שינויים

[[תומס מלתוס]] טען בספרו [[מאמר על עקרונות של אוכלוסייה]], שפורסם ב-1798, כי אם לא תוטל מגבלה על אוכלוסיות של בני אדם, הן תמשכנה ותגדלנה עד שיהפכו גדולות מידי, והמזון שמגודל באדמה חקלאית זמינה לא יספיק. הוא חזה שתהליך זה יתרחש עד אמצע המאה ה-19. הוא טען כי בעוד שמשאבים נוטים לגידול לינארי, אוכלוסייה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]]. בנקודה זו, האוכלוסייה תוגבל על ידי גוויעה ברעב וב[[רעב המוני]]. מלתוס קרא ל[[בקרת אוכלוסין]], על ידי "ריסון מוסרי", כדי למנוע מצב זה. כאשר אוכלוסייה של מין מסויים עוברת את הגבול של משאבים נתונים, היא קטנה, לעיתים באופן חד, היות והמחסור במשאבים גורם לעליה בתמותה. תהליך זה של משוב מחליש משאיר את האוכלוסייה בגודל מתאים, ומבטיח שהיא לא עוברת את כמות המשאבים הנתונה. החיזוי הספציפי של מלתוס נכשל, היות והוא השתמש ב[[ניתוח סטטי]], וחישב מספרים אל העתיד באופן שנכשל לעיתים קרובות ב[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כמו החברה האנושית.  

[[תומס מלתוס]] טען בספרו [[מאמר על עקרונות של אוכלוסייה]], שפורסם ב-1798, כי אם לא תוטל מגבלה על אוכלוסיות של בני אדם, הן תמשכנה ותגדלנה עד שיהפכו גדולות מידי, והמזון שמגודל באדמה חקלאית זמינה לא יספיק. הוא חזה שתהליך זה יתרחש עד אמצע המאה ה-19. הוא טען כי בעוד שמשאבים נוטים לגידול לינארי, אוכלוסייה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]]. בנקודה זו, האוכלוסייה תוגבל על ידי גוויעה ברעב וב[[רעב המוני]]. מלתוס קרא ל[[בקרת אוכלוסין]], על ידי "ריסון מוסרי", כדי למנוע מצב זה. כאשר אוכלוסייה של מין מסויים עוברת את הגבול של משאבים נתונים, היא קטנה, לעיתים באופן חד, היות והמחסור במשאבים גורם לעליה בתמותה. תהליך זה של משוב מחליש משאיר את האוכלוסייה בגודל מתאים, ומבטיח שהיא לא עוברת את כמות המשאבים הנתונה. החיזוי הספציפי של מלתוס נכשל, היות והוא השתמש ב[[ניתוח סטטי]], וחישב מספרים אל העתיד באופן שנכשל לעיתים קרובות ב[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כמו החברה האנושית.  

במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של [[רעב המוני]] שגרמו למותם של מילוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פרוש הדבר ש[[חוסן|החוסן]] של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסייה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.  

במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של [[רעב המוני]] שגרמו למותם של מיליוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פרוש הדבר ש[[חוסן|החוסן]] של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסייה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.  

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]], דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]]. לעיתים קרובות נטען שלחצים עתידיים על [[חקלאות תעשייתית|ייצור המזון]], יחד עם [[השפעות סביבתיות]] נוספות על [[הביוספרה]] כמו [[התחממות עולמית]], הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר [[פצצת האוכלוסין]], שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן  ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], דו"ח שהוכן על ידי [[מועדון רומא]] בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [http://www.ku.edu/~hazards/foodpop.pdf].  

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]], דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]]. לעיתים קרובות נטען שלחצים עתידיים על [[חקלאות תעשייתית|ייצור המזון]], יחד עם [[השפעות סביבתיות]] נוספות על [[הביוספרה]] כמו [[התחממות עולמית]], הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר [[פצצת האוכלוסין]], שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן  ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], דו"ח שהוכן על ידי [[מועדון רומא]] בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [http://www.ku.edu/~hazards/foodpop.pdf].