שינויים

{{זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}

המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום אוויר]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית של כלי רכב ממונעים,  ותחנות כוח. המקור העיקרי של תחמוצות חנקן בישראל לדוגמה הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב יבשתיים]] כמו מכוניות, אוטובוסים ומשאיות.  

המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום אוויר]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בעירה-פנימית של כלי רכב ממונעים,  ותחנות כוח. המקור העיקרי של תחמוצות חנקן בישראל לדוגמה הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב יבשתיים]] כמו מכוניות, אוטובוסים ומשאיות.  

באופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.  

באופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבעירה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבעירה.  

חנקן דו-חמצני הוא [[זיהום|מזהם סביבתי]] רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]

חנקן דו-חמצני הוא [[זיהום|מזהם סביבתי]] רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]