שינויים

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח [[נפט]]. המאגרים הקלים להפקה ולזיקוק של דלקים מחצביים נכרו או נשאבו, לפי העיקרון הכלכלי של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" למחצבים, או "קטיפת התפוחים הנמוכים". עם השנים הפקת דלקים מחצביים הפכה יותר ויותר מסובכת ויקרה. לדוגמה כיום יש שימוש נרחב באסדות ענק ימיות לשאיבת נפט עמוק, במקום מגדלי קידוח קטנים להפקת נפט יבשתי קרוב לפני הקרקע, שהיו מקובלים בטקסס לפני 100 שנים. מנגנון זה הוא חלק מ[[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיאי תפוקה למחצבים|שיא תפוקה דומים]] לדלקים האחרים - [[שיא תפוקת הפחם]] ו[[שיא תפוקת הגז]]]]

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח [[נפט]]. המאגרים הקלים להפקה ולזיקוק של דלקים מחצביים נכרו או נשאבו, לפי העיקרון הכלכלי של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" למחצבים, או "קטיפת התפוחים הנמוכים". עם השנים הפקת דלקים מחצביים הפכה יותר ויותר מסובכת ויקרה. לדוגמה כיום יש שימוש נרחב באסדות ענק ימיות לשאיבת נפט עמוק, במקום מגדלי קידוח קטנים להפקת נפט יבשתי קרוב לפני הקרקע, שהיו מקובלים בטקסס לפני 100 שנים. מנגנון זה הוא חלק מ[[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיאי תפוקה למחצבים|שיא תפוקה דומים]] לדלקים האחרים - [[שיא תפוקת הפחם]] ו[[שיא תפוקת הגז]]]]

'''דלקים מחצבי''' (Fossil fuel) המכונה גם '''דלק פחמימני''' או '''דלק מינרלי''' או '''דלק מאובנים''' הוא דלק כימי שמוצאו מ[[מחצבים]] [[כרייה|הנכרים או נשאבים]] מהשכבות העליונות של קרום [[כדור הארץ]].  

'''דלק מחצבי''' (באנגלית: '''Fossil fuel''') המכונה גם '''דלק פחמימני''' או '''דלק מינרלי''' או '''דלק מאובנים''' הוא דלק כימי שמוצאו מ[[מחצבים]] [[כרייה|הנכרים או נשאבים]] מהשכבות העליונות של קרום [[כדור הארץ]].  

הדלקים המחצביים כוללים גזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להימצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן).

הדלקים המחצביים כוללים גזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להימצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן).

לדעת רוב החוקרים בתחום מוצאם של הדלקים המחצביים הוא בשרידים של בעלי חיים וצמחים שנקברו ולאחר מכן, בגלל תזוזה של לוחות טאקטונים, ירדו למעמקי האדמה ונחשפו לחום וללחץ גבוהים במשך מאות מיליוני שנים. דבר זה מוכר בשם התאוריה הביוגנית שנהגתה לראשונה על ידי  Georg Agricola בשנת 1556 ולאחר מכן על ידי Mikhail Lomonosov בשנת 1757. קיימת תאוריה מודרנית יותר ומקובלת פחות, לפיה ההידרוקרבונים הנדיפים יותר כמו גז טבעי נוצרו בתהליכים לא ביולוגיים שלא כללו חומר מהחי או הצומח.  

לדעת רוב החוקרים בתחום מוצאם של הדלקים המחצביים הוא בשרידים של בעלי חיים וצמחים שנקברו ולאחר מכן, בגלל תזוזה של לוחות טאקטונים, ירדו למעמקי האדמה ונחשפו לחום וללחץ גבוה במשך מאות מיליוני שנים. דבר זה מוכר בשם התאוריה הביוגנית שנהגתה לראשונה על ידי  Georg Agricola בשנת 1556 ולאחר מכן על ידי Mikhail Lomonosov בשנת 1757. קיימת תאוריה מודרנית יותר ומקובלת פחות, לפיה ההידרוקרבונים הנדיפים יותר כמו גז טבעי נוצרו בתהליכים לא ביולוגיים שלא כללו חומר מהחי או הצומח.  

לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו-אלקטריקה: ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]], [[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ושריפת [[ביומאסה]]).  

לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו-אלקטריקה: ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]], [[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ושריפת [[ביומאסה]]).  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 35% מעתודות הפחם העולמיות נמצאות באירו-אסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברית המועצות נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ואוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו-1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 35% מעתודות הפחם העולמיות נמצאות באירו-אסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברית המועצות נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ואוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו-1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>

היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1980, ליחס של 1:118 בשנת 2010. במילים אחרות, אם בשנות 1980, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של 1980 כמות הפחם הייתה מספיקה עד לשנת 2180. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>  

היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות ה-80 של המאה ה-20, ליחס של 1:118 בשנת 2010. במילים אחרות, אם בשנות 1980, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של 1980 כמות הפחם הייתה מספיקה עד לשנת 2180. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>  

עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ואוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.<ref name="BP2011"/>

עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ואוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.<ref name="BP2011"/>

==חשיבות==

==חשיבות==

כדי לקבל מושג על חשיבות הדלק המחצבי ניתן להשוות בין תכולת האנרגיה שיש בפעילות אנושית לבין הניצול של אנרגיה ממקורות חיצוניים. חישוב גס מראה כי 7.7 טונות של שווי ערך אנרגטי לנפט שצורך אזרח מארצות הברית בשנה, (לעומת 0.25 טונות של אזרח מסנגל) דומים לצריכת המזון השנתית של כ-400 בני אדם. דבר זה מייצג "עברי אנרגיה" שעובדים עבור אדם מודרני בחברה מתועשת. דרך אחרת להסתכל על זה היא מזווית כלכלית. חבית אחת של נפט מייצג אנרגיה של 25 אלף שעות עבודה של אדם, כלומר כ-14 אנשים שעובדים במשך שנה בתקני עבודה רגילים. אפילו אם מחירי הנפט הם כמה מאות דולרים לחבית זה מחיר זול מאד ביחס לעבודה אנושית. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] UNCTAD}}

כדי לקבל מושג על חשיבות הדלק המחצבי ניתן להשוות בין תכולת האנרגיה שיש בפעילות אנושית לבין הניצול של אנרגיה ממקורות חיצוניים. חישוב גס מראה כי 7.7 טונות של שווי ערך אנרגטי לנפט שצורך אזרח מארצות הברית בשנה, (לעומת 0.25 טונות של אזרח מסנגל) דומים לצריכת המזון השנתית של כ-400 בני אדם. דבר זה מייצג "עברי אנרגיה" שעובדים עבור אדם מודרני בחברה מתועשת. דרך אחרת להסתכל על זה היא מזווית כלכלית. חבית אחת של נפט מייצג אנרגיה של 25 אלף שעות עבודה של אדם, כלומר כ-14 אנשים שעובדים במשך שנה בתקני עבודה רגילים. אפילו אם מחירי הנפט הם כמה מאות דולרים לחבית זה מחיר זול מאד ביחס לעבודה אנושית. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] UNCTAD}}

דלק מחצבי הוא מרכיב חשוב מאד לשם קיומה של [[חקלאות תעשייתית]]. לפי מסמך של [[ארגון המזון העולמי]] משנת 2000, נדרשים 6,000 מגה-ג'ול של דלק מחצבי (שווה ערך לחבית נפט אחת), כדי להפיק טונה אחת של תירס ב[[חקלאות תעשייתית]]. לעומת זאת בשיטות מסורתיות במקסיקו נדרשת כמות של 180 מגה-ג'ול (כ-4.8 ליטר של [[נפט]]).  

דלק מחצבי הוא מרכיב חשוב מאד לשם קיומה של [[חקלאות תעשייתית]]. לפי מסמך של [[ארגון המזון העולמי]] משנת 2000, נדרשים 6,000 מגה-ג'ול של דלק מחצבי (שווה ערך לחבית נפט אחת), כדי להפיק טונה אחת של תירס ב[[חקלאות תעשייתית]]. לעומת זאת בשיטות מסורתיות במקסיקו נדרשת כמות של 180 מגה-ג'ול (כ-4.8 ליטר של [[נפט]]).  

האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינתטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי, הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה.  

האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינתטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי, הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה.  

שריפת בנזין וסולר (תוצרי זיקוק של נפט) ב[[מכונית|מכוניות]] אוטובוסים ומשאיות גוררת [[זיהום אוויר מתחבורה]] כגון [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אשר פוגעים בבריאות, ומפיצים זיהום בקרבת מקומות מגורים. חלק גדול מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] מקורו בזיהום בתחבורה.

