30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1:
שורה 1:
−
'''אוליגופול''' (Oligopoly) הוא מצב בו ב[[שוק]] או ב[[סיווג ענפי תעשייה|ענף תעשייה]] מסויים יש מספר מועט של מוכרים ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים). בהעדר [[שוק משוכלל]] הדבר יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר עבור הצרכנים.
+'''אוליגופול''' (באנגלית: '''Oligopoly''') הוא מצב בו ב[[שוק]] או ב[[סיווג ענפי תעשייה|ענף תעשייה]] מסויים יש מספר מועט של מוכרים ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים). בהעדר [[שוק משוכלל]] הדבר יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר עבור הצרכנים.
אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''. בעוד שמודלים רבים בכלכלה עוסקים בניתוח של [[שוק משוכלל]], שבו יש מוכרים וקונים רבים, והמוכרים רואים את מחיר השוק כדבר נתון שהם לא יכולים לשנות אותו, ברוב הענפים העסקיים כיום אין תחרות כזו אלא תחרות בין מספר קטן של [[תאגידים רב לאומיים]], שנהנים הן מכוח שוק במסגרת האוליגופול והן מסוגי כוח אחרים, בעיקר כוח פוליטי, תודות לקשרים שלהם מול ממשלות. מקור המילה הוא מיוונית ופירושה: אולי- מעטים, פולי- מכירה, כלומר מוכרים מועטים.
אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''. בעוד שמודלים רבים בכלכלה עוסקים בניתוח של [[שוק משוכלל]], שבו יש מוכרים וקונים רבים, והמוכרים רואים את מחיר השוק כדבר נתון שהם לא יכולים לשנות אותו, ברוב הענפים העסקיים כיום אין תחרות כזו אלא תחרות בין מספר קטן של [[תאגידים רב לאומיים]], שנהנים הן מכוח שוק במסגרת האוליגופול והן מסוגי כוח אחרים, בעיקר כוח פוליטי, תודות לקשרים שלהם מול ממשלות. מקור המילה הוא מיוונית ופירושה: אולי- מעטים, פולי- מכירה, כלומר מוכרים מועטים.
שורה 15:
שורה 15:
תחרות אוליגופולית יכולה להוביל למגוון תוצאות. בחלק מהמקרים, הפירמות יכולות ליישם נהלי סחר מונעים (תאום מחירים (Collusion), חלוקה של השוק וכו') כדי להעלות את המחיר וכדי להגביל את התפוקה, בדומה ל[[מונופול]]. אם קיים הסכם פורמלי לתאום כזה, הדבר ידוע כ[[קרטל]]. דוגמה מפורסמת לקרטל כזה הוא [[OPEC]] קרטל [[נפט]] בינלאומי בין המדינות העשירות בנפט שיש לו השפעה עמוקה על מחירי הנפט בעולם. קרטל בין כמה יצרנים באותה מדינה הוא לרוב עבירה פלילית. דבר זה החל מאז חוקקו חוקי ההגבלים העסקיים, האנטי-טראסט, בארצות הברית בתחילת המאה ה-20, ובעקבותיה במדינות רבות בעולם.
תחרות אוליגופולית יכולה להוביל למגוון תוצאות. בחלק מהמקרים, הפירמות יכולות ליישם נהלי סחר מונעים (תאום מחירים (Collusion), חלוקה של השוק וכו') כדי להעלות את המחיר וכדי להגביל את התפוקה, בדומה ל[[מונופול]]. אם קיים הסכם פורמלי לתאום כזה, הדבר ידוע כ[[קרטל]]. דוגמה מפורסמת לקרטל כזה הוא [[OPEC]] קרטל [[נפט]] בינלאומי בין המדינות העשירות בנפט שיש לו השפעה עמוקה על מחירי הנפט בעולם. קרטל בין כמה יצרנים באותה מדינה הוא לרוב עבירה פלילית. דבר זה החל מאז חוקקו חוקי ההגבלים העסקיים, האנטי-טראסט, בארצות הברית בתחילת המאה ה-20, ובעקבותיה במדינות רבות בעולם.
−פירמות בתחרות בין מעטים יכולות לנסות לבצע תאום מחירים, באופן רשמי או לא, וזאת בנסיון להגדיל רווחים. סיבה נוספת לתאום כזה היא כדי לייצב שווקים בלתי יציבים שבהם המחיר משתנה כל הזמן. ייצוב המחירים מייצב את הסיכונים הכרוכים בשווקים אלה עבור הפירמות בהקשר של השקעות ופיתוח מוצרים. קיימות הגבלות חוקיות על תאומי מחירים כאלה ברוב המדינות. תאומים אלה אינם חייבים להיות מגובים בהסכם רשמי כדי שיתקיים תאום מחירים (אם כי קיום של תקשורת בין חברות חייב להתקיים כדי שפעולה כזו תהיה בלתי חוקית). לדוגמה בכמה תעשיות יש הסכמה בין היצרנים מי הם "מנהיגי השוק" market leader שקובעים, באופן לא רשמי, את המחירים ולמחירים אלה שאר היצרנים מגיבים. מצב זה קרוי הנהגת מחירים price leadership.
