שינויים

טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם כימיקלים רעילים ומסרטנים. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. שיעור הכימיקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת  283 מטרים מעוקבים של כימיקלים.<ref name="hell2011"/> התהליך גם גורם לפליטה חזרה של מים מזוהמים שיש להיפטר מהם במקום כלשהו.  

טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם כימיקלים רעילים ומסרטנים. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. שיעור הכימיקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת  283 מטרים מעוקבים של כימיקלים.<ref name="hell2011"/> התהליך גם גורם לפליטה חזרה של מים מזוהמים שיש להיפטר מהם במקום כלשהו.  

חלק מהמים המשמשים לפראקינג דולף אל מערכות [[מי תהום|מי התהום]] נחלים ומקווי מים. לא תמיד קל להבין לאן המים המוחדרים מגיעים, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים יכולים להגיע למקומות מרוחקים במעבה האדמה דרך סדקים. בנוסף, מקרי זיהום מים עלולים להתרחש עקב דליפות ותאונות במשאיות המשמשות להובלת הכימיקלים (דבר שכבר התרחש), עקב פיקוח לקוי על פעילות הבארות, תקלות, וכן עקב שפיכה לא מסודרת של המים המזוהמים שיצאו מאתרי הפארקינג. לטענת פעילים נגד הקידוחים אין פיקוח טוב על רוב בארות הקידוח. <ref name="hell2011">[http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM Fracking Hell: The Untold Story], Link Tv, The Ecologist , 2011</ref>  מספרן של הבארות הפעילות בפנסילבניה לבדה הוא כ-70,000 בארות. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]

חלק מהמים המשמשים לפראקינג דולף אל מערכות [[מי תהום|מי התהום]] נחלים ומקווי מים. לא תמיד קל להבין לאן המים המוחדרים מגיעים, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים יכולים להגיע למקומות מרוחקים במעבה האדמה דרך סדקים. בנוסף, מקרי זיהום מים עלולים להתרחש עקב דליפות ותאונות במשאיות המשמשות להובלת הכימיקלים (דבר שכבר התרחש), עקב פיקוח לקוי על פעילות הבארות, תקלות, וכן עקב שפיכה לא מסודרת של המים המזוהמים שיצאו מאתרי הפראקינג. לטענת פעילים נגד הקידוחים אין פיקוח טוב על רוב בארות הקידוח. <ref name="hell2011">[http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM Fracking Hell: The Untold Story], Link Tv, The Ecologist , 2011</ref>  מספרן של הבארות הפעילות בפנסילבניה לבדה הוא כ-70,000 בארות. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]

יש תושבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם ועל כך שמערכת המים הביתית מכילה נוזלים שמנוניים שאינם מאפשרים שימוש בהם גם לצרכים אחרים כמו כביסה או שטיפת כלים.<ref name="hell2011"/> לטענת תושבים, כמות המתאן במים עמדה בעבר על 0.1 מיליגרם לליטר, אך מאז התחלת הקידוחים באיזורם, עלה ריכוז המתאן ל-64 מיליגרם לליטר, כלומר גידול פי 640. [http://www.youtube.com/watch?v=4LBjSXWQRV8]  

יש תושבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם ועל כך שמערכת המים הביתית מכילה נוזלים שמנוניים שאינם מאפשרים שימוש בהם גם לצרכים אחרים כמו כביסה או שטיפת כלים.<ref name="hell2011"/> לטענת תושבים, כמות המתאן במים עמדה בעבר על 0.1 מיליגרם לליטר, אך מאז התחלת הקידוחים באיזורם, עלה ריכוז המתאן ל-64 מיליגרם לליטר, כלומר גידול פי 640. [http://www.youtube.com/watch?v=4LBjSXWQRV8]  

    

    

תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם energy policy act, שמאפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת קבלת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>  

תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם Energy policy act, שמאפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת קבלת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>  

בארצות הברית החשש מפני זיהום מים מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה הענק מרסלוס, היות ושם יש כמויות גבוהות של מקווי מים ומעט מקומות להפטרות מהזיהום באופן בטוח. דליפות של כמויות קטנות של כימיקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. היות והזיהום הוא בעל השפעה מצטברת החשש הוא שהשפעות הבריאותיות של הזיהום יופיעו עוד 10 שנים.

