שינויים

בספר [[The Spirit Level]] נסקרים מחקרים רפואיים רבים המצביעים על כך שאי שוויון כלכלי גבוה יותר בתוך מדינות נמצא בקורלציה עם אי שוויון בריאותי גבוה יותר במגוון רחב של גורמים המשפיעים על הבריאות (וגם בתוחלת החיים).  

בספר [[The Spirit Level]] נסקרים מחקרים רפואיים רבים המצביעים על כך שאי שוויון כלכלי גבוה יותר בתוך מדינות נמצא בקורלציה עם אי שוויון בריאותי גבוה יותר במגוון רחב של גורמים המשפיעים על הבריאות (וגם בתוחלת החיים).  

לפי הבנק העולמי, בשנת 2010 [[מדד ג'יני]] ב[[פינלנד]] עמד על 27.9 (היה 22.9 ב-1991). [http://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI/] בשנת 2003, תוחלת החיים הממוצעת ב[[פינלנד]] עמדה על 75.1 לגברים ו-81.8 לנשים. תוחלת החיים של גבר שעובד בעבודות צווארון לבן בגיל 35 ארוכה בממוצע ב-6 שנים לעומת גבר פועל, בקרב נשים ההבדל בתוחלת החיים בין עשירים ועניים עומד על 3.2 שנים. לאורך השנים ההבדלים בתוחלת החיים בין עניים לעשירים גדלו. תוחלת החיים בגיל 35 של גברים בחמשיון התחתון בשנת 2007 היתה 35 שנה נוספות (גיל 70) ולא עלתה מאז שנת 1994, בחמשיון השני גברים עלו מתוחלת חיים של 36 בשנת 1988 שנה לתוחלת חיים של 41 שנה (גיל 76), בחמשיון הגבוה תוחלת החיים עלתה מתוחלת חיים של 38 שנה ל-44 שנה (גיל 79). בין השנים 1988-2007 הפער בתוחלת החיים בין החמשיון העליון לתחתון בגיל 35, עלה ב-5.1 שנים בקרב גברים וב-2.9 שנים בקרב נשים. הפער היה 12.5 שנים בין גברים ו-6.8 שנים בין נשים. הסיבות המשמעותיות ביותר שהרחיבו את פערי הבריאות בין גברים בעלי הכנסות שונות היו תמותה ממחלות הקשורות באלכוהול, גידול או שיעור קבוע של תמותה ממחלות סרטניות וירידה איטית יותר בתמותה עקב מחלת לב כלילית.  [http://www.thl.fi/fi/web/health-and-welfare-inequalities/health-inequalities/differences-in-life-expectancy]

לפי הבנק העולמי, בשנת 2010 [[מדד ג'יני]] ב[[פינלנד]] עמד על 27.9 (היה 22.9 ב-1991). [http://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI/] בשנת 2003, תוחלת החיים הממוצעת ב[[פינלנד]] עמדה על 75.1 לגברים ו-81.8 לנשים. תוחלת החיים של גבר שעובד בעבודות צווארון לבן בגיל 35 ארוכה בממוצע ב-6 שנים לעומת גבר פועל, בקרב נשים ההבדל בתוחלת החיים בין עשירים ועניים עומד על 3.2 שנים. לאורך השנים ההבדלים בתוחלת החיים בין עניים לעשירים גדלו. תוחלת החיים בגיל 35 של גברים בחמשיון התחתון בשנת 2007 הייתה 35 שנה נוספות (גיל 70) ולא עלתה מאז שנת 1994, בחמשיון השני גברים עלו מתוחלת חיים של 36 בשנת 1988 שנה לתוחלת חיים של 41 שנה (גיל 76), בחמשיון הגבוה תוחלת החיים עלתה מתוחלת חיים של 38 שנה ל-44 שנה (גיל 79). בין השנים 1988-2007 הפער בתוחלת החיים בין החמשיון העליון לתחתון בגיל 35, עלה ב-5.1 שנים בקרב גברים וב-2.9 שנים בקרב נשים. הפער היה 12.5 שנים בין גברים ו-6.8 שנים בין נשים. הסיבות המשמעותיות ביותר שהרחיבו את פערי הבריאות בין גברים בעלי הכנסות שונות היו תמותה ממחלות הקשורות באלכוהול, גידול או שיעור קבוע של תמותה ממחלות סרטניות וירידה איטית יותר בתמותה עקב מחלת לב כלילית.  [http://www.thl.fi/fi/web/health-and-welfare-inequalities/health-inequalities/differences-in-life-expectancy]

