שינויים

[[תמונה:Kenneth E Boulding.jpg|left|thumb|200px|קנת' בולדינג]]

[[תמונה:Kenneth E Boulding.jpg|left|thumb|200px|קנת' בולדינג]]

'''קנת' אוורת בולדינג''' (18 בינואר 1910 - 18 במרץ 1993) '''Kenneth Ewart Boulding''', היה כלכלן, מחנך, משורר, מיסטיקן דתי, קוויקריסט מסור, פעיל שלום, מדען מערכות ופילוסוף בין-תחומי. הוא אחד האבות המייסדים של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ושל [[כלכלה אבולוציונית]].  

'''קנת' אוורת בולדינג''' ('''Kenneth Ewart Boulding'''{{כ}};18 בינואר 1910 - 18 במרץ 1993) היה כלכלן, מחנך, משורר, מיסטיקן דתי, קוויקריסט מסור, פעיל שלום, מדען מערכות ופילוסוף בין-תחומי. הוא אחד האבות המייסדים של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ושל [[כלכלה אבולוציונית]].  

==ביוגרפיה==

==ביוגרפיה==

בולדינג הדגיש כי הכלכלה האנושית והתנהגויות אחרות הינן טבועות בתוך [[מערכות מורכבות|מערכת]] מחברת גדולה יותר: כדי להבין את ההשפעות של ההתנהגות שלנו, כלכלית או אחרת, קודם עלינו לחקור ולפתח הבנה מדעית של הדינמיקה של המערכת הכללית, החברה העולמית שבה אנו חיים. בולדינג האמין, שבהעדר מאמץ מחוייב למחקר והבנה הנכונים של מדעי החברה, המין האנושי עלול להיכחד. אבל הוא מת אופטימי, כשהוא מאמין שהמסע האבולוציוני שלנו רק החל את דרכו.

בולדינג הדגיש כי הכלכלה האנושית והתנהגויות אחרות הינן טבועות בתוך [[מערכות מורכבות|מערכת]] מחברת גדולה יותר: כדי להבין את ההשפעות של ההתנהגות שלנו, כלכלית או אחרת, קודם עלינו לחקור ולפתח הבנה מדעית של הדינמיקה של המערכת הכללית, החברה העולמית שבה אנו חיים. בולדינג האמין, שבהעדר מאמץ מחוייב למחקר והבנה הנכונים של מדעי החברה, המין האנושי עלול להיכחד. אבל הוא מת אופטימי, כשהוא מאמין שהמסע האבולוציוני שלנו רק החל את דרכו.

==עבודתו==

==עבודתו==

===רווחה והון===

===רווחה והון===

בולדינג התנגד ל"אקסיומה" שיש בכלכלה הנאו קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. כבר ב-1945 טען בולדינג כי הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכת מוצרים, אלא ממאגרים של [[הון]] (כולל הון טבעי) שמספקים שירותים. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר האחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק, או בערך החברתי שמקבלים ממנו (שירות של מקובלת חברתית) ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא להנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.  

בולדינג התנגד ל"אקסיומה" שיש בכלכלה הנאו-קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. כבר ב-1945 טען בולדינג כי הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכת מוצרים, אלא ממאגרים של [[הון]] (כולל הון טבעי) שמספקים שירותים. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר האחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק, או בערך החברתי שמקבלים ממנו (שירות של מקובלת חברתית) ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא להנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.  

לפי בולדינג. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו ב[[ביוספרה|מערכת האקולוגית]], יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה רדיקלית מרוב הטענות הכלכליות שמתבוננות בהגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית.  

לפי בולדינג. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו ב[[ביוספרה|מערכת האקולוגית]], יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה רדיקלית מרוב הטענות הכלכליות שמתבוננות בהגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית.  

===הון רוחני===

===הון רוחני===

בולדינג הוא הראשון שהשתמש במונח "[[הון נפשי]]" או "[[הון רוחני]]" (Psychic capital) בשנת 1950. [[הון]] הוא צבירה של עושר, ובהון נפשי הצבירה היא של מצבים נפשיים רצויים, שנטען שהם עוברים במהירות בטבע. המצבים הנפשיים יכולים להיות זכרונות של עונג, הצלחה, הישג, הכרה. התשוקה להוסיף להון הנפשי יכולה להיות תמריץ חזק.  

בולדינג הוא הראשון שהשתמש במונח "[[הון נפשי]]" או "[[הון רוחני]]" (Psychic capital) בשנת 1950. [[הון]] הוא צבירה של עושר, ובהון נפשי הצבירה היא של מצבים נפשיים רצויים, שנטען שהם עוברים במהירות בטבע. המצבים הנפשיים יכולים להיות זיכרונות של עונג, הצלחה, הישג, הכרה. התשוקה להוסיף להון הנפשי יכולה להיות תמריץ חזק.  

עם זאת, כישלון במשימה יכול להוביל לדלדול של ההון הנפשי. צבירה של זיכרונות שליליים של כישלונות, מחלות, זוועות, או מה שנתפס כאי צדק ודעה קדומה יכולה להיות מוגדת כהון נפשי שלילי. גם הון נפשי שלילי יכול להיות כוח מניע חזק, על ידי חתירה לעונג על ידי נקמה, או תיקון העוול.

עם זאת, כישלון במשימה יכול להוביל לדלדול של ההון הנפשי. צבירה של זיכרונות שליליים של כישלונות, מחלות, זוועות, או מה שנתפס כאי צדק ודעה קדומה יכולה להיות מוגדת כהון נפשי שלילי. גם הון נפשי שלילי יכול להיות כוח מניע חזק, על ידי חתירה לעונג על ידי נקמה, או תיקון העוול.