שינויים

'''יום דרווין הבינלאומי''' הוא [[מועד עולמי]] שנתי לציון יום הולדתו של [[צ'רלס דרווין]] שחל ב-12 בפברואר 1809. היום משמש לאיזכור תרומתו של דרווין למדע (תורת האבולוציה), לקדם את המדע ו[[החשיבה המדעית]] בכלל וכן לקידום [[ערך חברתי]] כמו [[אומץ  אינטלקטואלי]], סקרנות מתמשכת, ורעב לאמת.  

'''יום דרווין הבינלאומי''' הוא [[מועד עולמי]] שנתי לציון יום הולדתו של [[צ'רלס דרווין]] שחל ב-12 בפברואר 1809. היום משמש לאיזכור תרומתו של דרווין ל[[מדע]] ([[תורת האבולוציה]]), לקדם את המדע ו[[החשיבה המדעית]] בכלל וכן לקידום [[ערך חברתי]] כמו [[אומץ  אינטלקטואלי]], סקרנות מתמשכת, ורעב לאמת.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

החגיגות סביב יום הולדתו של דרווין הן בעלות היסטוריה. בשנת 1909 במלאות 100 שנה להולדתו, התכנסו בקיימברידג' מעל 400 מדענים ונכבדים מ-167 מדינות, כדי לחלוק כבוד לתרומתו של דרווין למדע וכדי לדון בתגליות חדשות ובתאוריות קשורות שמתחרות זו בזו על הסכמה. אירוע זה דווח בהרחבה ועורר עניין ציבורי. ציון יום הולדתו של דרווין ו-50 שנה לספרו הנודע "מוצא המינים" צוין גם על ידי האקדמיה למדעים בניו יורק ועל ידי המוזיאון האמריקאי לטבע. באותה שנה ציינה גם החברה המלכותית בניו זילנד את "חגיגות דרווין".  

החגיגות סביב יום הולדתו של דרווין מתקיימות מזה מעל מאה שנים כארוע פומבי. בשנת 1909, במלאות 100 שנה להולדתו, התכנסו בקיימברידג' מעל 400 מדענים ונכבדים מ-167 מדינות, כדי לחלוק כבוד לתרומתו של דרווין למדע וכדי לדון בתגליות חדשות ובתאוריות קשורות שמתחרות זו בזו על הסכמה. אירוע זה דווח בהרחבה ועורר עניין ציבורי. ציון יום הולדתו של דרווין ו-50 שנה לספרו הנודע "מוצא המינים" צוין גם על ידי האקדמיה למדעים בניו יורק ועל ידי המוזיאון האמריקאי לטבע. באותה שנה ציינה גם החברה המלכותית בניו זילנד את "חגיגות דרווין".  

==רקע==

==רקע==

לפני התפתחות [[השיטה המדעית]] אנשים רבים האמינו כי מערכת השמש סובבת סביב כדור הארץ וכי בני האדם נוצרו במהלך ששת ימי בריאה, כאשר האדם נוצר מעפר והאישה מצלע של האדם. העיצוב מחדש של רעיונות יסודיים ומרכזיים הנוגעים לטבעם של הדברים ולסדר החברתי פירושם קריאת תגר על [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבי כוח - דבר זה היה נכון בעבר והוא נכון גם היום.  

לפני התפתחות [[השיטה המדעית]] אנשים רבים האמינו כי מערכת השמש סובבת סביב כדור הארץ, וכי בני האדם נוצרו במהלך ששת ימי בריאה, כאשר האדם נוצר מעפר והאישה מצלע של האדם. העיצוב מחדש של רעיונות יסודיים ומרכזיים הנוגעים לטבעם של הדברים ולסדר החברתי פירושם קריאת תגר על [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבי כוח - דבר זה היה נכון בעבר והוא נכון גם היום.  

בדומה לרעיונות שמיקמו מחדש את מקומו של כדור הארץ ביקום, המחקר של הטבע ושל הביולוגיה מאיימים לחשוף את טבעו המשתנה של המין האנושי ולאיים על רעיונות חשובים שקיימים בדתות שונות. בדומה למאבק של קופרניקוס לצאת מראיה שבה כדור הארץ נמצא במרכז היקום, גם צ'רלס דרווין ועמיתיו הפגינו אומץ אינטלקטואלי ועמדו בפני קשיים חברתיים גדולים שעמדו ועומדים בדרכם. [http://darwinday.org/about/]

