שינויים

==צפיפות אוכלוסין אמיתית==

==צפיפות אוכלוסין אמיתית==

{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית}}

המונח "צפיפות אמיתית" real population density- מתבונן במספר האנשים יחסית לשטחים הניתנים לעיבוד חקלאי במדינה - בהיבט זה ישראל היא בעלת צפיפות אמיתית גבוהה.

המונח "צפיפות אמיתית" Real population density- מתבונן במספר האנשים יחסית לשטחים הניתנים לעיבוד חקלאי במדינה - בהיבט זה ישראל היא בעלת צפיפות אמיתית גבוהה.

נכון לשנת 2005 חיו בישראל 6,742,915 בני אדם. בשטח כולל של 20,330  קילומטרים רבועים. מתוך שטח זה, כ-3,141 קמ"ר, שהם 15% נחשבים לקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. בעוד צפיפות האוכלוסייה הרגילה היתה 332 אנשים לקמ"ר, "צפיפות האוכלוסין האמיתית" עמדה על 2,147 אנשים לקמ"ר ניתן לעיבוד. נכון לשנת 2010, בנחה שהשטח הניתן לעיבוד לא ירד באופן משמעותי נתון זה עלה ל-2387 אנשים לקמ"ר.[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_%28based_on_food_growing_capacity%29]

נכון לשנת 2005 חיו בישראל 6,742,915 בני אדם. בשטח כולל של 20,330  קילומטרים רבועים. מתוך שטח זה, כ-3,141 קמ"ר, שהם 15% נחשבים לקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. בעוד צפיפות האוכלוסייה הרגילה הייתה 332 אנשים לקמ"ר, "צפיפות האוכלוסין האמיתית" עמדה על 2,147 אנשים לקמ"ר ניתן לעיבוד. נכון לשנת 2010, בנחה שהשטח הניתן לעיבוד לא ירד באופן משמעותי נתון זה עלה ל-2387 אנשים לקמ"ר.[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_%28based_on_food_growing_capacity%29]

בשנת 2005 ישראל דורגה במקום ה-48 מבין מדינות העולם במדד הצפיפות האמיתית. היא דורגה במקום ה-32 מבחינת צפיפות אוכלוסין רגילה.  

בשנת 2005 ישראל דורגה במקום ה-48 מבין מדינות העולם במדד הצפיפות האמיתית. היא דורגה במקום ה-32 מבחינת צפיפות אוכלוסין רגילה.  

לשם השוואה, הצפיפות הפיזיולוגית של רצועת עזה עמדה אז על 13,183 אנשים לקמ"ר, וסינגפור שהיא בעלת הצפיפות האמיתית הגבוהה בעולם היא בעלת צפיפות אמיתית של 440,998 אנשים לקמ"ר. הצפיפות האמיתית של סין היתה 943 אנשים לקמ"ר, הודו 753 אנשים לקמ"ר, וארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר.

לשם השוואה, הצפיפות הפיזיולוגית של רצועת עזה עמדה אז על 13,183 אנשים לקמ"ר, וסינגפור שהיא בעלת הצפיפות האמיתית הגבוהה בעולם היא בעלת צפיפות אמיתית של 440,998 אנשים לקמ"ר. הצפיפות האמיתית של סין הייתה 943 אנשים לקמ"ר, הודו 753 אנשים לקמ"ר, וארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר.

==שיעור גידול האוכלוסייה==  

==שיעור גידול האוכלוסייה==  

עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית. השוואה לנתוני 2007 מראה שעם השנים חלה ירידה מתונה בפריון בקרב כל המגזרים.  

עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית. השוואה לנתוני 2007 מראה שעם השנים חלה ירידה מתונה בפריון בקרב כל המגזרים.  

