שינויים

'''מעבר לצמיחה''' (Beyond Growth) הוא ספר עיון ב[[כלכלה בת קיימא]] מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], שעוסק ב[[כלכלת מצב יציב]]. זהו המשך הפיתוח של משנתו של דיילי שתוארה בספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]]. הספר יצא לאור בשנת 1996.  

'''מעבר לצמיחה''' (באנגלית: '''Beyond Growth''') הוא ספר עיון ב[[כלכלה בת קיימא]] מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], שעוסק ב[[כלכלת מצב יציב]]. זהו המשך הפיתוח של משנתו של דיילי שתוארה בספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]]. הספר יצא לאור בשנת 1996.  

==צריכה ורווחה==

==צריכה ורווחה==

בפרק השלישי של הספר עוסק דיילי במושג הצריכה והתרומה שלה לכלכלה.

בפרק השלישי של הספר עוסק דיילי במושג הצריכה והתרומה שלה לכלכלה.

===צריכה ומשאבי טבע בתאוריה הנאו קלאסית===

===צריכה ומשאבי טבע בתאוריה הנאו-קלאסית===

דיילי טוען כי התרומה של [[משאבי טבע]] ו[[השפעות סביבתיות]] לא נלקחת בחשבון בצורה טובה על ידי התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית.  

דיילי טוען כי התרומה של [[משאבי טבע]] ו[[השפעות סביבתיות]] לא נלקחת בחשבון בצורה טובה על ידי התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית.  

דיילי מזכיר את ההתייחסות של [[אלפרד מרשל]] וכלכלנים [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] למושג הצריכה. לפי מרשל בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה. הוא מזכיר כלכלנים נוספים שמתייחסים לחוק הראשון של התרמודינמיקה. על פי גשיה זו אותם אטומים שנכנסים לתהליך הכלכלי הם אותם אטומים שיוצאים ממנו. לפי חוק שימור החומר\אנרגיה בני אדם אינם יכולים לבצע הפחתה או יצירה של חומר\אנרגיה. כל מה שהתהליך הכלכלי מבצע הוא סידור מחדש של החומר אנרגיה. לפי מרשל וכלכלנים נאו קלאסים נוספים, פעילות הייצור והצריכה היא פשוט סידור מחדש של החומר\אנרגיה באמצעות הון תעשייתי ועבודה - והערך הכלכלי הוא תוצר של אותו סידור. אין לכן כל חשש מפני מחסור במשאבי טבע - היות ומה שחסר הם עובדים והון שיכולים לבצע את הסידור מחדש ואילו חומר\אנרגיה נמצא בשפע אדיר. מכאן ניתן להגיע למסקנה שהמשאבים הטבעיים אינם חשובים ולכן ניתן להתעלם מהם לחלוטין במהלך האנליזה הכלכלית.  

דיילי מזכיר את ההתייחסות של [[אלפרד מרשל]] וכלכלנים [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] למושג הצריכה. לפי מרשל בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה. הוא מזכיר כלכלנים נוספים שמתייחסים לחוק הראשון של התרמודינמיקה. על פי גישה זו אותם אטומים שנכנסים לתהליך הכלכלי הם אותם אטומים שיוצאים ממנו. לפי חוק שימור החומר/אנרגיה בני אדם אינם יכולים לבצע הפחתה או יצירה של חומר/אנרגיה. כל מה שהתהליך הכלכלי מבצע הוא סידור מחדש של החומר אנרגיה. לפי מרשל וכלכלנים נאו-קלאסיים נוספים, פעילות הייצור והצריכה היא פשוט סידור מחדש של החומר/אנרגיה באמצעות הון תעשייתי ועבודה - והערך הכלכלי הוא תוצר של אותו סידור. אין לכן כל חשש מפני מחסור במשאבי טבע - היות ומה שחסר הם עובדים והון שיכולים לבצע את הסידור מחדש ואילו חומר/אנרגיה נמצא בשפע אדיר. מכאן ניתן להגיע למסקנה שהמשאבים הטבעיים אינם חשובים ולכן ניתן להתעלם מהם לחלוטין במהלך האנליזה הכלכלית.  

היבט זה בא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של התאוריה הכלכלית כמו משוואת קוב דאגלס שבה אין התייחסות למשאבי טבע בדרך כלל (תוצר הכלכלי הוא מכפלה של הון בעבודה) ואם יש התייחסות כזו הרי שמדובר באיבר נוסף במכפלה - כך שהון ועבודה הם תחליפיים לחלוטין למשאבי טבע - ניתן לייצר כל כמות של תוצר גם עם כמות אפסית של משאבי טבע. דבר שזכה לביקורת במודל [[זרמים ומאגרים]] של [[ג'ורג'סקיו רוגן]].  

היבט זה בא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של התאוריה הכלכלית כמו משוואת קוב דאגלס שבה אין התייחסות למשאבי טבע בדרך כלל (תוצר הכלכלי הוא מכפלה של הון בעבודה) ואם יש התייחסות כזו הרי שמדובר באיבר נוסף במכפלה - כך שהון ועבודה הם תחליפיים לחלוטין למשאבי טבע - ניתן לייצר כל כמות של תוצר גם עם כמות אפסית של משאבי טבע. דבר שזכה לביקורת במודל [[זרמים ומאגרים]] של [[ג'ורג'סקיו רוגן]].  