בארצות הברית החשש מפני זיהום מים מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה הענק מרסלוס, היות ושם יש כמויות גבוהות של מקווי מים ומעט מקומות להפטרות מהזיהום באופן בטוח. דליפות של כמויות קטנות של כימיקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. היות והזיהום הוא בעל השפעה מצטברת החשש הוא שהשפעות הבריאותיות של הזיהום יופיעו עוד 10 שנים.

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפרקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפרקינג, המכונה brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה.  פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק היתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילבניה עצמה.  

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפראקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפראקינג, המכונה brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה.  פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק הייתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילבניה עצמה.  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות,  מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי, וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות,  מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי, וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסלות רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוהה פי 3,600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתיה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה. מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מצא כי כמות הרדיום בבארות פרקינג הייתה גבוהה בממוצע פי 3 יחסית לבארות קונבנציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703]

סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסלות רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוהה פי 3,600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתייה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה. מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מצא כי כמות הרדיום בבארות פראקינג הייתה גבוהה בממוצע פי 3 יחסית לבארות קונבנציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703]

===פליטת גזי חממה===

===פליטת גזי חממה===

ממשל אובמה מאמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  

ממשל [[ברק אובמה]] האמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  

בשנת 2011 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קורנל מחקר שבדק את היקף דליפת ה[[מתאן]] מקידוחי גז טבעי בשיטת פראקינג. גז טבעי מורכב בעיקר ממתאן, וכ-3% עד 8% מסך המתאן שמקורו בהפקת פצלי הגז דולף לאטמוספירה דרך חורי אירווחו ודליפות שמתרחשות בזמן חיי הבאר. פליטות מתאן אלה גבוהות בכ-30% לפחות לעומת באר גז רגילה. שיעור הדליפה יכול להגיע גם לפי 2 ויותר מבאר רגילה. שיעור הדליפה הגבוה מתרחש כאשר הבארות עוברות סידוק הידראולי. היות ומתאן הוא [[גז חממה]] חזק בהרבה לעומת פחמן דו חמצני, הפוטנציאל שלו לגרום התחממות עולמית גבוה יותר מפחמן דו חמצני. מתאן תורם בצורה ניכרת לטביעת הרגל הפחמנית של גז טבעי בטווח הזמן הקצר למשך של כ-20 שנה. טביעת הרגל הפחמנית של פצלי גז גבוהה יותר מזו של גז טבעי רגיל או מנפט רגיל כאשר מסתכלים בכל קנה מידה של זמן אבל במיוחד ב-20 השנים הראשונות. השפעת פצלי הגז גבוהה ב-20% ואולי גבוהה פי 2 לעומת פחם ב-20 השנים הראשונות, והיא דומה לפחם במהלך 100 שנים. {{הערה|Robert W. Howarth, Renee Santoro,  Anthony Ingraffea,  [http://www.atkinson.cornell.edu/Assets/ACSF/docs/attachments/Howarth-EtAl-2011.pdf Methane and the greenhouse-gas footprint of natural gas from shale formations] Climatic Change,13 March 2011, DOI 10.1007/s10584-011-0061-5}}[http://www.news.cornell.edu/stories/2011/04/fracking-leaks-may-make-gas-dirtier-coal]  אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל שהיה אחד החוקרים, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>