לפי נתונים שפרסם מרכז טאוב בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. בשנים 2012-2002 עלה אחוז התלמידים החרדים  מ-13.4% ל-18.8%, ב-3 השנים 2012-2014 אחוז התלמידים החרדי נשאר יציב על 18.8%. בשנים 2009-1999 חלה עלייה בשיעור התלמידים הערבים – מ-24.2% מתלמידי היסודי ל-28.2%. מ-2012 עד ל-2014 חלה ירידה במספר התלמידים הערבים ל-26.4% מהתלמידים. מאז שנת 2000 חלה ירידה מתמשכת בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי מ-47.78% בשנת 2000, ל-39.9% ב-2012. עד שנת 2014 עלה מספר התלמידים בחינוך היהודי הממלכתי ל-40.7%. מגמה דומה התרחשה בחינוך הדתי-לאומי.<ref>[http://www.themarker.com/news/1.2514866# נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי; ירידה בילודה במגזר הערבי] ליאור דטל, דה מרקר, 17.12.2014 </ref>

לפי נתונים שפרסם [[מרכז טאוב]] בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. בשנים 2012-2002 עלה אחוז התלמידים החרדים  מ-13.4% ל-18.8%, ב-3 השנים 2012-2014 אחוז התלמידים החרדי נשאר יציב על 18.8%. בשנים 2009-1999 חלה עלייה בשיעור התלמידים הערבים – מ-24.2% מתלמידי היסודי ל-28.2%. מ-2012 עד ל-2014 חלה ירידה במספר התלמידים הערבים ל-26.4% מהתלמידים. מאז שנת 2000 חלה ירידה מתמשכת בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי מ-47.78% בשנת 2000, ל-39.9% ב-2012. עד שנת 2014 עלה מספר התלמידים בחינוך היהודי הממלכתי ל-40.7%. מגמה דומה התרחשה בחינוך הדתי-לאומי.<ref>[http://www.themarker.com/news/1.2514866# נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי; ירידה בילודה במגזר הערבי] ליאור דטל, דה מרקר, 17.12.2014 </ref>

===גורמים המשפיעים על הפריון===

===גורמים המשפיעים על הפריון===

===השלכות על אנרגיה ואנרגיה מתחדשת ===

===השלכות על אנרגיה ואנרגיה מתחדשת ===

הגידול באוכלוסייה, יחד עם מיעוט פיתוח של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] פרושו תלות גדלה והולכת ביבוא של [[דלק מחצבי]]. מצב זה יורע בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] ויכול לקבל מענה חלקי בזכות גילוי מאגרי הגז והנפט בים מול חופי ישראל.  

הגידול באוכלוסייה, יחד עם מיעוט פיתוח של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] פירושו תלות גדלה והולכת ביבוא של [[דלק מחצבי]]. מצב זה יורע בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] ויכול לקבל מענה חלקי בזכות גילוי מאגרי הגז והנפט בים מול חופי ישראל.  

דיוויד מקיי, בספרו [[אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם]] מציין כי כל האנרגיות המתחדשות - כולל לדוגמה [[אנרגיית רוח]] ו[[אנרגיית שמש]] הן טכנולוגיות שדורשות שטח גדול. ככל שאוכלוסיית ישראל גדלה, גדל הביקוש לאנרגיה, ומצד שני יש פחות שטח להקמת מתקנים של אנרגיה מתחדשת. עם זאת, פתרון עיקרי לישראל בתחום זה כנראה יהיה מאנרגיית השמש שמצויה בשפע באיזור הנגב המאוכלס פחות.  

דיוויד מקיי, בספרו [[אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם]] מציין כי כל האנרגיות המתחדשות - כולל לדוגמה [[אנרגיית רוח]] ו[[אנרגיית שמש]] הן טכנולוגיות שדורשות שטח גדול. ככל שאוכלוסיית ישראל גדלה, גדל הביקוש לאנרגיה, ומצד שני יש פחות שטח להקמת מתקנים של אנרגיה מתחדשת. עם זאת, פתרון עיקרי לישראל בתחום זה כנראה יהיה מאנרגיית השמש שמצויה בשפע באיזור הנגב המאוכלס פחות.  

===השלכות נוספות===

===השלכות נוספות===

* עקב האוכלוסייה הגבוהה אין כמעט מקום לגידול מזון בישראל. הדבר תורם בצורה משמעותית לכך שישראל תלויה כמעט לחלוטין ביבוא מזון בכל הנוגע לצריכה קלורית.  

