שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''פריון חקלאי''' (Agricultural productivity) הוא מדד לכמות [[חקלאות|התוצרת החקלאית]] ביחס לתשומות החקלאיות, בדרך כלל ביחס ל[[שימושי קרקע|שטח חקלאי]] נתון. כמות של תוצרת חקלאית מסוג מסויים, לדוגמה [[חיטה]] נמדדת בדרך כלל ביחידות משקל - לדוגמה ק"ג, כך שהמדד הנפוץ לפריון חקלאי הוא ק"ג תוצרת חקלאית לדונם או לאקר - yield. | + | '''פריון חקלאי''' (באנגלית: '''Agricultural productivity''') הוא מדד לכמות [[חקלאות|התוצרת החקלאית]] ביחס לתשומות החקלאיות, בדרך כלל ביחס ל[[שימושי קרקע|שטח חקלאי]] נתון. כמות של תוצרת חקלאית מסוג מסויים, לדוגמה [[חיטה]] נמדדת בדרך כלל ביחידות משקל - לדוגמה ק"ג, כך שהמדד הנפוץ לפריון חקלאי הוא ק"ג תוצרת חקלאית לדונם או לאקר - Yield. |
| | | |
− | כאשר רוצים לבדוק את הפריון החקלאי של כלל מוצר החקלאות או קבוצה של מוצרים כאלה, יש בעיה בגלל שלתוצרים שונים יש משקל סגולי שונה, וכן בגלל בתכולת הקלוריות וערכים תזונתיים שונים של המוצרים השונים. לפיכך מחשבים בדרך כלל את התפוקה על ידי [[שוק|ערך השוק]] של הסחורות השונות, דבר שמוציא מכלל חשבון מוצרי ביניים כגון תערובת תירס המשתמשת לשם האכלת פרות ב[[תעשיית הבשר]]. ניתן להשוות תפוקות אלה לתשומות רבות ושונות כגון עבודה (כמות העובדים), שטח או מים. השוואות אלו נקראות "מדדים חלקיים של פריון חקלאי" (partial measures of productivity). מדידת הפריון החקלאי יכולה להיעשות גם באמצעות מדד המכונה "פריון כלל הגורמים" (total factor productivity -TFP). מתודה זו של חישוב הפריון החקלאי מחשבת אינדקס של תשומות חקלאיות יחסית לאינדקס של תפוקות חקלאיות. מדד זה נועד כדי להתגבר על חסרונות של חישוב של מדדי פריון חקלאי חלקיים, ובעיקר שקשה לזהות את הגורמים שגורמים להם להשתנות. שינויים בפריון החקלאי של כלל הגורמים נובע בדרך כלל מ[[שיפור טכנולוגי]]. | + | כאשר רוצים לבדוק את הפריון החקלאי של כלל מוצר החקלאות או קבוצה של מוצרים כאלה, יש בעיה בגלל שלתוצרים שונים יש משקל סגולי שונה, וכן בגלל בתכולת הקלוריות וערכים תזונתיים שונים של המוצרים השונים. לפיכך מחשבים בדרך כלל את התפוקה על ידי [[שוק|ערך השוק]] של הסחורות השונות, דבר שמוציא מכלל חשבון מוצרי ביניים כגון תערובת תירס המשתמשת לשם האכלת פרות ב[[תעשיית הבשר]]. ניתן להשוות תפוקות אלה לתשומות רבות ושונות כגון עבודה (כמות העובדים), שטח או מים. השוואות אלו נקראות "מדדים חלקיים של פריון חקלאי" (Partial measures of productivity). מדידת הפריון החקלאי יכולה להיעשות גם באמצעות מדד המכונה "פריון כלל הגורמים" (Total factor productivity -TFP). מתודה זו של חישוב הפריון החקלאי מחשבת אינדקס של תשומות חקלאיות יחסית לאינדקס של תפוקות חקלאיות. מדד זה נועד כדי להתגבר על חסרונות של חישוב של מדדי פריון חקלאי חלקיים, ובעיקר שקשה לזהות את הגורמים שגורמים להם להשתנות. שינויים בפריון החקלאי של כלל הגורמים נובע בדרך כלל מ[[שיפור טכנולוגי]]. |
| | | |
| ==רקע - יצרנות באקולוגיה== | | ==רקע - יצרנות באקולוגיה== |