בשנת 2011 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קורנל מחקר שבדק את היקף דליפת ה[[מתאן]] מקידוחי גז טבעי בשיטת פראקינג. גז טבעי מורכב בעיקר ממתאן, וכ-3% עד 8% מסך המתאן שמקורו בהפקת פצלי הגז דולף לאטמוספירה דרך חורי אירווחו ודליפות שמתרחשות בזמן חיי הבאר. פליטות מתאן אלה גבוהות בכ-30% לפחות לעומת באר גז רגילה. שיעור הדליפה יכול להגיע גם לפי 2 ויותר מבאר רגילה. שיעור הדליפה הגבוה מתרחש כאשר הבארות עוברות סידוק הידראולי. היות ומתאן הוא [[גז חממה]] חזק בהרבה לעומת פחמן דו חמצני, הפוטנציאל שלו לגרום התחממות עולמית גבוה יותר מפחמן דו חמצני. מתאן תורם בצורה ניכרת לטביעת הרגל הפחמנית של גז טבעי בטווח הזמן הקצר למשך של כ-20 שנה. טביעת הרגל הפחמנית של פצלי גז גבוהה יותר מזו של גז טבעי רגיל או מנפט רגיל כאשר מסתכלים בכל קנה מידה של זמן אבל במיוחד ב-20 השנים הראשונות. השפעת פצלי הגז גבוהה ב-20% ואולי גבוהה פי 2 לעומת פחם ב-20 השנים הראשונות, והיא דומה לפחם במהלך 100 שנים. {{הערה|Robert W. Howarth, Renee Santoro,  Anthony Ingraffea,  [http://www.atkinson.cornell.edu/Assets/ACSF/docs/attachments/Howarth-EtAl-2011.pdf Methane and the greenhouse-gas footprint of natural gas from shale formations] Climatic Change,13 March 2011, DOI 10.1007/s10584-011-0061-5}}[http://www.news.cornell.edu/stories/2011/04/fracking-leaks-may-make-gas-dirtier-coal]  אנטוני אינגרפיה (Tony Ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל שהיה אחד החוקרים, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>

===חשש מפני רעידות אדמה===

===חשש מפני רעידות אדמה===

ישנו חשש כי החדרת המים בלחץ גבוה, ותזוזה של סלעים ומים עלולה לגרום לרעידות אדמה עקב שינוי הלחץ על שברים תת-קרקעיים.

ישנו חשש כי החדרת המים בלחץ גבוה, ותזוזה של סלעים ומים עלולה לגרום לרעידות אדמה עקב שינוי הלחץ על שברים תת-קרקעיים.

באוהיו החלו לפעול בשנים האחרונות קידוחי החדרת מי שפכים מקידוחי פרקינג מפנסילבניה. הקידוחים מחדירים את המים עמוק אל תוך הקרקע במטרה להיפטר מהם. בעיירה Youngstown באוהיו מעולם לא נרשמו אירועי רעשי אדמה עד שנת 2011. בתחילת שנה זו החלה לפעול בה קידוח להחדרת מי שפכים מתעשיות פצלי-הגז לעומק האדמה. מאז התחלת פעילות הבאר  נרשמו בעיירה 109 רעידות אדמה קטנות. הבאר נסגרה בעקבות רעש אדמה בחוזק 3.9 בסולם ריכטר שהתרחש בדצמבר.[http://www.slate.com/blogs/trending/2013/09/05/fracking_causes_earthquakes_scientists_offer_proof_in_new_study_of_ohio.html] [http://www.nbcnews.com/science/fracking-practices-blame-ohio-earthquakes-8C11073601]

באוהיו החלו לפעול בשנים האחרונות קידוחי החדרת מי שפכים מקידוחי פראקינג מפנסילבניה. הקידוחים מחדירים את המים עמוק אל תוך הקרקע במטרה להיפטר מהם. בעיירה Youngstown באוהיו מעולם לא נרשמו אירועי רעשי אדמה עד שנת 2011. בתחילת שנה זו החלה לפעול בה קידוח להחדרת מי שפכים מתעשיות פצלי-הגז לעומק האדמה. מאז התחלת פעילות הבאר  נרשמו בעיירה 109 רעידות אדמה קטנות. הבאר נסגרה בעקבות רעש אדמה בחוזק 3.9 בסולם ריכטר שהתרחש בדצמבר.[http://www.slate.com/blogs/trending/2013/09/05/fracking_causes_earthquakes_scientists_offer_proof_in_new_study_of_ohio.html] [http://www.nbcnews.com/science/fracking-practices-blame-ohio-earthquakes-8C11073601]

==ראו גם==

==ראו גם==