שינויים

==אתגרים של מוצרים ציבוריים==

==אתגרים של מוצרים ציבוריים==

[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[מנסור אולסון]] פרסם את הקושי לפתור את הבעיות הנוגעות למימוש פעולות משותפות בספרו [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שהתפרסם ב-1965. אולסון טען כי חייב להתקיים סוג כלשהו של [[כפייה]] או של [[מוסד חברתי]] כלשהו כדי שקבוצה של אנשים יוכלו לפעול בצורה משותפת לקדם אינטרס משותף. אולסון הציע כי בעיות של פעולה משותפת יפתרו בקבוצות גדולות על ידי שימוש בתמריצים סלקטיביים. תמריצים סלקטיביים אלה יכולים להיות פרסים נוספים שניתן לקבל באופן מקרי אם משתתפים בפעולה או עונשים שניתנים למי שלא השתתף. עם זאת, כדי שתמריצים סלקטיביים חיוביים יעבדו, פרטים שמשתתפים בפעולה המשותפת חייבים להיות מזוהים, וכדי שתמריץ שלילי יעובד, יש לזהות מי שלא השתתף. בכל מקרה, יש צורך בארגון משמעותי כדי לקיים דבר כזה.  

[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[מנסור אולסון]] פרסם את הקושי לפתור את הבעיות הנוגעות למימוש פעולות משותפות בספרו '''[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]''' שיצא לאור ב-1965. אולסון טען כי חייב להתקיים סוג כלשהו של [[כפייה]] או של [[מוסד חברתי]] כלשהו, כדי שקבוצה של אנשים יוכלו לפעול בצורה משותפת לקדם אינטרס משותף. אולסון הציע כי בעיות של פעולה משותפת יפתרו בקבוצות גדולות על ידי שימוש בתמריצים סלקטיביים. תמריצים סלקטיביים אלה יכולים להיות פרסים נוספים שניתן לקבל באופן מקרי אם משתתפים בפעולה או עונשים שניתנים למי שלא השתתף. עם זאת, כדי שתמריצים סלקטיביים חיוביים יעבדו, פרטים שמשתתפים בפעולה המשותפת חייבים להיות מזוהים, וכדי שתמריץ שלילי יעובד, יש לזהות מי שלא השתתף. בכל מקרה, יש צורך בארגון משמעותי כדי לקיים דבר כזה.  

היבט אחד של ביצוע פעולה משותפת נוגע ל[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] או מוצרים משותפים. מוצר משותף הוא מוצר שקשה למנוע מאנשים להנות ממנו ([[מוצר בלבדי|מוצרים לא בלבדיים]]). לדוגמה כאשר ארגון עובדים מבצע מיקוח על השכר לעובדי תעשייה מסויימת הוא יעלה את השכר לכל העובדים בתעשייה זו - לא רק לעובדי האיגוד עצמו. כדי לעודד עובדים להצטרף לאיגודי עובדים רובים מספקים גם שירותים שניתנים רק לחברים, כמו סיוע משפטי בזמן סכסוך אישי עם המעביד, תוכניות פנסיה, חופשים, ועוד הטבות. כמו כן גם ההקמה של [[איגוד עובדים]] היא גם פעולה משותפת. אולסון טען כי הקמת ארגון כזה דורשת כי העובדים המעורבים בכך יהנו מיתרונות פרטיים נוספים עקב הקמת הארגון - כמו תשלום שכר עבור פעילות או קריירה פוליטית. כמובן גם תמריצים יותר "אלטרואריסטים" כמו [[אמפתיה]] לקבוצה ו[[מיתוס]] של שיתוף פעולה וטובת הכלל, [[שוויון]] או [[דמוקרטיה]] הם גם מרכיבים חזקים בקיום של פעולה משותפת.  