− | יצרנות - productivity היא מדד כללי ב[[אקולוגיה]] אשר מודד כמות האנרגיה שהצליחה לעבור המרה מאנרגיית שמש לאנרגיה כימית בתהליך הפוטוסינתזה. [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני ברוטו]] מייצג את כל כמות האנרגיה מהשמש שצמחים בכל [[הביוספרה]] הצליחו להמיר לאנרגיה כימית במהלך זמן נתון. | + | יצרנות - Productivity היא מדד כללי ב[[אקולוגיה]] אשר מודד כמות האנרגיה שהצליחה לעבור המרה מאנרגיית שמש לאנרגיה כימית בתהליך הפוטוסינתזה. [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני ברוטו]] מייצג את כל כמות האנרגיה מהשמש שצמחים בכל [[הביוספרה]] הצליחו להמיר לאנרגיה כימית במהלך זמן נתון. |
| | | |
− | במערכות חקלאיות, היצרנות נמדדת רק במונחים של תבואה yield. התבואה היא לא סך כל הביו-מסה שגדלה במשך העונה, אלא מייצגת רק את הייצור הראשוני נטו שיש לו ערך [[שוק|בשוק]] - לדוגמה אין התייחסות למאסת הקש שנוצר במהלך גידול של [[חיטה]]. | + | במערכות חקלאיות, היצרנות נמדדת רק במונחים של תבואה Yield. התבואה היא לא סך כל הביו-מסה שגדלה במשך העונה, אלא מייצגת רק את הייצור הראשוני נטו שיש לו ערך [[שוק|בשוק]] - לדוגמה אין התייחסות למסת הקש שנוצר במהלך גידול של [[חיטה]]. |
| | | |
| ==מגבלות של חוקי טבע על הגידול בפריון== | | ==מגבלות של חוקי טבע על הגידול בפריון== |
− | הניתוח של [[כלכלה נאו קלאסית]] ושל [[אופטימיזם טכנולוגי]] טוען שעם עוד [[הון תעשייתי]] ועוד [[שינוי טכנולוגי|שכלול בטכנולוגיה]] נוכל להגדיל את הפריון החקלאי עוד ועוד. ניתוח [[תומס מלתוס|מלתוסיאני]] או [[אקולוגיה|אקולוגי]] יותר טוען שלמרות שניתן להגדיל את הפריון החקלאי למשך תקופה מסויימת, יש לדבר גבול בגלל מגבלות טבעיות. אולי איננו יודעים היכן הגבול הזה נמצא, אבל אי אפשר להגדיל את הפריון עוד ועוד. | + | הניתוח של [[כלכלה נאו-קלאסית]] ושל [[אופטימיזם טכנולוגי]] טוען שעם עוד [[הון תעשייתי]] ועוד [[שינוי טכנולוגי|שכלול בטכנולוגיה]] נוכל להגדיל את הפריון החקלאי עוד ועוד. ניתוח [[תומס מלתוס|מלתוסיאני]] או [[אקולוגיה|אקולוגי]] יותר טוען שלמרות שניתן להגדיל את הפריון החקלאי למשך תקופה מסויימת, יש לדבר גבול בגלל מגבלות טבעיות. אולי איננו יודעים היכן הגבול הזה נמצא, אבל אי אפשר להגדיל את הפריון עוד ועוד. |
| | | |
| ===מגבלות תאורטיות=== | | ===מגבלות תאורטיות=== |
שורה 72: |
שורה 72: |
| * השקייה ופיתוח שיטות [[השקייה]] ו[[חסכון מים]] מתקדמות כגון ציוד השקייה, טפטפות, [[חיפוי קרקע]], וכו'. | | * השקייה ופיתוח שיטות [[השקייה]] ו[[חסכון מים]] מתקדמות כגון ציוד השקייה, טפטפות, [[חיפוי קרקע]], וכו'. |
| * [[חומרי הדברה]] מסוג קוטלי עשבים וקוטלי חרקים. | | * [[חומרי הדברה]] מסוג קוטלי עשבים וקוטלי חרקים. |
− | * [[גידול מונוקוטורה]] (שתילת סוג אחד של ייבול בשטח גדול) כדי לספק טיפול אחיד בקנה מידע רחב בהקשרים כמו השקייה, דישון, חריש, קטיף, והדברה ולהנות מ[[יתרונות לגודל]]. | + | * [[גידול מונוקולטורה]] (שתילת סוג אחד של ייבול בשטח גדול) כדי לספק טיפול אחיד בקנה מידע רחב בהקשרים כמו השקייה, דישון, חריש, קטיף, והדברה ולהנות מ[[יתרונות לגודל]]. |
| * הגברת צפיפות הצמחים. | | * הגברת צפיפות הצמחים. |
| * [[הנדסה גנטית]] בצמחים. | | * [[הנדסה גנטית]] בצמחים. |
שורה 96: |
שורה 96: |
| מאז שנות ה-60 גדל הפריון הממוצע בעולם של חיטה פי 3. עם זאת יש האטה במגמת הגידול בפריון. | | מאז שנות ה-60 גדל הפריון הממוצע בעולם של חיטה פי 3. עם זאת יש האטה במגמת הגידול בפריון. |