* עקב כמות האוכלוסייה הגבוהה אין כמעט מקום לגידול מזון בישראל. הדבר תורם בצורה משמעותית לכך שישראל תלויה כמעט לחלוטין ביבוא מזון בכל הנוגע לצריכה קלורית.  

* העומס הגדל על מקורות טבע מקומיים, פירושו תלות גדלה והולכת בשוק העולמי כמקור פרנסה, ב[[גלובליזציה]] ובייצוא - שכן לישראל יש פחות ופחות יכולת להתקיים כמשק אוטרקי.  

* העומס הגדל על מקורות טבע מקומיים, פירושו תלות גדלה והולכת בשוק העולמי כמקור פרנסה, ב[[גלובליזציה]] ובייצוא - שכן לישראל יש פחות ופחות יכולת להתקיים כמשק אוטרקי.  

* הדברים האלה יוצרים פגיעות גדלה והולכת של ישראל למצבים של משבר אנרגטי בגלל מנגנון כמו [[שיא תפוקת הנפט]] שעלול לגרום להתייקרות מקורות האנרגיה והמזון ולצמצום כמותי שלהם מחד, ומצד שני עלול לגרום להקטנת הביקוש לייצוא לשווקים כמו ארצות הברית ואירופה של מוצרי היי-טק.  

* הדברים האלה יוצרים פגיעות גדלה והולכת של ישראל למצבים של משבר אנרגטי בגלל מנגנון כמו [[שיא תפוקת הנפט]] שעלול לגרום להתייקרות מקורות האנרגיה והמזון ולצמצום כמותי שלהם מחד, ומצד שני עלול לגרום להקטנת הביקוש לייצוא לשווקים כמו ארצות הברית ואירופה של מוצרי היי-טק.  

* יחד עם מגמות של [[פרבור]] הגידול באוכלוסייה גורם להפיכת יותר ויותר שטחים חקלאות וטבע לשטחים עירוניים או פרבריים.

* יחד עם מגמות של [[פרבור]] הגידול באוכלוסייה גורם להפיכת יותר ויותר שטחים חקלאות וטבע לשטחים עירוניים או פרבריים.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1497028 תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים] ורד לוי ברזילי, על תעשיית טיפולי הפוריות בישראל. הארץ, 25.01.2005

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1497028 תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים] ורד לוי ברזילי, על תעשיית טיפולי הפוריות בישראל. הארץ, 25.01.2005

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1201543.html תוחלת החיים בארץ עלתה בעשור האחרון ב-3 שנים] סיקור דו"ח משרד הבריאות, דן אבן, 01/12/10, הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1201543.html תוחלת החיים בארץ עלתה בעשור האחרון ב-3 שנים] סיקור דו"ח משרד הבריאות, דן אבן, 01.12.2010, הארץ

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_%28based_on_food_growing_capacity%29 השוואת "צפיפות אמיתית" (אוכלוסייה יחסית לשטח בר-עיבוד לגידול מזון)] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_%28based_on_food_growing_capacity%29 השוואת "צפיפות אמיתית" (אוכלוסייה יחסית לשטח בר-עיבוד לגידול מזון)] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1233115.html ילודת החרדים: פרו ורבו, אבל פחות], תמר רותם, הארץ, 03/07/11

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1233115.html ילודת החרדים: פרו ורבו, אבל פחות], תמר רותם, הארץ, 03.07.2011

* מירב ארלוזרוב, [https://www.themarker.com/news/1.2648970 אזהרה ממשרד האוצר: ישראל בדרך לפשיטת רגל], דה מרקר, 01.06.2015

* מירב ארלוזרוב, [https://www.themarker.com/news/1.2648970 אזהרה ממשרד האוצר: ישראל בדרך לפשיטת רגל], דה מרקר, 01.06.2015

* שוקי שדה, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2942142 אין אוויר: למה לעזאזל כל כך צפוף בישראל?], דה מרקר, 14.05.2016

* שוקי שדה, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2942142 אין אוויר: למה לעזאזל כל כך צפוף בישראל?], דה מרקר, 14.05.2016