היבט אחד של ביצוע פעולה משותפת נוגע ל'''[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]''' או מוצרים משותפים. מוצר משותף הוא מוצר שקשה למנוע מאנשים להנות ממנו ([[מוצר בלבדי|מוצרים לא בלבדיים]]). לדוגמה כאשר ארגון עובדים מבצע מיקוח על השכר לעובדי תעשייה מסויימת הוא יעלה את השכר לכל העובדים בתעשייה זו - לא רק לעובדי האיגוד עצמו. כדי לעודד עובדים להצטרף לאיגודי עובדים רובים מספקים גם שירותים שניתנים רק לחברים, כמו סיוע משפטי בזמן סכסוך אישי עם המעביד, תוכניות פנסיה, חופשים, ועוד הטבות. כמו כן גם ההקמה של [[איגוד עובדים]] היא גם פעולה משותפת. אולסון טען כי הקמת ארגון כזה דורשת כי העובדים המעורבים בכך יהנו מיתרונות פרטיים נוספים עקב הקמת הארגון - כמו תשלום שכר עבור פעילות או קריירה פוליטית. כמובן גם תמריצים יותר "אלטרואריסטים" כמו [[אמפתיה]] לקבוצה ו[[מיתוס]] של שיתוף פעולה וטובת הכלל, [[שוויון]] או [[דמוקרטיה]] הם גם מרכיבים חזקים בקיום של פעולה משותפת.  

באופן מסורתי, פתרון של בעיות פעולה קולקטיבית נפתרו בצורה קלה יחסית על ידי [[קהילה|קהילות]] המשלבות [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] יחד עם "פרסים" (לדוגמה מעמד חברתי גבוה) ועונשים (מעמד חברתי נמוך, נידוי). דבר זה קל להבחנה בכפרים, בקהילות דתיות נוצריות ובקהילות יהודיות - דבר שקיים עד היום בקהילות חרדיות בהיבטים שונים כמו גמ"ח, הצבעה בבחירות, הפגנות וכו'. נורמה חברתית חזקה יחד עם קהילתיות שימשה גם במאבקים אזרחיים חשובים כמו מאבק השחורים למען זכויות לשחורים ונגד הפליה בארצות הברית, ובמאבקים אחרים כמו המאבק למען זכויות נשים. תכופות יש השפעה חשובה לקיום של [[הון חברתי]] ולדינמיקה של קבוצות (חברויות, סיוע הדדי, מחוייבות, אמון) כדי להניע קבוצה וכן קבוצות של קבוצות לפעולה.  

באופן מסורתי, פתרון של בעיות פעולה קולקטיבית נפתרו בצורה קלה יחסית על ידי [[קהילה|קהילות]] המשלבות [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] יחד עם "פרסים" (לדוגמה מעמד חברתי גבוה) ועונשים (מעמד חברתי נמוך, נידוי). קל להבחין בדבר זה בכפרים, בקהילות דתיות נוצריות ובקהילות יהודיות - דבר שקיים עד היום בקהילות חרדיות בהיבטים שונים כמו גמ"ח, הצבעה בבחירות, הפגנות וכו'. נורמה חברתית חזקה יחד עם קהילתיות שימשה גם במאבקים אזרחיים חשובים כמו המאבק למען זכויות לשחורים ונגד הפליה בארצות הברית, ובמאבקים אחרים כמו המאבק למען זכויות נשים. תכופות יש השפעה חשובה לקיום של [[הון חברתי]] ולדינמיקה של קבוצות (חברויות, סיוע הדדי, מחוייבות, [[אמון]]) כדי להניע קבוצה לפעולה או להניע קבוצות של קבוצות לפעולה.  

