא להרס הקרקע מהיר - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה ענייה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.  
+
[[ברוא יערות]] - עם עקב [[כריתה]] לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל [[שריפות יער]] או בגלל שריפה מכוונת לצורכי [[חקלאות כרות והבער]]  גומרת לכך שהקרקע באזורים החמים, נחשפת לקרינת השמש. קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה שעוד נותרת(עשבים, הנמצאים בדרך כלל בקומות התחתונות ב[[יער]] ולכן אינם רגילים לתנאי חום,יובש). באזורים הקרים הדבר חושף אותה למכות קור. בכל האזורים, הדבר מונע מהקרקע לקבל חומרי תזונה כי אין צמחים ובעלי חיים שירקיבו(כלומר שובר את מחזור התחדשות הקרקע), חושף אותה לסחף על ידי המים והרוח. שילוב הגומרים האלה מביא להרס הקרקע מהיר - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה ענייה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.  
    
ביער, יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך [[יער]].  
 
ביער, יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך [[יער]].  
שורה 55: שורה 55:  
אזור חם לא חייב להיות אזור יבש-ביערות הגשם, אשר נמצאים באותו המרחק מקו המשווה כמו מדבר סהרה, האקלים חם, השמש החמה מאדה את המים מהר, אבל אין יובש. הסיבה לכך היא [[שירות אקולוגי]] של [[הבאת גשם]] על ידי היער.  
 
אזור חם לא חייב להיות אזור יבש-ביערות הגשם, אשר נמצאים באותו המרחק מקו המשווה כמו מדבר סהרה, האקלים חם, השמש החמה מאדה את המים מהר, אבל אין יובש. הסיבה לכך היא [[שירות אקולוגי]] של [[הבאת גשם]] על ידי היער.  
   −
מצד אחד העצים ושאר הצמחים שומרים על הקרקע מפני קרינת שמש חזקה מידי(כלומר יוצרים צל) ובכך מונעים אידוי מים חזק מידי ממנה. בצמרות העצים קרינת השמש כמובן פוגעת בכל הכח אבל הם בנויים כך שזה לא מפריעה להם-להפך. באמצעות הפוטוסינטזה חלק ניכר מהעוצמה האדירה של קרינת השמש עוזר לבנות את גוף הצמח ובו זמנית לייצר חמצן. עוד חלק באמת מחמם את העץ, אבל מהענפים עצמם המים לא מתאדים כי למרות שבתוך הענפים יש מים, קליפת העץ הקשה מונעת מהקרינה להגיע אליהם. מהעלים המים דווקא מתאדים, במהלך תהליך נשימת הצמח אבל מים שהעץ שואב מהקרקע מפצים על המחסור. המים שמתאדים מהעלים הופכים אחר כך לענני גשם ומהם יורד גשם. כאשר יורד גשם, זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר איזור לחץ נמוך מה שמסיע עוד ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הגשם שיורד משקה את הקרקע והיא נותנת מים לצמחים אשר מגנים עליה מקרינת יתר ולכן המים בתוכה לא מתאדים יותר מידי וכך ביער הגשם תמיד יש מספיק מים.
+
מצד אחד העצים ושאר הצמחים שומרים על הקרקע מפני קרינת שמש חזקה מידי(כלומר יוצרים צל) ובכך מונעים אידוי מים חזק מידי ממנה. בצמרות העצים קרינת השמש כמובן פוגעת בכל הכח אבל הם בנויים כך שזה לא מפריעה להם-להפך. באמצעות הפוטוסינתזה חלק ניכר מהעוצמה האדירה של קרינת השמש עוזר לבנות את גוף הצמח ובו זמנית לייצר חמצן. עוד חלק באמת מחמם את העץ, אבל מהענפים עצמם המים לא מתאדים כי למרות שבתוך הענפים יש מים, קליפת העץ הקשה מונעת מהקרינה להגיע אליהם. מהעלים המים דווקא מתאדים, במהלך תהליך נשימת הצמח אבל מים שהעץ שואב מהקרקע מפצים על המחסור. המים שמתאדים מהעלים הופכים אחר כך לענני גשם ומהם יורד גשם. כאשר יורד גשם, זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר איזור לחץ נמוך מה שמסיע עוד ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הגשם שיורד משקה את הקרקע והיא נותנת מים לצמחים אשר מגנים עליה מקרינת יתר ולכן המים בתוכה לא מתאדים יותר מידי וכך ביער הגשם תמיד יש מספיק מים.
 
   
 
   
 
כאשר יש [[ברוא יערות]], הקרקע והצמחים העשבוניים שמתחת לעצים נחשפת לקרינת שמש חזקה. קרינה זו פוגעת בצמחים ומייבשת את הקרקע. אם בגלל רעיית בעלי חיים או חקלאות הקרקע נחשפת לגמרי המצב מוחמר. אם הקרקע מתייבשת גם הצמחים נפגעים. אם אין צמחים, אין יותר לחות באוויר ואין ענני גשם ממנה. ואז אין אזור לחץ נמוך ואין הסעת ענני גשם נוספים מהאוקיינוסים. כאשר אין לחות, אין מים, אין גם קרקע פורייה והאזור הופך למדבר. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.
 
כאשר יש [[ברוא יערות]], הקרקע והצמחים העשבוניים שמתחת לעצים נחשפת לקרינת שמש חזקה. קרינה זו פוגעת בצמחים ומייבשת את הקרקע. אם בגלל רעיית בעלי חיים או חקלאות הקרקע נחשפת לגמרי המצב מוחמר. אם הקרקע מתייבשת גם הצמחים נפגעים. אם אין צמחים, אין יותר לחות באוויר ואין ענני גשם ממנה. ואז אין אזור לחץ נמוך ואין הסעת ענני גשם נוספים מהאוקיינוסים. כאשר אין לחות, אין מים, אין גם קרקע פורייה והאזור הופך למדבר. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.
שורה 71: שורה 71:  
* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום ב[[טבע עירוני|טבע העירוני]].  
 
* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום ב[[טבע עירוני|טבע העירוני]].  
   −
* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והיתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].  
+
* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והייתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].  
   −
* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]] גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.
+
* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע [[התחממות גלובלית|שינויי האקלים]] גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.
    
* קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.
 
* קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.
שורה 114: שורה 114:     
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==
 
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==
מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר ל[[אנרגיה נקייה]] לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]].  
+
מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר ל[[אנרגיה נקייה]] לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]].  
    
המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.
 
המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

תפריט ניווט