47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: − + − + + + + +
←כלכלה ומשאבים כדוגמה
==כלכלה ומשאבים כדוגמה==
==כלכלה ומשאבים כדוגמה==
כלכלנים נאו קלאסיים אינם מחשיבים הרבה את משאבי הטבע. לדעתם, המשאבים אינם מהווים מקור חשוב לעושר כלכלי. הראיות לכך הן שמדינות עשירות במחצבים ובמשאבי טבע יכולות להיות עניות מאוד. למעשה, גילוי של משאב טבע חדש יכול לגרום ל"[[|המחלה ההולנדית|מחלה ההולנדית]]" - להזנחה של המשאב החשוב ביותר בעיני הכלכלנים - זה של יוזמה אישית, של כושר המצאה והון אנושי. באופן פרדוקסלי, מכרות הכסף של דרום אמריקה תרמו לניוונה של הכלכלה הספרדית. מקרים דומים בהולנד, אפריקה, רוסיה וארצות ערב הביאו את הכלכלנים למסקנה שהמחלה ההולנדית היא תופעה נרחבת ושהשכל האנושי חשוב לצמיחה הכלכלית הרבה יותר ממשאבי הטבע.
כלכלנים נאו קלאסיים אינם מחשיבים הרבה את משאבי הטבע. לדעתם, המשאבים אינם מהווים מקור חשוב לעושר כלכלי. הראיות לכך הן שמדינות עשירות במחצבים ובמשאבי טבע יכולות להיות עניות מאוד. למעשה, גילוי של משאב טבע חדש יכול לגרום ל"[[המחלה ההולנדית|מחלה ההולנדית]]" - להזנחה של המשאב החשוב ביותר בעיני הכלכלנים - זה של יוזמה אישית, של כושר המצאה והון אנושי. באופן פרדוקסלי, מכרות הכסף של דרום אמריקה תרמו לניוונה של הכלכלה הספרדית. מקרים דומים בהולנד, אפריקה, רוסיה וארצות ערב הביאו את הכלכלנים למסקנה שהמחלה ההולנדית היא תופעה נרחבת ושהשכל האנושי חשוב לצמיחה הכלכלית הרבה יותר ממשאבי הטבע.
אלא שדבר זה מהווה דוגמה להתבוננות צרה מידי ואז ניסוח כלל נמהר על פי דבר זה. כל מה שראינו באמת היה ש'''בתנאים מסויימים (שנפרט בהמשך) מכירת של חומרים מהטבע, ובעיקר המצאות של חומרים מהטבע במדינה, אינה ערובה לעושר.'''
אלא שדבר זה מהווה דוגמה להתבוננות צרה מידי ואז ניסוח כלל נמהר על פי דבר זה. כל מה שראינו באמת היה ש'''בתנאים מסויימים (שנפרט בהמשך) מכירת של חומרים מהטבע, ובעיקר המצאות של חומרים מהטבע במדינה, אינה ערובה לעושר.'''
ראשית נראה שכלכלות של מדינות עשירות כמו יפאן, ארה"ב וארצות אירופה הגדילו באופן כמעט מונוטוני את השימוש בחומרים מהטבע, ואת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] שלהם. לכן בעוד מכירת אוצרות טבע אינה מבטיחה עושר, כדי שמדינה תחשב עשירה במונחים כלכליים, לפחות אלו הרווחים היום, נראה ששימוש באוצרות טבע הינו תנאי הכרחי. כלומר '''שימוש בחומרים מהטבע הינו תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיום רווחה כלכלית'''.
ראשית נראה שכלכלות של מדינות עשירות כמו יפאן, ארה"ב וארצות אירופה הגדילו באופן כמעט מונוטוני את השימוש בחומרים מהטבע, ואת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] שלהם. לכן בעוד מכירת אוצרות טבע אינה מבטיחה עושר, כדי שמדינה תחשב עשירה במונחים כלכליים, לפחות אלו הרווחים היום, נראה ששימוש באוצרות טבע הינו תנאי הכרחי. כלומר '''שימוש בחומרים מהטבע הינו תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיום רווחה כלכלית כפי שהיא מוגדרת היום'''.
הבחנה נוספת היא שלעיתים רחוקות מתאפשרת גישה של מי שטוען לחזקה על חומר הגלם או מי שמגדל בשדה תנובה חלקאית אל הצרכנים הסופיים של המוצרים המופקים מאותו חומר גלם. מדינות עניות אינן מוכרות שוקולד, אלא פולי קקאו. אינן מוכרות יהלומים מלוטשים אלא בלתי מלוטשים. לא מוכרות נפט מזוקק אלא נפט בלתי מזוקק וכו'. פעמים רבות אין אפילו מכירה של חומר הגלם, אלא רק הרשאה לחברה זרה לכרות אותו. הזכות להשתמש בזרם השרותים המופק מחומר הגלם שווה יותר ככל שאנו מתקרבים לצרכן שרוצה שרותים אלה. במיוחד נכון הדבר במציאות של מונופולים ומונופסונים, והוא נכון עוד יותר במציאות של מונפול מרובה - מונופול המוכר למונופול. במצב זה, כל מונופול "גוזר" קופון נאה, והמונופול שמעליו גוזר קופון עוד יותר שמן. עד שהמוצר מגיע ללקוח מחירו עלה במאות אחוזים. דוגמה קלאסית למצב זה הינה קוקאין - שעולה פרוטות בשדה, והון עתק ללקוח. לו יכלו החקלאים או בעלי המשאב להגיע ישירות לצרכנים, היה הרווח שלהם גדול בהרבה.
הבחנה שלישית נוגעת לתנאים המסויימים בהם מופקים כיום חומרי הגלם. המצב הוא של כילוי של מאגר עצום של חומרי גלם באופן בלתי מקיים, בקצב גדל והולך, בסדר גודל פלנטרי. המקבילה הכספית היא מישהו החי מהחסכונות שלו, ללא הכנסה כספית. הוא מסביר לכם שהכנסה אינה דבר חשוב, היות והוא חי טוב למדי, גם ללא כל הכנסה. ברור שהמצב ישתנה באופן דרמטי כאשר החסכונות יגמרו. אבל ה"כלל" שנוסח מבטיח באופן של היגיון מעגלי, שהכנסה אינה דבר חשוב, ולכן אין בכלל טעם להתבונן בתחום הכספי - "הכל בסדר" הוא מבטיח חגיגית, כבר 200 שנה אני חי מהחסכון, ואין שום בעיה.
==כלכלת מערכות כדרך לאיחוד מושגי==
==כלכלת מערכות כדרך לאיחוד מושגי==