בסרט [[המאה של העצמי]] מצויין כי קיים מתח בין תפיסה אינדיבדואליסטית המזהה את הזהות ברעיון של [[עצמי]] לבין נכונות לבצע פעילות פוליטית וזהות המבוססת על השתייכות לקבוצה גדולה יותר - כמו גם נכונות לפעול למענה. מכון אסלין (Esalen Institute) קיים בשנות ה-60 סדנאות שהמשיכו לאחר מכן בתנועה גדולה יותר ששינתה את ארצות הברית מזהות קולקטיבית שטענה כי הפרט צריך להתאים עצמו לטובת הכלל, לרעיון הפוך לפיו קיים [[עצמי]] אוטונומי כלשהו (עם צרכים ורצונות מולדים או שלא ברור מהיכן הגיעו) וכי האינטרס העליון של החברה הוא למלא את הרצונות והגחמות של עצמי זה. המפגשים של מכון אסלין היו לרוב הצלחה גדולה - אבל הם לא הצליחו לפשר בין שחורים ולבנים - לפי טענת הסרט הכישלון נבע מכך המפגש איים לגזול מהשחורים את הדבר האחד שנתן להם זהות והוא של השתייכות לקבוצה גדולה יותר. דוגמה נוספת למתח בין תפיסה אינדיבדואליסטית לבין פעולה משותפת ניתנת בפרוק של מנזר בעקבות מפגשים של המכון. הסרט כמו גם הוגים אחרים מבקרים את הרעיון של אינדיבדואליזם בגרסתו הקיצונית יותר - בין היתר הגישה לפיה יש "אני פנימי" שאחראי לכל התשוקות והרצונות - כאשר בפועל יש תמיד [[תרבות]] ומערכת של [[ערכים חברתיים]] ותפיסות עולם אשר משפיעות מאד על תפיסת הפרט את עצמו ואת שאר העולם - במקרה של אמריקה במאה ה-20 - [[תרבות הצריכה]] והשפעת [[תאגידים גדולים]] ו[[ממשלות]] על התרבות והגישה לחיים ([[מיתוס|מיתוסים]], [[סדר מדומיין]]) דרך מוסדות כמו [[בתי ספר]], [[פרסומות]], כתובות בעיתונות, מסעות יחסי ציבור, סרטים, [[תעמולה]] ועוד.

בסרט [[המאה של העצמי]] מצויין כי קיים מתח בין [[אינדיבדואליזם|תפיסה אינדיבדואליסטי]] שמטפחת את הזהות ברעיון של [[עצמי]] לבין נכונות לבצע פעילות פוליטית וזהות המבוססת על השתייכות לקבוצה גדולה יותר - כמו גם נכונות לפעול למענה. מכון אסלין (Esalen Institute) קיים בשנות ה-60 סדנאות שהמשיכו לאחר מכן בתנועה גדולה יותר ששינתה את ארצות הברית מזהות קולקטיבית שטענה כי הפרט צריך להתאים עצמו לטובת הכלל, לרעיון הפוך לפיו קיים [[עצמי]] אוטונומי כלשהו (עם צרכים ורצונות מולדים או שלא ברור מהיכן הגיעו) וכי האינטרס העליון של החברה הוא למלא את הרצונות והגחמות של עצמי זה. המפגשים של מכון אסלין היו לרוב הצלחה גדולה - אבל הם לא הצליחו לפשר בין שחורים ולבנים - לפי טענת הסרט הכישלון נבע מכך המפגש איים לגזול מהשחורים את הדבר האחד שנתן להם זהות והוא של השתייכות לקבוצה גדולה יותר. דוגמה נוספת למתח בין תפיסה אינדיבדואליסטית לבין פעולה משותפת ניתנת בפרוק של מנזר בעקבות מפגשים של המכון. הסרט כמו גם הוגים אחרים מבקרים את הרעיון של אינדיבדואליזם בגרסתו הקיצונית יותר - בין היתר הגישה לפיה יש "אני פנימי" שאחראי לכל התשוקות והרצונות - כאשר בפועל יש תמיד [[תרבות]] ומערכת של [[ערכים חברתיים]] ותפיסות עולם אשר משפיעות מאד על תפיסת הפרט את עצמו ואת שאר העולם - במקרה של אמריקה במאה ה-20 - [[תרבות הצריכה]] והשפעת [[תאגידים גדולים]] ו[[ממשלות]] על התרבות והגישה לחיים ([[מיתוס|מיתוסים]], [[סדר מדומיין]]) דרך מוסדות כמו [[בתי ספר]], [[פרסומות]], כתובות בעיתונות, מסעות יחסי ציבור, סרטים, [[תעמולה]] ועוד.

==פעולה משותפת בצבאות ויחידות צבאיות==

==פעולה משותפת בצבאות ויחידות צבאיות==