+פירמות בתחרות בין מעטים יכולות לנסות לבצע תאום מחירים, באופן רשמי או לא, וזאת בנסיון להגדיל רווחים. סיבה נוספת לתאום כזה היא כדי לייצב שווקים בלתי יציבים שבהם המחיר משתנה כל הזמן. ייצוב המחירים מייצב את הסיכונים הכרוכים בשווקים אלה עבור הפירמות בהקשר של השקעות ופיתוח מוצרים. קיימות הגבלות חוקיות על תאומי מחירים כאלה ברוב המדינות. תאומים אלה אינם חייבים להיות מגובים בהסכם רשמי כדי שיתקיים תאום מחירים (אם כי קיום של תקשורת בין חברות חייב להתקיים כדי שפעולה כזו תהיה בלתי חוקית). לדוגמה בכמה תעשיות יש הסכמה בין היצרנים מי הם "מנהיגי השוק" market leader שקובעים, באופן לא רשמי, את המחירים ולמחירים אלה שאר היצרנים מגיבים. מצב זה קרוי הנהגת מחירים Price leadership.
במקרים אחרים, התחרות בין מוכרים באוליגופול יכולה להיות חריפה, עם מחירים נמוכים יחסית וכמות ייצור גבוהה. דבר זה נתפס כדבר קרוב ל[[יעילות כלכלית]] וקרוב ל[[תחרות משוכללת]]. התחרות באוליגופול יכולה להיות גדולה יותר כאשר יש יותר פירמות בתחום תעשייה מסויים.
במקרים אחרים, התחרות בין מוכרים באוליגופול יכולה להיות חריפה, עם מחירים נמוכים יחסית וכמות ייצור גבוהה. דבר זה נתפס כדבר קרוב ל[[יעילות כלכלית]] וקרוב ל[[תחרות משוכללת]]. התחרות באוליגופול יכולה להיות גדולה יותר כאשר יש יותר פירמות בתחום תעשייה מסויים.
שורה 30:
שורה 30:
* '''[[מודל ברטראן]]''' – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את המחירים.
* '''[[מודל ברטראן]]''' – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את המחירים.
−מודל קורנו, או מודל קורנו-נאש, הוא המודל האוליגופולי הפשוט ביותר. המודל מניח כי קיימות שתי פירמות שלשתיהן מעמד שוק דומה (אף אחד מהן היא לא חזקה יותר באופן ברור ביחס לרעותה). החברות מתחרות על בסיס של כמויות ולא על בסיס של מחיר. כל אחת מהפירמות מניחה שהתנהגות הפירמה השניה היא קבועה ולא משתנה. מניחים גם כי עקומת הביקוש היא לינארית וכי העלויות השוליות הן קבועות. כדי למצוא שיווי משקל במצב זה צריך לקבוע כיצד מגיבה כל חברה לשינויים בתפוקה של הפירמה השניה - זו נקראת "פונקציית התגובה" (reaction function) שלה - ומניחים שפונקציה זו היא קבועה. הנתיב לשיווי משקל הוא שורה של פעולות ותגובות. דפוס זה ממשיך עד לנקודה שבה אף פירמה לא רוצה לשנות את התנהגותה בהנתן האמונה שלה לגבי דרך התגובה של הפירמה השניה ביחס לשינוי.
+מודל קורנו, או מודל קורנו-נאש, הוא המודל האוליגופולי הפשוט ביותר. המודל מניח כי קיימות שתי פירמות שלשתיהן מעמד שוק דומה (אף אחד מהן היא לא חזקה יותר באופן ברור ביחס לרעותה). החברות מתחרות על בסיס של כמויות ולא על בסיס של מחיר. כל אחת מהפירמות מניחה שהתנהגות הפירמה השניה היא קבועה ולא משתנה. מניחים גם כי עקומת הביקוש היא לינארית וכי העלויות השוליות הן קבועות. כדי למצוא שיווי משקל במצב זה צריך לקבוע כיצד מגיבה כל חברה לשינויים בתפוקה של הפירמה השניה - זו נקראת "פונקציית התגובה" (Reaction function) שלה - ומניחים שפונקציה זו היא קבועה. הנתיב לשיווי משקל הוא שורה של פעולות ותגובות. דפוס זה ממשיך עד לנקודה שבה אף פירמה לא רוצה לשנות את התנהגותה בהנתן האמונה שלה לגבי דרך התגובה של הפירמה השנייה ביחס לשינוי.
==דואופול==
==דואופול==
שורה 45:
שורה 45:
[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] גדולים רבים פועלים במסגרת שוק אוליגופולי עולמי ולא ב[[שוק משוכלל]]. [[משק האנרגיה העולמי]], [[שוק הרכב העולמי]], שוק ה[[אשלג]], יצרני תוכנה וחומרה של מחשבים, חברות נשק ועוד. לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על ידי 18 תאגידי רכב גדולים שמייצרים מעל 80% מכלי הרכב הממונעים (מכוניות, אופנועים, משאיות ואוטובוסים). שני שליש מהשוק נשלט על ידי 10 חברות וחצי ממנו על ידי 6 חברות בלבד, שיש להן גם קשרי בעלות זו עם זו.