לפי הבנק העולמי בישראל מדד ג'יני עמד על 42.8 בשנת 2010 (עמד על 35.5 בשנת 1991). תוחלת חיים בלידה, בישובים המונים 50,000 תושבים ומעלה בשנים 2005-2009 משתנה בין ישובים עניים ועשירים (עם יוצאים מהכלל בישובים חרדיים). בזמן הלידה תוחלת החיים הממוצעת ברעננה עומדת על 85.5 שנה, גבוה ב-8.5 שנים לעומת תוחלת החיים הממוצעת ברהט (77.1) וב-7.5 שנים לעומת נצרת (77.9). הישוב היהודי בעל תוחלת החיים הממוצעת הנמוכה ביותר היה קריית אתא עם 79.1 שנים, נמוך ב-6.5 שנים לעומת רעננה.<ref>[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] עו"ס שלומית אבני, מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009, משרד הבריאות, נובמבר 2013 </ref> תוחלת החיים של גברים ברמת גן, גבוהה ב-9 שנים לעומת גברים מבאר שבע.

לפי הבנק העולמי בישראל מדד ג'יני עמד על 42.8 בשנת 2010 (עמד על 35.5 בשנת 1991). תוחלת חיים בלידה, בישובים המונים 50,000 תושבים ומעלה בשנים 2005-2009 משתנה בין ישובים עניים ועשירים (עם יוצאים מהכלל בישובים חרדיים). בזמן הלידה תוחלת החיים הממוצעת ברעננה עומדת על 85.5 שנה, גבוה ב-8.5 שנים לעומת תוחלת החיים הממוצעת ברהט (77.1) וב-7.5 שנים לעומת נצרת (77.9). הישוב היהודי בעל תוחלת החיים הממוצעת הנמוכה ביותר היה קריית אתא עם 79.1 שנים, נמוך ב-6.5 שנים לעומת רעננה.<ref>[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] עו"ס שלומית אבני, מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009, משרד הבריאות, נובמבר 2013 </ref> תוחלת החיים של גברים ברמת גן, גבוהה ב-9 שנים לעומת גברים מבאר שבע.

הפערים בתוחלת החיים בין עשירים ועניים בארצות הברית גדלים עם הזמן. בשנת 2006 תוחלת החיים של גברים בני 65 שהיו שייכים לעובדים במחצית העליונה השכר, ושהיה להם כיסוי של ביטוח לאומי, הייתה 21.5 שנה, כלומר הם בממוצע הגיעו לגיל 86.5 שנה. תוחלת חיים זו עלתה ב-6 שנים בממוצע לעומת עובדים דומים בשנת 1977. לעומת זאת עובדים בחציון הנמוך של השכר בארצות הברית בגיל 65, הגיעו בממוצע לגיל 81.1, ותוחלת החיים שלהם גדלה רק ב-1.3 שנים מאז 1977. בין השנים 1997-2006 הפער בין תוחלת החיים של העובדים העשירים והעניים גדל בכל הגילאים מעל גיל 60. לדוגמה האלה הפער בתוחלת חיים בגיל 65 בין עובדים בחציון הנמוך של השכר לעובדים בחציון הגבוה של השכר עלה מ-0.7 שנים, ל-5.3 שנים.<ref>[http://www.ssa.gov/policy/docs/workingpapers/wp108.html Trends in Mortality Differentials and Life Expectancy for Male Social Security–Covered Workers, by Average Relative Earnings] table 4, u.s. social securety administration, 2007</ref>

