47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
שורה 12:
שורה 12:
+
על פי הסרט התיעודי "[[קונספירציית הנורה החשמלית: להשתמש ולזרוק]]" נורת הליבון היא המוצר הראשון שעבר השבתה מתוכננת. הנורה המסחרית הראשונה של תומס אדיסון, שיצאה לשוק בשנת 1881, עבדה במשך 1,500 שעות. עד 1924, יצרני נורות פרסמו נורות שעובדות במשך 2,500 שעות. בשנה זו לפי הסרט, הוקם קרטל של יצרני נורות גדולים בשם "פובוס" (שכלל את היצרנים [[פיליפס]], אוסארם ו[[ג'נרל אלקטריק]]). הקרטל החליט להגביל את משך זמן הנורות ל-1,000 שעות. עד אז מהנדסים ויצרנים תכננו את הנורות כך שיחזיקו מעמד במשך זמן ארוך ככל האפשר. בתחנת הכיבוי של ליברמול, קיימת נורה שממשיכה לעבוד לאחר יותר מ-100 שנים. [http://yes.walla.co.il/?w=2%2F7812%2F1842483][http://www.centennialbulb.org/]. הקרטל התקיים עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
על פי הסרט התיעודי "[[קונספירציית הנורה החשמלית: להשתמש ולזרוק]]" נורת הליבון היא המוצר הראשון שעבר השבתה מתוכננת. הנורה המסחרית הראשונה של תומס אדיסון, שיצאה לשוק בשנת 1881, עבדה במשך 1,500 שעות. עד 1924, יצרני נורות פרסמו נורות שעובדות במשך 2,500 שעות. בשנה זו לפי הסרט, הוקם קרטל של יצרני נורות גדולים בשם "פובוס" (שכלל את היצרנים [[פיליפס]], אוסארם ו[[ג'נרל אלקטריק]]). הקרטל החליט להגביל את משך זמן הנורות ל-1,000 שעות. עד אז מהנדסים ויצרנים תכננו את הנורות כך שיחזיקו מעמד במשך זמן ארוך ככל האפשר. בתחנת הכיבוי של ליברמול, קיימת נורה שממשיכה לעבוד לאחר יותר מ-100 שנים. [http://yes.walla.co.il/?w=2%2F7812%2F1842483][http://www.centennialbulb.org/]. הקרטל התקיים עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
−בשנות ה-20 של המאה ה-20 הייצור ההמוני גרם למכירה של סחורות רבות. ב-1929 נוצר השפל הגדול, ואחוז ה[[אבטלה|מובטלים]] עלה ל-25%. בשנת 1932, הציע יזם נדל"ן בשם ברנארד לונדון, לבצע השבתה מתוכננת על פי חוק, שלאחריה צרכנים יחזירו את המוצרים שלהם לסוכנות מרכזית שתשמיד אותה. דבר זה נועד להשיג [[תעסוקה מלאה]].[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/27/London_%281932%29_Ending_the_depression_through_planned_obsolescence.pdf] הצעתו לא זכתה להתייחסות רצינית.
+בשנות ה-20 של המאה ה-20 הייצור ההמוני גרם למכירה של סחורות רבות. ב-1929 נוצר השפל הגדול, ואחוז ה[[אבטלה|מובטלים]] עלה ל-25%. בשנת 1932, הציע יזם נדל"ן בשם '''ברנארד לונדון''', לבצע השבתה מתוכננת על פי חוק, שלאחריה צרכנים יחזירו את המוצרים שלהם לסוכנות מרכזית שתשמיד אותה. דבר זה נועד להשיג [[תעסוקה מלאה]].[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/27/London_%281932%29_Ending_the_depression_through_planned_obsolescence.pdf] הצעתו לא זכתה להתייחסות רצינית.