שריפת בנזין וסולר (תוצרי זיקוק של נפט) ב[[מכונית|מכוניות]] אוטובוסים ומשאיות גוררת [[זיהום אוויר מתחבורה]] כגון [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אשר פוגעים בבריאות, ומפיצים זיהום בקרבת מקומות מגורים. חלק גדול מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] מקורו בזיהום בתחבורה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי]] עבור מספר בעיות  בריאות מסוכנות: שבץ מוחי, [[מחלת לב]], מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[סרטן ריאות]] ומחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת). זיהום אוויר סביבתי גורם למוות בטרם עת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> נזקי זיהום אוויר כוללים -  עליה בביקורים בבתי חולים, עליה באשפוזים ושימוש מוגבר בתרופות,  החמרת תסמיני [[אסתמה]], [[טרטוגן|סיכון לעוברים]], בעיות נשימה (קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול), פגיעה בהתפתחות הריאות אצל ילדים, [[סכרת]], מחלות לב וכלי דם, [[סרטן ריאות]] ומוות מוקדם.{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/Environmental_contaminants/Pages/AirPollution_infograph.aspx  זיהום אוויר ובריאות] כרזה של משרד הבריאות}}החל משנת 2013 זיהום אוויר נחשב כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]].{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} נכון לשנת 2013 [[זיהום אוויר בישראל]] גורם למותם של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך [[גורמי מוות בישראל|התמותה השנתית בישראל]]), וגורם לנזק כלכלי של כ-7.4 מיליארד דולר,<ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref> או 28 מיליארד ש"ח בשנה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי]] עבור מספר בעיות  בריאות מסוכנות: שבץ מוחי, [[מחלת לב]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] (COPD), [[סרטן ריאות]] ומחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת). זיהום אוויר סביבתי גורם למוות בטרם עת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> נזקי זיהום אוויר כוללים -  עליה בביקורים בבתי חולים, עליה באשפוזים ושימוש מוגבר בתרופות,  החמרת תסמיני [[אסתמה]], [[טרטוגן|סיכון לעוברים]], בעיות נשימה (קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול), פגיעה בהתפתחות הריאות אצל ילדים, [[סכרת]], מחלות לב וכלי דם, [[סרטן ריאות]] ומוות מוקדם.{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/Environmental_contaminants/Pages/AirPollution_infograph.aspx  זיהום אוויר ובריאות] כרזה של משרד הבריאות}}החל משנת 2013 זיהום אוויר נחשב כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]].{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} נכון לשנת 2013 [[זיהום אוויר בישראל]] גורם למותם של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך [[גורמי מוות בישראל|התמותה השנתית בישראל]]), וגורם לנזק כלכלי של כ-7.4 מיליארד דולר,<ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref> או 28 מיליארד ש"ח בשנה.

===התחממות עולמית ובעיות קיימות===

===התחממות עולמית ובעיות קיימות===

בנוסף להתחממות שריפת דלקים גורמת גם ל[[החמצת אוקיינוסים]].  

בנוסף להתחממות שריפת דלקים גורמת גם ל[[החמצת אוקיינוסים]].  

בעיית קיימות נוספת היא כילוי הנפט הפחם והגז. הכלכלה העולמית כיום תלויה בדלק מחצבי - כולל [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת ב[[דשן כימי]] וב[[חומרי הדברה]] כדי לייצר את רוב המזון בעולם; הפקת [[חומרי גלם]] ומחזור שלהם; ייצור חשמל; ייצור תעשייתי של מוצרים (כמו מוצרי פלסטיק, ביגוד, מחשבים, מכוניות); בנייה ותחזוקה של בנינים; התפלה שאיבה והעברה של מים; תחבורה תובלה יבשתית, ימית ואווירית. כילוי הדלקים האלה ובדרך התייקרות שלהם (או התייקרות בגלל [[הפנמת עלויות]] בשל התחממות עולמית, היא איום מתמיד על היציבות הכלכלית והחברתית ב[[צמיחה כלכלית|כלכלה מוכוונת צמיחה]]. כרגע לא ידוע לדוגמה כיצד מקיימים [[חקלאות בת קיימא]] שמסוגלת להאכיל [[אוכלוסיית העולם|את כלל האנושות]] ללא תשומות של דלקים מחצביים.

בעיית קיימות נוספת היא כילוי הנפט הפחם והגז. הכלכלה העולמית כיום תלויה בדלק מחצבי - כולל [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת ב[[דשן כימי]] וב[[חומרי הדברה]] כדי לייצר את רוב המזון בעולם; הפקת [[חומרי גלם]] ומחזור שלהם; ייצור חשמל; ייצור תעשייתי של מוצרים (כמו מוצרי פלסטיק, ביגוד, מחשבים, מכוניות); בנייה ותחזוקה של בניינים; התפלה שאיבה והעברה של מים; תחבורה תובלה יבשתית, ימית ואווירית. כילוי הדלקים האלה ובדרך התייקרות שלהם (או התייקרות בגלל [[הפנמת עלויות]] בשל התחממות עולמית, היא איום מתמיד על היציבות הכלכלית והחברתית ב[[צמיחה כלכלית|כלכלה מוכוונת צמיחה]]. כרגע לא ידוע לדוגמה כיצד מקיימים [[חקלאות בת קיימא]] שמסוגלת להאכיל [[אוכלוסיית העולם|את כלל האנושות]] ללא תשומות של דלקים מחצביים.

==ראו גם==

==ראו גם==