שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 29 בתים ,  00:20, 11 בינואר 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''טכנולוגיה''' (Technology) היא מושג רחב שמתאר את השימוש של [[בני אדם]] (ושל ויצורים חיים אחרים) ב[[ידע]], באומנות (Craft), בכלים ובמכונות, ואת ההשלכות של שימוש זה על יכולתו של האדם לשלוט על [[הסביבה הטבעית|סביבתו]], על בני אדם אחרים (או על יצורים אחרים) ולהתאים אותם לרצונות ולצרכים הנתפסים שלו. מקורו של המושג "טכנולוגיה" בהלחם היווני technología שמורכב מהמילים téchnē = אומנות וlogía לוגיה = תורה או - תורת האומנות, המחקר של המשהו או ענף הידע של דיסציפלינה.  
+
'''טכנולוגיה''' (באנגלית: '''Technology''') היא מושג רחב שמתאר את השימוש של [[בני אדם]] (ושל ויצורים חיים אחרים) ב[[ידע]], באומנות (Craft), בכלים ובמכונות, ואת ההשלכות של שימוש זה על יכולתו של האדם לשלוט על [[הסביבה הטבעית|סביבתו]], על בני אדם אחרים (או על יצורים אחרים) ולהתאים אותם לרצונות ולצרכים הנתפסים שלו. מקורו של המושג "טכנולוגיה" בהלחם היווני technología שמורכב מהמילים téchnē = אומנות וlogía לוגיה = תורה או - תורת האומנות, המחקר של המשהו או ענף הידע של דיסציפלינה.  
   −
עם זאת, הגדרה מוחלטת של המושג היא חמקמקה. כך לדוגמה, השימוש הנפוץ במונח "טכנולוגיה" הוא לתאור חפצים חומריים שיש להם שימושיות לבני- האדם כמו מכונות, חומרה וכלי-עבודה, אבל המונח יכול להכיל נושאים רחבים יותר כמו [[מערכות מורכבות|מערכות]], שיטות ארגון וטכניקות. בנוסף, אם בעבר היתה הפרדה ברורה בין העולם החי והגנום לבין כלים דוממים, הקיום של [[הנדסה גנטית]] גורם להכלת חלק מהעולם החי עצמו בתוך הטכנולוגיה. המונח יכול להיות מיושם באופן כללי או לאיזור ספציפי: כמו טכנולוגיות בנייה, טכנולוגיה רפואית, או טכנולוגיה מתקדמת.  
+
עם זאת, הגדרה מוחלטת של המושג היא חמקמקה. כך לדוגמה, השימוש הנפוץ במונח "טכנולוגיה" הוא לתיאור חפצים חומריים שיש להם שימושיות לבני- האדם כמו מכונות, חומרה וכלי-עבודה, אבל המונח יכול להכיל נושאים רחבים יותר כמו [[מערכות מורכבות|מערכות]], שיטות ארגון וטכניקות. בנוסף, אם בעבר הייתה הפרדה ברורה בין העולם החי והגנום לבין כלים דוממים, הקיום של [[הנדסה גנטית]] גורם להכלת חלק מהעולם החי עצמו בתוך הטכנולוגיה. המונח יכול להיות מיושם באופן כללי או לאיזור ספציפי: כמו טכנולוגיות בנייה, טכנולוגיה רפואית, או טכנולוגיה מתקדמת.  
    
היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה ב[[אופטימיזם טכנולוגי]]. כמו כן יש דיונים על [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה (ספר)|ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה]]. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי ניטרלי ופסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח [[נעילה טכנולוגית]] לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.  
 
היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה ב[[אופטימיזם טכנולוגי]]. כמו כן יש דיונים על [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה (ספר)|ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה]]. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי ניטרלי ופסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח [[נעילה טכנולוגית]] לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.  
שורה 13: שורה 13:     
==טכנו-ממים==
 
==טכנו-ממים==
ניתן להסתכל על הטכנולוגיה כעל סוג של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] או כביטוי החומרי לאבולוציה של "טכנו-ממים" - הדומים ל[[ממ|ממים]] רגילים אך נבדלים מהם. "טכנו-ממים" הם סוג מיוחד של ממים אשר מאפשרים להעביר הלאה הוראות ייצור, שכפול ושימוש לכלים ולמכונות (כגון מתכונים, שרטוטים, נוסחאות, קוד של תוכנה, חוברות הפעלה, ספרים, ספריות וכו' וכן ההכרות עם הטכנולוגיה בקרב בני אדם) בהשוואה ל-ממ רגיל, הממים הטכנולוגים הם מדוייקים יותר שכן עליהם לתאר מציאות חומרית בצורה מדוייקת, כך שאותה מציאות - הטכנולוגיה- תעבוד בסופו של דבר.  
+
ניתן להסתכל על הטכנולוגיה כעל סוג של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] או כביטוי החומרי לאבולוציה של "טכנו-ממים" - הדומים ל[[מם|ממים]] רגילים אך נבדלים מהם. "טכנו-ממים" הם סוג מיוחד של ממים אשר מאפשרים להעביר הלאה הוראות ייצור, שכפול ושימוש לכלים ולמכונות (כגון מתכונים, שרטוטים, נוסחאות, קוד של תוכנה, חוברות הפעלה, ספרים, ספריות וכו' וכן ההכרות עם הטכנולוגיה בקרב בני אדם) בהשוואה למם רגיל, הממים הטכנולוגים הם מדוייקים יותר שכן עליהם לתאר מציאות חומרית בצורה מדוייקת, כך שאותה מציאות - הטכנולוגיה- תעבוד בסופו של דבר.  
    