[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] גדולים רבים פועלים במסגרת שוק אוליגופולי עולמי ולא ב[[שוק משוכלל]]. [[משק האנרגיה העולמי]], [[שוק הרכב העולמי]], שוק ה[[אשלג]], יצרני תוכנה וחומרה של מחשבים, חברות נשק ועוד. לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על ידי 18 תאגידי רכב גדולים שמייצרים מעל 80% מכלי הרכב הממונעים (מכוניות, אופנועים, משאיות ואוטובוסים). שני שליש מהשוק נשלט על ידי 10 חברות וחצי ממנו על ידי 6 חברות בלבד, שיש להן גם קשרי בעלות זו עם זו.
−{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ג'ון גלבריית]], '''[[ג'ון גלבריית#חברת השפע|חברת השפע]]''' ע' 99|תוכן=... והחשוב מכל, מקום שבו מספר החברות הוא קטן - וזוהי תופעה אופיינית לתעשיה המודרנית - הרי התלות ההדדית מוכרת ומכובדת, והחברות נמנעות ממדיניות קביעת מחירים, שיש בה כדי להחריף את חוסר הודאות לגבי כל הענף.}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ג'ון גלבריית]], '''[[ג'ון גלבריית#חברת השפע|חברת השפע]]''' ע' 99|תוכן=... והחשוב מכל, מקום שבו מספר החברות הוא קטן - וזוהי תופעה אופיינית לתעשייה המודרנית - הרי התלות ההדדית מוכרת ומכובדת, והחברות נמנעות ממדיניות קביעת מחירים, שיש בה כדי להחריף את חוסר הודאות לגבי כל הענף.}}
* ארבע חברות ענק של בתחום ראיית חשבון שולטות על השוק העולמי, וידועות כ-"4 הגדולות" החברות הן PriceWaterhouseCoopers, KPMG, דלוייט ו[[ארנסט אנד יאנג]].
* ארבע חברות ענק של בתחום ראיית חשבון שולטות על השוק העולמי, וידועות כ-"4 הגדולות" החברות הן PriceWaterhouseCoopers, KPMG, דלוייט ו[[ארנסט אנד יאנג]].
שורה 51:
שורה 51:
* [[בואינג]] ואיירבוס, הן דואופול עולמי בייצור של מטוסי נוסעים.
* [[בואינג]] ואיירבוס, הן דואופול עולמי בייצור של מטוסי נוסעים.
* [[ג'נרל אלקטריק]], [[פרט אנד ויטני]] ורולס-רוייס שולטות במעל 50% משוק המנועים למטוסים בעולם.
* [[ג'נרל אלקטריק]], [[פרט אנד ויטני]] ורולס-רוייס שולטות במעל 50% משוק המנועים למטוסים בעולם.
−* שלוש סוכנויות דרוג אשראי - סטנדרס אנד פורס, מודיס, ופיץ', שולטות ברוב השוק הזה ומרחיבות את השפעתן לשוק הפיננסי.
+* שלוש סוכנויות דירוג אשראי - סטנדרס אנד פורס, מודיס, ופיץ', שולטות ברוב השוק הזה ומרחיבות את השפעתן לשוק הפיננסי.
* [[נסטלה]], [[הרשי]] ומארס, מייצרות את רוב הממתקים בעולם.
* [[נסטלה]], [[הרשי]] ומארס, מייצרות את רוב הממתקים בעולם.
* [[מיקרוסופט]], [[סוני]] ונינטנדו חולשות על שוק קונסולות המשחקים.
* [[מיקרוסופט]], [[סוני]] ונינטנדו חולשות על שוק קונסולות המשחקים.
−===אוליגופולים בארצות הברית===
===אוליגופולים בארצות הברית===
שורה 75:
שורה 74:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Oligopoly אוליגופול] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Oligopoly אוליגופול] בוויקיפדיה האנגלית
−* Tim Hyde ,[https://www.aeaweb.org/research/conspiracies-against-the-public Conspiracies against the public], במה שונים קרטלים אמיתיים מאלו של ספרי הלימוד, גליון פברואר 2017, American Economic Association
+* Tim Hyde ,[https://www.aeaweb.org/research/conspiracies-against-the-public Conspiracies against the public], במה שונים קרטלים אמיתיים מאלו של ספרי הלימוד, גיליון פברואר 2017, American Economic Association
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3203443,00.html תורת המחירים: נא להכיר - האוליגופול - תחרות בין מעטים] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3203443,00.html תורת המחירים: נא להכיר - האוליגופול - תחרות בין מעטים] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3217525,00.html תורת המחירים: האוליגופול - תחרות בין מעטים - חלק ב'] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3217525,00.html תורת המחירים: האוליגופול - תחרות בין מעטים - חלק ב'] מיכאל תבור, כלכליסט, 2009