בדומה לרעיונות שמיקמו מחדש את מקומו של כדור הארץ ביקום, המחקר של הטבע ושל הביולוגיה מאיימים לחשוף את טבעו המשתנה של [[המין האנושי]] ולאיים על רעיונות חשובים שקיימים בדתות שונות. בדומה למאבק של קופרניקוס, לצאת מראיה שבה כדור הארץ נמצא במרכז היקום, גם צ'רלס דרווין ועמיתיו הפגינו אומץ אינטלקטואלי ועמדו בפני קשיים חברתיים גדולים שעמדו ועומדים בדרכם. {{הערה|שם=darwinday|[http://darwinday.org/about/ אודות "יום דארווין"], באתר "יום דארווין הבינלאומי"}}

פריצות דרך בהבנה של הדרך בה העולם עובד ומאין באנו דורשות מאיתנו להניח בצד דעות קדומות. הם דורשים מחויבות ל[[השיטה המדעית|לשיטה המדעית]], וכן פתיחות לעובדות שנובעות ממנה, גם אם אלו עלולות להיות עובדות מטרידות. [http://darwinday.org/about/]

פריצות דרך בהבנה של הדרך בה העולם עובד ומאין באנו דורשות מאיתנו להניח בצד [[דעות קדומות]]. הם דורשים מחויבות ל[[השיטה המדעית|לשיטה המדעית]], וכן פתיחות לעובדות שנובעות ממנה, גם אם אלו עלולות להיות עובדות מטרידות. {{הערה|שם=darwinday}}

==רמות התייחסות וחשיבות של יום דרווין==

==רמות התייחסות וחשיבות של יום דרווין==

=== המתח בין מדע לדת===

=== המתח בין מדע לדת===

יש המציינים את יום דרווין כתזכורת למתח או להתנגשות הקיימים בין מדע לבין הדתות השונות ומסורת חברתית בכלל. [[השיטה המדעית]] קובעת מה נכון על סמך [[השיטה המדעית]] - כלומר שילוב בין לוגיקה, ניסויים אמפיריים ודיון מנומס ומכבד בין מומחים בתחום. הדת ומסורות קובעות מה נכון או לא נכון על סמך נבואה, עדויות מהעבר וטענות להתגלות אלוהית או דברי חכמים. דבר זה יצר התנגשויות בין המדע לדת. ההתנגשויות הבולטות ביותר נוגעות לשאלה האם כדור הארץ נמצא במרכז היקום, איך נוצר העולם, מתי נוצר העולם, איך נוצרו החיים על פני האדמה ואיך נוצר האדם. דרווין הוא דוגמה מהדהדת להתנגשות שעדיין קיימת בין המדע לבין הדת. כמעט שום דת כיום לא דוחה את הרעיון שכדור הארץ עגול וסובב את השמש או את התאוריות של קופרניקוס וניוטון. גם לכרונולוגיה של היקום - שנוצר לפני מיליארדי שנים ולא לפני אלפי שנים אין הרבה התנגדות כיום.  

יש המציינים את יום דרווין כתזכורת למתח או להתנגשות הקיימים בין מדע לבין הדתות השונות ומסורת חברתית או [[שמרנות]] בכלל. הקהילה המדעית קובעת מה נכון על סמך [[השיטה המדעית]] - כלומר שילוב בין לוגיקה, ניסויים אמפיריים ודיון מנומס ומכבד בין מומחים בתחום. הדת ומסורות קובעות מה נכון או לא נכון על סמך נבואה, עדויות מהעבר וטענות להתגלות אלוהית או דברי חכמים. דבר זה יצר התנגשויות בין המדע לדת.{{הערה|ראו הרחבה בנושא ההתנגשות בין השיטות השונות לגילוי האמת, בספר "שם הוורד", מאת אומברטו אקו}} ההתנגשויות הבולטות ביותר נוגעות לשאלה האם כדור הארץ נמצא במרכז היקום, איך נוצר העולם, מתי נוצר העולם, איך נוצרו החיים על פני האדמה ואיך נוצר האדם. דרווין הוא דוגמה מהדהדת להתנגשות שעדיין קיימת בין המדע לבין הדת. כמעט שום דת כיום לא דוחה את הרעיון שכדור הארץ עגול וסובב את השמש או את התאוריות של קופרניקוס וניוטון. גם לכרונולוגיה של היקום - שנוצר לפני מיליארדי שנים ולא לפני אלפי שנים אין הרבה התנגדות כיום.  