−התיישנות מכוונת משמשת מאז אמצע המאה ה-20 כאמצעי להאצת מכירות - תחילה בכלכלה המערבית ולאחר מכן בכלכלה העולמית. המושג הפך לפופולרי בשנות החמישים על ידי המעצב התעשייתי '''ברוקס סטיבנס''' Brooks Stevens. סטיבנס הציע להפסיק את דרך החשיבה "האירופאית" של ייצור מוצרים מהאיכות הטובה ביותר, כך שהלקוח קונה אותם והם משרתים אותו למשך כל החיים. לפי הצעתו יש לקדם תפיסה "אמריקאית" שבה מעוררים בלקוח תחושת אי נוחות מהמוצר שלנו לאחר מספר שנים, כך שהוא מעביר אותו לשוק היד השנייה וקונה מוצר חדש. הרעיון של סטינבס עסק בהתיישנות נתפסת (ראו בהמשך) והיה אחד היסודות של [[תרבות הצריכה]]. [http://yes.walla.co.il/?w=2%2F7812%2F1842483]
+התיישנות מכוונת משמשת מאז אמצע המאה ה-20 כאמצעי להאצת מכירות - תחילה בכלכלה המערבית ולאחר מכן בכלכלה העולמית. המושג הפך לפופולרי בשנות החמישים על ידי המעצב התעשייתי '''ברוקס סטיבנס''' Brooks Stevens. סטיבנס הציע להפסיק את דרך החשיבה "האירופאית" של ייצור מוצרים מהאיכות הטובה ביותר, כך שהלקוח קונה אותם והם משרתים אותו למשך כל החיים. לפי הצעתו יש לקדם תפיסה "אמריקאית" שבה מעוררים בלקוח תחושת אי נוחות מהמוצר שלנו לאחר מספר שנים, כך שהוא מעביר אותו לשוק היד השנייה וקונה מוצר חדש. הרעיון של סטינבס עסק בהתיישנות נתפסת (ראו בהמשך) והיה אחד היסודות של [[תרבות הצריכה]]. [http://yes.walla.co.il/?w=2%2F7812%2F1842483]סטינבס טען כי "התיישנות מכוונת מחדירה בצרכנים את התשוקה לרכוש משהו קצת יותר חדש, קצת יותר טוב, קצת יותר מוקדם ממה שחייבים."[http://parisinnovationreview.com/articles-en/planned-obsolescence-weapon-of-mass-discarding-or-catalyst-for-progress]
−בשנת 1960 התפרסם ספרו של VANCE PACKARD, "יצרני הפסולת" - THE WASTE MAKERS, שמתאר את [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ואת השלכותיה. הספר זכה להצלחה רבה והוא טוען כי אזרחי ארצות הברית צורכים בכמות מוגזמת שפוגעת בהם, ומעדיפים כמות על חשבון האיכות, בגלל מפרסמים ומשווקים. [https://en.wikipedia.org/wiki/The_Waste_Makers] הספר מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של גישת ההשבתה המכוונת ואת ההשלכות שלה והוא רלוונטי גם היום. [http://blogs.haaretz.co.il/zafrirrinat/582/]
+'''פיליפ קוטלר''' (Philip Kotler), פרופסור מפורסם לאסרטגיית [[שיווק]] מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, ומי שנחשב לאבי השיווק המודרני, הוא תומך נלהב של הרעיונות של סטינבס: "רוב מה שמכונה התיישנות מתוכננת היא הפעולה של כוחות תחרותיים וטכנולוגיים בחברה חופשית - כוחות שמובילים לשיפור מתמיד במוצרים ובשיפורים" לפי קולטר, התיישנות מתוכננת היא הלחם והחמאה וכן חומר הסיכה המרכזי של כלכלת השוק. [http://parisinnovationreview.com/articles-en/planned-obsolescence-weapon-of-mass-discarding-or-catalyst-for-progress]
+בשנת 1960 התפרסם ספרו של העיתונאי והמבקר החברתי '''ואנס פקרד''' (VANCE PACKARD), "יצרני הפסולת" - THE WASTE MAKERS, שמתאר את [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ואת השלכותיה. הספר זכה להצלחה רבה והוא טוען כי אזרחי ארצות הברית צורכים בכמות מוגזמת שפוגעת בהם, ומעדיפים כמות על חשבון האיכות, בגלל מפרסמים ומשווקים. [https://en.wikipedia.org/wiki/The_Waste_Makers] הספר מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של גישת ההשבתה המכוונת ואת ההשלכות שלה והוא רלוונטי גם היום. [http://blogs.haaretz.co.il/zafrirrinat/582/]
==התיישנות נתפסת==
==התיישנות נתפסת==