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

כאשר העולם היה ריק - מעט אנשים שצרכו מעט יחסית, היה קל להתעלם מהיבט זה, כיום יותר ויותר קשה לבצע זאת. בנוסף כאשר היו הרבה עצים ומעט אנשים התרומה השולית של כל עץ לרווחה היתה נמוכה - היו הרבה עצים כך שהפסד קטן של שירותי טבע היה דבר בלתי מורגש. לעומת זאת התרומה של שולחן נוסף והשירותים ששולחן זה יכל לספק היו גדולים. לעומת זאת בעולם מלא - עולם שיש בו הרבה בני אדם, ולהם הרבה חפצים, ושבו הכלכלה העולמית האנושית היא גדולה יחסית ל[[מערכת האקולוגית]] המצב הוא שונה. התרומה השולית לרווחה של שולחן נוסף במשק בית שבו יש כבר כמה שולחנות היא נמוכה יחסית, וההפסד השולי של עץ נוסף שנכרת לשירותי הטבע הוא גבוה יחסית לעבר.  

כאשר העולם היה ריק - מעט אנשים שצרכו מעט יחסית, היה קל להתעלם מהיבט זה, כיום יותר ויותר קשה לבצע זאת. בנוסף כאשר היו הרבה עצים ומעט אנשים התרומה השולית של כל עץ לרווחה הייתה נמוכה - היו הרבה עצים כך שהפסד קטן של שירותי טבע היה דבר בלתי מורגש. לעומת זאת התרומה של שולחן נוסף והשירותים ששולחן זה יכל לספק היו גדולים. לעומת זאת בעולם מלא - עולם שיש בו הרבה בני אדם, ולהם הרבה חפצים, ושבו הכלכלה העולמית האנושית היא גדולה יחסית ל[[מערכת האקולוגית]] המצב הוא שונה. התרומה השולית לרווחה של שולחן נוסף במשק בית שבו יש כבר כמה שולחנות היא נמוכה יחסית, וההפסד השולי של עץ נוסף שנכרת לשירותי הטבע הוא גבוה יחסית לעבר.  

דיילי מעיר כאן שהמשך הצריכה של שולחנות יהיה גבוה כל עוד [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה תמשיך לגדול]]. ולכן כלכלת מצב יציב מחייבת [[ייצוב אוכלוסין]].  

דיילי מעיר כאן שהמשך הצריכה של שולחנות יהיה גבוה כל עוד [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה תמשיך לגדול]]. ולכן כלכלת מצב יציב מחייבת [[ייצוב אוכלוסין]].  

הוא מתחיל מזהות לפיה

הוא מתחיל מזהות לפיה

שירותים\ זרם ייצור (throughput) = שירותים\ מאגרי הון * מאגרי הון \ זרם ייצור.  

שירותים/זרם ייצור (Throughput) = שירותים/מאגרי הון * מאגרי הון/זרם ייצור.  

מכאן ניתן להגיע לזהות דומה  

מכאן ניתן להגיע לזהות דומה  

שירותים = שירותים\ מאגרי הון * מאגרי הון \ זרם ייצור * זרם ייצור.  

שירותים = שירותים/מאגרי הון * מאגרי הון/זרם ייצור * זרם ייצור.  

אם רוצים להגדיל את כמות השירותים שאנחנו מקבלים מהכלכלה (כולל שירותים שאנחנו מקבלים ממוצרים שקנינו - לדוגמה שירותי לבוש מבגדים שקנינו), ניתן לבצע זאת במספר דרכים.  

אם רוצים להגדיל את כמות השירותים שאנחנו מקבלים מהכלכלה (כולל שירותים שאנחנו מקבלים ממוצרים שקנינו - לדוגמה שירותי לבוש מבגדים שקנינו), ניתן לבצע זאת במספר דרכים.  

אם מגדילים את זרם הייצור ומשאירים את היחסים שירותים\ מאגרי הון ומאגרי הון\ זרם ייצור, דיילי מתייחס לכך כאל צמיחה (growth). דבר זה הוא בעייתי היות וצמיחה כזו הורסת יותר ויותר משאבי טבע.  

אם מגדילים את זרם הייצור ומשאירים את היחסים שירותים/מאגרי הון ומאגרי הון/זרם ייצור, דיילי מתייחס לכך כאל צמיחה (Growth). דבר זה הוא בעייתי היות וצמיחה כזו הורסת יותר ויותר משאבי טבע.  

אם משאירים את זרם הייצור כמו שהוא ומגדילים את היחס שירותים\מאגרי הון או מאגרי הון\ זרם ייצור  דיילי מתייחס לכך כאל פיתוח. (devloopment)

אם משאירים את זרם הייצור כמו שהוא ומגדילים את היחס שירותים/מאגרי הון או מאגרי הון/זרם ייצור  דיילי מתייחס לכך כאל פיתוח. (Devloopment)

דיילי קובע כי [[צמיחה כלכלית]] נובעת מהשילוב של צמיחה ושל פיתוח. וכי כלכלנים ופוליטיקאים לרוב מבלבלים בין הדברים. הם דוחקים להגדיל את הצמיחה, או מדברים על [[צמיחה בת קיימא]]. דיילי מעיד כי בצורה זו ניתן להגדיר בצורה קלה יחסית מהון [[פיתוח בר קיימא]] - זהו פיתוח ללא צמיחה - בלי שזרם הייצור גדל מעבר לנקודה שבה הוא פוגע ביכולת ההתחדשות וההטמעה של ה[[סביבה הטבעית]].

דיילי קובע כי [[צמיחה כלכלית]] נובעת מהשילוב של צמיחה ושל פיתוח. וכי כלכלנים ופוליטיקאים לרוב מבלבלים בין הדברים. הם דוחקים להגדיל את הצמיחה, או מדברים על [[צמיחה בת קיימא]]. דיילי מעיד כי בצורה זו ניתן להגדיר בצורה קלה יחסית מהון [[פיתוח בר קיימא]] - זהו פיתוח ללא צמיחה - בלי שזרם הייצור גדל מעבר לנקודה שבה הוא פוגע ביכולת ההתחדשות וההטמעה של ה[[סביבה הטבעית]].