דתות ניסו לדחות רעיון האבולוציה ותקפו את דרווין, תורתו וממשיכי דרכו בלהט. עם הזמן ניסו אנשים וארגונים דתיים שיטות שונות להתמודד בין הסתירות לכאורה בין הרעיונות שעלו מתורת האבולוציה לבין סיפורים שיש בתנ"ך ובכתבי קודש אחרים אודות מוצא החיים, מוצא האדם והיבטים נוספים. התמודדות אחת היא לנסות להמציא "תאוריה מדעית" מתחרה - בריאתנות. זהו למעשה [[פסבדו-מדע]] - הסיבה לתמיכה ב"תאוריה" של בריאתנות אינה כושר ניבוי והסבר טובים יותר אלא רקע דתי.  

דתות ניסו לדחות רעיון האבולוציה ותקפו את דרווין, תורתו וממשיכי דרכו בלהט. עם הזמן ניסו אנשים וארגונים דתיים שיטות שונות להתמודד בין הסתירות לכאורה בין הרעיונות שעלו מתורת האבולוציה לבין סיפורים שיש בתנ"ך ובכתבי קודש אחרים אודות מוצא החיים, מוצא האדם והיבטים נוספים. התמודדות אחת היא לנסות להמציא "תאוריה מדעית" מתחרה - בריאתנות. זהו למעשה [[פסבדו-מדע]] - הסיבה לתמיכה ב"תאוריה" של בריאתנות אינה כושר ניבוי והסבר טובים יותר אלא רקע דתי.  

התאוריה האבולוציונית היא בעלת מטען רגשי גדול יותר ומאיים יותר על הדת יחסית לפיזיקה. סיבה אחת היא שהיא מייתרת את קיומו של הבורא ומתנגשת בצורה בולטת יותר עם סיפורי הבריאה בכתבי קודש שונים - לעומת קופרניקוס שרק סדק את הקשר בין האימוץ של הכנסייה הקתולית את כתבי אריסטו. סיבה אחרת היא מתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה - היות והמחקר הביולוגי והאבולוציוני לא נוגע לא רק ליקום או למדעי הטבע, אלא גם לשאלות אישיות וחברתיות יותר - של זהות עצמית, היחס בין הפרט לחברה, היחס בין [[המין האנושי]] לשאר מיני החיים, כיצד החברה עשויה או עלולה להשתנות, היחס בין עמים שונים, היחס בין נשים לגברים, בין הורים לילדים ועוד. בכך התאוריה האבולוציונית פולשת בצורה נרחבת יותר לתחומים שבהם הדת הייתה אורים ותומים.

התאוריה האבולוציונית היא בעלת מטען רגשי גדול יותר ומאיים יותר על הדת יחסית לפיזיקה ניוטונית ולמודל של כדור הארץ שסובב סביב השמש. סיבה אחת היא שהאבולוציה מציע מנגנון שכלאורה מייתר את קיומו של הבורא ומתנגש בצורה בולטת יותר עם סיפורי הבריאה בכתבי קודש שונים - לעומת קופרניקוס שרק סדק את הקשר בין האימוץ של הכנסייה הקתולית את כתבי אריסטו.  

הוגים חילונים מציינים את יום דרווין בין היתר, כדי להצביע על הפערים שיש בין הבנת העולם שלנו לפי המדע, לבין הדת או המסורת, הן בביולוגיה והן בתחומים אחרים. כן ניתן להצביע על ההשלכות החברתיות שיש לדבר זה - לדוגמה הפליה נגד נשים או נגד שחורים או גזענות על רקע דתי.

 

הוגים חילונים מציינים את יום דרווין בין היתר, כדי להצביע על הפערים שיש בין הבנת העולם שלנו לפי המדע, לבין הדת או המסורת, הן בביולוגיה והן בתחומים אחרים. כן ניתן להצביע על ההשלכות החברתיות שיש לדבר זה - לדוגמה הפליה נגד נשים, נגד שחורים או נגד קהילת הלהט"ב, או גזענות על רקע דתי או דתי-לאומי.

===התנגשות בין המדע לבין מיתוסים ומוסדות חברתיים חזקים===

===התנגשות בין המדע לבין מיתוסים ומוסדות חברתיים חזקים===

ההיבט העמוק ביותר של יום דרווין הוא ההתנגשות האפשרית בין תאוריות ועובדות חדשות שעולות מהניתוח המדעי לבין [[מיתוס|מיתוסים]], [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חזקים בחברה - דבר זה טוען שההתנגשות בין המדע לבין הכנסייה הקתולית הם רק דוגמה אחת להיבט רחב ועמוק יותר של התנגשות בין המדע לבין [[סדר חברתי]] קיים  וכן [[מוסד חברתי|המוסדות]], [[מיתוס|הרעיונות]] והאנשים שתומכים בסדר חברתי זה - דבר זה אינו מודרני בהכרח - [[קרל סייגן]] טוען בסדרה [[קוסמוס]] את ההתנגשות בין הפילוסופים של הטבע לבין הפילוסופים האתונאים והחברה האתונאית שהצדיקו את העבדות.  