| | | |
− | פריון החיטה במדינות המובילות בכמות גידול החיטה מראה גידול מתמשך. אבל באופן ממוצע הפריון העולמי[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי ביחידות של ק"ג להקטאר (=10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם.]] עלה בקצב גבוה עד שנות ה-90 - כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה - ומאז הואט קצב גידול בפריון לכ-1.4% בשנה. ניתן לראות בכך דוגמה ל[[תפוקה שולית פוחתת של טכנולוגיה]]. | + | פריון החיטה במדינות המובילות בכמות גידול החיטה מראה גידול מתמשך. אבל באופן ממוצע הפריון העולמי[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי ביחידות של ק"ג להקטאר (=10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8,000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם.]] עלה בקצב גבוה עד שנות ה-90 - כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה - ומאז הואט קצב גידול בפריון לכ-1.4% בשנה. ניתן לראות בכך דוגמה ל[[תפוקה שולית פוחתת של טכנולוגיה]]. |
| | | |
| הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים והון תעשייתי שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם). | | הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים והון תעשייתי שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם). |
שורה 106: |
שורה 106: |
| ==השלכות של הגדלת הפריון החקלאי== | | ==השלכות של הגדלת הפריון החקלאי== |
| ===השלכות כלכליות וחברתיות=== | | ===השלכות כלכליות וחברתיות=== |
− | פריון חקלאי גבוה, ביחידות של טונה לדונם הוא הכרחי לשם [[גידול אוכלוסין]] וכן שמירה על אוכלוסייה גבוה. פריון חקלאי גבוה מהווה תמריץ להגדיל את מספר הילדים בכל משפחה שכן בטווח הקצר הוא מוריד את מחירי המזון. אם מתרחשת ירידה בפריון החקלאי מסיבה כלשהי, לדוגמה בעקבות [[מחלה חקלאית]], [[מלחמה]], [[המלחת קרקע]] או [[שינוי אקלימי]], עלולה להיווצר ירידה ב[[בטחון תזונתי]] ו[[רעב המוני]]. השלכות אחרות של היבטים אלה כוללות אי שקט חברתי, מרידות של פועלים, מרידות איכרים, הפלת משטרים, הפיכות, מלחמות אזרחים, מלחמות וכיוצא בזה. ראו דוגמאות היסטוריות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] כמו במקרים של [[דעיכת האימפריה השומרית]], [[איי הפסחא]], [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]], [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] ועוד. אמצעים להגעה לפריון חקלאי גבוה עלולים להיות [[נעילה טכנולוגית]] - קל להיכנס אבל קשה לצאת - משום שקל להגדיל את האוכלוסייה במהירות עם הגידול בפריון החקלאי, אבל ירידה באוכלוסייה לרמות קודמות היא דבר איטי או אלים. | + | פריון חקלאי גבוה, ביחידות של טונה לדונם הוא הכרחי לשם [[גידול אוכלוסין]] וכן שמירה על אוכלוסייה גבוה. פריון חקלאי גבוה מהווה תמריץ להגדיל את מספר הילדים בכל משפחה שכן בטווח הקצר הוא מוריד את מחירי המזון. אם מתרחשת ירידה בפריון החקלאי מסיבה כלשהי, לדוגמה בעקבות [[מחלה חקלאית]], [[מלחמה]], [[המלחת קרקע]] או [[שינוי אקלימי]], עלולה להיווצר ירידה ב[[בטחון תזונתי]] ו[[רעב המוני]]. השלכות אחרות של היבטים אלה כוללות אי שקט חברתי, מרידות של פועלים, מרידות איכרים, הפלת משטרים, הפיכות, מלחמות אזרחים, מלחמות