לפי גישה זו טכנולוגיה היא אחד הערוצים של [[אבולוציה]] כאשר שני הערוצים האחרים הם אבולוציה גנטית ואבולוציה של ממים, וכל הערוצים משפיעים זה על זה. לדוגמה המצאות טכנולוגיה כמו ביות סוסים, פלדה, אוניות וכתב אפשרה לספרדים לכבוש את דרום אמריקה וגמרה להתפשטות הגנים שלהם וגנים של חיידקים, וירוסים ויצורים אחרים (כמו סוסים) על חשבון האנשים המקומיים ובעלי החיים שחיו שם קודם.  
 
לפי גישה זו טכנולוגיה היא אחד הערוצים של [[אבולוציה]] כאשר שני הערוצים האחרים הם אבולוציה גנטית ואבולוציה של ממים, וכל הערוצים משפיעים זה על זה. לדוגמה המצאות טכנולוגיה כמו ביות סוסים, פלדה, אוניות וכתב אפשרה לספרדים לכבוש את דרום אמריקה וגמרה להתפשטות הגנים שלהם וגנים של חיידקים, וירוסים ויצורים אחרים (כמו סוסים) על חשבון האנשים המקומיים ובעלי החיים שחיו שם קודם.  
שורה 137: שורה 137:     
==גישות אל הטכנולוגיה==
 
==גישות אל הטכנולוגיה==
במשך תקופה ארוכה לא היתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי [[יובל הררי]], בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריביהם.  
+
במשך תקופה ארוכה לא הייתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי [[יובל הררי]], בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריביהם.  
    
מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של  או הגישה של זרם ה[[מודרניזם]] של [[אופטימיזם טכנולוגי]] המלווה במיתוס של [[קידמה טכנולוגית]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם"- עוד טכנולוגיה בהכרח תשפר את העולם. עוד [[הון פיזי]], לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר, יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יאפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  
 
מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של  או הגישה של זרם ה[[מודרניזם]] של [[אופטימיזם טכנולוגי]] המלווה במיתוס של [[קידמה טכנולוגית]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם"- עוד טכנולוגיה בהכרח תשפר את העולם. עוד [[הון פיזי]], לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר, יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יאפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  
   −
;הגישה האינסטרומנטאלית:
+
;הגישה האינסטרומנטלית:
 
זו הגישה הרווחת כיום  בקרב הציבור ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל "דעה" לגבי התוצאות. ה"אנושות" היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה. גישה זו נפוצה לדוגמה בקרב תומכים של [[קפיטליזם]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית]] - ב[[שוק משוכלל]] או [[שוק חופשי]] הצרכנים הם לכאורה מי שבוחרים באיזה מוצרים להשתמש ומה לקנות, כאשר הרצונות שלהם לכאורה נתונים מראש למודל (הצרכנים נולדים איתם), לפי בחירות אלה מוכתבות הפירמות והטכנולוגיות שישרדו בשוק.  
 
זו הגישה הרווחת כיום  בקרב הציבור ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל "דעה" לגבי התוצאות. ה"אנושות" היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה. גישה זו נפוצה לדוגמה בקרב תומכים של [[קפיטליזם]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית]] - ב[[שוק משוכלל]] או [[שוק חופשי]] הצרכנים הם לכאורה מי שבוחרים באיזה מוצרים להשתמש ומה לקנות, כאשר הרצונות שלהם לכאורה נתונים מראש למודל (הצרכנים נולדים איתם), לפי בחירות אלה מוכתבות הפירמות והטכנולוגיות שישרדו בשוק.  
   שורה 154: שורה 154:     
===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===
 
===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===
הגישה לטכנולוגיה בתנועות ה[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא [[הגישה הרומנטית]] או גישת [[השיבה לטבע]], שקוראת לשוב לחברה של [[ציידים לקטים]] ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים היתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחבורת הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).  
+
הגישה לטכנולוגיה בתנועות ה[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא [[הגישה הרומנטית]] או גישת [[השיבה לטבע]], שקוראת לשוב לחברה של [[ציידים לקטים]] ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים הייתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחבורת הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).  
   −
גישות אחרות לטכנולוגיה הן "[[פרמקלצ'ר|פרמקלצ'ר-טכנולוגי]]" או "טכנולוגיית לואו-טק" - [[טכנולוגיה נאותה]] - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו [[שימור אנרגיה|מעט אנרגיה]], יהיה קל וזול  ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו [[אי שוויון כלכלי]] שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן [[טכנולוגיה נאותה]] וכן [[פרמקלצ'ר]]. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש ב[[אופניים]] לצרכי תחבורה, [[שימור אנרגיה]] ופיתוח [[אנרגיה מתחדשת]] באמצעים פשוטים כמו [[תנור שמש]], או [[תאורת אור שמש]], [[נקיון ידידותי לסביבה]] ועוד.  
+
גישות אחרות לטכנולוגיה הן "[[פרמקלצ'ר|פרמקלצ'ר-טכנולוגי]]" או "טכנולוגיית לואו-טק" - [[טכנולוגיה נאותה]] - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו [[שימור אנרגיה|מעט אנרגיה]], יהיה קל וזול  ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו [[אי שוויון כלכלי]] שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן [[טכנולוגיה נאותה]] וכן [[פרמקלצ'ר]]. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש ב[[אופניים]] לצרכי תחבורה, [[שימור אנרגיה]] ופיתוח [[אנרגיה מתחדשת]] באמצעים פשוטים כמו [[תנור שמש]], או [[תאורת אור שמש]], [[ניקיון ידידותי לסביבה]] ועוד.  
    
גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]], [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]], [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  
 
גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]], [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]], [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

תפריט ניווט