היבט עמוק יותר של יום דרווין הוא ההתנגשות האפשרית בין תאוריות ועובדות חדשות שעולות מהניתוח המדעי לבין [[מיתוס|מיתוסים]], [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חזקים בחברה. לפי רעיון זה,  ההתנגשות בין המדע לבין הכנסייה הקתולית, היא רק דוגמה אחת להיבט רחב ועמוק יותר של התנגשות בין המדע לבין [[סדר חברתי]] קיים  וכן [[מוסד חברתי|המוסדות]], [[מיתוס|הרעיונות]] והאנשים שתומכים בסדר חברתי זה. התנגשות כזו אינה בהכרח דבר ייחודי [[מודרניזם|לזמן המודרני]] - - [[קרל סייגן]] מציג בפרק השביעי של הסדרה [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)|קוסמוס]], "עמוד השידרה של הלילה", את ההתנגשות בין [[הפילוסופים של הטבע]] לבין הפילוסופים האתונאים והחברה האתונאית שהצדיקו את ה[[עבדות]]. לפי סייגן, הפילוסופים האתונאים ויתרו על הניסוייים ודרך החשיבה המדעית לטובת פילוסופיה תאורטית, וכך יכלו לתמוך בסדר החברתי הקיים. מגמה זו התחזקה עוד יותר במאות השנים שלאחר מכן עם עליית הנצרות. חלפו כ-1000 שנים בטרם חודשה דרך החשיבה של הפילוסופים של הטבע והשיטה המדעית עם הגילויים של קופרניקוס, קפלר גלילאו וניוטון.

 

דוגמה מפורטת להתנגשות בין מדע לבין אינטרסים כלכליים פוליטיים ותקשורתיים חשובים קיימת בנושא [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות הטבק]] שהתקיימה במשך מעל 70 שנה והיא עדיין תופעה נמשכת בהיבטים רבים שלה. המחקרים הראשונים על נזקי הטבק הופיעו כבר בתחילת המאה ה-20, אך נדרשו כ-60 שנה לפני שהדבר קיבל הכרה בקרב מספיק מדענים ובקרב ממשלות. נדרשו עוד כמה עשרות שנים לפני שחלק מחברות הטבק הודו בנזקי העישון, ועדיין הכחשה כזו נמשכת במדינות שונות ובקרב חברות שונות. התנגשות זו אינה נוגעת רק לשאלה האם [[עישון ובריאות|עישון טבק מסוכן לבריאות]] אלא גם לדרך שבה הציבור רואה את נושא ה[[עישון]], השפעת חברות הטבק על השיח הציבורי והדרך שבה כל הנושא מיוצג בתרבות - כלומר ה[[מסגור]] שאיתו ניגשים אנשים לנושא.  לדוגמה האם [[עישון בקרב בני נוער]] הוא תופעה חברתית [[שיווק מוצרי טבק|שניתן לעודד]] או לדכא ([[מניעת עישון]]), או האם ראוי להתמקד רק בשאלה של זכויות המעשן המבוגר (לאחר שכבר [[התמכרות לניקוטין|התמכר לניקוטין]]) כדוגמה ל"זכויות הצרכן" והתמקדות בצרכן הבודד. שאלה דומה היא עד כמה לגיטימית המשך הפעילות הכלכלית הפוליטית והתקשורתית של חברות הטבק, נוכח זה שהן תלויות בקיומן בהמשך מכירת מוצר ממכר רעיל ומסרטן לבני נוער. קושי לעלות נושאים כאלה לסדר היום הציבורי (בחלק מהמדינות) היא דוגמה ליכולת של חברות הטבק להשפיע על התקשורת ועל הפוליטיקה. דוגמאות נרחבות נוספות להתנגשות בין מדע ואו בריאות לבין תאגידים חזקים ורבי השפעה ונציגים בממשל קיימים בתחומים נוספים כמו [[הכחשת אקלים]], [[הכחשת זיהום]] והשפעת [[חברות מזון]] או [[חברות תרופות]] על הדיון הציבורי והמיתוסים הנוגעים לאינטרסים שלהם.  

דוגמה להתנגשות כזו היא בין זרם ה[[קיימות]] וה[[סביבתנות]] והתובנות של [[אקולוגיה]] לבין הפוליטיקה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] וקפיטליזם - בין תפיסה של צמיחה כלכלית ושל ניתוח כלכלי מנותק ממדעי הטבע ומדעי החברה האחרים לבין ניתוח מחובר יותר כמו [[כלכלה אבולוציונית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].