הפערים בתוחלת החיים בין עשירים ועניים בארצות הברית גדלים עם הזמן. בשנת 2006 תוחלת החיים של גברים בני 65 שהיו שייכים לעובדים במחצית העליונה השכר, ושהיה להם כיסוי של ביטוח לאומי, הייתה 21.5 שנה, כלומר הם בממוצע הגיעו לגיל 86.5 שנה. תוחלת חיים זו עלתה ב-6 שנים בממוצע לעומת עובדים דומים בשנת 1977. לעומת זאת עובדים בחציון הנמוך של השכר בארצות הברית בגיל 65, הגיעו בממוצע לגיל 81.1, ותוחלת החיים שלהם גדלה רק ב-1.3 שנים מאז 1977. בין השנים 1997-2006 הפער בין תוחלת החיים של העובדים העשירים והעניים גדל בכל הגילאים מעל גיל 60. לדוגמה האלה הפער בתוחלת חיים בגיל 65 בין עובדים בחציון הנמוך של השכר לעובדים בחציון הגבוה של השכר עלה מ-0.7 שנים, ל-5.3 שנים.<ref>[http://www.ssa.gov/policy/docs/workingpapers/wp108.html Trends in Mortality Differentials and Life Expectancy for Male Social Security–Covered Workers, by Average Relative Earnings] table 4, u.s. social securety administration, 2007</ref>

מחקרים מהעולם מראים שיש מתאם חזק בין [[עישון ועוני]] ולאי שוויון בבריאות ובכלכלה.  נוסף ל[[השפעות בריאותיות של עישון טבק]] עישון נפוץ יותר בקרב הפחות משכילים והפחות עשירים. לדוגמה באנגליה המחצית העניה של התושבים מעשנים בשיעור כפול לעומת השישית העשירה ביותר (20% מול 10%) {{הערה|[https://www.ons.gov.uk/peoplepopulationandcommunity/healthandsocialcare/healthandlifeexpectancies/compendium/opinionsandlifestylesurvey/2015-03-19/adultsmokinghabitsingreatbritain201 Adult Smoking Habits in Great Britain, 2013], Office for National Statistics, UK gov}} וכן אנשים עם תואר עם בעלי השכלה של תואר ראשון הם בעלי שיעור מעשנים נמוך פי 2 לעומת אנשים פחות מעשנים שם. מחקר שנערך בנורבגיה מצא כי בשנות ה-50 הגברים העשירים שם עישנו מעט יותר בהשוואה לגברים העניים - דבר הגיוני ביחס למוצרי צריכה באופן כללי. עם הגידול במודעות לנזקי העישון חלה ירידה בעישון בקרב שני הקהלים, אבל הירידה היא תלולה יותר בקרב הגברים העשירים יותר ושתי האוכלוסית הגיעו לשיעורי עישו דומים בסוף שנות ה-70. מאז רמת העישון כמעט לא ירדה בקרב העניים ואילו בקרב הגברים העשירים נמשכה אותה מגמת ירידה כמו קודם, כך שכיום הם מעשנים פחות מאשר הגברים העניים. {{הערה|שם=WorldBank2000|

מחקרים מהעולם מראים שיש מתאם חזק בין [[עישון ועוני]] ולאי שוויון בבריאות ובכלכלה.  נוסף ל[[השפעות בריאותיות של עישון טבק]] עישון נפוץ יותר בקרב הפחות משכילים והפחות עשירים. לדוגמה באנגליה המחצית העניה של התושבים מעשנים בשיעור כפול לעומת השישית העשירה ביותר (20% מול 10%) {{הערה|[https://www.ons.gov.uk/peoplepopulationandcommunity/healthandsocialcare/healthandlifeexpectancies/compendium/opinionsandlifestylesurvey/2015-03-19/adultsmokinghabitsingreatbritain201 Adult Smoking Habits in Great Britain, 2013], Office for National Statistics, UK gov}} וכן אנשים עם תואר עם בעלי השכלה של תואר ראשון הם בעלי שיעור מעשנים נמוך פי 2 לעומת אנשים פחות מעשנים שם. מחקר שנערך בנורווגיה מצא כי בשנות ה-50 הגברים העשירים שם עישנו מעט יותר בהשוואה לגברים העניים - דבר הגיוני ביחס למוצרי צריכה באופן כללי. עם הגידול במודעות לנזקי העישון חלה ירידה בעישון בקרב שני הקהלים, אבל הירידה היא תלולה יותר בקרב הגברים העשירים יותר ושתי האוכלוסיות הגיעו לשיעורי עישון דומים בסוף שנות ה-70. מאז רמת העישון כמעט לא ירדה בקרב העניים ואילו בקרב הגברים העשירים נמשכה אותה מגמת ירידה כמו קודם, כך שכיום הם מעשנים פחות מאשר הגברים העניים. {{הערה|שם=WorldBank2000|

Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]'  World Bank , World Health Organization, 2000  , page 41-61, }}

Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]'  World Bank , World Health Organization, 2000  , page 41-61, }}

מחקרים בעולם כי [[עישון טבק]] תורם תרומה משמעותית מאד להבדלים הנוגעים לאי-שוויון בריאותי בתוך מדינות. מחקר של הבנק העולמי שפורסם בשנת 2000, מצא כי בכל המדינות המערביות שנחקרו, עישון הוא הסיבה העיקרית להבדלים בתמותה בקרב גברים בגיל הביניים (בין גיל 35 ל-70) בין עניים ללא עניים. לדוגמה באנגליה וב-ווילס, סיכוי התמותה של החמישיון העני ביותר בגיל זה היה 50% לעומת 25% בקרב העשירים ביותר, אבל בנטרול היבטים של עישון סיכוי המוות ירדו ל 24% מול 17% - כלומר מפער של 200% לפער של 140% ותרומה משמעותית להקטנת התמותה בשתי הקבוצות.{{הערה|שם=WorldBank200}}

מחקרים בעולם כי [[עישון טבק]] תורם תרומה משמעותית מאד להבדלים הנוגעים לאי-שוויון בריאותי בתוך מדינות. מחקר של הבנק העולמי שפורסם בשנת 2000, מצא כי בכל המדינות המערביות שנחקרו, עישון הוא הסיבה העיקרית להבדלים בתמותה בקרב גברים בגיל הביניים (בין גיל 35 ל-70) בין עניים ללא עניים. לדוגמה באנגליה ובווילס, סיכוי התמותה של החמישיון העני ביותר בגיל זה היה 50% לעומת 25% בקרב העשירים ביותר, אבל בנטרול היבטים של עישון סיכוי המוות ירדו ל-24% מול 17% - כלומר מפער של 200% לפער של 140% ותרומה משמעותית להקטנת התמותה בשתי הקבוצות.{{הערה|שם=WorldBank200}}

עישון הוא סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - מצד אחד הוא נפוץ יותר בקרב אוכלוסיות עניות ולא משכילות ומצד שני הוא מגביר את הסיכון שילדים ונערים שנמצאים בשכונות מצוקה יהפכו גם הם למעשנים. הסיבות לכך ש[[עישון בקרב נוער]] עני הוא נפוץ יותר מורכב מסיבות שונות - רעב, אי בטחון ביחס לדיור, והבטים נוספים שוחקים את בקרה העצמית וגורמים לנטיה מוגברת לעשן. עוני בגיל הילדות יכול להשפיע בגיל ההתבגרות ואף על מבוגרים צעירים. עישון של הורים ובני משפחה ואף של חברים בשכונה מעלה את הסיכון לכך שנערים יהפכו גם כן למעשנים.  מצוקות חברתיות נוספות כמו התעללות בנשים, אבטלה ומחסור בהשכלה מעלים את הסיכון לעישון.

עישון הוא סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - מצד אחד הוא נפוץ יותר בקרב אוכלוסיות עניות ולא משכילות ומצד שני הוא מגביר את הסיכון שילדים ונערים שנמצאים בשכונות מצוקה יהפכו גם הם למעשנים. הסיבות לכך ש[[עישון בקרב נוער]] עני הוא נפוץ יותר מורכב מסיבות שונות - רעב, אי בטחון ביחס לדיור, והיבטים נוספים שוחקים את בקרה העצמית וגורמים לנטייה מוגברת לעשן. עוני בגיל הילדות יכול להשפיע בגיל ההתבגרות ואף על מבוגרים צעירים. עישון של הורים ובני משפחה ואף של חברים בשכונה מעלה את הסיכון לכך שנערים יהפכו גם כן למעשנים.  מצוקות חברתיות נוספות כמו התעללות בנשים, אבטלה ומחסור בהשכלה מעלים את הסיכון לעישון.

==השלכות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי==

==השלכות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי==