שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[תמונה:Npp.PNG|left|thumb|350px|הערכה של כמות הייצור הראשוני נטו - NPP - מסת הפחמן שנוצרת בכל שנה בצמחים לאחר שמנקים מהייצור הראשוני ברוטו את הפחמן שאובד בתהליכי נשימה של הצמח.  חלק גדול מהייצור הראשוני מבוצע ב[[יער טרופי|יערות טרופיים]] באיזורי קו המשווה. הייצור הראשוני הימי הוא קטן ומתרכז בעיקר במדפי היבשת וסמוך לקטבים]]

[[תמונה:Npp.PNG|left|thumb|350px|הערכה של כמות הייצור הראשוני נטו - NPP - מסת הפחמן שנוצרת בכל שנה בצמחים לאחר שמנקים מהייצור הראשוני ברוטו את הפחמן שאובד בתהליכי נשימה של הצמח.  חלק גדול מהייצור הראשוני מבוצע ב[[יער טרופי|יערות טרופיים]] באיזורי קו המשווה. הייצור הראשוני הימי הוא קטן ומתרכז בעיקר במדפי היבשת וסמוך לקטבים]]

'''ייצור ראשוני''' (Primary production) הוא הייצור של תרכובות אורגניות מתוך [[פחמן דו-חמצני]] אן-אורגני שמקורו באטמוספירה או בים, בעיקר על ידי [[תהליך]] הקיבוע של הפוטוסינתזה (ניצול [[אור שמש]] על ידי צמחים), כאשר כימוסינתזה היא תהליך מצומצם בהרבה. כל החיים בכדור הארץ נסמכים באופן ישיר או עקיף על הייצור הראשוני. היצורים האחראים לייצור הראשוני נקראים '''יצרנים ראשוניים''' או '''אוטוטרופים''' והם הבסיס של [[מארג המזון]]. באזורים אקולוגיים יבשתיים, אלו הם בעיקר צמחים, ואילו ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ימיות האצות הן היצרנים הראשוניים העיקריים.

'''ייצור ראשוני''' (באנגלית: '''Primary production''') הוא הייצור של תרכובות אורגניות מתוך [[פחמן דו-חמצני]] אן-אורגני שמקורו באטמוספירה או בים, בעיקר על ידי [[תהליך]] הקיבוע של הפוטוסינתזה (ניצול [[אור שמש]] על ידי צמחים), כאשר כימוסינתזה היא תהליך מצומצם בהרבה. כל החיים בכדור הארץ נסמכים באופן ישיר או עקיף על הייצור הראשוני. היצורים האחראים לייצור הראשוני נקראים '''יצרנים ראשוניים''' או '''אוטוטרופים''' והם הבסיס של [[מארג המזון]]. באזורים אקולוגיים יבשתיים, אלו הם בעיקר צמחים, ואילו ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ימיות האצות הן היצרנים הראשוניים העיקריים.

מבחינים בין '''ייצור ראשוני גולמי''' ('''GPP''') - שהוא הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני שמקובעת על ידי הפוטוסינתזה (או כימוסינתזה), לבין '''יצור ראשוני נטו''' ('''NPP''') - שהוא כמות הפחמן הדו חמצני שקובעה לאחר קיזוז הפסדי פחמן עקב תהליכים כמו נשימה של הצמח (הגורמת לפליטה של פחמן דו חמצני חזרה לסביבה הלא אורגנית).

מבחינים בין '''ייצור ראשוני גולמי''' ('''GPP''') - שהוא הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני שמקובעת על ידי הפוטוסינתזה (או כימוסינתזה), לבין '''יצור ראשוני נטו''' ('''NPP''') - שהוא כמות הפחמן הדו חמצני שקובעה לאחר קיזוז הפסדי פחמן עקב תהליכים כמו נשימה של הצמח (הגורמת לפליטה של פחמן דו חמצני חזרה לסביבה הלא אורגנית).

==תאור כימי==

==תיאור כימי==

[[תמונה:Calvin-cycle4.png|left|thumb|250px|קיבוע פחמן ותגובות כימיות נוספות במסגרת [[מחזור ביוגאוכימי|המחזורים האקולוגיים]] השותפים לייצור ראשוני ומחזור האנרגיה ביצורים חיים]]

[[תמונה:Calvin-cycle4.png|left|thumb|250px|קיבוע פחמן ותגובות כימיות נוספות במסגרת [[מחזור ביוגאוכימי|המחזורים האקולוגיים]] השותפים לייצור ראשוני ומחזור האנרגיה ביצורים חיים]]

ברמה הפיזיקלית, כמעט כל הייצור הראשוני הוא המרה של [[אנרגיה]] מהצורה של קרינה אלקטרומגנטית לצורה אגורה של אנרגיה כימית, שמתבצעת על ידי יצורים חיים. המקור העיקרי לאנרגיה זו הוא [[אנרגיית שמש|אנרגיית השמש]]. חלק זעיר מהייצור הראשוני נובע מחיידקים שמנצלים אנרגיה כימית שאצורה במולקולות כימיות אנ-אורגניות.

ברמה הפיזיקלית, כמעט כל הייצור הראשוני הוא המרה של [[אנרגיה]] מהצורה של קרינה אלקטרומגנטית לצורה אגורה של אנרגיה כימית, שמתבצעת על ידי יצורים חיים. המקור העיקרי לאנרגיה זו הוא [[אנרגיית שמש|אנרגיית השמש]]. חלק זעיר מהייצור הראשוני נובע מחיידקים שמנצלים אנרגיה כימית שאצורה במולקולות כימיות אנ-אורגניות.

מערכות אקולוגיות שונות הן בעלות תרומה שונה מאד לייצור הראשוני. אפשר לבחון את כמות הייצור הראשוני במערכות אקולוגיות שונות כדי להבין את ההבדלים בינן:

מערכות אקולוגיות שונות הן בעלות תרומה שונה מאד לייצור הראשוני. אפשר לבחון את כמות הייצור הראשוני במערכות אקולוגיות שונות כדי להבין את ההבדלים בינן:

* יער משווני או ביצה משוונית - כ-7,000 ק"ג פחמן לדונם לשנה, זהו שיעור הייצור הראשוני הגבוה ביותר.

* יער משווני או ביצה משוונית - כ-7,000 ק"ג פחמן לדונם לשנה, זהו שיעור הייצור הראשוני הגבוה ביותר.

* איזורי יער צפוני מייצרים 2,000-3000 ק"ג לדונם לשנה.

* איזורי יער צפוני מייצרים 2,000-3,000 ק"ג לדונם לשנה.

* איזור מדברי - כ-100-50 ק"ג לדונם בשנה.

* איזור מדברי - כ-100-50 ק"ג לדונם בשנה.

* [[תירס]] לדוגמה מגיע עד לכ-2,000 ק"ג לדוגם בשנה - גידולי חקלאות מיוצרים רק בחלק מעונות השנה, ולכן התרומה שלהם קטנה יותר יחסית לצמחים אחרים.

* [[תירס]] לדוגמה מגיע עד לכ-2,000 ק"ג לדוגם בשנה - גידולי חקלאות מיוצרים רק בחלק מעונות השנה, ולכן התרומה שלהם קטנה יותר יחסית לצמחים אחרים.

שאר היצורים החיים יכולים לקבל רק שאריות של האנרגיה שנקלטה על ידי הצמחים. אוכלי צמחים מתחלקים לאוכלי עשב וכן ליצורים זעירים שמעכלים את הצמח לאחר מותו ומסייעים להתפרקותו ולהשלמת מחזורי המינרלים שהיו בצמח. יצורים נוספים, כמו טורפים או טפילים ניזונים מאוכלי הצמחים וכך הלאה. כל שלב כזה נקרא "'''רמה טרופית'''".

שאר היצורים החיים יכולים לקבל רק שאריות של האנרגיה שנקלטה על ידי הצמחים. אוכלי צמחים מתחלקים לאוכלי עשב וכן ליצורים זעירים שמעכלים את הצמח לאחר מותו ומסייעים להתפרקותו ולהשלמת מחזורי המינרלים שהיו בצמח. יצורים נוספים, כמו טורפים או טפילים ניזונים מאוכלי הצמחים וכך הלאה. כל שלב כזה נקרא "'''רמה טרופית'''".

בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]], בכל רמה טרופית יש לכלל היצורים פחות [[אקסרגיה]] מכמות האקסרגיה שהיתה זמינה ליצורים לפניהם, וחלק מהכמות המקורית מתפזר כחום - [[אנרגיה]] בעלת [[אנטרופיה]] גבוהה יותר שהיצורים החיים ומנועי חום-אינם מסוגלים לנצל. מסיבה זו בכל רמה טרופית, יש תוספת קטנה יותר של מסת גוף בשנה (כמות היצורים ברמה הטרופית כפול כמות הגידול במסה בשנה ליצור פחות כמות האובדן). כמו כן זוהי הסיבה שנדיר למצוא יותר מ-4-5 רמות טרופיות במערכת אקולוגית.

בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]], בכל רמה טרופית יש לכלל היצורים פחות [[אקסרגיה]] מכמות האקסרגיה שהייתה זמינה ליצורים לפניהם, וחלק מהכמות המקורית מתפזר כחום - [[אנרגיה]] בעלת [[אנטרופיה]] גבוהה יותר שהיצורים החיים ומנועי חום-אינם מסוגלים לנצל. מסיבה זו בכל רמה טרופית, יש תוספת קטנה יותר של מסת גוף בשנה (כמות היצורים ברמה הטרופית כפול כמות הגידול במסה בשנה ליצור פחות כמות האובדן). כמו כן זוהי הסיבה שנדיר למצוא יותר מ-4-5 רמות טרופיות במערכת אקולוגית.

==השפעה ושימוש על ידי בני האדם==

==השפעה ושימוש על ידי בני האדם==

צריכת היצור הראשוני העולמית מתחלקת בצורה שונה בין ענפים שונים - 58% לעץ ומוצריו - כולל עץ לבניה ועץ המשמש כדלק, 16% לבשר, 15% לצריכת קלוריות מהצומח, 3% לסיבים, 2.4% לחלב, 2.3% לנייר, ו-1.4% לביצים.

צריכת היצור הראשוני העולמית מתחלקת בצורה שונה בין ענפים שונים - 58% לעץ ומוצריו - כולל עץ לבניה ועץ המשמש כדלק, 16% לבשר, 15% לצריכת קלוריות מהצומח, 3% לסיבים, 2.4% לחלב, 2.3% לנייר, ו-1.4% לביצים.

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות כמות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות כמות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

   

   

18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 18.33%. המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 18.33%. המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]