דוגמה להתנגשות חשובה בין מדע לבין סדר חברתי קיים, היא בין זרם ה[[קיימות]] וה[[סביבתנות]] והתובנות של [[אקולוגיה]] לבין הפוליטיקה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ו[[קפיטליזם]] - בין תפיסה של [[צמיחה כלכלית]] ושל ניתוח כלכלי מנותק ממדעי הטבע ומדעי החברה האחרים לבין ניתוח מחובר יותר כמו [[כלכלה התנהגותית]], [[כלכלה אבולוציונית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. לפי הספר "כלכלה אקולוגית" מאת Juan Martinez-Alier, ההיסטוריה של הביקורת האקולוגית על החשיבה הכלכלית קיימת כבר מ-1880. עם זאת רק בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 ביקורת זו הבשילה לכדי תאוריות מובחנות. כמו כן רוב הכלכלנים עדיין מתעלמים מהתאוריות והניתוחים של כלכלה אקולוגית. אימוץ חלקי של הנושא בוצע על ידי הרעיון של [[פיתוח בר קיימא]] אבל לרוב ללא נסיון רציני להבין מהם התנאים ל[[כלכלה בת קיימא]] וכיצד התובנות הביולוגיות והאקולוגיות עשויות להשפיע על הניתוח הכלכלי.  

דוגמה להתנגשות אחרת היא רעיון הנפרדות בין האדם לטבע וכן הנושא של [[זכויות בעלי חיים]]. הראיה של האדם כניצב בנפרד מהטבע ואף עליון על הטבע היא הבסיס ל[[זכויות אדם]] אוניברסליות אבל שלילה של זכויות כלשהן מבעלי חיים והסתכלות עליהם כעל רכוש. דבר זה נובע הן מהשקפות בדתות מונותאיסטיות שמציגות את האדם כשליט עליון מטעם אלוהים על בעלי החיים אחרים והן על ידי פילוסופים כמו רנה דקראט שטענו כי הנפש האנושית נפרדת מהגוף הארצי וכי דבר זה מאחד בין האדם לאלוהים ומפריד בין האדם לבי בעלי החיים שהם כביכול אוטומטים משוכללים כמו שעון משוכלל. לעומת זאת תאוריות מודרניות יותר כמו [[אבולוציה]] שוללות הבחנה חדה כזו ומאפשרות לבחון את ההבדלים בין בעלי חיים לבין בני האדם, כרקע לשאלות אתיות הנוגעות להענקת זכויות יסוד כשלהן לבעלי חיים.

דוגמה להתנגשות נוספת בין מדע למוסדות חברתיים היא רעיון הנפרדות בין האדם לטבע וכן הנושא של [[זכויות בעלי חיים]]. הראיה של האדם כניצב בנפרד מהטבע ואף עליון על הטבע היא הבסיס ל[[זכויות אדם]] אוניברסליות אבל במקביל מתקיימת שלילה של זכויות כלשהן מבעלי חיים והסתכלות עליהם כעל רכוש. דבר זה נובע הן מהשקפות בדתות מונותאיסטיות שמציגות את האדם כשליט עליון מטעם אלוהים על בעלי החיים אחרים והן על ידי פילוסופים כמו רנה דקראט שטענו כי הנפש האנושית נפרדת מהגוף הארצי וכי דבר זה מאחד בין האדם לאלוהים ומפריד בין האדם לבי בעלי החיים שהם כביכול אוטומטים משוכללים כמו שעון משוכלל. לעומת זאת תאוריות מודרניות יותר כמו [[אבולוציה]] שוללות הבחנה חדה כזו ומאפשרות לבחון את ההבדלים בין בעלי חיים לבין בני האדם, כרקע לשאלות אתיות הנוגעות להענקת זכויות יסוד כשלהן לבעלי חיים.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[אבולוציה]]

* [[אבולוציה]]

* [[השיטה המדעית]]

* [[השיטה המדעית]]

* [[עולם רדוף שדים]]

* [[עולם רדוף שדים]], [[קוסמוס]]

* [[רוחניות חילונית]]

* [[רוחניות חילונית]]

* [[היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע]] - נחגג ב-11 בפברואר ומדגיש את חשיבות שילוב הנשים במדע, כנגד כוחות שמרניים.

* [[היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע]] - נחגג ב-11 בפברואר ומדגיש את חשיבות שילוב הנשים במדע, כנגד כוחות שמרניים.

* [[אזהרת מדעני העולם לאנושות]]

* [[אזהרת מדעני העולם לאנושות]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==