וכיוצא בזה. ראו דוגמאות היסטוריות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] כמו במקרים של [[דעיכת האימפריה השומרית]], [[איי הפסחא]], [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]], [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] ועוד. אמצעים להגעה לפריון חקלאי גבוה עלולים להיות [[נעילה טכנולוגית]] - קל להיכנס אבל קשה לצאת - משום שקל להגדיל את האוכלוסייה במהירות עם הגידול בפריון החקלאי, אבל ירידה בכמות האוכלוסייה לרמות קודמות היא דבר איטי או אלים. |
| | | |
− | פריון חקלאי גבוה מוריד את מחירי המזון ולכן יכול לשנות העדפות של צרכנים בתחום המזון ואת היחסים בתחום החקלאות. דוגמה אחת היא כי פריון חקלאי גבוה מוריד את עלות המזון ולכן מייצר תמריץ למכירת מזון מעובד וכן להאכלת בעלי חיים בתוצרת חקלאית. פרוש הדבר שמזון מהחי ומזון מעובד הם זולים יותר וצריכתם עולה. היבטים אלה מהווים בזבוז מזון מחד ויש להם גם השפעות בריאותיות וסיבתיות, אבל הם יכולים להוות גם [[באפר]] או אמצעי [[חוסן]] בפני אפשרות של ירידה בפריון החקלאי. היבט נוסף של עליית הפריון החקלאי הוא שינוי בהכנסות של חקלאים מול יצרני מזון ושל חקלאים קטנים מול גדולים ולכן שינוי בהרכב ובפרנסה של שווקים אלה. | + | פריון חקלאי גבוה מוריד את מחירי המזון ולכן יכול לשנות העדפות של צרכנים בתחום המזון ואת היחסים בתחום החקלאות. דוגמה אחת היא כי פריון חקלאי גבוה מוריד את עלות המזון ולכן מייצר תמריץ למכירת מזון מעובד וכן להאכלת בעלי חיים בתוצרת חקלאית. פרוש הדבר שמזון מהחי ומזון מעובד הם זולים יותר וצריכתם עולה. היבטים אלה מהווים בזבוז מזון מחד ויש להם גם השפעות בריאותיות וסיבתיות, אבל הם יכולים להוות גם [[באפר]] או אמצעי [[חוסן]] בפני אפשרות של ירידה בפריון החקלאי. היבט נוסף של עליית הפריון החקלאי הוא שינוי בהכנסות של חקלאים מול יצרני מזון ושל חקלאים קטנים מול גדולים ולכן שינוי בהרכב ובפרנסה של שווקים אלה. |
| | | |
| פריון חקלאי גבוה הוא הכרחי לשם [[התמחות כלכלית]]. אחוז האנשים שאינם עובדים בחקלאות תלויה בפריון החקלאי, אם כי ביחידות לא שגרתיות של טונות תוצרת חקלאית (או קלוריות) לאדם לשנה. הגדלת הפריון החקלאי ביחידות של טונות תוצרת חקלאית ביחס לדונם לשנה מגדילה גם את הפריון ביחידות של דונם לאדם, כל עוד לא מתחשבים בהשפעה אפשרית של גידול הפריון על גידול האוכלוסין. יש לשים לב כי בטווח הארוך ייתכן שגידול בפריון ביחידות של טונות לשנה יגרור גידול אוכלוסין, אפילו במידה תקטין את הפריון החקלאי ביחס לכמות האוכלוסייה (קיימת טענה של [[ג'ארד דיימונד]] כי דבר זה התרחש בהקשר של המהפכה הנאוליתית). | | פריון חקלאי גבוה הוא הכרחי לשם [[התמחות כלכלית]]. אחוז האנשים שאינם עובדים בחקלאות תלויה בפריון החקלאי, אם כי ביחידות לא שגרתיות של טונות תוצרת חקלאית (או קלוריות) לאדם לשנה. הגדלת הפריון החקלאי ביחידות של טונות תוצרת חקלאית ביחס לדונם לשנה מגדילה גם את הפריון ביחידות של דונם לאדם, כל עוד לא מתחשבים בהשפעה אפשרית של גידול הפריון על גידול האוכלוסין. יש לשים לב כי בטווח הארוך ייתכן שגידול בפריון ביחידות של טונות לשנה יגרור גידול אוכלוסין, אפילו במידה תקטין את הפריון החקלאי ביחס לכמות האוכלוסייה (קיימת טענה של [[ג'ארד דיימונד]] כי דבר זה התרחש בהקשר של המהפכה הנאוליתית). |